יצחק (יזרניצקי) שמיר (22 באוקטובר 1915 - 30 ביוני 2012), ראש ממשלת ישראל השביעי. כיהן בתפקיד ראש הממשלה בשנים 1983–1984 ובשנים 1986–1992, מדינאי, לוחם, איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי. בנו הוא יאיר שמיר, שכיהן כשר החקלאות וחבר הכנסת.
“זו ארץ גדולה? לא, זו ארץ קטנה, אבל יש לנו זכות לכולה”
"אל תחפשו כאן טריטוריות." ~ בנאומו הראשון בוועידת מדריד
"דבקתי באמונתי שחבלי ההר של ארץ ישראל לא נכבשו אלא שוחררו, לכן אי אפשר להחזיר אותם לשום גורם זר."
"אל תשאל למה! זה לפני הכול, ואחרי הכול, ולא צריך לנמק בכלל למה הארץ הזאת שלנו. האם יש עם בעולם שמתווכח על מולדתו, גודלה וממדיה?" ~ כשנשאל בראיון למה הוא מתנגד להחזרת שטחים תמורת שלום
"אצלי השלום אף פעם לא היה האידאל, אצלי השלום זה לא הדבר העיקרי, אצלי העיקר זה ארץ ישראל העצמאית, עם ישראל החי במדינתו ובמולדתו, בטוח ושליו ויודע לשמור על עצמו."~ בראיון כראש ממשלה, 1991
"לא נסוגתי מסנטימטר אחד של אדמת ארץ ישראל, לא מסרתי לערבים טיפה של טריטוריה ישראלית. זאת עובדה!" ~ ראיון אישי לאחר שהפסיד בבחירות ליצחק רבין
"אנחנו זקוקים לעשרה מיליון יהודים בארץ ישראל לכל הפחות, כדי ליישב את החלקים הפנויים ביהודה, שומרון, בנגב, בגליל ובבקעת הירדן. ~ בטקס זכייתו בפרס ישראל, 2001
"כשישאלו אתכם מדוע ארץ ישראל שייכת לעם ישראל תענו במילה אחת - 'ככה'" ~ מתוך "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית" מאת עמית סגל, 2021
"תל-אביב - זכויות רבות לה. היא המסמלת אולי יותר מכל את חידוש היישוב העברי בארץ ישראל. היא סמל למפעל היהודי המחודש, היא סמל לדופק החיים היהודי הפועם מחדש, מאז ראשית המאה (העשרים), במולדתו ההיסטורית" ~ במלאות 75 שנה להקמת תל אביב, 1984
"מתל-אביב יוצאים רבים שנולדו וגדלו בה לבנות ולהקים ישובים בכל רחבי ארץ-ישראל, כאשר תל-אביב משמשת להם עורף ומשענת. תל-אביב המזדקרת בגורדי שחקיה כלפי מעלה, כמו מכריזה קבל עולם: אנו כאן, בתל-אביב וברחבי ארץ-ישראל השלימה לעולמי עולמים. כאן היינו, כאן הננו, וכאן נהיה לעד!" ~ במלאות 75 שנה להקמת תל אביב, 1984
"ירושלים ותל-אביב משלימות יפה זו את זו: זו הבירה וזו המטרופולין, זו על ההר וזו בשפלה, זו הבנויה אבן סמל ניצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת ארץ-ישראל, הסמל לבניה, ליצירה, לדינמיות סוחפת". ~ במלאות 75 שנה להקמת תל אביב, 1984
"אין מזרח ומערב ירושלים. יש ירושלים אחת מאוחדת – בירתנו" ~ בחגיגות יוצאי אירן, 1990
"נברך את ירושלים בברכה משולשת: שתהיה לנצח בירת ישראל המאוחדת והאחת, שתהיה עיר של שלום ותקלוט המוני עולים מרחבי העולם"." ~ בטקס קריאת שדרה בכניסה לירושלים ע"ש ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון (7.10.1990)
"ירושלים היתה והינה עד היום הסמל הניצחי, הארצי והשמימי, הרוחני והפיסי של הקשר אשר לא יינתק לעולם בין העם היהודי וארצו, ארץ ישראל. ירושלים היא בירת העם היהודי וגם בירת המדינה היהודית, מדינת ישראל. עיר הקודש היא בירתה של ארץ הקודש." ~ בטקס קריאת שדרה בכניסה לירושלים ע"ש ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון (7.10.1990)
"אברשה, חזור הביתה!" ~ קריאתו הנרגשת לעבר אברהם שריר, בבקשה כי האחרון יחזור לליכוד, 1990
"נשיאים טועים, ראשי־ממשלות טועים, שרים טועים, אפילו מלכים טועים. אבל הרבי, הרבי אף פעם לא טעה!". על הרבי מלובביץ'.
