תאוגוניה
התאוגוניה (ביוונית עתיקה: Θεογονία , בתרגום לעברית: הולדת האלים) היא אפוס יווני עתיק שנכתב על ידי המשורר הֵסִיוֹדוֹס בערך במאה השמינית לפנה"ס. בשירה כלולים פרטים היסטוריים וגנאלוגים על אודות האלים היווניים והקוסמולוגיה העתיקה, כפי שהיו מוכרים להסיודוס מן המסורת שבעל-פה בזמנו.
השירה היא בין השירות המשפיעות ביותר על המיתולוגיה היוונית ובה, ככל הידוע, מוזכרות עלילות האלים לראשונה.
זו אינה הגרסה היחידה האפשרית לתולדות האלים, האורפיזם למשל מציע התנהלות אחרת.
תולדות האלים על פי התאוגוניה
הדור הראשון
- בהתחלה הייתה רק ריקנות הקרויה כאוס (שורה 116 - כאוס אכן הראשון נתהווה) ואז נוצר העולם, כלומר נוצרה הפרדה בין יסודות הטבע הבסיסיים לפי הפירוט הבא:
- לתוך הריקנות נכנסו ללא שמישהו ילד אותם שלושת יסודות העולם המשלימים את היסוד הרביעי (כאוס) ומהם יוולדו מאוחר יותר כל דורות האלים:
- נולדו מכאוס (ללא בת זוג מוגדרת, שורה 123)
- ניקס, יחד עם אחיה ארבוס יולדת (שורה 125) את
- ניקס, ללא קיום יחסי מין (שורה 214) יולדת את:
- גאיה יולדת (שורה 128) את אורנוס (הרקיע), את ההרים הנישאים (Ourea) בהם חיות הנימפות (הנימפות עצמן נולדות מאוחר יותר) ואת הים (פונטוס) (שורה 131)
- ניקס ממשיכה ללדת (שורה 215) את
הדור השני
הרקיע (אורנוס) רובץ על אמו, גאיה (האדמה) ונמצא איתה בסוג של משגל בלתי פוסק. מזיווגם של אורנוס וגאיה נולדו שלושה עמי ענקים - הטיטאנים, הקיקלופים וההקאטונכרים.
- קודם (שורה 133) מתהווים בבטנה של גאיה תריסר הטיטאנים:
- אחר כך נוצרו הקיקלופים (שורה 140)
- ברונטס ( Brontes) - רעם
- סטרופס (Steropes) - ברק
- ארגס (Arges) - בוהק
- לבסוף (שורה 149) ההקטונכירים - מפלצות בעלות 50 ראשים ומאה ידיים כל אחד
- קוטוס (Cottus)
- בריאריאוס (Briareus)
- גיאס (Gyges)
אורנוס תיעב את ילדיו (שורה 156) ולכן לא אפשר להם להיוולד ושמר אותם בבטנה של אמם - גאיה. גאיה יצרה חרמש מאבן (שורה 161) וביקשה מילדיה שישתמשו בו על מנת לחלץ עצמם מבטנה. כולם פחדו (שורה 167) ולא העזו, חוץ מבן הזקונים קרונוס שלקח את החרמש (שורה 180), קצץ את אברו של אורנוס וגאיה השליכה אותו לים, מהסירוס נולדו:
- מטיפות הדם של פעולת הסירוס נולדו:
- מהקצף הלבן שנוצר בים סביב האשכים נוצרה אפרודיטה (שורה 195)
- אריס, בתה של ניקס יולדת (שורה 226) את:
- פונוס (Ponos ) - עבודה
- לימוס - רעב
- ליתי (Lethe) - שכחה
- אלגים (Algea) - כאבים / ייסורים
- קרבות/מלחמות הרג/קטל, טבח, הרג בני אדם, מדון/סכסוך שקר ומחלוקת, מאוחר יותר מוזכרים בשם היסמנה (Hysminae), מחאי (Makhai), פונוי (Phonoi), אנדרוכטסאי (Androktasiai), נייקאה (Neikea), פסיאודולוגוי (Pseudologoi), אמפילוגאי (Amphilogiai), דיסנומיה (Dysnomia), אטה (Aite)
- השבועה (Oath)
- גאיה יחד עם בנה - פונטוס יולדת (שורה 234) את:
- לאחר שהוכנעו הטיטאנים, גאיה, יחד עם טרטרוס ילדה (שורה 823) את בנה האחרון - טיפואוס (או טיפאון המזוהה עם טיפון)
הדור השלישי
- גם קרונוס, כאביו לפניו לא רצה תחרות ולא רצה שהילדים יצאו לאוויר העולם, מהוריו - גאיה ואורנוס הוא קיבל את המידע שאחד מבניו יביס אותו (שורה 463) ולכן (שורה 459) בלע כל תינוק מיד עם היוולדו. ריה, האם הייתה אומללה מכך, ופנתה אל הוריה (אורנוס וגאיה) בבקשת עזרה, והם הסכימו לעזור, לכן כשקרבה ללדת נסעה לכרתים, ושם הסתירה את זאוס במערה והגישה במקום זאת לקרונוס אבן עטופה בחיתול. קרונוס בלע את האבן וכתוצאה - הקיא (שורה 497) את כל ילדיו.
- יאפטוס נשא את אחייניתו, קלימנה, בתם של אוקיינוס וטתיס ונולדו להם (שורה 509)
- נראוס, יחד עם דוריס, בתם של אוקיינוס וטתיס, הוליד (שורה 241) את הנראידות, 51 בנות ים בהן אמפטריטי אשת פוסידון
- פורקיס, יחד עם אחותו קיטו הולידו את
- טתיס יחד עם אחיה אוקיינוס יולדת 3,000 נהרות (שורה 337)
- אוריביה, יחד עם קריאוס (שורה 375) יולדת את
- אסטריוס (Astraios)
- פלס
- פרסס
הדור הרביעי
- אכידנה יחד עם טיפאון (טיפון) ילדה (שורה 306) את
- אכידנה יחד עם בנה אורתוס הולידה את האריה מנמאה (שורה 328) והרה גידלה אותו
- אאוס, יחד עם אסטריוס ילדה (שורה 378) חלק מהרוחות העזות (Anemoi) את זפירוס (Zephyrus), בוראס (Boreas), נוטוס (Notus)
- אאוס, בכינויה אריגניה, ילדה (שורה 380) את אאוספורוס (כוכב הבוקר) ואת שאר הכוכבים.
- סטיגס יחד עם פאלאס הולידו (שורה 384) את
הדור החמישי
- כריסאור, יחד עם קלירואי (בת של אוקיינוס) הוליד את גריאונבס
- אסטריה יחד עם פרסס ילדה את הקטי
תרגומים לעברית
התיאוגוניה תורגמה לעברית על ידי שלמה שפאן וכן על ידי אהרן שבתאי, בתוך החיבורים הבאים:
- הסיודוס, שירת הסיודוס (מעשים וימים, תאוגוניה, מגן הראקלס), תרגם שלמה שפאן, מוסד ביאליק, 1956
- הסיודוס, עבודות וימים, תרגם אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 2004 (הנספח כולל גם קטעים גדולים מן התאוגוניה.)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מוזות בנות הליקון, שיר הפתיחה מתוך תאוגוניה. תרגום ומבוא מאת יהודה ליבס
- התאוגוניה מאת הסיודוס בתרגום לאנגלית
- התאוגוניה ביוונית עתיקה