שיחת משתמש:ינבושד/ארכיון יא

לדעתי גם כאן מוטב לחסום לשנה. יחסיות האמת • ♥ • כ"ה בטבת ה'תשס"ט 09:13:51

חשבתי על זה, אבל ההשחתה האחרונה היתה לפני זמן די רב (והוא לא נחסם עליה לשנה). אם ימשיך להשחית ייחסם לזמן ארוך. בברכה, ינבושד • כ"ה בטבת ה'תשס"ט.

בבדיקה חוזרת ראיתי שזה לא היה כ"כ מזמן, הארכתי את החסימה לשנה. בברכה, ינבושד • כ"ה בטבת ה'תשס"ט.

אני העברתי ובדקתי בכל הפרשיות ואין צורך להחליף את הקישורים. זה נעשה אוטומטית. ברשותך אני מעביר שוב. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 10:48, 5 בפברואר 2009 (IST)תגובה

אינני רואה בזה עניין עקרוני, ואין לי התנגדות עקרונית להעברה. אבל: עדיף לתקן את הקישורים בערכי הפרשיות, זה עובד אבל מאט מעט מעט את ההעלאה של הדף. ההעברה שבוצעה עכשיו אינה תקינה, יש לעשות זאת ע"י 'העבר' למעלה. בברכה, ינבושד • י"א בשבט ה'תשס"ט.

לא יכולתי להעביר בצורה המקובלת כי אינני מפעיל, אבל למה לעשות זאת כל לא תקין במקרה הזה?. בקשר לתיקון הקישורים אני לוקח על עצמי לתקנם, אבל לאט לאט. כמה פרשיות בכל יום. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 10:58, 5 בפברואר 2009 (IST)תגובה

אמורה להיות לך אפשרות להעביר, מוזר. העברתי בעצמי (לשמור על היסטוריית השינויים והתרומות). דבריך מקובלים עלי. בברכה, ינבושד • י"א בשבט ה'תשס"ט.

ודאי שיש לי אפשרות להעביר. רק במקרה הזה לא היתה לי האפשרות כי היה צורך למחוק את הדף אליו רציתי להעביר, וכמו שאתה עשית באמת. כבר תיקנתי בכל ספר בראשית. מחר נלך על 'שמות'. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 11:07, 5 בפברואר 2009 (IST)תגובה

כן, אבל העברה כזאת - תוך מחיקת הפניה - אמורה להיות אפשרית גם למשתמשים שאינם מפעילי מערכת. שכוייח על העבודה, זה כבר יכול להיעשות בנחת ואין צורך להילחץ :-) בברכה, ינבושד • י"א בשבט ה'תשס"ט.

מה פתאום? הרי אינני יכול למחוק כליל את דף ההפניה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 11:16, 5 בפברואר 2009 (IST)תגובה

הפניה לאותו דף, כשאין לה היסטוריה - זה אמור לאפשר לך. נסה להעביר את משתמש:ינבושד/ארגז8 לשם משתמש:ינבושד/ארגז7. בברכה, ינבושד • י"א בשבט ה'תשס"ט.

צודק, זה עבד. לא ידעתי על זה. שכוייח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 11:28, 5 בפברואר 2009 (IST)תגובה

אפשר בבקשה הגדרה לערך קצר מדי? לא מצאתי כזאת במדריך--195.93.234.40 10:23, 17 בפברואר 2009 (IST)תגובה

שלום. הערך היה קצר מדי (משפט אחד בלבד), ולא הכיל מספיק תוכן על האיש מלבד הגדרה כמו-מילונית ורשימה קצרה. בברכה, ינבושד • כ"ג בשבט ה'תשס"ט.

וברכה, יש לי עוד מידע להוסיף אבל לא הספקתי, כמו איפה האולפן שלו וזה שהוא עוסק גם בהפקת פרסומות לרדיו, זה מספיק? --195.93.234.40 10:30, 17 בפברואר 2009 (IST)תגובה

אוקיי, אשחזר את הערך, ותוכל להמשיך לעבוד עליו. מתנצל :-) בברכה, ינבושד • כ"ג בשבט ה'תשס"ט.

תודה :-), תציץ עכשיו, מה אתה אומר? --195.93.234.40 10:42, 17 בפברואר 2009 (IST)תגובה

יותר טוב, ויצא מכלל מחיקה מהירה... אם החשיבות שלו ברורה הוא לא יימחק במחיקה מהירה, לדעתי. רצוי להרחיב, כמובן. בברכה, ינבושד • כ"ג בשבט ה'תשס"ט.