"אצל נתניהו אין שום דבר שהוא מעל לאינטרס האישי שלו, כולל ארץ ישראל." [1]
"זה מפני שבא אליו מלאך החבלה בנימין נתניהו והוא הרס אותו." ~ בתשובה לשאלה על מצבו של הליכוד [2]
"ראשית, בתור רמטכ"ל הוא לא עשה לנו שום צרות. שנית, בזכות ברק העם נוכח לראות שהפלסטינים ושלום הם שני דברים שונים לגמרי." ~ על אהוד ברק, ראיון לשבועון כפר חב"ד, 2001
"אסור להכניס אותו לממשלה. זו תהיה צרה צרורה. הוא הרי זה שהביא אותנו למצב הנורא שאנו נמצאים. ואגב, כשהוא היה שר בממשלתי, אף פעם לא סמכתי עליו" ~ על שמעון פרס, ראיון לשבועון כפר חב"ד, 2001
לא הכרתיו אישית ולא תמיד הסכמתי עם כל דעותיו. מקצת מעשיו לא נראו לי, והיו צווים שלו שלא קיימתי. אבל האופקים שהאיש קרע בפני והשפעתו על מהלך חיי הגיעו עד כדי כך שבחשבון סופי ברור לי כי ז'בוטינסקי היה בין הגורמים שעיצבו כל מה שיש בי." ~ על זאב ז'בוטינסקי (יצחק שמיר, סיכומו של דבר, עמ' 19. "ידיעות ספרים")
"הים הוא אותו ים, הערבים אותם ערבים ונתניהו אותו נתניהו. לא הייתי רוצה שיחזור לראשות הממשלה." (מקור)
"אני רואה את התפקיד שהוטל עליי הערב כפיקדון זמני אשר אני מוכן בלב שמח ובנכונות מלאה להחזיר כל רגע לראש הממשלה מר בגין בכל עת שירצה בכך."
"אני אמרתי לא לקיים?! מה שטוב צריך לקיים, ומה שלא טוב צריך לא לקיים."
"אז תשים אותו במוזיאון." ~ בתגובה לקריאה "אבל יש לנו הסכם של יובל נאמן."
"הים הוא אותו ים, והערבים הם אותם ערבים." ~ ערב הנסיעה לוועידת השלום במדריד, 1991
"אם אינך יכול לשכנע את העם לקבל את עקרונותיך - לך. אל תרמה אותו."
"אתה צריך לבחור; או להתרגש או לעשות. אי אפשר לעשות את שני הדברים גם יחד." ~ כאשר נשאר מדוע הוא אינו מתרגש מועידת מדריד
"שמעתי על כך ברדיו." ~ בתשובה לשאלה על חיסולו של אבו ג'יהאד
"מחויבותי לציונות לא היתה קריירה. למיטב זכרוני, היא תמיד היתה חלק מחיי, ולא ניצחון פוליטי, גם לא תבוסה, לא יכלו לשנותה. " (יצחק שמיר, סיכומו של דבר, עמ' 304. "ידיעות ספרים")
"בכנסת אפשר לשמור סוד בין שני אנשים, בתנאי שאחד מהם מת." ~ מתוך האתר של עמית סגל
"לא הייתי שותף להערצה הגדולה שבה אנשים הקיפו את סאדאת. למדתי הרבה על כל התבטאויות שלו על ישראל, על העם היהודי, והיו לו התבטאויות קיצוניות מאוד." ~ לאחר ביקור נשיא מצרים בישראל, מתוך סרטו הדוקומנטרי
"חבר הכנסת פרס דיבר היום על יום עצוב, עצוב לו. אני מבין אותו, הוא רצה לראות את עצמו היום במצבו שלי, אבל מה לעשות, אדוני, שזה הוא גורל המאבק הפוליטי. אבל תדע לך, חבר הכנסת פרס, עם ישראל איננו עצוב, היום אתה עצוב! רבים בישראל שמחים היום!" ~ פונה לשמעון פרס בעקבות כישלון הניסיון להפיל את הממשלה
