Ancient Judea

For a new, critical translation of Daniel 9:24-27. This author approaches a range of Biblical Hebrew issues (semantic, syntactic, literary and critical textual).
The paper was presented only to the Biblical Apocalyptic Study Group, a weekly zoom meeting of professional Adventist theologians.

The art of mosaic penetrated the Land of Israel from the west in the early Roman period, and was displayed in Herod's villas and palaces. During the Byzantine period, in the years 638-324 CE, the art of mosaic spread in religious public buildings - in Jewish and Samaritan churches and synagogues in the Land of Israel. Most of the mosaics showing figurative motifs were created in churches, a minority in Jewish synagogues
and an even smaller minority in Samaritan villas and synagogues. Many impressive decorations were found in the mosaic floors from the Byzantine period from Israel and abroad, and they give them great grace and beauty. The mosaics visually express very complex contents, with
An individual, local and unique message for each website. Moreover, even those who will delve for a long hour only in the mosaic
One, will manage to absorb only part of the information that the mosaic treasures inside. The agricultural and economic wealth and natural landscapes are well reflected through the many motifs presented
in mosaics. Among the multitude of mosaic illustrations, it is possible to point out a large and impressive variety of bird species, and in the sea of ​​exploration of the varied messages of the mosaics, the need to identify the birds and define them, and clarify the reasons for their illustrations in the mosaics, stood out to my eyes. The task - which you found particularly intriguing and interesting - was not simple, and included identifying the birds and sorting them taxonomically according to parameters of distribution and pairings, and searching for a reasonable answer to the reason for the decorations using birds and their context in the world
The content and composition of the mosaics.
Keywords: mosaic, poultry, pilgrimages, domestication, migratory birds, stable birds

תקציר
אומנות הפסיפס חדרה לארץ ישראל ממערב בתקופה הרומית הקדומה, ויוצגה בווילות ובארמונות הורדוס. בתקופה הביזנטית, בשנים 638–324 לסה"נ, אומנות הפסיפס פשטה במבני הציבור הדתיים – בכנסיות ובבתי הכנסת היהודיים והשומרוניים בארץ ישראל. מרבית הפסיפסים המציגים מוטיבים פיגורטיביים יוצרו בכנסיות, מיעוטם בבתי כנסת יהודיים
ומיעוט קטן אף יותר בווילות ובבתי הכנסת השומרוניים. עיטורים רבים ומרשימים נמצאו ברצפות הפסיפס מהתקופה הביזנטית מישראל ומחוצה לה, והם מעניקים להן חן ויופי רב. הפסיפסים מביעים באופן חזותי תכנים מורכבים מאוד, עם מסר פרטני, מקומי וייחודי לכל אתר ואתר. יתרה מזו, גם מי שיתעמק שעה ארוכה רק בפסיפס
אחד, יצליח לקלוט רק חלק מהמידע שהפסיפס אוצר בתוכו. העושר החקלאי והכלכלי ונופי הטבע משתקפים היטב באמצעות המוטיבים הרבים שהוצגו בפסיפסים. בין שלל איורי הפסיפסים ניתן להצביע על מגוון גדול ומרשים של מיני עופות, ובתוך ים החקר של המסרים המגוונים של הפסיפסים בלט לעיניי הצורך בזיהוי העופות ובהגדרתם, ובירור הסיבות לאיוריהם בפסיפסים. המלאכה – שמצאתיה מסקרנת ומעניינת במיוחד – לא הייתה פשוטה, וכללה זיהוי העופות ומיון טקסונומי שלהם לפי פרמטרים של תפוצה וזוויגים, וחיפוש מענה סביר לסיבת העיטורים באמצעות עופות והקשרם בעולם התוכן והקומפוזיציה של הפסיפסים.
מילות מפתח: פסיפס, עופות, בזיירות, ביות, עופות נודדים, עופות יציבים

