ניחוחי חציר

ראשיתם של המופעים בתוכנית הרדיו "ירוק-ירוק" ששודרה החל מ-1960 בקול ישראל. איש הרדיו, מאיר הרניק, שהיה ממונה על המוזיקה הקלה והעממית, ביקש ליצור תוכנית של מוזיקת עם עברית אותנטית ("קאנטרי ישראלי"), לשם כך פנה להתיישבות העובדת, על מנת למצוא כישרונות מוזיקליים בדגש על מוזיקה קלה (זאת בניגוד ליוזמות של מוזיקה קלאסית כתזמורת הקאמרית הקיבוצית או מקהלת האיחוד). במסגרת זו עודד הרניק הקמת הרכבים קיבוציים (למשל שלישיית שריד, שלישיית המעפיל, חמישיית גלבוע וגולת הכותרת - להקת הגבעטרון), הקליט אותם ושידר אותם בתוכניתו, שהכתה גלים ועודדה יצירה דומה. בהמשך נטל את ההובלה יואל רקם ולאחריו אברהם זיגמן ועודד פנחסי.

מראשיתה של "ירוק-ירוק", הורכבו על סמך תוכנית הרדיו מופעי "ניחוחי חציר" כמופע בימתי עם תוכנית שנתית קבועה, שנדדה בימי הקיץ בין הקיבוצים והקלטה חגיגית שלה שודרה ברדיו סמוך לחג השבועות או הסוכות. בשבועות 1971 הוקלט לראשונה המופע מעל בימת בנייני האומה בירושלים^[1] ובסוכות אותה שנה שודר בטלוויזיה הישראלית הסרט "ניחוחי חציר 1971" (בהפקה ובימוי של שלמה גנון ובניהולו המוזיקלי עודד פנחסי) שהורכב מקליפים (סרטונים) בהם נראו הזמרים בהווי הקיבוץ ובפרט חברי הרכב "דרך הגב" (דודו זכאי, אמיר גינת ומיכה אדיר) ברחובות ירושלים. בתוכנית זו נכללו בין היתר השירים "בולבול, למה ככה?" של ע. הלל, "ים השיבולים" ו"פגישה, חצי פגישה".^[2] ב-1972 התארח המופע בתיאטרון ירושלים מיד לאחר חנוכתו, בתוכנית הצדעה לירושלים לכבוד חמש שנים לאיחוד ירושלים. במרכזה של תוכנית זו הופיעה להקת הגבעטרון בשירו של יוסף שריג "אור וירושלים".^[3][4] ב-1974 הגיע המופע להיכל התרבות בתל אביב, אך התקבל בביקורות קטלניות בעיתונות התקופה.^[5][6] ככל הנראה כישלון המופע, יחד עם הקושי להתאושש מטראומת מלחמת יום כיפור, בה נהרג יוסף שריג, אחד מעמודי התווך של החינוך המוזיקלי בקיבוצים, הובילו להפסקת מסורת המופעים.

ב-1983 היה ניסיון של יואל רקם לשחזר את התוכנית, לקראת חג השבועות.^[7]

• על התוכנית באתר נוסטלגיה אונליין
•   יואב קוטנר מראיין את אברהם זיגמן במסגרת תיעוד יוצרים ישראלים של מפעל הפיס, סרטון באתר יוטיוב. זיגמן מדבר על ירוק-ירוק וניחוחי חציר החל מדקה 39:00
•   ניחוחי חציר 1971, סרטון באתר יוטיוב