אאוס
 | |
| תפקיד | אלת השחר |
|---|---|
| תרבות |
דת יוון העתיקה  |
| מקום מגורים |
שמים |
| אלים מקבילים |
אושאס, אורורה, אאוסטרה |
| אב |
היפריון |
| אם |
תיאה |
| אחים |
הליוס, סלנה |
| בן או בת זוג |
אסטראוס, Cephalus, טיתונוס |
| צאצאים |
ממנון, אמתיון, Pyroeis, אסטראה, סקירון, Phaenon, Aoos, Stilbon, בוריאס, Lips, יורוס, נוטוס, זפירוס, Caecias, הספרוס, פוספורוס, פאתון, Apeliotes, Argestes |
  | |
אֵאוֹס (יוונית הומרית: Ἠώς יוונית אטית: Έως) היא אלת השחר במיתולוגיה היוונית ובתם של היפריון ותיאה. שמו של אחיה הוא הליוס, וכמותו, היא נוהגת במרכבה רתומה לפיתון ולאחד מסוסי למפוס. היוונים תיארו את אאוס כאלה בעלת מאהבים רבים. אחד מהם היה ארס. בן זוג אחר של אאוס היה איאולוס, אל הרוחות, והיא ילדה לו את ארבעת אלי הרוחות: בוריאס (אל הרוח הצפונית), יורוס (אל הרוח המזרחית), זפירוס (אל הרוח המערבית) ונוטוס (אל הרוח הדרומית). בסיפור מיתולוגיה נוסף, זאוס מעניק לאהובהּ, טיתונוס, חיי נצח, אך טיתונוס הזדקן בסופו של דבר. לטיתונוס היא ילדה שני בנים, את אמתיון (אנ') ואת ממנון. מאהב אחר שלה היה אוריון, אך ארטמיס, האלה הבתולה, רצחה אותו. בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס החלו להופיע יצירות אמנות בכיכוב אאוס, שבהן בדרך כלל צוירה בתוך מרכבתה או כבעלת כנפיים.
לפי סיפור אגדה, הייתה אאוס שולחת כל בוקר אצבעות ורודות אל פני השמיים ומעלה אור לשמיים במזרח. היא התאהבה בטיתונוס שהיה בן אנוש, וכאשר התחתנו שאל זאוס מה היו רוצים כמתנת נישואין. אז אמרה אאוס: "יום אחד הנסיך שלי ימות וישאיר אותי לבד, הייתי רוצה שתהפוך אותו לבן אלמוות". זאוס הסכים והפך את הנסיך מבן תמותה לבן אלמוות, אבל במתנה שהעניק זאוס נחבא עוקץ מרושע: הוא אמנם העניק לאהובהּ של אאוס חיי נצח כפי שביקשה, אבל לא נעורי נצח. הנסיך הצעיר והנאה הזדקן בחלוף השנים ולבסוף התכווץ כל כך עד שביקש נפשו למות. כשהבינה אאוס איזו קללה נוראה הטילה באהובהּ היא הפכה אותו לחרק והתאבלה על טיפשותה ופזיזותה בבקשהּ חיי נצח אך לא נעורי נצח מאת זאוס הנקמן לאהובהּ בן האנוש.
בגרסאות מאוחרות יותר של הסיפור החרק הוא צרצר.
מקבילתה הרומאית של אאוס היא אורורה, ובמיתולוגיה ההינדואית מקבילתה היא אושאס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אאוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|