מעולה, אני אנסה לדוג מידע נוסף --195.93.234.40 11:05, 17 בפברואר 2009 (IST)תגובה

מכיוון שאני מעוניין שהערך יהיה מאוזן ככל שאפשר, אני מבקש שתסביר בהרחבה בדף השיחה של הערך מדוע נאלצת לבצע שיחזור גורף לעריכותיי (לא סביר שכל התוספות הללו היו פסולות). בכבוד רב, 24.12.234.123 10:55, 12 במרץ 2009 (IST)תגובה

כתבתי בדף השיחה. כללית, כדאי להיות ביקורתי כלפי חומר שאתה מוצא באינטרנט, בעיקר בנושאים כאלו (ואפילו אם זה בוויקיפדיה), וכשאתה מתרגם שים לב. בברכה, ינבושד • ט"ז באדר ה'תשס"ט.

שלום ינבושד. מעניין אותי לשמוע איך אתה מגדיר רכילות בהקשר האנציקלופדי, ומה הקריטריונים שלך להבדיל בין מה שהוא רכילות לבין מה שאינו רכילות. אני מתכוון כמובן לידיעה שהשמטת כאן מהערך. תודה, נתנאל - שיחה 12:21, 16 במרץ 2009 (IST)תגובה

שלום וברכה. רכילות, בהקשר זה, היא דברים בגדר של ספקולציות ופרשנויות-לרגע (הכוונה היא לנטיית לב או להערכה כלשהי שזקוקה לביסוס), ולדעתי, במקרים מסוימים הם מתאימים להיכתב בערך על אומרם (אם זה משמעותי), וכשיש להם ביסוס ממשי אפשר לשקול כתיבתם בערך על האדם שעליו הם נאמרו. בברכה, ינבושד • כ"ג באדר ה'תשס"ט.

ועדיין קושיה במקומה עומדת: מה הקריטריונים להבחנה בין "ספקולציות" ו"פרשנויות לרגע" לבין דיווח עיתונאי ראוי? מהו "ביסוס ממשי"? אגב, האם קראת את הכתבה ב"ארץ אחרת"? נתנאל - שיחה 14:19, 19 במרץ 2009 (IST)תגובה

רוב מוחלט של דברי הרכילות אינם עומדים בקריטריונים. לו היה נמצא לזה אישור מפיו של האדם שעליו נאמרה הרכילות, היה זה נותן לה ביסוס מסוים. דבריהם של אנשים שאין להם נגיעה יכולים לסייע באופן מסוים, אך פחות מהנ"ל. את הכתבה לא קראתי (אין גרסה זמינה לידי), אבל מכותרת המשנה שלה (כפי שמופיע באתר המגזין) ניכר שאין כאן דיווח טהור אלא כתבה שכותבה העיד על מגמתו. ובאופן כללי, כפי שכתבתי, אם נפתח בדברים שאמר פלוני על פלוני וכו' לא נסיים, וזה גם רחוק מלהיות ענייני. בברכה, ינבושד • כ"ט באדר ה'תשס"ט.

אני לא בטוח שהבנתי את דבריך, אבל אם הבנתי, אז ההגדרה שלך היא מעגלית. אתה מגדיר ש"רכילות" זה "ספקולציות", ואז קובע ש"ספקולציות" זה רוב מה שהוא "רכילות". מה שיוצא בסוף זה שאתה מחליט על דעת עצמך ועל פי טעמך האישי או השקפת עולמך מה יהיה בערך ומה לא יהיה. נתנאל - שיחה 11:55, 25 במרץ 2009 (IST)תגובה

במילה "רכילות" בתגובה הקודמת הכוונה היא להגדרתה המילונית. מה שאני אומר הוא שהדברים שפלוני אמר על פלוני, והערכות ש"אילמלא עשה כך היה קורה כך" צריכות בחינה מדוקדקת לפני שנכנסות לערכים. ברוב המקרים אין מדובר במידע אנציקלופדי ממשי (למרות הניסוח הלקוי של התגובה הקודמת, לא ברור איך אפשר להוציא ממנה מה שהבנת ממנה). בברכה, ינבושד • ב' בניסן ה'תשס"ט.

אני שואל שוב משום שעדיין לא הבנתי: מי קובע ואיך נקבע שהשיפוט שלך מהו מידע אנציקלופדי ממשי עדיף על השיפוט שלי מהו מידע אנציקלופדי ממשי? לי יש תשובה על השאלה ההפוכה: אני קובע שהמידע הוא מידע אנציקלופדי משום שהוא מתבסס על כתבה עיתונאית (לא מאמר דעה) שפורסמה בעיתון מכובד. הבאתי את הדברים כשהם מיוחסים למי שאמר אותם (הפעילים המעורבים בבחירה) ועם ציון מקור מדויק לבמה שבה התפרסמו הדברים. על פי איזו סמכות, תקנה או שיפוט מוסרי אתה מחליט (הבה נזכור, בלי שבכלל קראת את הכתבה האמורה) שזה לא מידע אנציקלופדי ממשי? נתנאל - שיחה 12:15, 27 במרץ 2009 (IDT)תגובה

אז אנחנו חלוקים. האם אנחנו חלוקים בעיקרון שאותו כתבתי, או שחוסר ההסכמה בינינו נוגע רק למקרה הזה? כלומר, האם אינך מסכים שאמירות כמו אלה שאליהן התייחסנו (לעיל) צריכות סיבה טובה להיכנס לערך אנציקלופדי?

