רוסינית
מדינות | אוקראינה, קרואטיה, סרביה, הונגריה, סלובקיה, פולין, רומניה |
---|---|
אזורים | מחוז פרשוב, זקרפטיה |
דוברים | 610,000 |
כתב | Rusyn alphabet, אלפבית קירילי |
קוד שפה | rue |
קוד ISO 639-3 | rue |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
רוּסִינית (руська бесіда, Русиньскый язык) היא שפה סלאבית המדוברת על ידי הרוסינים, קבוצה אתנית החיה בהרי הקרפטים במערב אוקראינה ובמזרח סלובקיה.
גישתה הרשמית של ממשלת אוקראינה (ובעבר בברית המועצות כולה) היא לראות את השפה כניב של השפה האוקראינית ולא כלשון בפני עצמה. עם זאת, הרוסינית נבדלת מן האוקראינית באוצר המילים ובמורפולוגיה, ומכילה שרידים השייכים לרובד ארכאי יותר בהתפתחות השפה האוקראינית, הקרובים יותר ללשון הסלאבונית של ימי הביניים. כמו כן קיימות ברוסינית מילים רבות ממקור הונגרי וגרמני, בשונה משאר השפות המזרח-סלאביות.
הרוסינית נכתבת באלפבית הקירילי, ומספר דובריה כיום (2009) מוערך ביותר מ-610,000 נפש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מאמצע המאה ה-19 ועד לאמצע המאה ה-20 היו קיימים בין הרוסינים שלושה זרמים באשר לשפת התרבות המועדפת. היו שפעלו להחדרת הרוסית הספרותית הגבוהה, היו שבחרו באוקראינית, והקבוצה השלישית פעלה לעיצוב השפה הרוסינית עצמה על בסיס הניבים העממיים. לאחר מלחמת העולם השנייה הוכרה בצ'כוסלובקיה, פולין והקרפטים הסובייטיים רק האוקראינית כשפת הרוסינים. לעומת זאת, בוויבודינה נקבעה הרוסינית כשפה ספרותית בפני עצמה עוד ב-1920. בשנת 1923 יצא לאור ספר הדקדוק הרוסיני הראשון, בעריכת גבריאיל קוסטלניק. ב-1924 הוקם העיתון הרוסיני הראשון – 'רוסקי נוביני' (חדשות הרוסינים). בשנות ה-90 של המאה העשרים חלה התעוררות בתקומת הרוסינית בפולין והקרפטים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות סלאביות | ||
---|---|---|
מזרחיות | רוסית • אוקראינית • בלארוסית • רוסינית | |
מערביות | פולנית • צ'כית • סלובקית • שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית • קשובית • שלזית | |
דרומיות | בולגרית • מקדונית • סלאבית כנסייתית עתיקה • סלובנית • סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית |