מרידה (ספרד)
| |||
מדינה | ספרד | ||
---|---|---|---|
קהילה אוטונומית | אקסטרמדורה | ||
ראש העיר | Antonio Rodríguez Osuna | ||
בירת העיר | Mérida city | ||
תאריך ייסוד | 1834 | ||
שטח | 865.60 קמ"ר | ||
גובה | 217 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 59,461 (2023) | ||
‑ צפיפות | 64.1959 נפש לקמ"ר (2008) | ||
קואורדינטות | 38°54′57″N 6°20′00″W / 38.915833333333°N 6.3333333333333°W | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
http://www.merida.es | |||
מרידה (בספרדית: Mérida) היא עיר הבירה של הקהילה האוטונומית אקסטרמדורה שבספרד. העיר שוכנת על גדות נהר הגוודיאנה. אוכלוסיית העיר מונה 59,461 תושבים (אומדן 2023), גידול לעומת 37,000 באומדן 1966. מרידה משמשת צומת מסילת רכבת חשובה, אך עיקר חשיבותה היא היסטורית. מרידה שומרה יותר מכל עיר אחרת בספרד, ולכן האתר הארכאולוגי של מרידה הפך לאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרידה נוסדה בשנת 25 לפנה"ס על ידי הקיסר אוגוסטוס כמושבת חיילים משוחררים תחת השם אמריטה אוגוסטה (Emerita Augusta). המושבה נבנתה במטרה להגן על העוברים בגשר פונטה רומנו (Puente Romano) החוצה את נהר הגוודיאנה. העיר יושבה על ידי חיילים משוחררים של שני לגיונות, הלגיון החמישי אלאודה והלגיון העשירי גמינה.
במהירות רבה הפכה מרידה לאחת מעשר הערים הגדולות באימפריה, ונקראה "רומי של ספרד". מלבד זאת, היא נהפכה להיות גם עיר הבירה של הפרובינקיה לוסיטניה, ואחת הערים החשובות ביותר של האימפריה הרומית.
בתקופת הויזיגותים הייתה מרידה למושב הארכיהגמון. עם כיבוש העיר על ידי המוסלמים ב-713 החלה ירידה במעמדה של מרידה. מרידה נפגעה במלחמות הרקונקיסטה, ונכבשה על ידי אלפונסו התשיעי, מלך לאון בשנת 1230, אך הוא לא המשיך בשליטתו עליה ומסר אותה למסדר סנטיאגו. מרידה לא רק ירדה מגדולתה, אלא גם ניכרה בה ירידה משמעותית במספר התושבים שחיו שם, ולכן, כאמור, חשיבותה כיום היא בעיקר היסטורית.
היהודים החלו להתגורר במרידה רק מן התקופה הרומית המאוחרת ולאחר מכן בתקופת הוויזיגותים. היישוב היהודי במרידה התקיים גם בתקופה המוסלמית, ואף לאחר מכן, כאשר הנוצרים כבשו את המקום. באותו הזמן הקהילה היהודית חיה בקרבת הכנסייה המקומית, ששימשה להם כבית כנסת לפני שגורשו מספרד (ואז בעצם הפך בית הכנסת לכנסייה). למרות הכול, גם לאחר הגירוש ישבו שם יהודים, אמנם אנוסים, שהיוו קהילה, והעיר שימשה גם כתחנת מעבר לאנוסים מהארצות השכנות.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתפתחות הדמוגרפית של מרידה (ספרד) בין השנים 1991 ו-2004
| |||
1991 | 1996 | 2001 | 2004
|
49,284 | 51,830 | 50,271 | 52,200 |
אתרים במרידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המכלול הארכאולוגי במרידה
הגשר פונטה רומנו, החוצה את נהר הגוודיאנה, עדיין קיים, והוא מנוצל עכשיו בעיקר להולכי רגל שבאים לראות את האתר ההיסטורי הזה. למעשה, קיים גשר נוסף בקרבת מקום - גשר פונטה לוסיטניה (Puente Lusitania). ניתן לראות שם מבצר, ששימש את הרומאים ומאוחר יותר גם את המורים. מקדשים, כמו בכל עיר קדומה אחרת, אינם חסרים במרידה; ניתן לראות שם גם מקדש לאלת הציד (במיתולוגיה היוונית) דיאנה. שרידים רומיים במקום הם: פורום (כולל גם קשת), אמת מים (המכונה: Acueducto de los Milagros), בריכת מים, ותיאטרון רומי להצגות קיץ שגרתיות, בעיקר לפי המחזות החדשים של אותם הזמנים. שרידים נוספים, כוללים קירקוס.
בשנת 1993 הכריז ארגון אונסק"ו על השרידים הארכאולוגיים במרידה כעל אתר מורשת עולמית.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מרידה
- מרידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)