ומי קובע? לדעתי, יש להפעיל שיקול דעת ולפיו להחליט. אם יש מחלוקת - לנהוג לפי הכללים המקובלים (דיון בדף השיחה וכו'). במקרה הזה, נראה ששיקול הדעת שלי לא הביא למסקנה זהה עם זו שלשיקול הדעת שלך (אא"כ אנחנו חלוקים על העיקרון). וכאן עלי להתנצל בפניך אם נפגעת מהמהלך החפוז שלי. לדעתי, למרות ההסבר הבהיר שלך בתגובה הקודמת, אין לידיעה זו מקום בערך הזה; אבל הגרסה היציבה מסייעתך במקרה זה. אציין עוד כי אין בדבריי כל נימה אישית כלפיך, שכן לא בדקתי מי הוסיף את הפסקה לערך אלא התייחסתי אליה בלבד.

בברכה, ינבושד • ה' בניסן ה'תשס"ט.

אוקיי, עכשיו נראה לי שהתקדמנו, ובהחלט שמת את האצבע על הנקודה. לגמרי ברור לי שאנחנו חולקים על העיקרון. בעיני "שיקול דעת" (יחד עם בן-דודו "שכל ישר") בשום אופן לא יכול להיות גורם במערכת הכללים לכתיבה בוויקיפדיה או לפעולות בקהילה הוויקיפדית. להבהרה: אני לא מתכוון לומר שלא צריך להפעיל שיקול דעת כשכותבים - להיפך, אני חושב ששיקול דעת צריך להיות מובן מאליו. אני מתכוון לומר שלא ייתכן לקבוע למשל שבמקרה של מחלוקת בעובדות הולכים לפי שיקול דעת, או שההחלטה של מפעיל בנוגע לחסימת משתמש מסוים תיקבע לפי שיקול דעתו. הסיבה ברורה: לכל אדם יש שיקול דעת אחר משל עצמו, ולהגיד שכל אחד יפעל לפי שיקול דעתו זה במלים אחרות להגיד שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ואם כן אין כאן שום מנגנון להכרעה. לצרף משתמשים נוספים לדיון זה רק להוסיף דעות שונות למקהלה - עדיין בלי שום מנגנון להכרעה. את התוצאות של זה אתה יכול לראות מסביבך כל הזמן. כיוצא בזה ההסתמכות על שכל ישר, שמתעלמת מכך שיש אנשים ששכלם עקום או שאין להם שכל בכלל.

מה כן עושים? נעזוב את עניין ההתנהגות בקהילה, מפעילים וכו', שהוא נושא לדיון אחר, ונתרכז בנושא ההכרעה במחלוקות תוכן וניסוח בערכים: העמדה שלי היא בשאלות כאלה לשיקול דעת יש משקל קטן מאוד, והמשקל העיקרי הולך למקורות החיצוניים. את הפרטים המדויקים כתבתי בעבר (בעיקר כאן וכאן), אבל העיקרון הוא פשוט מאוד: התוכן בוויקיפדיה צריך להיות שיקוף של התוכן במקורות שמחוץ לוויקיפדיה, עם השפעה מעטה ככל האפשר של הדעה האישית של הכותבים בוויקיפדיה בפני עצמם. אם יש ידיעה שהביא אותה מקור עצמאי ואמין - אין לנו שום זכות להחליט על דעת עצמנו להשמיט אותה. הדיונים בינינו לבין עצמנו יכולים להיות מה המשקל או מה האמינות של מקור מסוים, אבל לא מעבר לזה. בעיני זו הדרך היחידה של משתמשים שאינם בעלי-מקצוע מוסמכים ליצור אנציקלופדיה ראויה לשמה, ולהימנע משגיאות עובדתיות, הטיות אידאולוגיות וכן הלאה. נתנאל - שיחה 11:25, 30 במרץ 2009 (IDT)תגובה

אני לא חושב שכל מה שמישהו אמר על משהו ונכתב בעיתון (איני מתייחס כרגע למקרה שבו התחלנו) ראוי להופיע באנציקלופדיה. בהחלט ראוי שיהיה סינון מינימלי. בלי שיקול דעת אי אפשר להתנהל כאן בוויקיפדיה: מפעילים משתמשים בשיקול דעתם בהגדירם ערך כ"קצרמר לשכתוב" או בחסימת משתמש משחית ומקלל; כותבים מפעילים שיקול דעת באופן עריכת ערכים וכתיבתם (לדוגמה, בערך כמו מר עוקבא אי אפשר להביא את כל מה שנאמר עליו בתלמוד, במפרשים ובמחקר, ויש צורך בשיקול דעת מה להביא ומה להשמיט; גם סדר הפרקים ותוכנם נתון לשיקול דעת). מקום חשוב נתון לשיקול דעת, אבל במקרים של מחלוקות יש לנהוג לפי כללי ההכרעה במקרים כאלו (אני מתנצל על הקיצור, זמני די מוגבל כיום). בברכה, ינבושד • י"א בניסן ה'תשס"ט.

