סבכי אשלים
סִבְּכִי אֲשָׁלִים (שם מדעי: Curruca mystacea) הוא מין של ציפור שיר קטנה המצוי בדרום-מערב אסיה ושייך לסוג Curruca (סוג שפוצל מהסוג סבכי Sylvia) שבמשפחת הסבכיים. זהו מין בעל קרבה רבה לסבכי שחור-ראש (Curruca melanocephala) המצוי באגן הים התיכון ודומה לו במראהו.
 סבכי אשלים
| |
|---|---|
סבכי אשלים
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | סבכיים |
| סוג: | Curruca |
| מין: | סבכי אשלים |
| שם מדעי | |
 Curruca mystaceaMénétries, 1832 | |
| |
בישראל הוא חולף נדיר, עם יותר תצפיות בנדידת האביב (מרץ) מאשר בסתיו, וחורף נדיר למדי; בעיקר באזור אילת והערבה הדרומית.[2]
טקסונומיה ואטימולוגיה
עריכההסוג Curruca תואר בידי חוקר הטבע הגרמני יוהאן מתאוס בכשטיין בשנת 1802. הוחלט כי המין הטיפוסי בסוג (Curruca curruca) יהיה סבכי טוחנים.[3][4][5] שם הסוג Curruca מגיע ממילה לטינית לציפור קטנה ובלתי-מזוהה שהזכיר המשורר הרומאי יובנאליס.[6] הסוג Curruca פוצל מהסוג Sylvia ב-2014 בעקבות מחקר פילוגנטי שפורסם ב-2011.[7] הפיצול מוכר כיום על ידי רוב הרשויות.[8]
שם המין הספציפי mystacea מגיע מהמילה mystax שמקורה מיוונית דורית, ומשמעותה - שפם.[9]
שמו העממי של המין באנגלית מנציח את אדוארד מנטרי (אנ'), הזואולוג הצרפתי שתיאר אותו ב-1832.
תת-מינים
עריכהישנם שלושה תת-מינים מוכרים:[10][11]
- C. m. mystacea (א. מנטרי, 1832) - תת-המין הטיפוסי[א], מקייץ באזור הים הכספי ברוסיה, דרך גאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן ומזרח טורקיה ועד לצפון איראן; וחורף בצפון-מזרח אפריקה.
- C. m. rubescens (ו. ת. בלנפורד, 1874) - מקייץ מקומית בדרום-מזרח טורקיה עד מזרח ירדן, סוריה, עיראק, ודרום-מערב איראן, ואולי גם בלבנון; וחורף בצפון-מזרח אפריקה.
- C. m. turcmenica (זרודני ובילקוויץ', 1918) - מקייץ בצפון-מזרח איראן מזרחה לעמק סיר דריה במרכז אסיה עד דרום קזחסטן ומחוז בלוצ'יסטן שבפקיסטן; וחורף בצפון-מזרח אפריקה.
תיאור
עריכהאורכו של סבכי אשלים הוא כ-12–14 ס"מ, מוטת כנפיו כ-15–19 ס"מ ומשקלו כ-9–11 גרם. זנבו שחור וארוך למדי עם שוליים לבנים ולעיתים קרובות הוא מוחזק בזווית נטויה למעלה. הוא נוהג לנענע את זנבו מעלה ומטה או מצד לצד. המקור כבד יחסית וכהה עם כתם ורדרד בבסיסו. טבעת-העין החיוורת שלו לבנבנה עד כתומה.
- הזכר מהתת-מין הטיפוסי C. m. mystacea אפרפר כהה מלמעלה ולבנבן למטה, עם פס לבן בתת-שפם, וגרון וחזה ורודים. יש לו כיפה כהה בגוון שחור עמום בחלקה הקדמי, שהופכת לחיוורת יותר מאחור, ומתמזגת בעורף האפור; זאת בניגוד לסבכי שחור-ראש בעל כיפה שחורה לחלוטין. לסבכי אשלים יש נוצות שלישוניות[ב] חלקות למדי בניגוד לשחור-ראש, שלו שלישוניות עם מרכזים כהים ברורים יותר וקצוות חיוורים.
