דיסקו
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
מקורות סגנוניים | פאנק, סלסה, נשמה, פופ, פילדלפיה סול, פסיכדליק סול |
---|---|
מקורות תרבותיים | תחילת שנות ה-70 |
כלים | גיטרה חשמלית, גיטרה בס, פסנתר, קלידים, סינתיסייזר ותופים |
פופולריות מיינסטרים | סגנון מקובל ונפוץ בכל העולם בערים הגדולות. הדיסקו זכה להצלחה מסחרית עצומה בשנות ה-70, דעך לאחר מכן וחזר להיות פופולרי בשנות ה-90 וה-2000 |
נגזרות | פוסט-דיסקו, גל חדש, סינת'-פופ, דאנס-פופ, יורופופ, פוסט-פאנק, האוס, היפ הופ, אסיד ג'אז |
תת-סוגות | |
יורודיסקו, איטלו דיסקו, Hi-NRG | |
דיסקו (באנגלית: Disco) הוא סגנון של מוזיקת דאנס בקצב גבוה שהתחיל בשנות ה-70 המוקדמות. הדיסקו התפתח מהפאנק ומוזיקת נשמה והיה פופולרי בכל העולם.
מקור השם דיסקו הוא המילה הצרפתית "דיסקוטק". דיסקוטק הוא מועדון לילה לריקודים בו הושמעה מוזיקה על ידי נגינת תקליטים.[1] מילה זו למועדון ריקודים נטבעה בשנת 1941 בשם המקום La Discothèque שנמצא ברחוב Rue de la Huchette שבפריז. המונח הצרפתי Discothèque שפרושו תקליטיה או אוסף תקליטים הוא שילוב המילים תקליט - Disque והמילה היוונית thêkê - ארגז או תיבה. בדומה למילה הצרפתית (לטינית) bibliothèque - ספרייה (מיוונית bibliothêkê).[2]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבשאר הסגנונות המוזיקליים, קשה לאפיין נקודה אחת בה התפתח סגנון הדיסקו, מאחר שמרכיבים רבים של מוזיקת דיסקו קיימים בתקליטים מוקדמים (כגון נעימת הסרט "שאפט" של אייזק הייס מ-1971). ניתן לומר בכלליות ששירי הדיסקו הראשונים הושמעו ב-1973, אך רבים מחשיבים את Soul Makossa של מאנו דיבאנגו משנת 1972 כתקליט הדיסקו הראשון. בתחילה נוצרו רוב שירי הדיסקו למען קהל מועדוני הריקודים בלבד ולא לקהל כללי כגון מאזיני רדיו, אך היו גם מגמות הפוכות. להיטי רדיו פופולריים הושמעו בדיסקוטקים כל עוד היה להם קצב קל למעקב של כ-120 BPM.
הדיסקו הושפע מוזיקלית מפאנק, מוזיקת נשמה, סלסה וסגנונות הלטיניים וההיספנים שהשפיעו על הסלסה.
השפעות חברתיות שתרמו למוזיקת הדיסקו כללו התגברות כח הצריכה המוזיקלי של קבוצות אתניות - שחורים והיספנים, התגברות העצמאות הנשית במימון ופנאי, והמהפכה המינית.
פופולריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיסקו נסק מאמצע שנות השבעים עם להיטים כמו "Love to love you baby" של דונה סאמר ומיקס הדיסקו "Never can say goodbye" של גלוריה גיינור. שיא פופולריות הדיסקו היה בין השנים 1977–1979, בעקבות הלהיט הקולנועי "שיגעון המוזיקה" ("Saturday Night Fever"), בו בוצעו להיטי להקת הבי ג'יז. בסוף שנות ה-70 קמו למוזיקת הדיסקו מתנגדים רבים, אוהדי הרוק בעיקר, שראו בו סוגה המוזילה את איכות המוזיקה ושייכת לסצנה חברתית נמוכה. זכור במיוחד אירוע שריפת התקליטים באחד ממשחקי הבייסבול של שיקגו בו במחצית פוצצו עגלה מלאה בתקליטים (יולי 1979). האירוע סימל את ירידת קרנו של הדיסקו בשנים ההם.
אלבומים, שירים ואמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים שהשפיעו על מוזיקת הדיסקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסופרימס - (1966) "You Keep Me Hangin' On"
- חמישיית הג'קסונים - (1969-1971) "I Want You Back", "ABC", "The Love You Save", "Mama's Pearl"
- סטיבי וונדר - (1972) "Yester-Me, Yester-You, Yesterday" (1969), "Superstition"
- ג'יימס בראון - (1976), "Get Up Off of That Thing"
- בי ג'יז - Stayin' alive 1978
להיטי דיסקו מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמישיית הג'קסונים - (1974) "Dancing Machine"
- בארי וייט - (1974) "Can't Get Enough of Your Love, Babe"
- יו'ס קורפורשיין - (1974) "Rock the Boat"
- לה בל - (1975) "Lady Marmalade"
אמני דיסקו פופולריים בשנות השבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- להקת אבבא
- אנשי הכפר
- בי ג'יז (Bee Gees)
- חמישיית הג'קסונים
- דונה סאמר
- גלוריה גיינור
- בוני אם
- בארי וייט
- קלי מארי (אנ')
- די די ג'קסון (אנ')
- באקארה (אנ')
- קארל דאגלס
- איימי סטיוארט (אנ')
גם אמנים אחרים שלא מקושרים לדיסקו יצרו שירי דיסקו, כמו הרולינג סטונז, דולי פרטון, צ'אקה קאן, אריתה פרנקלין, ELO, אלטון ג'ון, רוד סטיוארט, קווין, בלונדי, ופרנק סינטרה.
בישראל יצרו שירי דיסקו אמנים כמו צביקה פיק ("הרקדן האוטומטי"), יזהר כהן ("אבניבי") ושרי ("דם חם"). עלילת הסרט "שלאגר" (ביים: אסי דיין) סובבת, בין היתר, סביב צעיר המנסה לפרוץ עם שירים בסגנון הדיסקו. את שירי הסרט הלחין צביקה פיק ונעשה בסרט שימוש נרחב במוזיקה בסגנון זה, במיוחד בשירים "לצאת", "תן גז" ו"שיר הפרחה".[3]
תחיה מחודשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעידן הפוסט-דיסקו בשנות השמונים הפך הדיסקו לפחות פופולרי, אך בשנות התשעים הוא זכה לתחיה מחודשת עם שירים כמו "Lemon" של U2 ב-1993, "Cosmic Girl" של ג'מירקוואי ב-1996. בשנים 2000–2005 נוצרו שירי דיסקו על ידי אומנים רבים כמו: קיילי מינוג, ג'מירקוואי, מדונה וסופי אליס בקסטור.
בישראל נוצרו שירי דיסקו בשנים אלו על ידי להקות כמו להקת הדורבנים ולהקת טיפקס.
בשנים האחרונות התפתח סגנון מוזיקה אלקטרונית בשם "נו-דיסקו" (באנגלית: Nu-disco) המשלב אלמנטים ממוזיקת הדיסקו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Young, Christopher J. (Summer 2009). "'When Fans Wanted to Rock, the Baseball Stopped': Sports, Promotions, and the Demolition of Disco on Chicago's South Side". The Baseball Research Journal
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנה בבלי, ריקודים לקול תקליטים, הארץ, 9 באוגוסט 1965
- ^ רפי רפאלי, הדיסקוטק, הארץ, 24 בדצמבר 1965
- ^ יואב קוטנר, פסקול הסרט "שלאגר", מעריב, 2 באוגוסט 1979
מוזיקה אלקטרונית | |||||
---|---|---|---|---|---|
סוּגוֹת בולטות | IDM • EBM • אמביינט • מוזיקה תעשייתית • איטלו דיסקו • אלקטרו • אלקטרוניקה • אלקטרופופ • אסיד ג'אז • אסיד האוס • ברייקביט • גל חדש • גליץ' • דאנס • דאבסטפ • דארק ווייב • דיסקו • דראם אנד בייס • האוס • טכנו • יורודאנס • טראנס • טראנס פסיכדלי • סינת'-פופ • צ'יל-אאוט • רייב • טראנס ווקאלי • טראפ • פיוצ'ר בס | ||||
טכנולוגיות, כלי נגינה ותוכנות |
| ||||
ראו גם | די ג'יי • מפיק מוזיקלי • סקראצ'ינג • מוזיק קונקרט • רוק מתקדם • מוזיקת היפ הופ • דרופ • לופ |