כנראה שבעניין הזה לא נגיע להסכמות בזמן הקרוב. בוא נתרכז בעניין המעשי העומד על הפרק: איך אתה מציע להכריע את המחלוקת על העריכה שלך בערך על הרב שמואל אליהו? נתנאל - שיחה 14:53, 13 באפריל 2009 (IDT)תגובה

לפי הכללים. ראשית, לשחזר לגרסה היציבה. אחר כך יש לדון ולנסות לשכנע או להגיע לפשרה. בברכה, ינבושד • כ' בניסן ה'תשס"ט.

אני לא מתנגד לשחזור לגרסה יציבה, אף כי בעיניי כל העיסוק בנושא "גרסה יציבה" הוא יותר מפריע ליישוב סכסוכים מאשר תורם (הדיון צריך איך הערך ייראה מחר, ולא איך הוא נראה אתמול או היום). לנושא השכנוע, הנה אני שואל, איזה טיעון יוכל לשכנע אותך, או איזו פשרה יכולה להתקבל על דעתך? בכל מקרה אני מציע שבתור צעד ראשון תקרא את הכתבה. יש הרבה אנשים כאן שמנויים על ארץ אחרת ואולי אחד מהם יוכל לסרוק את הכתבה ולשלוח לך. נתנאל - שיחה 09:27, 14 באפריל 2009 (IDT)תגובה

בעיני, הגרסה היציבה היא ברירת המחדל, או נקודת המוצא שממנה "המוציא מחברו עליו הראיה". הצעד הראשו שהצעת הוא הגיוני ומתבקש (בתקווה שהפנאי לא יעשוק). האם יש לך את המאמר? למי יש? בברכה, ינבושד • כ"ב בניסן ה'תשס"ט.

הדגמת יפה את חוסר המשמעות והתועלת שבמושג "גרסה יציבה". בכל אופן, פרסמתי פנייה בלוח המודעות. נתנאל - שיחה 07:19, 17 באפריל 2009 (IDT)תגובה

לא מקובל לשנות שם ללא דיון. בברכה. ליש - שיחה 10:56, 27 במרץ 2009 (IDT)תגובה

לא אמורה להיות לזה התנגדות - כך כתוב במקורות. אם יש לך התנגדות, אתה רשאי לשחזר ולכתוב את הסיבה (ואז ברור שאי אפשר להעביר שוב ללא דיון). בברכה, ינבושד • ב' בניסן ה'תשס"ט.

מקורות? אתה ודאי מתכוון לאהרן, אבל זה לא אותו אדם ומדובר בתעתיק מלועזית. לכל היותר יש מקום לשנות לאארון חורין. בברכה. ליש - שיחה 11:11, 27 במרץ 2009 (IDT)תגובה

תודה על התיקון! שכוייח. בברכה, ינבושד • ה' בניסן ה'תשס"ט.

אני גרתי במקום עד לתאריך ה 30/10/08 ונזרקתי בצורה לא חוקית, מה שכתוב על המקום הוא לא מדוייק ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אתה מוזמן להוסיף מידע כפי שהוא, אבל בסגנון אנציקלופדי יבש. עם כל הכאב והצער, ויקיפדיה אינו המקום לסיפורן של עוולות אישיות כגון זו. בברכת חג שמח, ינבושד • י"ח בניסן ה'תשס"ט.

מדוע חסמת אותו ללא אזהרה ? Shefshef : השיחה והחזון 10:47, 14 באפריל 2009 (IDT)תגובה

במקרה של קללות אין צורך באזהרה, ברור באופן ודאי שהמשתמש לא בא לתרום. בברכה, ינבושד • כ' בניסן ה'תשס"ט.

שלום לך! כאחד שמתעסק עם הנושא, חשבתי להתייעץ איתך בנוגע לערך כולל בשם הנ"ל שיכנס את הערכים ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא וישיבת נהרדעא.
לדעתי הדבר מתבקש מכיוון שרוב הפרטים שידועים לנו, לדעתי, הם אודות כל הישיבות הנ"ל יחד (כגון: שבהם התעצב הבבלי) והעומדים בראשן ולא על מאפייני כל ישיבה בנפרד.
הפנתי את אותה שאלה בדיוק למשתמש:ברי"א ואשמח לשמוע את דעתך! --גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 17:58, 16 באפריל 2009 (IDT)תגובה

שלום וברכה!