"כשהוא כתב שהייתי טרוריסט פנאטי, חשבתי שהוא הגזים קצת... בכל זאת, נשארו עוד קצת אנגלים חיים." ~ כשהתייחס לכתבה בעיתון אנגלי כשנבחר לראשות הממשלה
"אין שום... תראה; אצלנו היה היגיון - ידענו שאם נגביר את המלחמה נגד הבריטים, נעשה להם חיים קשים, יום אחד הם יחזרו לאנגליה, לנו אין לאן לחזור." ~ בראיון כאשר נשאל האם הוא מבין את ההתנגדות הפלשתינאית
"הכרזת פרס על עם פלסטיני היא פתח לאיבוד זכויותינו." ~ בפני סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (פורסם במעריב, 17 באפריל 1986)
"בדרך כלל, ערבי איננו משתוקק לשלום כמו היהודי למשל." ~ ראיון לערוץ 2
"כשאתה מדבר איתי על משהו שתיקח מהארץ הזאת, אני חולה! אני אינני יכול לסבול את זה פיזית!" ~ ראיון לערוץ 2
"אל בית-המחוקקים של מדינת ישראל נושאים עיניהם אזרחי המדינה כולם, יהודים ולא יהודים, ואף בני העם היהודי אשר, למרות היותם מפוזרים בעולם כולו, לבם בירושלים, וכל הנעשה והנאמר בבית הזה מטביע חותמו, לשבט או לחסד, בנפשות העם. נדע זאת ותלווה אותנו ידיעה זו בכל אשר נאמר ולא נאמר בבית הזה." ~ בנאומו הראשון כיו"ר הכנסת
"האחדות הלאומית אינה עניין של נוחות פרלמנטרית בלבד. מי שהגו את רעיון ממשלת האחדות קיוו וייחלו שבעצם הקמתה וקיומה, תקרין הממשלה הזאת מסר של אחדות, של קירוב לבבות, של אהבת ישראל ושל שיתוף פעולה אמיתי בקרב ההנהגה הפוליטית של המדינה ובין כל שכבות הציבור בארץ במידה מסוימת כבר השגנו חלק מן היעדים האלה והממשלה שבראשותי אכן תציב את אחדות העם בראש מעייני" ~ בהשבעת ממשלת האחדות, 1986
"הנה לכם – תנועה המאבדת את עצמה לדעת! העושה חרקירי לעצמה!" ~ בכנס של תנועת החירות שפוצץ בידי פעילים של דוד לוי
"המערך מעמיד פנים, כאילו יש בכיסו נוסחת פלאים להוצאת צה"ל מלבנון תוך שישה עד תשעה חודשים." ~ על תוכנית המערך ליציאה מלבנון
"אם ההיסטוריה תזכור אותי בכלל, אני מקווה שאזכר כאיש שאוהב את ארץ ישראל ועמד על משמרתה כל חייו, בכל דרך שהייתה לאל ידו." ~ בעימות מול שמעון פרס
"הסורים יכולים להגיד 'תנו את הגולן' - ואנחנו נגיד 'לא'." ~ בתגובה לסערה שחולל השר אהוד אולמרט כשאמר שישראל מוכנה למשא ומתן עם סוריה בכל הנושאים.
"בהרבה הזדמנויות היינו מתווכחים ביננו מהיכן הוא משיג את הכוחות הללו, והגענו למסקנה שעמוד שדרה כזה קצר אי אפשר לכופף." ~ ראש המוסד דאז שבתאי שביט בסרט בערוץ כאן: "איש שכל כולו קודש לעם היהודי': יצחק שמיר – המנהיג שנשכח".
