אהבת הגר

אהבת הגר
(מקורות עיקריים)

מקרא	דברים, י', י"ט
משנה תורה	ספר המדע, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ד'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה ר"ז ספר החינוך, מצווה תל"א

אהבת הגר היא מצוות עשה מהתורה לאהוב גרים. המצווה מופיעה בפרשת עקב, בפסוק: ”וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.” (דברים, י', י"ט) מצווה זו מופיעה בתורה שלושים ושש פעמים^[1], ומתווספת למצוות אהבת ישראל - המתייחסת לגר צדק כמו לכל יהודי - ומצוות לא תונו האוסרת במפורש כל פגיעה בגר.

הרמב"ם מסביר את חשיבות מצוות אהבת הגר באמצעות השוואה ליחס שדורשת התורה כלפי אנשים אחרים:

דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על האב ועל האם נצטוינו בכבוד ומורא, ועל הנביאים – לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו באהבה רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו’, כמו שצונו לאהוב את שמו: ואהבת את ה’ אלהיך.

— שו"ת הרמב"ם שאלה תמ"ח

מצוות אהבת ישראל מחייבת את עם ישראל לאהוב כל אדם מישראל. מצוות אהבת הגר מוסיפה עליה ומדייקת את החשיבות שבאהבת גרים. הרמב"ם נותן טעם לדבר: ”ואף על פי שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו 'ואהבת לרעך כמוך' … בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה, וייחד לו מצוה נוספת” (ספר המצוות לרמב"ם, עשה ר"ז).

חידוש נוסף שהרמב"ם מציין הוא שבניגוד למצוות "ואהבת לרעך כמוך", מצוות אהבת הגר מחייבת אותנו לאהוב אותו ממש, ולא רק להתנהג כאילו אנחנו אוהבים אותו^[2].

יש שהסבירו שיש צורך בציווי מיוחד על אהבת הגר, מפני שהגר עלול להיות רגיש ופגיע יותר מאדם רגיל, מפני שחסרה לו תחושת הביטחון שיש לאדם שנמצא בסביבתו הטבעית. ולכן עלינו לשקול היטב כל מילה והתבטאות כלפיו^[3].

אסור להזכיר לגר את מעשיו הראשונים, מה שעשה לפני גיורו^[1], וכן אסור לבזות בפניו של הגר גויים אחרים, כדי שלא לצערו^[4].

כאשר יש דין של ישראל ודין של גר, והם באותה דרגת תכיפות, ראוי להקדים את דינו של הגר^[5].

המצווה נוהגת בכל מקום ובכל זמן, וחלה על כולם, אנשים ונשים כאחד^[6].

• אונאת הגר

• הרב אליעזר מלמד, מצוות אהבת הגר, פניני הלכה ליקוטים ב,א,טו
• הערך "אהבת הגר", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה