מרכז רפואי רבין
חזית בית חולים בילינסון, אחד משני בתי החולים של מרכז רפואי רבין | |
על שם | יצחק רבין |
---|---|
מאפייני הארגון | |
סוג | בית חולים כללי |
אוניברסיטה | אוניברסיטת תל אביב |
בעלים | שירותי בריאות כללית |
מנכ"ל | ד"ר איתן וירטהיים |
היסטוריה | |
תאריך ייסוד | 1936 |
שירותים | |
מספר מחלקות | 40 |
מיטות | 1300 |
https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he | |
גאוגרפיה | |
כתובת |
בילינסון: ז'בוטינסקי 39, פתח תקווה השרון: קק"ל 7, פתח תקווה |
מיקום | פתח תקווה, ישראל |
קואורדינטות | 32°05′24″N 34°52′03″E / 32.08986389°N 34.86743056°E |
מרכז רפואי רבין הוא מרכז רפואי בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בפתח תקווה ומורכב מבית חולים בילינסון ומבית חולים גולדה השרון. זהו המרכז הרפואי השלישי בגודלו בישראל[1]. הוא משתרע על שני קמפוסים ברחבי העיר - המרכזי ברח' זאב ז'בוטינסקי - "בית החולים בילינסון" (בסמיכות אליו ממוקם "מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל"), והקמפוס הקטן יותר ברח' קרן קיימת לישראל שם נמצא "בית חולים גולדה השרון". שני בתי החולים אוחדו למרכז אחד ב-1996 שנקרא על שם ראש הממשלה יצחק רבין.
בית החולים מטפל בלמעלה מחצי מיליון חולים בשנה שמגיעים מישראל אך גם מהמדינות השכנות ומהרשות הפלסטינית. נולדים בו כל שנה כ-9,000 ילדים. הוא כולל 37 חדרי ניתוח ומכיל בסך הכול 1,300 מיטות. מרכז רבין הוא המרכז החשוב ביותר להשתלות ולטיפול בסרטן בישראל. מנהל המרכז הרפואי הוא ד"ר איתן וירטהיים.
בית חולים בילינסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים בילינסון הוא בית חולים בצפון מערב פתח תקווה, המהווה חלק מהמרכז הרפואי רבין.
בית החולים הוקם בין פתח תקווה לתל אביב ונחנך ב-27 באוקטובר 1936[2]. מטרתו הייתה להעניק שירות רפואי לבני היישוב המתגוררים במושבות יהודה והשרון. התכנון הראשוני היה ל-60 מיטות אשפוז[3]. חלק מסוים מתקציב ההקמה היה סכום כסף שנאסף מתרומה של פועלי ארץ ישראל שהקדישו שני ימי עבודה כל אחד למטרה זו. בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, ובתחילה נקרא "בית החולים למושבות יהודה והשרון" וכלל עם הקמתו כ-70 מיטות. כשלושה שבועות לאחר הקמתו נפטר ד"ר משה בילינסון, היוזם של הקמת בית החולים ויו"ר הוועד המפקח של קופת חולים, ובית החולים הוסב על שמו. בית החולים הוקם על ידי שלושה רופאים שהגיעו מגרמניה אחרי עליית היטלר לשלטון ב-1933 - פרופ' הרי הלר שעמד בראש בית החולים וכן ניהל את המחלקה לרפואה פנימית, פרופ' ארוין רבאו שעמד בראש המחלקה הגינקולוגית ופרופ' פאול נתן שעמד בראש המחלקה לכירורגיה.
בנובמבר 1947 פרשו מנהל בית חולים בילינסון, ד"ר הארי הלר וכל שמונה מנהלי המחלקות מבית החולים, וזאת אחרי כישלון משא ומתן על תנאי העבודה שנערך במשך שנה. רופאים אלו התקבלו לעבודה בשרות הרפואי הצבאי[4].
בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים נפתח הבניין המרכזי של בית החולים.
ב-1957 הוקמה המחלקה למחלות עור ומין על ידי פרופ' יצחק קצנלנבוגן.
ב-1964 הוקמה המחלקה לכירורגיית חזה ולב על ידי פרופ' מוריס לוי.
בשנות השבעים הוקמה מחלקת נשים ויולדות. החל משנת 1979 ניהלה את המחלקה ירדנה עובדיה (רופאה) שהייתה לפני כן סגנית מנהלת המחלקה[5].
ב-1991 פוצלה מחלקת הילדים מבית החולים, ובסמוך אליו נבנה בית חולים שניידר לרפואת ילדים. ב-1996 אוחד בית החולים עם בית חולים גולדה השרון, וביחד הם קרויים "המרכז הרפואי רבין".
בנוסף למגדל האשפוז על שם גור שאשא, שנחנך בשנת 2002[6], כולל בית החולים את המרכז לרפואת נשים על שם הלן שניידר, את מרכז דוידוף לחקר מחלת הסרטן[7] ואת המרכז על שם רפאל רקנאטי לחקר הגנטיקה.
