קרנפורד
 | |
| דף הפתיחה של הספר "קרנפורד" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אליזבת גאסקל  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Household Words |
| תאריך הוצאה |
1851 |
  | |
קרנפורד (באנגלית: Cranford) הוא רומן מאת הסופרת האנגלייה בת המאה ה-19 אליזבת גאסקל. הספר פורסם בשמונה חלקים בין דצמבר 1851 למאי 1853, במגזין "Household Words" בעריכת צ'ארלס דיקנס. ב-1853 יצא לאור כספר לאחר עריכה קלה.[1]
הספר הפך פופולרי מאוד בשנים שאחרי מותה של אליזבת גאסקל.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק הראשון, שפורסם ב-Household Words, והפך אחר כך לשני הפרקים הראשונים של הרומן, פורסם בתחילה כסיפור עצמאי.[3] הדרך ששאר חלקי הסיפור פורסמו רומז לכך שלקח לגברת גאסקל זמן לחשוב על הפיכת הסיפורים לספר. באותה עת היא הייתה עסוקה בכתיבת הרומן "רות", שיצא לאור בינואר 1853.[4]
"קרנפורד" תואר כ"כמעט חסר מבנה", ובהתחשב בצורה שבו פורסם, אין זה מפתיע שהוא חסר אחידות. א. ו. וורד מתאר את הרומן כ"אוסף סקיצות קצרות, ששולבו יחד בעדינות".[5]
העיירה הקטנה קרנפורד שמתוארת בספר מקבילה לעיירה נוספטפורד (Knutsford) בצ'שייר, שם אליזבת גאסקל בילתה זמן רב בילדותה, וחזרה לשם לאחר נישואיה. המספרת ברומן מגיעה מהעיר התעשייתית דראמבל, המקבילה למנצ'סטר, שם חייתה הסופרת בזמן כתיבת הספר.[6]
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין בספר ממש עלילה, הוא כולל אוסף של אפיזודות המתארות אנשים ומנהגים בעיירה קטנה בתקופה הוויקטוריאנית.[7] הסופרת אליזבת גאסקל מעלה זכרונות מימי ילדותה בעיירה נוטספורד שבצ'שייר, ומתארת בחיבה אנשים ומנהגים שכבר אז היו מיושנים.[8]
פרק 1 - החברה שלנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מסופר מנקודת מבטה של מרי סמית', אישה צעירה המרבה לבקר בקרנפורד, וכשהיא בביתה היא מתכתבת עם דמויות אחרות, ומתעדכנת בנעשה בעיירה. הפרק הראשון מציג קבוצה של נשים מיוחדות וחביבות, שמנסות לשמור על אורחות חייהן המעודנות מפני כל שינוי. מיס דבורה ג'נקינס, בתו של הכומר המנוח, קובעת מהן הנורמות שלפניהן כל העיר צריכה לנהוג.
עם זאת, כשמתיישב בעיירה קפטן בראון, הוא מעמיד אתגר בפני כללי הנימוס של הנשים. דבר ראשון הוא מודה בגלוי שהוא עני. הדבר פוגע בעיקר במיס דבורה ג'נקינס, ומעבר לכך היא נפגעת מכך שקפטן בראון מעדיף את צ'ארלס דיקנס על פני ד"ר ג'ונסון (סמואל ג'ונסון). אף על פי כן טוב לבו של בראון גורם להיותו חביב על כולם. לקפטן בראון יש שתי בנות. הבכורה מיס בראון היא צעירה חולנית ונרגזת. לבת השנייה, מיס ג'סי, יש פנים תמימות, כמו אביה אינה מבינה את הקודים החברתיים. למשל היא מתגאה בכך שהדוד שלה הוא בעל חנות.
פרק 2 - הקפטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו בכל עיירה קטנה, כולם יודעים הכל על כולם, וגם המצב של משפחת בראון ידוע לכולם. המצוקה הכלכלית שלהם בולטת מהיום הראשון, ועד מהרה מתגלה טוב לבו של קפטן בראון. הדבר בולט ביותר ביחסו לבתו הבכורה, שחולה במחלה קשה. קפטן בראון ובתו הצעירה סובלים ממחסור כדי לספק לה מעט מותרות להקל עליה בסבלה.
