ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית

בוויקיפדיה העברית נהוג להשתמש בתעתיק חופשי בשמות הערכים, כזה המשקף ככל הניתן את ההגייה המקובלת בערבית (למעט שמות שהתקבעו בעברית). התעתיק המדויק יבוא בגוף הערך, בפתיח.

תעתיק חופשי מתאר בקירוב את ההגייה, או לחלופין את האופן שבו מקובל לכתוב את המילה הערבית בעברית. תעתיק מדויק מציב אות עברית כנגד אות ערבית, וממנו אפשר להסיק איך נכתבת המילה בערבית. מומלץ להשתמש בשני התעתיקים זה בצד זה בתחילת הערך. הצורה הנפוצה יותר תופיע קודם והצורה הפחות נפוצה בסוגריים עם או בלי הכתיב הערבי המקורי. למשל: מוחמד (תעתיק מדויק: מחמד محمد); צלאת (ההגייה: סלאה או סלאת صلاة). שמות הערכים יהיו על-פי הצורה הנפוצה יותר בעברית (לצורך איתור הצורה הנפוצה אפשר להשתמש בחיפוש בגוגל). כדאי תמיד ליצור הפניות משאר הצורות.

התחילית "אל" תופיע כמות שהיא, בצמוד למילה בתעתיק המדויק, אך בתעתיק החופשי היא תופיע באופן שבו היא נהגית, עם מקף מפריד בינה לבין המילה, או תושמט כליל. לדוגמה: אבו מוסעב א-זרקאווי (תעתיק מדויק: אבו מצעב אלזרקאוי أبو مصعب الزرقاوي).

נקודה חשובה: יש רק דרך אחת לתעתק מילה בתעתיק מדויק, אבל יכולות להיות כמה דרכים לתעתק בתעתיק חופשי (אבו ע'וש, אבו עוש, אבו גוש, אבו רוש). גם כאן מבחן גוגל יכול לעזור. למשל, במקרה הזה התעתיק החופשי הנפוץ ביותר הוא "אבו גוש", והתעתיק המדויק היחיד האפשרי הוא "אבו ע'וש".

• בשאר האותיות תובא האות המתאימה בעברית.
• בתעתיק חופשי ניתן להוסיף אימות קריאה מעבר למקור. בתעתיק מדויק אין להוסיף אימות קריאה. בשני התעתיקים אין להשמיט אימות קריאה הקיימות בערבית. לדוגמה, בתעתיק חופשי אפשר לכתוב עיראק, בתעתיק מדויק יש לכתוב עראק, אך בכל מקרה אין לכתוב עירק. במקרה הצורך אפשר לנקד: עִרַאק.
• "שדה" (דגש חזק) לא תסומן אלא במקרים חריגים. אם יש צורך לסמן את ה"שדה" אפשר לסמנה באמצעות דגש חזק. רצוי להוסיף הערה בסוגריים שתסביר שהדגש בא במקום "שדה".

• כללי התעתיק מערבית לעברית של האקדמיה ללשון
• מילון ערבי-עברי ועברי ערבי של דוד איילון ופסח שנער
• מושגי יסוד בפרלמנט הישראלי עברית-ערבית 2022 (اصطالحات برلمانية أساسية في الكنيست الإسرائيلية - عبري-عربي)