Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

ברט בכרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברט בכרך
Burt Bacharach
לידה 12 במאי 1928
קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 2023 (בגיל 94)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Burt Freeman Bacharach עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1949–2023 (כ־74 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר מאנס למוזיקה, האקדמיה למוזיקה של המערב, אוניברסיטת מקגיל, תיכון פורסט הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, מוזיקה ווקאלית, פופ תזמורתי, מוזיקת טרקלינים, מוזיקה קלה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, כלי מקלדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים A&M רקורדס, DJM רקורדס, קאפ, קולומביה רקורדס, Ricordi International עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים האל דייוויד
בן או בת זוג אנג'י דיקנסון (19651981)
קרול באייר סייג'ר (19821991) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ניקי בכרך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.bacharachonline.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברט בכרך

ברט בכרךאנגלית: Burt Bacharach, נהגה באנגלית "בַּקֶרַק"; ‏12 במאי 1928, קנזס סיטי8 בפברואר 2023, לוס אנג'לס) היה פסנתרן ומלחין יהודי-אמריקאי, שנחשב לאחד מיוצרי הלהיטים הגדולים ביותר בתולדות הפופ. מלהיטיו הגדולים: נעימת הסרט "קיד וקאסידי" ("טיפות הגשם ממשיכות ליפול על ראשי"), נעימת הסרט "אלפי" (בגרסתו הראשונה), ו"I'll never fall in love again".

ברט בכרך נולד בקנזס סיטי, מיזורי שבארצות הברית, אולם גדל בניו יורק, שם סיים את לימודיו בתיכון פורסט הילס (אשר ברובע קווינס) בשנת 1946. בנם של אירמה (לבית פרימן) מורה למוזיקה, ומארק "ברט" בכרך, בעל טור בעיתון. בכרך למד מוזיקה באוניברסיטת מקגיל אצל הלמוט בלום, בבית הספר למוזיקה מאנס וכן ב"אקדמיה למוזיקה של המערב" בקליפורניה. בין מוריו להלחנה: דריוס מיו, הנרי קאוול, בוהוסלב מרטינו ונדיה בולאנז'ה.[1]

לאחר פרישתו מהצבא האמריקאי, עבד כפסנתרן, כשהוא מופיע לעיתים בסולו ולעיתים כמלווה לזמרים כגון ויק דאמון, פולי ברגן, סטיב לורנס, האחים איימס ופולה סטיוארט (שלימים הייתה לאשתו הראשונה). מאמצע שנות ה-50 עד 1961 קיים בכרך סיורי הופעות, הן כאמרגן והן כפסנתרן, ומאוחר יותר כמוביל הרכב עם מרלן דיטריך.

בשנת 1957 פגש את הפזמונאי האל דייוויד במשרדי בניין בריל המפורסם בתעשיית המוזיקה בניו יורק. השניים ביססו מאז שיתוף פעולה ארוך שנים והפיקו כבר באותה שנה את להיטם המשותף הראשון "הסיפור של חיי". ולאחר זמן קצר גם את "רגעי קסם", בביצועו של פרי קומו שהגיע בפברואר 1958 למקום הרביעי במצעד האמריקאי ולמקום הראשון במצעד הבריטי, שם החליף במקום הראשון את "הסיפור של חיי".

בשנות ה-60 המוקדמות כתב בכרך מעל 100 שירים עם דייוויד. לאורך שנות ה-60 פעל צמד הכותבים במקרים רבים יחד עם הזמרת דיון וורוויק, זמרת בוגרת קונסרבטוריון שהשניים חשבו עליה כמבצעת בעת כתיבת יצירותיהם. שיתוף הפעולה ביניהם הוליד את אחד הצוותים המצליחים ביותר בתולדות המוזיקה הפופולרית. במשך אותן שנים ביצעה ווריק 38 שירים פרי עטם שנכנסו למצעד בילבורד הוט 100; מהם תשעה ב"עשרת הגדולים".