מרי חוזרת לקרנפורד אחרי שעזבה את העיירה לזמן מה, אך מגלה שדבר לא השתנה. גם לא היחס בין מיס ג'נקינס לקפטן בראון. מצבה הבריאות של בתו מתדרדר, וכל העיירה נרעשת כשקפטן בראון נהרג בתאונה. מיס בראון מתה זמן קצר אחר כך. הדפים האחרונים של הפרק מתרכזים בסידורי הלוויה, התנחומים למיס ג'סי, והמעבר שלה לביתם של האחיות ג'נקינס. הפרק מסתיים בביקורו של מייג'ור גורדון, אדם ששירת עם קפטן בראון, ומגיע לקרנפורד כדי לפגוש את ג'סי.
פרק 3 - A Love Affair of Long Ago
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיס מטי, אחותה הצעירה של מיס ג'נקינס, נסערת בשל הודעה על אורחים שצפויים להתארח בביתה. עד מותה הייתה זו מיס ג'נקינס שדאגה לכל הסידורים בבית, ומיס מטי מעולם לא החליטה בעצמה. לכן היא אינה ערוכה לקבל אורחים, ואינה יודעת כיצד לפקח על ההכנות. בינתיים מרי סמית' שוכרת את שירותיה של משרתת חדשה בשם מרתה, ומדריכה אותה כיצד לטפל במיס מטי. לבסוף הביקור מתנהל כמעט ללא תקלות.
בהמשך הפרק מיס מטי ומרי נמצאות בחנות של ג'ונסון, ושם הן פוגשות את תומאס הולבורק, מי שחיזר אחרי מיס מטי בצעירותה והציע לה נישואים. מיס מטי מספרת למרי שאחותה לא חשבה שתומאס הולבורק יהיה שידוך הולם עבורה. עם זאת הולברוק מזמין את הנשים לבלות יום אחד בביתו.
פרק 4 - A Visit to an Old Bachelor
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיס מטי, מיס פול ומרי סמית' מתקבלות בברכה בביתו של מר הולברוק. מיס מטי חושבת על מה שהיה יכול לקרות. הולברוק מראה למרי את אדמותיו, והיא רואה שאכן זהו בית משובח. אף על פי שהוא אדם חרוץ, הולברוק מסתפק במעמדו החברתי הדל, והוא אינו שואף לעלות בסולם החברתי.
אחרי ארוחת הערב מר הולבורק קורא שירה באוזניהן. כשהם נפרדים הוא מבטיח לבוא לבקר אותן. מיס מטי מתחילה לקוות שחלומות הנעורים שלה אכן יתגשמו. מר הולברוק נפטר זמן קצר אחר כך. כתוצאה מכך מיס מטי מרשה למרתה להתראות עם גברים, מכיוון שהיא אינה רוצה למנוע אהבה מאנשים צעירים, כפי שעשתה לה אחותה.
פרק 5 - Old Letters
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה מתמקד הסיפור במולי וג'ון, ההורים של האחיות ג'נקינס. מיס מטי ומרתה קוראות מכתבים ישנים שכתבו הוריה, אודות אהבתם ונישואיהם. מולי הייתה בת 18 כשנישאו.
בהמשך מופיע מכתב מאת הסבא של האחיות ג'נקינס, שכותב עם הולדת הנכדות שלו. הוא מאמין שהן יהיו היפהפיות של קרנפורד. אחר כך כשנולד בן, מקווה הסבא שהילד לא ייפול במלכודות החיים.
פרק 6 - Poor Peter
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק 6 מתמקד בפיטר, אחיה של מיס מטי. לפיטר צופים עתיד מזהיר ולימודים בקיימברידג'. אבל כנער הוא מרבה לעולל תעלולים. פעם אחת לבש את הבגדים של אחותו מיס ג'נקינס, והסתובב בגינה עם מה שנראה כתינוק בזרועותיו, ועורר שערורייה בעיני השכנים. אביו הכומר שרואה את מעשי בנו מכה אותו במקל ההליכה שלו. פיטר מנשק את אמו ועולה לחדרו. אחר כך פיטר עוזב את הבית בלי לדבר עם איש. כל בני המשפחה והשכנים מחפשים אותו, אבל הוא נעלם, ואמו חוששת שהוא עלול למות.
ימים אחדים אחר כך מגיע מכתב מפיטר, שמבשר להם שהוא החל לעבוד על ספינה. המכתב מגיע מאוחר מדי מכדי לעצור את פיטר מלעלות עליה. זמן קצר אחר כך האם מתה, ומיס ג'נקינס מבטיחה לטפל באביה. אחרי זמן מה פיטר חוזר לביתו עם כשהוא איש צבא. הוא מתפייס עם אביו, שמתגאה בבנו בפני כל העיירה. פיטר עוזב שוב ויוצא להילחם בהודו, ולא שומעים ממנו יותר.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרי סמית' – המספרת, מתארחת לעיתים קרובות אצל משפחת ג'נקינס ואצל מיס פול.
- מיס דבורה ג'נקינס – הבת הבכורה של הכומר הקודם של קרנפורד.
- מיס מטי ג'נקינס – הבת הצעירה של הכומר ג'נקינס.
- פיטר ג'נקינס – הבן היחיד במשפחה, שברח מהבית ולבסוף התיישב בהודו.
- מיס פול – חברה של מיס מטי, הרכלנית של העיירה
- גברת ג'יימיסון הנכבדה – בתו של מושל, ואלמנתו של בנו של ברון.
- גברת פורסטר – אלמנה של איש צבא, ובת של קצין צבא.
- מיס פיצאדם – אחותו של מר הוגינס, אלמנה עשירה, שלדעתה של גברת ג'יימיסון אינה במעמד חברתי ראוי.
- ליידי גלנמייר – גיסתה של גברת ג'יימיסון, אבל אינה שותפה לדעותיה הקדומות.
- בטי בארקר – בעבר הייתה כובענית, ולפני כן הייתה משרתת בביתה של גברת ג'יימיסון.
- קפטן בראון – איש צבע בגמלאות, שמגיע לגור בקרנפורד עם שתי בנותיו
- תומאס הולברוק – דודן של מיס פול, איכר מצליח שבעבר חיזר אחרי מיס מטי.
- ד"ר הוגינס – רופא בקרנפורד, ללא מעמד חברתי מוגדר.
- מר סמית' – אביה של מרי, איש עסקים אמיד מדראמבל.
- מרתה – המשרתת המסורה של מיס מטי.
- ג'ם הרן – הארוס של מרתה.
- מר מולינר – הבאטלר של מיס ג'יימיסון.
- סניור ברונוני – שם הבמה של קוסם נודד, בעבר היה חייל.
- סניורה ברונוני – אשתו של הקוסם.
עיבודים לטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן עובד שלוש פעמים לטלוויזיה ברשת ה-BBC. הפעם הראשונה ב-1951, השנייה ב-1972, והשלישית ב-2007. בסדרה שהופקה ב-2007 נוסף תוכן מתוך ספרים אחרים של גסקל "My Lady Ludlow", כ-"Mr. Harrison's Confessions" ו-"The Last Generation in England". ג'ודי דנץ' ואיילין אטקינס שיחקו בתפקידים הראשיים וגילמו את מיס מטי ואת מיס דבורה ג'נקינס. עוד השתתפו בסדרה אימלדה סטונטון בתפקיד מיס פול, ומייקל גמבון בתפקיד מר הולברוק, שחיזר בעבר אחרי מיס מטי. ב-2009 שודרה סדרת המשך "השיבה לקרנפורד".
תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר תורגם לעברית על ידי תומר בן אהרון. הוא יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת תשע נשמות והכורסא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dinah Birch, introduction to OUP Cranford (2011)
- Esther Alice Chadwick, Mrs Gaskell: Haunts, Homes, and Stories (London 1910)
- Peter Keating, "Introduction" to the Penguin edition of Cranford (1976)
- Thomas Recchio, Elizabeth Gaskell’s Cranford: a publishing history, Ashgate 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליזבת גאסקל, קרנפורד, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
צליל אברהם, "קרנפורד" של אליזבת גאסקל: הגיבורה האמיתית היא החברה הוויקטוריאנית, באתר הארץ, 16 במאי 2019
- "קרנפורד" באתר e-vrit
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Peter Keating, "Introduction" to the Penguin edition of Cranford (1976). (London, 1986).
- ^ Peter Keating, "Introduction", p.9.
- ^ Peter Keating, "Introduction", p.7.
- ^ Peter Keating, "Introduction", p.8.
- ^ Peter Keating, "Introduction", p.10
- ^ Michell, Sheila (1985). "Introduction" to The Manchester Marriage. UK: Alan Sutton. pp. iv–viii.
- ^ Denisoff, Dennis (2004). The Broadview Anthology of Victorian Short Stories. Canada: Broadview Press. p. 123.
- ^ Wright, Edgar. "Elizabeth Cleghorn Gaskell". Dictionary of Literary Biography.