ראוי, לדעתי, שייכתב ערך המאגד את ישיבות בבל האחרות, ובראשן ישיבת נהרדעא (שמואל, רב נחמן, אמימר), מחוזא, פום-נהרא, נרש, פירוז-שבור ועוד. הערך יכלול "הפניה לערך מורחב" לערכים ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא, אשר זכאים להישאר בעצמאיותם (אם כי ראוי להרחיב), כישיבות שפעלו לאורך כ-800 שנה והיוו את מרכז התורה העולמי בתקופות האמוראים, רבנן סבוראי והגאונים. בערך הכולל על הישיבות אפשר ורצוי להביא סיכום תמציתי של הנאמר בשני הערכים הללו (על ישיבות סורא ופומבדיתא).

שכוייח, דווח לי מה מתקדם.

בברכה ובהצלחה, ינבושד • כ"ו בניסן ה'תשס"ט.

לדעתי, ואולי לכך התכוונת, יש לכתוב ערך כולל על הישיבות שיכלול מידע כולל עליהן ופירוט על כל אחת מהן. על הישיבות החשובות (סורא ופומפדיתא, ואף נהרדעא) ראוי שיהיה בנוסף גם ערך נפרד ובו מידע מורחב. אריה א - שיחה 09:24, 20 באפריל 2009 (IDT)תגובה

אכן, לזה התכוונתי, אם כי לא ציינתי את ישיבת נהרדעא כערך עצמאי (למעשה, לגביה אני מתלבט, שכן לא היתה פעילה ברצף דומה לזו של פומבדיתא, וגם לא של סורא). בברכה, ינבושד • כ"ו בניסן ה'תשס"ט.

הי. לידיעתך, החזרתי את הערך לשמו המקורי. חג עצמאות שמח, אביעדוס • שיחה 16:59, 28 באפריל 2009 (IDT)תגובה

אם כן, אני צריך עזרה בסיווג ידני של הערכים לשכתוב שנשארו. תומר א. - שיחה 10:08, 30 באפריל 2009 (IDT)תגובה

אני מקווה שאוכל לסייע (כשיהיה לי יותר פנאי, אני מתנצל). האם יש הנחיות מיוחדות? בברכה, ינבושד • י"א באייר ה'תשס"ט.

למעשה אני חושב שכבר אין צורך, אבל נשמח במיזם אם תקח ערך לשכתוב בנושא הקרוב ללבך ותשכתב אותו. תומר א. - שיחה 18:04, 5 במאי 2009 (IDT)תגובה

הערך מחכה לשיפוריך. גוונא + קשקשו איתי! 01:58, 1 במאי 2009 (IDT)תגובה

אני לא בטוח שאני הכתובת... מה הבעיה בו? בברכה, ינבושד • י"א באייר ה'תשס"ט.

אין שום בעיה. סתם עוד עין בוחנת. גוונא + קשקשו איתי! 16:00, 7 במאי 2009 (IDT)תגובה

למה אתה עושה עריכות בארגז חול שלי

העריכה היתה מחוץ לחשבון, ולכן נרשמה כעריכה אנונימית. מפני מה שנראה כהתערבות אנונימית בדף המשתמש שלך, שיחזרתי את העריכה. בברכה, ינבושד • י"ב באייר ה'תשס"ט.

האם "רבי יצחק" בתלמוד הבבלי הוא רבי יצחק נפחא או שייתכן רבי יצחק נוסף? בפרט, ראה מלבן כחול בויקיפדיה:מפעיל נולד. דוד שי - שיחה 14:17, 8 במאי 2009 (IDT)תגובה

ר' יצחק סתם הוא ר' יצחק נפחא. "נפחא" הוא שם של מקצוע ומופיע במקומות שהם לא התלמוד עצמו. איני יודע אם יתכן ר' יצחק אחר. --גוונא + קשקשו איתי! 14:19, 8 במאי 2009 (IDT)תגובה

לפי הנאמר באנציקלופדיה דעת [1], בירושלמי נקרא סתם "רבי יצחק". וכך כתוב שם עוד "קרוב לוודאי שסתם ר' יצחק הוא ר' יצחק נפחא".

יש לציין שקיים גם תנא בשם "רבי יצחק" (מופיע בבלי, וראו תוספתא תרומות ב ד).

בברכה, שבת שלום, ינבושד • י"ד באייר ה'תשס"ט.

הנאמר לעיל סותר לכאורה את דברי התלמוד (פסחים קיד ע"א), על פי רש"י ורשב"ם (הפירוש המקובל): "הוא רבי יצחק בן אחא דשמעתא, הוא רבי יצחק בן פנחס דאגדתא, וסימניך: שמעוני אחי ועמי". רש"י:" רבי יצחק ב"ר אחא דשמעתא - ר' יצחק סתם האמור באגדתא ר' יצחק בן פנחס הוא". רשב"ם: "רבי יצחק ב"ר אחא דשמעתא. מילתא באנפי נפשה היא. כל רבי יצחק סתם הנזכר בשמעתא הוא רבי יצחק ב"ר אחא רבי יצחק סתם באגדתא הוא רבי יצחק בן פנחס". בברכה, ינבושד • כ"ה באייר ה'תשס"ט.

