אות

 

1. לשון המקרא סימן מוחשי שמטרתו להזכיר או להמחיש רעיון מופשט.

   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם.“ (בראשית ט, פסוק יב)
   • ”וְאֶת-הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ אֶת-הָאֹתֹת.“ (שמות ד, פסוק יז)
   • ”וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, מָה אוֹת כִּי-יִרְפָּא יְהוָה לִי; וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בֵּית יְהוָה? וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ – זֶה-לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה, כִּי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר; הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אִם-יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.“ (מלכים ב׳ כ, פסוקים ח – ט)

2. סימן במערכת כתיבה כלשהי, בדרך-כלל מייצג עיצור או תנועה:

   • באלפבית העברי יש עשרים ושתיים אותיות.
   • במשפט זה יש 21 אותיות ו־3 ספרות.

3. (אלקטרוניקה) מידע המועבר על-ידי זרם חשמלי משתנה כתלות בזמן, או כל גורם אחר שעוצמתו משתנה כתלות בזמן.

• אכדית - אִתּוּ ittu. אוגריתית "את" at, בהוראת סימן בדר"כ מבשר רעות, הצירוף האכדי "אתְּ צין", ảtt ṣỉn פרושו - סימן המבשר על לידת עובר פגום ^[1].

• אוֹתֵת
• אִיֵּת

• צין (ציון)
• זֵכֶר (1)
• מופת (1)
• סיגנל (3)

• אנגלית: signal‏, sign‏‏‏‏

סימן גרפי

• אנגלית: letter‏‏‏‏

• רֹשֶׁם

ערך בוויקיפדיה: אות (סימן גרפי)

ערך בוויקיפדיה: אות (תקשורת)

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אות