תמצית - אבסטרקט
מאמר זה מציע, שמתווה הרחובות הראשיים של ירושלים העתיקה נועד במקורו לשרת בית-מקדש יהודי, שנבנה החל משנת 118, ועמד להיחנך בשנת 130. ביבנה נוצרה היהדות הרבנית שקיימת עד היום, החל בשנת 70, כסטארט-אפ רומאי- יהודי,  עם יוחנן בן זכאי כמנהל המיזם. הצעדים הללו של הרומאים היו כתוצאה ממרד התפוצות בשנת 115. מרד שעוררו צאצאי יהודים סיקריקים מקירנאיקה ומהערים הגדולות במזרח האימפריום, שבהיעדר הלגיונות שיצאו אל המזרח, נאחזו התלהבות תנ"כית, משחו מלך משיח מקרבם שהיה הוא המנהיג היהודי החשוב ביותר בדורו ולא חכמי יבנה.  יהודי העולם תקפו בפיקודו של לוקואס המלך המשיח את פסלי האלילים ואת עובדי האלילים בליביה ואז במצרים ובערים החשובות של המזרח התיכון. ירושלים היהודית החדשה של שנת 130 תוכננה על ידי רבן גמליאל ביחד עם הקיסר הדריאנוס, שמיד כשהתמנה, באוגוסט 117, רצה למנוע מרידות יהודיות בעתיד. פרויקט בניית בית-המקדש היהודי בוצע במימון הקיסר, ובניהול בן אחות הקיסר 'נציב ירושלים ויהודי יודיאה' הקונסול אקוילה, בימים שבהם העיר עדיין נקראה בשמה המקורי 'ירושלים' וטרם נקראה 'אליה-קפיטולינה',  סמוך לפני מרד בר-כוכבא. תשתית הרחובות של 'ירושלים' היהודית-רומית החדשה, נותרה במקומה כשהתחדשו העבודות, תחת השם החדש 'אליה קפיטולינה', שאחרי דיכוי מרד בר- כוכבא. ע"פ השערת המחקר הזה המרד השני פרץ עקב תהום תרבותית בין הקיסר החולה, שרצה להירפא על ידי ריצוי מירב האלים החשובים באימפריום, לבין היהודים ובהם קרוב משפחתו הנציב הרומי בירושלים אקוילה,  שכדי להתקרב לנתיניו ולעמוד במשימה שהטיל עליו דודו הקיסר, הוא התגייר ונקרא בפי היהודים עקילס או אונקלוס. אונקלוס רצה למנוע מרד ולא אפשר להדריאנוס החולה להיות הכהן-הגדול בחנוכת בית המקדש היהודי החדש שהיה כבר בנוי בשנת 130. הקיסר לא שמע לעצתו וכמעט המיט חורבן על האימפריום. בכל הקשור באירועים המביכים ביודיאה באותה תקופה הוטלה על ידי הקיסר, הסנאט ועושי דברם היהודים  'מחיקה מהזיכרון ההיסטורי'. הודות למעמדו רם המעלה של אקוילה, המושל, אפשרו לו גדולי היהודים לתרגם ולהעלות הלכות על הכתב במובלע לתוך תרגום התורה לשפות האם שלו יוונית וארמית, וכך נוצר לראשונה  שלב ביהדות הרבנית  של כתיבת הלכה, שמונים שנה לפני מפעל המשנה של רבי יהודה הנשיא.

Excavations carried out in a fortress in the northern Negev dated to the period of the Bar-Kokhba Revolt against the Romans (132–135 C.E.) uncovered locally made stone seals and related objects used by the rebel authorities of the place, which possibly functioned as an administrative center for the preparation of special fabrics.
A round seal bears a Paleo-Hebrew inscription forming a date, while a rectangular seal bears a Paleo-Hebrew inscription related to the spinning of yarn. A stone with a flattened surface was used to practice the engraving of mirrored Paleo-Hebrew and Jewish letters on seals. Another seal bears indecipherable scribbles, and a fifth object bears geometric designs.
The Paleo-Hebrew inscriptions on the seals are hitherto the only known exemplars, apart from the Bar-Kokhban coins and two unprovenanced lead weights, of inscriptions in this script related to the Bar-Kokhban administration.

Ḥorvat Qasra is located on a hilltop in the southern Judaean Foothills near the ancient road connecting the plains and foothills with Hebron. The site consists of a central building, with a tower and rooms built around an inner courtyard, and a hiding complex cut into the rock below. Additional cavities were carved into the soft chalk of the slopes: underground quarries, two cross-shaped columbaria installations and some cisterns. In the southern part of the site, a Jewish rock-cut burial complex from the 1st-2nd centuries CE was excavated. This had a monumental entrance, with a roofed vestibule and cliff walls faced with ashlars. In front was a large courtyard. During the Byzantine period (5th c. CE), the burial complex was transformed into a Christian chapel, dedicated to Holy Salome. Numerous inscriptions and graffiti incised on its walls, in Greek, Christian Palestinian Aramaic and Arabic, attest that Holy Salome was venerated here until the Abbasid period (8-9th centuries CE). A Christian structure was erected outside the chapel, in the former courtyard of the tomb, and probably functioned as a monastic compound. Given the long veneration of Salome in this cave, there is a question about her identity. It has been assumed that she was the 'doubting midwife' of an apocryphal story. We suggest instead that another Salome was remembered as being buried here-Salome the disciple and Myrrhophore.

This paper presents and discusses Hebrew graffiti incised on the façade of a rock-cut tomb from the late Second Temple period. The name שפן (Shaphan) was incised three times in the Jewish script to the right of the entrance—apparently denoting the name of the family buried there. Next
to it was the name ינתן in the Palaeo-Hebrew script. The discovery raises two new questions that we cannot as yet answer:
1. Might there have been a connection between the owners of the burial cave and the Shaphan family known from the late First Temple period in Jerusalem?
2. What is the significance of the form ינתן of the name Yehonatan, and why was the inscription, incised in the Palaeo-Hebrew script, used on a unique group of Hasmonean coins?
The choice of the Palaeo-Hebrew script for an unofficial, non-sacred purpose is interesting. Additionally, this script was very rarely used in burial inscriptions in the Second Temple period.

Zissu B., 2024. A Rock-Cut Tomb at Iyyei Nahash in the Judean Shephelah. In: R. Deutsch and A. Lemaire (eds.), Gabriel, Tell this Man the Meaning of his Vision, Studies in Archaeology, Epigraphy, Iconography and the Biblical World in Honor of Gabriel Barkay on the Occasion of his 80th Birthday. Tel Aviv: Archaeological Center Publications, pp. 583-595.

צנירים
סלעיים או מצוקיים. בישראל מוכרים צנירים בכל האזור הים תיכוני, עד ספר המדבר. במסגרת העבודה
הנוכחית מופו בכרמל 127 צנירים. הם מרוכזים ב 7- אגני ניקוז, ונמצאים בין 56 ל 428- מטרים מעל פני
הים. רוב הצנירים חתורים לאורך המדרונות הבונים את ערוצי הנחלים וניתן למצוא אותם עד לגבהים של
270 מטרים מעל הערוץ. הצנירים מפותחים רק בסלעי דולומיט או גיר קשים המאופיינים בבלייה קרסטית;
בעיקר בתצורות יגור ובינה. אורך מקטעי הצנירים נע בין מטרים ספורים ל 200- מטר; גובהם ועומקם
הממוצע נמדד ל 3-2- מטרים אך עשוי להגיע עד 9.5 מטרים. הצנירים מפותחים לאורך שכבות מוגדרות
ואינם חותכים בניצב או באלכסון להן. 65% מהצנירים בעלי רכיב מפנה מערבי, ורומזים בכך לקשר עם
מערכות הגשם המגיעות מהים התיכון. לא נמצא קשר בין ממדי חלל הצניר לבין הרום, גובהו מעל האפיק
או שיפוע המדרון. הצנירים מופיעים בכל הגבהים, ללא העדפה למפלסי רום מסויימים.
התהליכים הגאומורפיים הפועלים לבניית צניר משלבים בלייה כימית, מכנית וביוגנית. בשלב הראשון, מים
חודרים בקו השיכוב בין שתי שכבות בעלות כושר מסיסות שונה, ממיסים ויוצרים התקערות ראשונית
(צניר עוברי). בשלב השני, בפני הדופן של הצניר העוברי נוצרים סדקים רדודים ומקבילים המורחבים על
ידי המסה, על ידי חרסיות שנלכדות בתוכם, ובסיוע אפשרי של שורשים ואורגניזמים חיים אחרים. תהליך
שעוביים נע ממספר (flake weathering, exfoliation) הסידוק המקביל יוצר התקלפות ופירוק לשבבים
מ"מ ועד למעלה מ 10- ס"מ. התהליך הגאומורפי העיקרי הפועל לנסיגת שכבת גג הצניר היא קריסה
.(rockfall) והתמוטטות

