תהילים ס'

תהילים ס' ; לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.
	(א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.; (ב) בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף.; (ג) אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ.; (ד) הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה.; (ה) הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה.; (ו) נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.; (ז) לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו (וַעֲנֵנִי).; (ח) אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.; (ט) לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי.; (י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי.; (יא) מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם.; (יב) הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ.; (יג) הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.; (יד) בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.

תהילים ס' הוא המזמור השישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-59). פתיחת המזמור מדברת על "שושן" ("לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן") לפי המפרשים מדובר בכלי נגינה, או במקום במקדש שבו עמדה המקהלה לשירת המזמור בסמוך לעמודים המעוטרים בדגם השושן.

המזמור נחשב סגולה נגד עצת "היצר הרע".^[1]

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל ארבע עשרה פסוקים ונחלק לארבעה חלקים, הנושא המרכזי הוא תלונה לאומית לאחר תבוסה במלחמה ובקשת ישועה.

א'-ב'

כותרת המזמור קושרת בינו ובין תקופת מלחמות דוד בארם ובאדום. מלחמות שהובלו על ידי יואב בן צרויה שר הצבא של דוד.^[2]

פסוקים ג-ה'

חלקו הראשון של הפרק הוא תלונה של המשורר כלפי האל על הפקרת בני האדם "אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ" מתלונן המשורר בשם העם. וההזנחה מתבטאת ב"פְרַצְתָּנוּ" דימוי לפריצה של שורת לוחמים ונחלת תבוסה במערכה "הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה".

ו'-י"א

בחלק השני מספר המשורר שפעם היה אחרת. בעבר "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס", כמו דגל מונף אלוהי ישראל הוביל את המערכה. הוא בחר בעמו והראה לאויביהם מי בעל הבית "מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי".

י"ב-י"ד

ומסיים המשורר בתפילה לשינוי. למרות שבהווה "הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ", מתוך זיכרון העבר ולטובת העתיד, מבקש המשורר "הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר... בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל"

המזמור בליטורגיה היהודית

לפי חלק מהמנהגים הפרק נאמר כשיר של יום בשושן פורים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס' בוויקישיתוף

תהילים ס' מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

^ סגולות בספר תהילים במוקד התהילים הארצי
^ מסופר בהרחבה בשמואל ב בפרק ח' ובפרק י'

[1] סגולות בספר תהילים במוקד התהילים הארצי

[2] מסופר בהרחבה בשמואל ב בפרק ח' ובפרק י'

[1]

[2]