שלום רב! אהבתי את מה שעשית לערך. הוא זורם ככה הרבה יותר טוב. אני מתייחס גם להערתך לגבי אורך הציטוטים אשמח אם תיתן לי דוגמא היכן ניתן לצמצם, ואני אפעל לצימצום באורך הציטוטים, ולהרחבת המלל הנילווה. תודה מראש, אריאל, --Slav4 - שיחה 13:25, 19 במאי 2009 (IDT)תגובה

יישר כוח לך על ההרחבה (אגב, הגרסה הראשונה של הערך נכתבה על ידי, בס"ד)!

לגבי ציטוטים ארוכים, ראה לדוגמה את הציטוט מיוסף בן-מתתיהו.

בברכה, ינבושד • ג' בסיוון ה'תשס"ט.

למה מחקת פסקאות אלה .ירושלים בחזון יחזקאל שבמרכזה המקדש הוא עיניין חשוב ומרכזי . הרמבם והתלמוד כרכו יחד את קדושתה של ירושלים עם קדושת המקדש =קדושה ראשונה גדעון

שלום, התוספת שהוספה לערך היתה לא-אנציקלופדית. ראה בדפים ויקיפדיה:ברוכים הבאים, ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ובדפים הרלבנטיים המקושרים מהם. בהצלחה! בברכה, ינבושד • ג' בסיוון ה'תשס"ט.

שלום , עברתי שוב וקראתי את הנחיותיכם .לא ראיתי סיבה מדוע ירושלים המקדשית או ירושלים על פי יחזקאל שהמקדש במרכזה והמשתרע על מספר פרקים לא יכול להוות ערך אנציקלופדי , ביחוד שיש זהות בין קדושת ירושלים לקדושת המקדש , חזור בך !!

שלום וברכה. אם ייכתב ערך הכתוב בצורה טובה ומקיף את הנושא - אני משוכנע שיש לו כאן מקום כערך אנציקלופדי. בברכה, ינבושד • י"ט בסיוון ה'תשס"ט.

שלום! למה מחקת מן הערך שמעיה את דעתו של משה לייב לינייבלום? אריאל, --Slav4 - שיחה 21:10, 20 במאי 2009 (IDT)תגובה

שלום וברכה!

פרשנות זו (בנושא הסמיכה) מאוד לא מקובלת, ולכן לדעתי אין מקומה בערך מסוג זה. אם ייכתב ערך על מחלוקת הסמיכה (חשיבות הנושא היא בהיותו מחלוקת יחידה שנשארה בתקופה ארוכה של הזוגות), יש מקום להביא פרשנויות שונות. אבל בערך זה נושא הסמיכה הוא משני, ואין זה המקום לדעתי להיכנס לפרשנויות "צדדיות". מה דעתך? בברכה, ינבושד • ג' בסיוון ה'תשס"ט.

ינבושד שלום, המשתמש Yonidebest מעוניין למסור לך את ההודעה הבאה:

לקראת תרגיל העורף הגדול, הטילדה יוצאת בגיליון חדש!

הקשר עם האקדמיה מתהדק, הבוט של DMY יוצא לחופשה ודיוני מחיקה מייצרים משוררים. מי שרוצה להעניק ערך ויקיפדי כמתנה לשמעון פרס, עכשיו הוא סוף סוף יכול!

על כל זה ועוד הרבה בגיליון החדש של הטילדה הרביעית!

אם ברצונך להסיר את שמך מרשימת תפוצה זו, אנא פנה לדף זה. בברכה, ‏Yonidebot‏ 16:36, 1 ביוני 2009 (IDT)תגובה

ראה שיחת משתמש:ברי"א#מיזם אנציקלופדיה תלמודית. גוונא - שיחה 19:10, 2 ביוני 2009 (IDT)תגובה

יישר כוח גדול! אני בהחלט תומך, ואולי יתאפשר לי בהמשך לסייע באופן משמעותי יותר. בברכה, ינבושד • כ"ה בסיוון ה'תשס"ט.

נכון, אני יודע שיש הרבה, אני מצפה שבערך יהיה מדגם, עם כמה מילים על כל מצווה. ברכות, אריאל - שיחה 12:16, 2 ביולי 2009 (IDT)תגובה

בסדר גמור (לא היתה לי כל כוונה להעביר ביקורת בתקציר העריכה ההוא), ושכוייח על כתיבת הערך. בברכה, ינבושד • ט"ז בתמוז ה'תשס"ט.

ליר5 - שיחה 11:49, 8 ביולי 2009 (IDT)תגובה

מפני שהשם הטעה אותי בתחילה. במחשבה שנייה, אם אתה סובר אחרת ממני בעניין זה, אתה רשאי מבחינתי להחזיר אותו לקדמותו. בברכה, ינבושד • כ' בתמוז ה'תשס"ט.

