שרטוט המדגים את ארבע רשויות השבת: רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור.
לארבע רשויות אלה דינים ייחודיים בשבת ובחגי ישראל ומועדיו באשר לטלטול – העברה – של חפצים מאחת לאחרת, וגם בתוך הרשות.

 

נטילת לולב היא אחת ממצוות חג הסוכות בה נוהגים שהמתפלל היהודי יחזיק בידיו את ארבעת המינים, בידו האחת יחזיק את שלושת המינים, ההדס הערבה והלולב ואילו בידו השנייה את האתרוג. ארבעת המינים נמשלו לעם ישראל ובחג הסוכות מקובצים הם יחדיו משל לעם מאוחד. בנטילת הלולב מברכים על סיום קריאת ההלל.

 

חלה לשבת חלה הוא סוג מאפה הנהוג לברכו ברכת "המוציא לחם מן הארץ" בעת קידושים באירועי דת יהודיים וכן בערבי שבת ויום טוב וקידושי היום לאחר תפילות השחר.

 

מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת. ההיתר לשימוש במעלית שבת איננו מוסכם על כל הפוסקים.

 

נרות שבת ויום טוב היא מצווה מדרבנן להדליק נר בבתים לצורך ליל שבת או יום טוב. הדלקת הנר הינה חובה על משפחה, ונעשית לרוב על ידי אם הבית בזמן כניסת השבת.

 

כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש. לשם כך נהוג להשתמש כיום ב"מפית לחלות", שהיא יריעת בד או עור (לרוב מרוקמת).

 

טיש (יידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה.

 

חמין הוא תבשיל שבתי מובהק. התבשיל נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה, ועם זאת, מכיוון על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו, ולכן נוצר מאכל זה.

 

עירוב הוא הכינוי המקובל להקפת שטח מיושב במחיצות, בדרך כלל מחיצות מסוג צורת הפתח, על מנת להתיר הוצאת והכנסת חפצים מבתים לרחובות ולמקומות ציבוריים פתוחים בשבת, באמצעות הפיכת שטח גדול לרשות היחיד אחת, דבר שמתיר את טלטול החפצים בשטח בלא לעבור על מלאכת הוצאה מרשות לרשות. כיוון שעל פי ההלכה היהודית אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח מיושב, בעיקר בעת המודרנית, והדבר מאפשר התנהלות סדירה בשבת והוצאת חפצים כגון סידור תפילה או עגלת ילדים, לדוגמה.

 

עירוב חצירות ושיתופי מבואות הוא תקנת חז"ל הבאה להתיר את איסור לטלטל בין רשויות היחיד בבעלויות שונות, וממילא – האיסור לטלטל בין רחובות שונים שאינם רשות הרבים. עקרונית, אם ישנו מקום אכילה משותף (חדר אוכל או מטבח. בנוסף במלון (אפילו ללא אכילה בו) או במחנה היוצא למלחמה אין צורך בעירוב) לכל באי רשויות היחיד או הרחובות מותר להם לטלטל זה אל זה. הפתרון ההלכתי לטלטול מבוסס על כך. ברשויות היחיד מכונה הדבר "עירוב חצרות", ולגבי הרחובות מכונה הדבר "שיתוף מבואות". כיום, נהוג לעשות רק עירוב חצרות שלפי ההלכה ניתן להסתמך עליו גם לרחובות (מבואות).

 

חנוכייה בה שמונת נרות החנוכה. חנוכייה היא תשמיש קדושה הנועד להניח בו את נרות חנוכה, שמדליקים לזכר הניצחון במרד החשמונאים ונס פך השמן.

 

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים: אתרוג, לולב, הדס וערבה שמצווה לקחתם בסוכות.

 

ליל הסדר הוא הלילה הראשון של חג הפסח, שבו מתכנסים היהודים, בדרך כלל במסגרת משפחתית אך גם במסגרות אחרות, לקריאת ההגדה של פסח (שבה מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים). בקרב יהודי גאורגיה ליל הסדר נקרא "הגדה". הכינוס משמש גם לקיום המצוות הנלוות: שתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור וחרוסת, אכילת סעודת החג, אכילת האפיקומן (אשר יש הנוהגים "לגנוב" אותו בהתאם למנהג "גנבת האפיקומן") ועוד.

 

סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות. המילה סוכה נגזרת מן השורש סכ"כ ומשמעותה מבנה הסוכך על האנשים שבתוכו, ומכאן נובע גם שמו של הסכך. הישיבה בסוכה היא מצוות עשה התלויה בזמן מהתורה, חובה לגברים ורשות לנשים.

 

אוזן המן, מאפה עשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר. מקורו של המאפה במרכז אירופה, והוא נפוץ במיוחד בקרב יהודים עקב המנהג לאוכלו בחג הפורים ולצרף אותו למשלוחי המנות לרגל החג.

 

סביבון הוא צעצוע מסתובב, שבקרב היהודים משמש בעיקר כמשחק מסורתי לחג החנוכה. בדרך כלל בארצינו בכל צד של הסביבון יש את האות הראשונה של מילים אילו: נס גדול היה פה. בארצות אחרות, במקום פה, אומרים שם.

 

חג החנוכה הוא חג יהודי ובו שמונה ימי הודאה, שתיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

 

שְׁטרַיימְל (מיידיש; בעברית: מזנבת) הוא כובע פרווה שיהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה נוהגים לחבוש לאחר הנישואין בשבתות, חגים ובימי חול המועד. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה של "מתנגדים" בירושלים (ה"פרושים" מבני היישוב הישן).

 

הבדלה היא סדרת ברכות, הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה (גם במוצאי שבת שהוא בעצמו יום טוב), ומציינת את ההבדלה בין השבת לבין ימי החול. בהבדלה מברכים על היין, ובמוצאי שבת גם על מאור האש ועל הבשמים. עשיית ההבדלה הינה חובה מהתורה, והיא נלמדת ממצוות קידוש השבת בדברים.

 

משלוח מנות היא אחת מן המצוות הנוהגות בפורים. על פי מצווה זו, על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, כפי הנראה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בין איש לאחיו בחג זה.

 

סופגנייה היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה. יכולת הספיגה של הסופגנייה (ומכאן שמה) היא ככל הנראה העילה להיותה המאכל המסורתי בחג החנוכה, המציין את נס פך השמן.

 

מגילת אסתר, שהיא אחת מחמש המגילות שבחלק הכתובים שבמקרא, מגוללת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ודודניתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן.