הסהר הפורה
הסהר הפורה (באנגלית: Fertile Crescent) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי המדינות הבאות: ישראל, קפריסין, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים. אזור זה נחשב כ"ערש הציוויליזציה", והוא נחלק בדרך-כלל לשני אזורים עיקריים: מסופוטמיה והלבנט. חלק מן ההגדרות המאוחרות יותר כוללות גם את הנילוס המצרי.
המונח הוצע לראשונה על ידי ארכאולוג מאוניברסיטת שיקגו – ג'יימס הנרי ברסטד אשר היה מייסדו ומנהלו של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור הסהר הפורה הוא אזור פורה המוקף מדבריות. צורתו – צורת סהר, והוא מוזן על ידי נהרות הנילוס, הפרת והחידקל ובמידה סמלית הירדן. שטחי העיבוד החקלאיים מהווים בין 400,000 ל־500,000 קמ"ר, ומתגוררים בהם כ־50 מיליון תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתיישבות האנושית בסהר הפורה קדומה מאוד, בין העתיקות בעולם מחוץ לאפריקה. האתרים הפלאוליתיים החשובים ביותר נמצאים בהרי זגרוס, בעמק הירדן, כמו גם בכרמל ובגליל. הומינידים ישבו באתרים כגון עובדייה בישראל כבר לפני כמיליון וחצי שנים, בתקופה הפלאוליתית התחתונה. במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה, לערך 250,000 עד 50,000 שנים לפני זמננו, יושב האזור על ידי האדם הניאנדרטלי כמו גם האדם הנבון, שהתגוררו במערות ובאתרים פתוחים, צדו בעלי חיים גדולים, השתמשו באופן סדיר באש וקברו לעיתים את מתיהם. אתרים ידועים מתקופה זאת הם מערת שנידאר בצפון עיראק ומערת כבארה, מערת תנור ומערת הגדי בישראל. הכפרים הראשונים בעולם קמו באזור זה, תחילה יישובי הקבע של התרבות הנאטופית בלבנט, שהסתמכו עדיין על ציד חיות בר ולקט צמחים, ולאחר מכן הופיעו הכפרים החקלאיים הנאוליתיים. ייצור המזון באזור זה, שהחל עם ביות חיות המשק וצמחי התרבות בתקופה הנאוליתית, לפני כ-11,000 שנים, הוא הקדום בעולם. באזור גידלו שעורה, חיטה, אפונה, פשתה ועדשים, וכן בייתו את הצאן, הבקר והחזיר.
באזור זה שכנו ציוויליזציות עתיקות: ארם נהריים (עיראק וסוריה), פרס, עילם ומדי (כל השלוש במערב איראן), אנטוליה (טורקיה), הלבנט (סוריה, לבנון, ישראל וירדן), ומצרים העתיקה, מתקופת עליית תרבות שומר באלף ה-4 לפנה"ס עד כיבוש האזור על ידי אלכסנדר הגדול במאה ה-4 לפנה"ס. יש כאלו שלא כוללים את מצרים העתיקה באזור בסהר הפורה, אף על פי שהיא הייתה תרבות בעלת השפעה מובהקת באזור.
הסהר הפורה נחשב בהיסטוריוגרפיה המערבית לערש הציוויליזציה האנושית. הוא היה האזור הראשון בו התפתחה באינטנסיביות החקלאות, בו הומצא הכתב הראשון, הגלגל, בו נוצרו לראשונה מרכזי שלטון, קודקסי חוקים, כמו גם רבדים חברתיים כגון עבדות וצבא, ובו הונחו יסודות האסטרונומיה והמתמטיקה.
תנועת הכנענים דגלה בברית המיעוטים[1] של ארץ הפרת, המרחב השמי של הסהר הפורה, המשתרעת משולי רמת איראן ועד גבולה המזרחי של מצרים, כנגד הפן ערביות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'או בוטרו, אן לה פיר, שומר ואכד: הערים והכתב (3500 לפנה"ס-2000 לפנה"ס), בתוך: פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם משחר האנושות ועד ימינו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1994, עמ' 12–13.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסהר הפורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסהר הפורה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)