שלום ינבושד,

בערך רבי ישמעאל כתבת: "דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי מרד בר כוכבא". מכיוון שאני עוסק כעת בבירור הנושא, הייתי שמח לדעת את מקורה של הדעה הזו. בתודה ובברכה - ברי"א • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 08:09, 15 ביולי 2009 (IDT)תגובה

שלום וברכה,

איני זוכר כרגע מהו המקור שעליו הסתמכתי, אבדוק זאת בע"ה (ראה גם [[שמואל הקטן#תקופתו). בברכה, ינבושד • כ"ה בתמוז ה'תשס"ט.

המקור שינבושד הסתמך עלי הוא אני, ואני הסתמכתי על דברים ששמעתי בע"פ. מאז מצאתי מקור: מ' בר, "הר הבית ובית המקדש במשנתו של רשב"י" בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני. דניאל צבי • שיחה 17:47, כ"ה בתמוז ה'תשס"ט (17.07.09)

תודה רבה. רק כעת שמתי לב לתגובה. אבדוק בעז"ה. ברי"א • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט • 23:51, 20 ביולי 2009 (IDT)תגובה

נכון, דניאל צבי (באת בזמן!), בשיחה:ישמעאל בן אלישע כהן גדול. בברכה, ינבושד • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט.

יש עשרות ספרים שמוכיחים שהשקעה בתשתית היום מובילה לצמיחה בעתיד. איזה מקור בדיוק אתה מחפש. גאלוס - שיחה 12:41, 21 ביולי 2009 (IDT)תגובה

אני מחפש מקור לתוספת האלמוני על כך שהממשלה בזמנו השקיעה רבות בתשתיות ובתחבורה וכו'. אמנם ידוע שכבישים רבים נסללו ביזמתה, אבל יש צורך לגבות את התיאור הכתוב בערך במקור. בברכה, ינבושד • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט.

הוספתי אחד, גוגל נותן הרבה מקורות במענה על השאילתה של צירוף המילים רבין+תשתיות גאלוס - שיחה 12:46, 21 ביולי 2009 (IDT)תגובה

שכוייח (אצלי הוא כותב "העמוד לא נמצא". אולי זו בעיה זמנית. אצלך הקישור עובד?). בברכה, ינבושד • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט.

זשה מה שמצאתי בחיפוש, העתק לשורת הכתובת את: http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/245/740.html גאלוס - שיחה 12:50, 21 ביולי 2009 (IDT)תגובה

עובד. יישר כוח! בברכה, ינבושד • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט.

לפני ימים אחדים חסמתי את משתמש:79.181.11.248 לשעתיים. לאחר עיון מחודש אבהיר כי היתה זו חסימה שגויה (אם כי התוספת לערך אכן היתה ראויה לשחזור), שנבעה מקריאה ראשונית בלבד של התוספת, ומכך שהתאריך שיוחס למאורע הוא בעתיד (החסימה כבר פגה מזמן, כך שאין מה לשחרר). בברכה, ינבושד • ט"ו באב ה'תשס"ט.

ההתנצלות שלך אכן מבהירה מעשה תמוה שלא ממש הבנתי אותו. כבר כמה ימים התלבטתי אם לפנות אליך בעניין. ‏Danny-w‏ 18:25, 5 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

יפה מאוד. תומר א. - שיחה 18:28, 5 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

נא עיין. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 11:27, 6 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

הי, כתבת בתקציר "שיכתוב עמוק", כשבפועל נותרו בפסקה משפטים שבעיני נראים כהשערות. לא שאני נוטל על עצמי סמכות יתירה ממך. אבל מאין לך כל המשפטים הבאים? ”אחרי חורבן בית שני התרבו כתות שונות בעם. בהן היו כתות דתיות, שחלקן לא הכירו באחדים מעיקרי האמונה, וגם כתות חברתיות-פוליטיות, אשר נטו להתקרב לשלטון הרומי ואף היו נוקטים אמצעים כנגד יהודים אשר התמידו בקיום המצוות והפרו בכך את גזירות הרומאים. לעתים היו נוהגים בפרהסיה כרומאים, ולעתים היו מלשינים על יהודים "עקשנים". רבן גמליאל וחכמי יבנה שאפו לאחד את העם תחת הנהגה אחת ולנתק אותו מכתות שאמונתם נוגדת את עיקרי היהדות. לשם כך תיקנו” אלו טענות שלא יכולות להיכתב סתם כך ללא מקור. Rex - שיחה 00:19, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

הרמב"ם בפרק א' מהלכות תפילה לא נחשב מקור?... ברי"א • שיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 00:50, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

לשון הרמב"ם שם: כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנאצר הרשע נתערבו בפרס ויוון ושאר האומות, ונולדו להם בנים בארצות הגויים; ואותן הבנים נתבלבלה שפתם, והייתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה. וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכיו בלשון אחת אלא בשיבוש... ומפני זה, כשהיה אחד מהם מתפלל, תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש, עד שיערב עימה לשונות אחרות.