במרץ 2014 נחנך בבית החולים חדר מיון ממוגן בשטח של כ-5,000 מ"ר, הגדול מסוגו בישראל. מעליו נבנה מגדל אשפוז שאליו יעברו מכון הלב ומחלקות האשפוז של בית חולים השרון[8]. ב-6 באוגוסט 2014 נפתח חדר המיון לקליטת חולים[9].
במבואה של מגדל האשפוז על שם גור שאשא נמצא "מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון" - תערוכה קבועה של עשרות העתקי ציורים מפורסמים שנתרמה על ידי שמואל פלאטו-שרון[10]. הוא גם תרם פסלים רבים לגן הפסלים במקום.
בית חולים גולדה השרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים גולדה השרון הוא בית חולים במרכז פתח תקווה המהווה חלק מ"המרכז הרפואי רבין".
בית החולים הוקם בשנת 1942 על ידי הוועד המפקח של קופת חולים כללית כדי להוריד את העומס מבית חולים בילינסון ונקרא "בילינסון ב'". מאוחר יותר (בשנות ה-50) הוחלף שמו של בית החולים ל"השרון" וב-1982 הוא נקרא ע"ש של ראש הממשלה ויו"ר הוועד של קופת החולים לשעבר גולדה מאיר. ב-1996 אוחד בית החולים עם בית החולים בילינסון והוא כיום מהווה חלק מהמרכז הרפואי רבין.
בשנים 1975–1995 ניהל את בית החולים פרופ' יעקב הרט.
בשנת 2004 החליט הוועד המנהל של קופת החולים לסגור את בית החולים, ולהעבירו כליל למתחם של בית החולים בלינסון, וזאת בגלל מיקומו של בית החולים במרכז העיר ומחירה היקר של הקרקע. התוכנית הספציפית נמנעה אבל החל מהאיחוד נסגרו מחלקות אחדות בבית החולים שהיום כולל בעיקר מחלקות פנימיות כירורגיות, מכון גדול לדיאליזה, מרפאות חוץ ומכון מחקר, מחלקה אורולוגית, מחלקה נפרולוגית ועוד.
בית החולים ממוקם בכפר גנים א' בפינת הרחובות קרן קיימת לישראל וכץ.
בשנת 2021 דרור דיקר מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות[11].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי רבין
- טקס הנחת אבן הפינה לבנין חדש, יומני כרמל נובמבר 1949 (התחלה 5:24)
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת בתכנון רם כרמי בבית חולים בילינסון, באתר 'חלון אחורי', 20 ביוני 2016
- בניית קופח וביח למושבות יהודה והשרון (ביח בילינסון), באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל, קיץ 1935
- טקס חניכת בית החולים בילינסון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל, 14 בנובמבר, 1936
- בנין בית חולים חדש ליד בית החולים בילינסון על ידי קופת חולים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל, 19 בנובמבר, 1949
- צעיר שבגופו הושתלה כליה שוחרר מבית החולים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן כרמל הרצליה, 1965
- ניתוח השתלת לב ראשון בישראל נערך בבית החולים בילינסון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1968
- מרכז רפואי רבין (פתח תקווה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיטות באשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2019 - משרד הבריאות
- ^ טקס אבן הפינה להקמת מבנה בית החולים ("בית החולים למושבות יהודה והשרון" לימים בית החולים ע"ש בילינסון) נערך בתאריך 12 בפברואר 1935 (מתוך "דבר" 13.2.1935).
- ^ אזכור לכך - כתבה ב"דבר" 13.2.1935
- ^ שפרה שורץ יובל שנים ל"מרד" הרופאים בבי"ח בילינסון (1947), הרפואה 1988
- ^ אורי דרומי, עם כנפיים ברקע אדום על החזה, באתר הארץ, 31 במאי 2006
- ^ מידע על מגדל האשפוז באתר בית החולים
- ^ מידע על מרכז דוידוף באתר בית החולים
- ^ ירון קלנר, פתרון לעומס? נחנך חדר המיון הגדול בישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2014
- ^ תמי מאור, נפתח מיון חדש וממוגן בבילינסון, באתר "local פתח תקווה", 6 באוגוסט 2014
- ^ מוזיאון תולדות האמנות על שם שמואל פלאטו-שרון
- ^ משה כהן, מנהל מחלקת קורונה ויו"ר ארגון סיוע לנפגעי פעולות איבה ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2021
יצחק רבין | |||||
---|---|---|---|---|---|
משפחתו | רוזה כהן (אמו) • נחמיה רבין (אביו) • לאה רבין (אשתו) • דליה רבין (בתו) | ||||
ממשלותיו | ממשלת ישראל השבע עשרה • ממשלת ישראל העשרים וחמש | ||||
אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
| ||||
שונות | נאצר מחכה לרבין • נאום הר הצופים • פרשת חשבון הדולרים • פנקס שירות • שלום, חבר | ||||
הירצחו | ועדת החקירה לעניין רצח רבין • תאוריית הקשר על הרצח • תגובת החברה הדתית לרצח • הלווייתו | ||||
הנצחתו | יום הזיכרון ליצחק רבין • כיכר רבין והאנדרטה • מכינה קדם-צבאית רבין • מרכז יצחק רבין |