לאורך שנים אלה שיתף בכרך פעולה גם עם התמלילן בוב היליארד וגם איתו היו לו מספר להיטים.

במהלך שנות ה-60 וה-70 היו עוד מבצעים נוספים שפרסמו להיטים רבים פרי עטם של דייוויד ובכרך. ביניהם: דאסטי ספרינגפילד, סילה בלאק, השירלז, הביטלס, הקרפנטרס, אריתה פרנקלין, אייזיק הייז, בי ג'יי תומאס, טום ג'ונס ואנגלברט המפרדינק.

השירים של בכרך אומצו גם על ידי זמרי הג'אז הוותיקים, כמו סטן גץ, קאל ג'יידר ווס מונטגומרי. השיר "My Little Red Book" של הצמד, שהוקלט במקור על ידי מנפרד מן עבור הסרט ?What's New, Pussycat, הפך לסמל רוק.

בכרך הלחין ועיבד את הפסקול לסרט "קזינו רויאל" (פרודיה על סרטי ג'יימס בונד) שיצא למסכים ב-1967 וכלל את הלהיטים "The Look of Love", בביצועה של דאסטי ספרינגפילד ואת נעימת הנושא שבוצעה על ידי הרב אלפרט והטיחואנה בראס. ב-1968 שיתפו דייוויד ובכרך פעולה עם המפיק דייוויד מריק במחזמר "Promises, Promises" שהניב שני להיטים; נעימת הנושא והשיר "I'll Never Fall in Love Again" שבוצע על ידי דיאן ווריק. שנת 1969 היוותה שיא נוסף עבור צמד המחברים כשזכו עם הלהיט "טיפות הגשם ממשיכות ליפול על ראשי" (Raindrops Keep Falling on My Head), מתוך הסרט "קיד וקאסידי" שזכה בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר ונעימת שיר הנושא לסרט ארתור שזכתה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר

במאה ה-21 החל לכתוב פזמונים בעצמו ואף הקליט שירים עם הראפר ד"ר דרה[2].

רוב שניידר כינה אותו "מוצרט של מוזיקת הפופ וסת' מקפרלן שיבח אותו כ"אחד המלחינים/כותבים הקלאסיים הגדולים האחרונים".[3]

בשנת 2008 נערכה הופעתו לציון 60 שנות קריירה מוזיקלית בפסטיבל מוזיקה בלונדון, בשיתוף עם הזמרות אדל ובת' ראולי ותזמורת של ה-BBC.

סגנון יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המוזיקה של בכרך מאפיינים מהלכי אקורדים יוצאי דופן, תבניות רתמיות סינקופטיות, פיסוק לא-סדיר, מודולציות תכופות ושינויי משקל חריגים, כאשר בכרך הוא המעבד, המנצח ושותף להפקה של רוב יצירותיו המוקלטות.

דוגמה לשימוש הייחודי שלו במשקל משתנה נמצאת ב"הבטחות, הבטחות" (מתוך המוזיקה למחזמר הנושא אותו שם). סגנונו נקשר לעיתים עם צירופים אינסטרומנטליים מסוימים, שנראה כי יש, או הייתה, לו העדפה אליהם, ובכלל זה השימוש הבולט בפלוגלהורן ביצירות כמו "Walk on By", "ניקי" ו"טולדו".

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרך התגורר בלוס אנג'לס. היה נשוי ארבע פעמים. לו ולרעייתו האחרונה, ג'יין הנסן, לה נישא ב-1993, יש 3 ילדים.

בכרך נפטר ב-8 בפברואר 2023, בגיל 94.[4][2]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברט בכרך בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מייקל באדס, הערך "ברט בכרך" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ 1 2 המלחין ברט בכרך הלך לעולמו בגיל 94, באתר ynet, 9 בפברואר 2023
  3. ^ Brie Stimson, Burt Bacharach remembered by Dionne Warwick and Hollywood: It's 'like losing a family member', Fox News, ‏2023-02-09 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ המלחין והפסנתרן ברט בכרך מת בגיל 94, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023