דברי הימים ב לה

א ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון ב ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה ג ויאמר ללוים המבונים [המבינים] לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל ד והכונו [והכינו] לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו ה ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים ו ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה

ז וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך     ח ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות ט וכונניהו [וכנניהו] ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות י ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך יא וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים יב ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר יג ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם יד ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן טו והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם טז ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו יז ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים יח ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם     יט בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה כ אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו כא וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך כב ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו כג וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד כד ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו

כה ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות כו ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה כז ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה

א וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלַ͏ִם פֶּסַח לַיהוָה וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. ב וַיַּעֲמֵד הַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם וַיְחַזְּקֵם לַעֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים [הַמְּבִינִים] לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. ד והכונו [וְהָכִינוּ] לְבֵית אֲבוֹתֵיכֶם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶם בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבְמִכְתַּב שְׁלֹמֹה בְנוֹ. ה וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ לִפְלֻגּוֹת בֵּית הָאָבוֹת לַאֲחֵיכֶם בְּנֵי הָעָם וַחֲלֻקַּת בֵּית אָב לַלְוִיִּם. ו וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח וְהִתְקַדְּשׁוּ וְהָכִינוּ לַאֲחֵיכֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה.

ז וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי עִזִּים הַכֹּל לַפְּסָחִים לְכָל הַנִּמְצָא לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּבָקָר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֵלֶּה מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ.     ח וְשָׂרָיו לִנְדָבָה לָעָם לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם הֵרִימוּ חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל נְגִידֵי בֵּית הָאֱלֹהִים לַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לַפְּסָחִים אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּבָקָר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. ט וכונניהו [וְכָנַנְיָהוּ] וּשְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְאֵל אֶחָיו וַחֲשַׁבְיָהוּ וִיעִיאֵל וְיוֹזָבָד שָׂרֵי הַלְוִיִּם הֵרִימוּ לַלְוִיִּם לַפְּסָחִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּבָקָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת. י וַתִּכּוֹן הָעֲבוֹדָה וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל עָמְדָם וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ. יא וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים. יב וַיָּסִירוּ הָעֹלָה לְתִתָּם לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם לְהַקְרִיב לַיהוָה כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה וְכֵן לַבָּקָר. יג וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת וַיָּרִיצוּ לְכָל בְּנֵי הָעָם. יד וְאַחַר הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים עַד לָיְלָה וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. טו וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר אֵין לָהֶם לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם כִּי אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם. טז וַתִּכּוֹן כָּל עֲבוֹדַת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת עַל מִזְבַּח יְהוָה כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ. יז וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת הַפֶּסַח בָּעֵת הַהִיא וְאֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים. יח וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם.     יט בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה. כ אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ. כא וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ. כב וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֵם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ. כג וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד. כד וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם מִתְאַבְּלִים עַל יֹאשִׁיָּהוּ.

כה וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ עַד הַיּוֹם וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל יִשְׂרָאֵל וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת. כו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וַחֲסָדָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָה. כז וּדְבָרָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.

א וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלַ͏ִם פֶּסַח לַיהוָה, וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. ב וַיַּעֲמֵד הַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם, וַיְחַזְּקֵם לַעֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם (המבונים) הַמְּבִינִים המלמדים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה: "תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שהמלכים הרשעים הקודמים מנשה ואמון הוציאו מהמקדש. חז"ל פירשו שיאשיהו ידע שיצאו לגלות וצוה לגונזו במחילות מתחת לבית המקדש בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף כמו שהיה במדבר, ואתם פנויים, ולכן, עַתָּה עִבְדוּ בשאר עבודות המקדש אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. ד (והכונו) וְהָכִינוּ התכוננו לעבודותיכם לְבֵית אֲבוֹתֵיכֶם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶם לפי החלוקה למשמרות, שכתב, בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבְמִכְתַּב שְׁלֹמֹה בְנוֹ. ה וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ לִפְלֻגּוֹת לקבוצות של בֵּית הָאָבוֹת לַאֲחֵיכֶם בְּנֵי הָעָם ובני ישראל (שאינם לויים) יתחלקו לקבוצות לפי בתי אבות, וַחֲלֻקַּת בֵּית אָב לַלְוִיִּם גם הלויים יתחלקו לפי בתי אבות. וכל בית אב בלויים יהיה אחראי על שחיטת קרבן פסח לכמה בתי אב של ישראל. ו וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח, וְהִתְקַדְּשׁוּ והיטהרו, וְהָכִינוּ לַאֲחֵיכֶם תעזרו לאחיכם מישראל להכין את הפסח, לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה". {פ}
ז וַיָּרֶם תרם מרכושו יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם, צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי עִזִּים, הַכֹּל לַפְּסָחִים לְכָל הַנִּמְצָא בירושלים לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וּבָקָר לשלמי חגיגה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים - אֵלֶּה מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ. {ס}
ח וְשָׂרָיו וגם שריו של יאשיהו תרמו לִנְדָבָה לָעָם, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, הֵרִימוּ: חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל, נְגִידֵי פקידי בֵּית הָאֱלֹהִים - לַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לַפְּסָחִים צאן לקרבן פסח אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּבָקָר לשלמי חגיגה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. ט (וכונניהו) וְכָנַנְיָהוּ, וּשְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְאֵל אֶחָיו, וַחֲשַׁבְיָהוּ וִיעִיאֵל וְיוֹזָבָד - שָׂרֵי הַלְוִיִּם, הֵרִימוּ לַלְוִיִּם לַפְּסָחִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים, וּבָקָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת. י וַתִּכּוֹן הָעֲבוֹדָה העבודה נעשתה כתיקונה, וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל עָמְדָם במקומות שנועדו לעמידתם, וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם כפי שנחלקו למשמרות כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ. יא וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם את דם הקורבנות שקיבלו מהלויים, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים. יב וַיָּסִירוּ הלויים מהפסחים הָעֹלָה את החלקים מהקורבן שמקטירים על המזבח לְתִתָּם כדי שיוכלו לתת לבעלים את בשר הפסח לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם, לְהַקְרִיב לַיהוָה ואת האמורים נתנו לכהנים להקריב לה', כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, וְכֵן לַבָּקָר ואותו דבר עשו גם לבקר שהקריבו שלמים לקרבן חגיגה. יג וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ צלי אש, ולא מבושל (שמות יב ט) כַּמִּשְׁפָּט, וְהַקֳּדָשִׁים קרבנות שלמים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת בסירים וּבַדְּוָדִים דודים וּבַצֵּלָחוֹת סוג קדירה, וַיָּרִיצוּ הוליכו מהר לְכָל בְּנֵי הָעָם. יד וְאַחַר הֵכִינוּ דאגו הלויים להקריב את קרבן הפסח לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים, כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן היו עסוקים בְּהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים עַד לָיְלָה, וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. טו וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם היו במקום שלהם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, וְהַשֹּׁעֲרִים גם הם, עמדו על משמרתם לְשַׁעַר וָשָׁעַר; אֵין לָהֶם לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם כִּי ולכן אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם שלא שוררו ולא שמרו על השערים הֵכִינוּ לָהֶם. טז וַתִּכּוֹן כָּל עֲבוֹדַת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת עַל מִזְבַּח יְהוָה, כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ. יז וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת הַפֶּסַח בָּעֵת הַהִיא, וְאֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים. יח וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בטהרה יתירה וכהלכתו \ בקהל גדול \ בלב אחד בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וכן לא הכהנים וכו' וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא בני ממלכת ישראל שעברו ליהודה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. {ס}
יט בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה.

כ אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין תיקן וביסס יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת, עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ נגד בבל בקרב כרכמיש. העיר כרכמיש שוכנת על הגדה המערבית של הפרת עַל פְּרָת המצרים עברו דרך ישראל כדי להגיע לפרת, וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ. כא וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר: "מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה? לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם להתקיף אותך אני בא היום, כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי למקום שבו אני צריך להלחם, בכרכמיש, וֵאלֹהִים האליל שלי אָמַר לְבַהֲלֵנִי לזרז אותי למלחמה. חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי מלהלחם נגד האל העומד לצדי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ". כב וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ, כִּי לְהִלָּחֵם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ כבר שינה את בגדיו לבגדי מלחמה, וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים. וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ עיין בקעת מגידו. כג וַיֹּרוּ הַיֹּרִים המצרים ירו חץ ב לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: "הַעֲבִירוּנִי הוציאו אותי משדה הקרב כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד". כד וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה מהמרכבה בה נפצע (כי היתה קטנה או מלוכלת בדם), וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה המרכבה המשנית, שאולי היתה פחות מפוארת אך יותר נוחה\נקיה אֲשֶׁר לוֹ, וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו. וְכָל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם מִתְאַבְּלִים עַל יֹאשִׁיָּהוּ. {פ}
כה וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ את הקינה שאמר עליו ירמיהו עַד הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק קבעו אותה לחוק עַל יִשְׂרָאֵל שכשהם מקוננים על חורבן הבית יאמרו גם את הקינה הזאת, וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת כנראה מדובר בספר איכה (לפי חז"ל היא "אֵיכָה יוּעַם זָהָב" באיכה ד) . כו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וַחֲסָדָיו, כַּכָּתוּב שעשה כמו שכתוב בְּתוֹרַת יְהוָה. כז וּדְבָרָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.