לא מצאתי דברים נוספים באותו הפרק שמהווים מקור לערך הנ"ל. האם פספסתי משהו? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:21, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

טעות שלי. פרק ב' הלכה א'. ברי"א • שיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 01:25, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

מעניין מאוד. לדעתך זהו מקור מלא? מופיעה שם רק העובדה השלדית שבאותה תקופה התרבו בעם ישראל כיתות של מינים שהיו מצרים לישראל. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:28, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

ולכן תוקנה ברכת "למינים ולמלשינים"... ברי"א • שיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 01:30, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: עדכנתי בהתאם, וגוונא, קצת כבוד לברי"א, ראשית, הוא גדל בשנה, ושנית, כשברי"א כותב שזה רמב"ם, אז זה רמב"ם.  . בכל מקרה אתם מוזמנים לבדוק את גרסתי. Rex - שיחה 01:33, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

יופי! מורי ורבותי, למדתי משהו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:37, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

מה? על גילו של מרן? או משהו נוסף?   Rex - שיחה 01:43, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

למי לפנות כדי לחפש רמב"ם... גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:45, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

מה רע בויקיטקסט, או בסנונית? אגב, ראיתי דוכן במקום שהותי של המאגר הממוחשב "אוצרות החכמה" - מאגר מקיף לכתבי הקודש ולמקורות היהדות. מעניין אם יש הנחה לסטודנטים... Rex - שיחה 01:50, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

העדכון האחרון בסדר, לדעתי. ומה עם כתות ה"מלשינים"? בברכה, ינבושד • י"ז באב ה'תשס"ט.

יש לך מקור היסטורי לתופעה של מלשינים? או לפחות מקור רבני שניתן לציינו? נוסח הברכה לבדו הנו בעייתי שכן הוא ניתן לפרשנות, מה גם שישנם גרסאות שונים, ביניהם גרסאות ללא "מלשינים". (ראה למשל את הגרסה התימנית). Rex - שיחה 16:29, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

לגבי נוסח הברכה, אתה צודק גם מצד הפרשנות של היוחסין, סדר הדורות ועוד, שמדובר בתקופת רבן גמליאל הזקן. ומשמע מדברי הרמב"ם "והיו מצרין לישראל" שאלו המלשינים (כך לדוגמה הבינו במהדורת "רמב"ם לעם". אבל אין הוכחה מוחלטת, ב-100%, כנ"ל). בברכה, ינבושד • י"ט באב ה'תשס"ט.

אני מעתיק את הדיון לדף שיחה:רבן גמליאל דיבנה. בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.

מעל במה חגיגית זו אני פונה אליכם בעניין. זה ערך חיוני. שמתי אותו לעצמי לעבודה, אבל אני לא יודע מתי אגיע אליו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:32, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

אני מעריך, לצערי, שלא אגיע אליו בתקופה הקרובה. בברכה, ינבושד • י"ט באב ה'תשס"ט.

אולי אני אכתוב. זה נושא עקרוני שצריך להיות עליו ערך מומלץ. אין על זה אנצ' תלמודית, אבל מנחם אלון כתב על כך כמה פרקים ומתייחס לזה בהרחבה. אסיים לקרוא אותו ונראה מה אפשר לעשות. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 17:37, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

אני מבקש לחזק את ידיך. אולי כדאי להתחיל מקצרמר ולהרחיב אותו בהדרגה, תלוי בכמות החומר שתעמוד לידך (אם אינך סובל מקצרמרופוביה, זו כעין מחלת נפש שלקה בה, למשל, מי שכתב את הקצרמר רבי אלעזר בן פדת ומאז לא שב על עקבותיו. מחלה זו הביאה לכך שאישים מאוד ידועים בתלמוד נשארו 'אנונימיים' - נטולי ערך, ולו קצרמר - תקופה ארוכה, עד ששפר הגורל על הוויקיפדיה והם נכתבו באורך הסביר. לדוגמה רב יהודה ורב חסדא). בברכה, ינבושד • י"ט באב ה'תשס"ט.

טוב, בל"נ אשתדל לעשות זאת, אחרי שנסיים עם הסוגיה בב"ב ח': והמקבילות. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 17:47, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

  בוצע'!' ממתין לשיפוריך! גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 10:54, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

יישר כוח! הספקתי להתעדכן, אבל עדיין לא הספקתי לעיין. בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.

מה שלומך? אנא התייחס לבעייה שהעליתי בדף השיחה. גוונא + שיחה + עד מתי נהיה ללא פורטל הלכה? 10:55, 18 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה