סנטה מריה דל נרנקו
 | |||||||
| כנסיית סנטה מריה דל נרנקו | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
כנסייה  | ||||||
| על שם |
מרים, אם ישו | ||||||
| כתובת |
הר נרנקו | ||||||
| מיקום |
נרנקו | ||||||
| מדינה |
ספרד | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | ?–848 | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
848 | ||||||
| חומרי בנייה |
אבן | ||||||
| סגנון אדריכלי |
אמנות פרה-רומנסקית | ||||||
| קואורדינטות | 43°22′45″N 5°51′57″W / 43.37902778°N 5.86597222°W | ||||||
| אתר רשמי | |||||||
  | |||||||
כנסיית סנטה מריה דל נרנקו (בספרדית: Iglesia de Santa María del Naranco, באסטורית: Ilesia de Santa María'l Narancu) היא כנסייה קתולית אסטורית בעלת ארכיטקטורה טרום-רומנסקית הממוקמת על שיפולי הר נרנאקו, כ-3 קילומטרים מאוביידו, שבצפון ספרד. רמירו הראשון, מלך האסטורים הורה לבנות אותה כארמון מלכותי כחלק מקומפלקס גדול בהרבה שכולל גם את כנסיית סן מיגל דה ליליו אשר ממוקמת 100 מטר ממנה. היא הושלמה ב-848. המבנה הוסב להיותו כנסייה בסוף המאה ה-13. הכנסייה הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו בשנת 1985.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה עצמה אינה כמו אף בניין בן התקופה שאנו מכירים. בפועל היא מבנה בסגנון פורטיקו, אם ניתן בכלל לנכס מושג כזה למבנה נוצרי דתי. עד כמה שניתן להבין מממצאים ארכאולוגיים, המזבח היה ממוקם באחת המרפסות ועל כן נראה שהתפילה התנהלה מחוץ למבנה. ההבדל הגדול הוא שעושה רושם שהייתה כניסה צידית וחלק מהמתפללים קיבלו כניסה לחלק הפנימי של המבנה. הקישוט הפנימי שונה אף יותר ממודלים קלאסיים כמו המתאר החיצוני. על הקירות הפנימיים ישנם עיטורים תמוהים אשר מהם בוקעות צלעות הבניין. כמו כן עמודי התווך בנויים בסגנון שונה מאוד מהאפייני לתקופה ולאופי הכללי של המבנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סנטה מריה דל נרנקו