יחזקאל ופרומקין 2021. מכלול ייחודי של חמישים פניני מערה מנקבת עין ג'וויזה.
תקציר
פנינת מערות היא סוג של ספלאותם בעל צורה כדורית הגדל
בצורה רדיאלית. לרוב, פניני מערות מתגבשות מסביב לגלעין
קטן המצוי בברכה רדודה רוויה בתמס של קלציט או ארגוניט.
ספלאותם זה נפוץ במערות רבות בעולם אך נדיר למדי במערות
ארצנו. במאמר זה מתואר מכלול ייחודי של 50 פניני מערות
שנמצאו בנקבת עין ג'וויזה.
ייתכן, ולראשונה בעולם, נמצאו פנינים שהתגבשו על גלעינים
מעשי יד אדם מן העת העתיקה, כמו על שברי חרסים וטיח
קדום. במאמר מתואר ניסיון לתארך את זמן היווצרותן של
פנינים אלו - ובהתאמה את זמן שימושה של הנקבה בשיטות
תארוך רדיומטריות-אורניום טוריום ואיזוטופים יציבים של
פחמן וחמצן. שיטות אלו הניבו הצלחה חלקית בלבד, בין היתר
בשל נקבוביות רבה בפנינים.
טיפולוגית, נכון לתאר את רוב פניני המערות מעין ג'וויזה
כ'פיזוליטים' - בשל צורתן, קוטרן, מידת נקבוביותן, ובעיקר
בשל הסביבה שאנו משערים שהושקעו- בסמוך לסכרי קלציט
שרבים מהם תועדו בנקבה. מכך שלפנינים אלו פני שטח
גבשושיים, ניתן להסיק שהן נוצרו תחת זרימה איטית של מים
בנקבה. בנוסף, פניני המערות שנמצאו מתאפיינות בקצב גידול
גבוה, דבר המוסבר באחוז גבוה של קלציט במי התמס בנקבה,
ומצב של על-רוויה משמעותית, בשל פליטה מהירה של פחמן
דו חמצני.

תקציר
מערת הנמרים היא מערה קרסטית גדולה הנמצאת בגדה הצפונית של ואדי סמיה שבדרום־
מזרח השומרון. המערה תועדה ונסקרה בקיץ 5102 בידי צוות 'סקר דרום השומרון' מטעם
המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר־אילן וקמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון
ובשיתוף המרכז לחקר מערות )מלח"ם( באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הסקר
התגלו במערה ממצאים מתקופות שונות, ביניהן תקופת הברונזה התיכונה, הברזל,
הפרסית, ההלניסטית, הרומית והממלוכית. במאמר זה מוצגים הממצאים משלהי התקופה
הפרסית, מהתקופה ההלניסטית ומימי מרידות היהודים ברומאים. נראה כי אופייה של
המערה )גישה נוחה, פתח נסתר ומבנה מסועף הכולל מעברים צרים המובילים לאגפים
פנימיים( וכן קרבתה לעין סמיה השופע ולעמק סמיה הפורה שהיה מיושב במרבית
התקופות, משכו אליה פליטים ומורדים במשך תקופות רבות. המכלולים המרכזיים
שנתגלו במערה מתוארכים לשלהי התקופה הפרסית, לתקופה ההלניסטית ולימי מרידות
היהודים ברומאים. ממצאים אלו מצטרפים לעדויות ההיסטוריות ולממצאים מתקופות
אלו שפורסמו זה מכבר ממערות קרסטיות באזור דרום מדבר שומרון וצפון מדבר יהודה.
ממצאים אלו מלמדים על שומרונים שמצאו מקלט במערות האזור בשלהי התקופה
הפרסית, על יהודים שנמלטו לאזור במהלך התקופה החשמונאית ועל יהודים שמצאו
מקלט במערות האזור מפני חרב הרומאים, בעיקר בימי מרד בר־כוכבא.

