יואל רקם

נולד לדוד והנרייטה קמר בירושלים. אביו, דוד, היה ממייסדי קואופרטיב המקשר לתחבורה. למד בבית הספר העממי "בית הכרם" והחל לנגן במפוחית פה. למד בעצמו לנגן באקורדיון, שאותו קנה בתמורה לאופניים שמכר. בשנת 1949, בגיל 13, עבר לכפר הנוער החקלאי עיינות, שם היה לאקורדיוניסט המוסד, ניגן בטקסים ובמסיבות וחיבר את שיריו הראשונים. בשנת 1954 התגייס לנח"ל ושירת בצוות הווי הנח"ל יחד עם רן אלירן.

לאחר שהשתחרר, חזר לירושלים ועבד כמנהל המחלקה לתרבות של הסתדרות הנוער העובד בירושלים והיה אקורדיוניסט להקת המחול של ההסתדרות. באותה עת, בשנת 1958 הקליט את שירו הראשון, "יום חג" למילים של דידי מנוסי עבור מצעד המחולות בירושלים, השיר בוצע גם על ידי אברהם פררה. בשנים 1959–1961 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן, בשנים 1961–1964 למד באקדמיה למוסיקה בירושלים. ב-1961 החל לעבוד כיוצר מחולות ומעבד עבור כנס מחולות העם בדליה ויצר ריקודי עם רבים שהוצגו בפסטיבל, בהם: "על חומותייך ירושלים", "דבקה סמדר", "לעת קציר", "רן פעמונים" ועוד.

ב-1962 נענה רקם להזמנתו של מאיר הרניק והצטרף למחלקת הפולקלור של קול ישראל (אותה ניהל מ-1967 ועד 1971). בין היתר נתן במה ראשונה לצמד הדודאים, חוה אלברשטיין, נחמה הנדל ואחרים ויצר קשרים עם מיטב האמנים, שמאוחר יותר ביצעו משיריו. באותה עת החליף את הרניק, שיצא בשליחות לסקנדינביה, בתוכניות "תשואות ראשונות" שהתמקדה בגילוי כישרונות ו"ירוק-ירוק" שהתמקדה בשירת ההתיישבות העובדת. במסגרת זו יזם את הקלטת המופע השנתי של ההתיישבות העובדת, "ניחוחי חציר" לרדיו ולטלוויזיה. לאחר שהרניק נהרג בתאונת דרכים בשנת 1972, מונה רקם למנהל ועורך מחלקת הבידור של קול ישראל. הוא ערך מספר תוכניות לטלוויזיה, אך עיקר עיסוקו היה ברדיו. ב-1977 מונה למנהל המדור לפולקלור של קול-ישראל, לאחר מותו של יצחק לוי. בתקופתו זו הפיק המדור הקלטות של אמנים רבים, ביניהם רבקה רז, רוחמה רז, ניצה טרמין ואברהם פררה.

בשנת 1982 יצא בשליחות הסוכנות היהודית לסאן פאולו בברזיל כשליח לענייני תרבות ומנהל המחלקה לתרבות של ההסתדרות הציונית. לאחר מכן חזר לעבודתו במחלקת הבידור. בשנת 1985 חזר לארץ ולקול-ישראל.

בשנת 1989 מונה למנהל חטיבת הבידור של קול ישראל, ובתפקיד זה שימש עד פרישתו מקול ישראל, בשנת 1996. לאחר מכן מונה לנציב קבילות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו עד לפרישתו בשנת 2001.

• אחרי המלחמה (מילים: לאה נאור, ביצוע: נחמה הנדל, חוה אלברשטיין)
• נערת החיילים (מילים ולחן: יואל רקם, ביצוע: יהורם גאון)
• שיר פרידה (מילים: יוסי גמזו, ביצוע: הפרברים)
• בוקר טוב (מילים: לאה נאור, ביצוע: חוה אלברשטיין, רן אלירן)

•   יואל רקם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דודי פטימר, "קול יואל"- סיפורו של המוזיקאי יואל רקם