"היה חוזר הביתה מדי יום כדי לאכול צהריים שבישלה לו אשתו וישן בין שתיים לארבע כדי שיהיה לו כוח לחזור למשרד ולעבוד עד שעה מאוחרת... בנחישות השמורה למפעילי מרגלים הצליח להעלות ארצה כמיליון יהודים בתקופת כהונתו." ~ איתי אילנאי, ידיעות אחרונות
"הייתי בלא מעט מעמדים מדיניים עם יצחק שמיר. אני זוכר פעם שהזדמנתי, אני לא זוכר בדיוק את הנסיבות, אני גם לא זוכר באיזה מן המפגשים, אני זוכר שזה היה בארץ, במשרדו, שהוא ישב עם ג'יימס בייקר, שר החוץ האמריקאי. ג'יימס בייקר הרים עליו את הקול והוא פתאום דפק על השולחן כמו שהוא ידע לדפוק על השולחן, ככה דפיקה, והצביע עליו באצבע ואמר לו- "אדוני, שלא תדבר אלי ככה, אתה מדבר לראש ממשלת ישראל, שלא תצעק עלי, שמעת?" ג'יימס בייקר היה בהלם טוטאלי." ~ אהוד אולמרט נואם בכנסת 2008
" יצחק שמיר כבר היה אדם מוכר. אבל גם אז תמיד התרשמתי שבליבו ובהתנהגותו הצנועה הוא המשיך לראות את עצמו אותו חייל אלמוני בשירות העם והארץ. לעצמו הוא מעולם לא ביקש הכרה ולא הוקרה, הוא לא חיפש לא פופולריות ולא כבוד. כל מעשה וכל החלטה שלו נבחנו אצלו במבחן אחד - האם זה טוב לעם היהודי ולארץ ישראל." ~ בנימין נתניהו בהלווית יצחק שמיר 2012
"השייך לדור הנפילים שהקימו את ישראל ונלחמו על חירותו של העם היהודי בארצו. שמיר הוביל את מדינת ישראל תוך נאמנות עמוקה לעם ולארץ." ~ בנימין נתניהו
"היה שמיר אדם שהישראלים יכולים להתגאות בכך שהיה ראש ממשלתם. אדם ישר, אדם שהשחיתות לא יכלה לו. שקרן? בהחלט כן, אבל שקרן הגון." ~ דוד לנדאו, "כך הפכתי למעריץ של יצחק שמיר", עיתון הארץ, 2012
"יצחק שמיר מעולם לא חיפש את המלוכה, מעולם לא נאבק עליה, מעולם לא ביקש לעצמו תפקידים וכיבודים, מעולם לא היה איש של זיקוקי דינור ופעלולים יח”צניים ריקים מכל תוכן ומהות." ~ יוסי אחימאיר במאמר על שמיר באתר "מידה".
"בניגוד למנהיגים אחרים, אצל יצחק שמיר – דברים שראה מכאן הוא ראה גם משם." ~ יוסי אחימאיר במאמר על שמיר באתר "מידה".
"כאיש ציבור שמיר לא זכה לאהבה. הוא גם לא ביקש אהבה ולא היה זקוק לאהבה. זה היה סוד הקסם שלו. איש המחתרת הקשוח היה אחרון המנהיגים הישראלים שמעולם לא עשה לביתו." ~ ארי שביט, עיתון הארץ, 2012
"במצב עניינים זה התגלה שמיר בהיגיון הברזל שלו, ביכולת העמידה בלחצים ובאיפוק הרב שאפיין אותו כל כך. גם אחרי התקפות הטילים שגרמו הרס רב, כאשר שרים דרשו פעולה צבאית מיידית, ערך שמיר את החשבון הקר ולא אפשר קבלת החלטות שיגררו את ישראל למלחמה, שתביך את האמריקנים ותגרום לפירוק הקואליציה שגיבש הנשיא בוש. יצחק שמיר נתן דוגמה יוצאת דופן של ניהול משבר מלחמתי בצורה נבונה, שקולה ומאופקת, בניגוד לדימוי שהדביקו לו כאיש שוחר מלחמה. אני, שעמדתי לידו בתקופה הקשה והמתוחה הזו, יומם ולילה, וקראתי את החומר המודיעיני, ראיתי את המנהיגות השקטה ואת העוצמה שבאיפוק." ~ דן מרידור על שמיר כראש ממשלה בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה (דן מרידור, "מלחמת המפרץ. יצחק שמיר – העוצמה שבאיפוק", בתוך: "ישראל 60", 2008, עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")
"כאשר היה גבר, פעם! הוא לקח את החוק לידיים." ~ הרב מאיר כהנא
"שמיר אל תפקיר! ראש ממשלת אינתיפאדה! דם יהודי יקר, אין יותר מי שיבכה. בוגד! בוגד! בוגד!" ~ קריאות קהל אליו בזמן לוויה של נרצח באינתיפאדה
"יש ראשי ממשלה או פוליטיקאים שרוב ימי חייהם עוסקים בהנצחתם. שמיר לא עסק בהנצחתו אף פעם, זה לא עניין אותו." ~ דן מרידור
"יצחק שמיר ז״ל היה גאה ביהדותו ועמד לימין הציבור החרדי בכל הסוגיות המהותיות שנוגעות לעתיד עם ישראל וארץ ישראל" ~ השר הרב יצחק חיים פרץ.
"לאחר ׳התרגיל המסריח׳ פרשתי לסיעת יחיד ולא היה לי כוח אלקטוראלי, יצחק שמיר בטוב לבו השאיר אותי בתפקיד שר הקליטה אך ורק בשל הכרת הטוב שרחש אליי בשל תרומתי להקמת ממשלתו הצרה" ~ השר הרב יצחק חיים פרץ.