This article explores apologetic early Christian approaches to Pontius Pilate, demonstrating the popularity of the idea that Pilate was innocent of Jesus's death, regarded Christ as innocent and just, and even became a Christian himself. Focusing on the exceptionally detailed image of the man who condemned Jesus to the cross found in the New Testament homilies of John Chrysostom, this article connects Chrysostom's treatment of Pilate to his interaction with a real-life (and pagan) governor of Syria. It suggests that apologetic interpretations of Pilate were used not merely to denigrate Jews but also to allow Christians who were themselves both Christian and Roman to believe that Rome had witnessed their Messiah-a historical example which proved the congruence of Romanness and Christianity.

This paper gives information using the new forensic methodology for ancient studies, demonstrating King Herod's descent from 'Adam' (aka pharaoh Adammenemes I, aka Amenemhept, founder of the XIIth Dynasty of Egypt. It is only because of the use of the new methodology that King Herod's descent from 'Adam', and the biblical Adam's true identity can be revealed. As this paper shows, the biblical 'Adam' was not the first man; but instead, the first man of the founding of the biblical dynasty. Finally, a logical explanation to many questions that Humanity has had for thousands of years; exposing a colossal fraud kept in place generation after generation by elites working together within a "family" that held control over all that was being written for the public, biblical or not. No one other than the elite of various branches of this elite family could write, under penalty of death. It was an elite oligarchy that lived within a society of their own; a closed or controlled environment. Read my various papers for more information on that family and their descendants.

This paper comprises a numbered, chronological list of the Roman installed procurators of Judea, from 37 BCE until the Jewish Diaspora of 135 CE. What is different about this list is that making use of the new forensic methodology for ancient studies, we now have much more information regarding the identities of these procurators. Using this as an example, one should see how the new forensic methodology for ancient studies makes all the difference. Studying ancient history & texts correctly is more complex, but entirely worth it. This list represents the latest research and effectively supersedes (replaces) all prior lists. Though I highly recommend the use of the Loeb Classical Library edition of the classics, if a person were to buy these it could cost a considerable sum. So, if/when you wish to use those, you may do so by fining them at your local college or university library. If I cite Flavius Josephus, I usually key my material to the Whiston translation, as most can afford to buy a copy of it for home study purposes.

This paper comprises a numbered, chronological list of the Roman installed procurators of Judea, from 37 BCE until the Jewish Diaspora of 135 CE. What is different about this list is that making use of the new forensic methodology for ancient studies, we now have much more information regarding the identities of these procurators. Using this as an example, one should see how the new forensic methodology for ancient studies makes all the difference. Studying ancient history & texts correctly is more complex, but entirely worth it. This list represents the latest research and effectively supersedes (replaces) all prior lists. Though I highly recommend the use of the Loeb Classical Library edition of the classics, if a person were to buy these it could cost a considerable sum. So, if/when you wish to use those, you may do so by fining them at your local college or university library. If I cite Flavius Josephus, I usually key my material to the Whiston translation, as most can afford to buy a copy of it for home study purposes.

Recently, at (99+) There is no 70th week in Daniel | Doug Mason - Academia.edu I provided the Presentation, “There is no ‘70th week’ in Daniel”
I am concerned that in my endeavor to keep the message simple and straightforward, that I left room for an incomplete understanding of the objectives.
This “Fuller Explanation” of the Presentation is designed to rectify this and hence to make the messages clear.

Зелоты были милленаристским движением, подобным средневековым ересям. Судя по их отношению к человеческим жизням, материальным ценностям и архивам, зелоты считали, что время истории кончилось. В осажденном Иерусалиме они предпринимали действия, явно противоречащие Галахе, тем самым, показывая, что время ее действия истекло. Их отношение к Храму было амбивалентным, с одной стороны, они считали, что Всевышний сохранит Храм, а с другой стороны - сакральность пространства Иерусалимского Храма зелоты оспаривали. Пространственно- временной континуум в осажденном Иерусалиме, по- видимому, воспринимался как промежуточное состояние между этим миром и спускающимся свыше Олам Хаба. Это преодоление разделения миров на феноменальный и трансцендентный имело своим естественным социальным следствием отрицание персонализма.Zealot had been a milleniaristic movements as well as Middle Age heresies. As we see their attitude to human life, material goods and archives, the Zealots believed that the time ...

