מיכאל גנדלב
לידה |
28 באפריל 1950 סנקט פטרבורג, ברה"מ |
---|---|
פטירה |
30 במרץ 2009 (בגיל 58) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ברית המועצות, ישראל |
מקום לימודים | St. Petersburg I. I. Mechnikov State Medical Academy (SPSMA) |
שפות היצירה | רוסית, עברית |
תקופת הפעילות | מ-1967 |
מיכאל גנדלב (רוסית: Михаил Генделев; 28 באפריל 1950 לנינגרד – 30 במרץ 2009 תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם ישראלי אשר כתב בשפה הרוסית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של גנדלב, שמואל, עבד כמורה לפני מלחמת העולם השנייה. עם תחילתה של המלחמה הוא גויס, נפצע קשות עוד בראשיתה, שתי רגליו נקטעו, וידו ועינו נפגעו קשות. לאחר המלחמה הוא עבד כל חייו כמהנדס במפעל. אמו, אסיה, עבדה כלבורנטית. גנדלב החל את לימודיו במכון הרפואי של סנקט פטרבורג ב-1967. באותה שנה החל לכתוב שירים אשר מעולם לא יצאו לאור בברית המועצות. לאחר סיום הלימודים החל לעבוד כרופא ספורט.
ב-1977 עלה לישראל, התיישב בבאר שבע ועבד בתור רופא מרדים בבית החולים סורוקה. ב-1979 עבר להתגורר בירושלים. השתתף במלחמת לבנון הראשונה כפרמדיק.
לאחר המעבר לירושלים החליט גנדלב לעזוב את הרפואה ולהקדיש את חייו לספרות. גנדלב הוציא לאור תשעה ספרי שירה וכמה ספרי פרוזה, כולם ברוסית. ב-2000 תורגם לעברית, בידי פטר קריקסונוב, קובץ שיריו "חג", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.[1] המשורר חיים גורי, שהעריך את יצירתו של גנדלב למרות שלא ידע רוסית, סייע בתרגום.[2]
גנדלב עסק בתרגום של חיבוריהם של גדולי המשוררים של יהדות ספרד, כמו יהודה הלוי, שמואל הנגיד ואחרים. ב-1987 הוא ביקר בברית המועצות, כשבעקבות הביקור יצא לאור הרומן שלו "מסע רוסי גדול", שהביקור בברית המועצות שימש לו להשראה. בין השנים 1988–1994 הוא ביקר עוד מספר פעמים בברית המועצות (ובמדינות אשר נוצרו לאחר פירוקה), כאשר רוב הנסיעות האלו היו מטעם הסוכנות ונתיב (לשכת הקשר).
בסוף שנות התשעים הוא עבד במטה בחירות של בנימין נתניהו ונתן שרנסקי.[דרוש מקור] בסוף שנת 1999 הוא עבר למוסקבה בהזמנתו של בוריס ברזובסקי כדי לשמש בתור יועץ לפרויקט בניהולו של ברזובסקי.[דרוש מקור]
גנדלב נפטר ב-30 במרץ 2009 בבית חולים ביילינסון לאחר מאבק במחלת ריאות קשה.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה חלקית של יצירתו:
- שירי מיכאל גנדלב, 1984 («Стихотворения Михаила Генделева»).
- חג, ירושלים, 1995 («Праздник»).
- צאר, ירושלים, 1997 («Царь»).
- בגני אללה, ירושלים, 1997 («В садах Аллаха»). מהדורה עברית: בגני אללה (תרגום מרוסית: לנה זידל, עריכת התרגום: עודד זידל, ייעוץ ועריכה: פטר קריקסונוב, אחרית דבר: מיכאל וייסקופף, עורך ראשי: רפי וייכרט), תל אביב, הוצאת קשב לשירה, 2016.
- אוסף בלתי מלא משירי גנדלב, ירושלים, 2003[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיה קגנסקיה, אני רוצה לספר לכם על משורר גדול, גדול מאוד, ששמו מיכאל גנדלב, באתר הארץ, 7 ביולי 2009
- האתר הרשמי של קרן המוקדשת למיכאל גנדלב (ברוסית)
- תמונותיו של מיכאל גנדלב (ברוסית)
- בגני אללה בתרגום לעברית על ידי לנה זיידל המשך
- מיכאל גנדלב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אנה איסאקובה, רוסי בישראל, ישראלי במוסקווה, באתר הארץ, 7 ביוני 2004
- ^ עלית קרפ, אל תחפשו פה דוסטויבסקי: 20 שנה לעלייה הרוסית, באתר הארץ, 3 בינואר 2013