This paper discusses the growing trend in Late Hellenistic- and Early Roman-era Judea (ca. 200 b.c.e.–70 c.e.) for constructing “display tombs”—funerary architecture designed to achieve maximum visibility and project the status of the individual or family who financed the construction, not just in the cities, but also in the countryside. It uses the case study of the recently excavated pyramidal tomb marker at Horvat Midras (Israel), an affluent village, located on the border of Idumea and Judea about 30 km southwest of Jerusalem in the Judean Foothills. After a detailed discussion of the new finds, it is placed within the material and broader socioeconomic contexts of rural Judea in these periods. As will be shown, this monument’s architectural style, location, and other attributes enhance our understanding of monumental funerary architecture in rural settings, adds new archaeological data to often-overlooked rural areas, and contributes to a better understanding of socioeconomic elites in rural Judea at this time.

Com esta monografia pretende-se explorar o olhar de Tácito, renomado historiador romano, para com os judeus de sua época. É normal que, em nossos dias, isso seja pouco considerado pelo leitor não especialista, uma vez que os textos judaicos sobre si mesmos, sua história e sua comunidade são best-sellers amplamente divulgados em diversas línguas. Mas, imaginemos que, assim como o caso de muitos povos do passado, os judeus fossem um povo cuja produção antiga se perdeu, ou ainda não foi encontrada, ou, cuja língua escrita ainda não foi decifrada. No caso, há mais de dois mil anos, num mundo greco-latino, cenário em que os textos judaítas não eram praticamente conhecidos do mundo intelectual e letrado da época, que imagem das coisas judaicas um autor renomado como Tácito deixaria como legado para a posteridade? Ou seja, o que nós leríamos hoje sobre esse “povo da Judeia”, cuja produção textual “se perdeu” no tempo? Assim, este trabalho monográfico apresentará e comentará a digressão etnográfica produzida por Tácito em suas Histórias, no seu Livro V, capítulos 1 a 13. Para atingir esse objetivo maior, a monografia terá como base teórica conceitos como identidade, alteridade, romanização, imperialismo e evergetismo. Esse intento maior é sustentado aqui pelo interesse da História do Conceitos (Begriffsgeschichte), que dá particular importância ao estudo de palavras ou palavras-conceito (palavras-chave) que aprofunda uma realidade já estudada por outras perspectivas teóricas e metodológicas – assim, um estudo comparado das palavras “judeu”, “Jerusalém” e “Judeia” será feito dentro da perspectiva greco-latina de Tácito e igualmente da etimologia das línguas afro-asiáticas (semíticas).

From the latter half of the first century BCE, an increased observance of Jewish purity laws is evidenced in Judea, focusing on Jerusalem and the Temple. This is further attested by the flourishing chalk-vessel industry, producing vessels for storage and table use, which according to Halakha did not contract impurity. This article is the final report of the chalk-quarry and vessel-production cave complex uncovered on the eastern slope of Mount Scopus, dated by pottery and coins to the first century CE, including a reconstruction of the technology for producing chalk vessels and quantification of vessel types. A few pottery vessels dating to the period between the revolts (70–132 CE) may indicate that chalk vessels continued to be produced in the cave after the First Jewish Revolt. Also included in this report are adjacent quarries, a winepress, water installations and tombs.

Chapter in the dossier Historiographie de la fiscalité antique (Michaël GIRARDIN, dir.), Archimède. Archéologie et Histoire Ancienne, vol. 10, 2023, p. 106-118.

Since a few years, the study of taxation in Judaea has regained momentum. Some studies gradually call into question several well-accepted ideas, for instance the impoverishment of Judaea in Hellenistic and Roman periods, the fiscal oppression on the peasantry, the burden of the taxes. The aim of this paper is to highlight the obstacles facing scholarship today: the distorting bias of sources, endless debates around fragile historiographical legacies, the absence of interdisciplinary collaboration integrating this field of study. It advocates for broadening the research perspective to overcome all this and think anew tax structures through their operation rather than the hostility of taxpayers.

The Byzantine pottery found in Building 900 was retrieved from two Byzantine-period occupation phases. Most of the pottery forms are of well-known types, characteristic of the Byzantine period in Jerusalem, both locally made and imported. The vessel types are domestic in nature, including utility vessels for cooking and serving, and tableware. Based on the pottery finds, the building seems to have been constructed in the sixth century CE, most likely during its latter half, and served for a short period of time.