- תת-המין המערבי C. m. rubescens בעל גוון אפור חיוור יותר בחלקים העליונים מאשר C. m. mystacea, ואילו הצבע הוורוד בחלקים התחתונים חיוור יותר או נעדר לחלוטין.
- תת-המין המזרחי C. m. turcmenica בעל גוני אפור חיוור יותר בחלקים העליונים וורוד חיוור יותר בחלקים התחתונים מאשר C. m. mystacea, ויש לו כנפיים ארוכות יותר משני התת-מינים האחרים.
סבכיי אשלים נעשים חומים יותר מחוץ לעונת החיזור, וכיפתם נעשית כהה פחות. הנקבה בצבעי חום-אפור חולי מלמעלה וצהבהב-לבן מלמטה. היא דומה לנקבות של סבכי שחור-ראש ורונן, אך הנוצות השלישוניות שלה חלקות יותר ויש לה ניגודיות רבה יותר בין הגב החיוור לזנב הכהה. זכרים בחורף ראשון דומים לנקבות, אך לעיתים מופיע אצלם מעט גוון ורוד בגרון ובחזה.
התנהגות
עריכההוא נוהג לתור בין עלים וענפים אחר חרקים ופרוקי-רגליים אחרים אותם הוא אוכל, ולרוב מתחיל מצמרת השיח ונע מטה. הוא ניזון גם מפירות וזרעים.
קולות
עריכהלמין זה יש קריאה בעלת גוון "קשה" ומזמזם, כמו גם קריאות פטפוט בדומה לדרור. שירתו של הזכר נשמעת כפטפוט שקט, המשלב תווים מוזיקליים וקשים ולעיתים קרובות מבוצעת בתעופה.
תפוצה ובית גידול
עריכהסבכי אשלים הוא מין נודד, המקייץ בדרום-מערב אסיה ותפוצת החורף שלו מכסה את דרום איראן, חצי האי ערב וצפון-מזרח אפריקה, מסודן ועד סומליה. כמה פרטים חולפים בישראל ובירדן בנדידה, ומשוטטים מזדמנים תועדו מפורטוגל, ניגריה וניז'ר.
בית גידול
עריכהזהו מין החובב בתות, סבך, יער פתוח, שטחים מעובדים וגנים באזורים עם אקלים יבש. הוא מצוי בדרך כלל באזורי ערבות, על מדרונות הרים ולאורך נהרות, ולעיתים קרובות מצוי על עצי אשל.
קינון
עריכההקן ממוקם בצמחייה נמוכה בגובה 70–90 ס"מ מעל הקרקע. הוא בצורת כוס העשויה מזרדים, גבעולים ועלי דשא עם נוצות ושיער המשמשים כריפוד. התטולה מכילה ארבע עד שש ביצים והדגירה עליהן נמשכת 11 עד 13 ימים. הביצים בצבע לבן מבריק עם כתמים חומים. הגוזלים פורחים מהקן לאחר 10 או 11 ימים נוספים. שני הזוויגים מעורבים בדגירה על הביצים ובטיפול בצעירים. לרוב מתרחשים שני מחזורי קינון בעונה.
סטטוס
עריכהלמין זה טווח תפוצה נרחב, ומגמת האוכלוסייה יציבה, ומכאן שהמין אינו מתקרב לסף פגיעות. מסיבות אלו המין מוערך כ"ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).
באירופה מעריכים כי האוכלוסייה המקננת מונה 43,000–125,000 זוגות, מה שמתרגם לכ-86,000–250,000 פרטים בוגרים. אירופה מהווה כ-20% הטווח התפוצה העולמי, כך שהערכה ראשונית וגסה של גודל כלל האוכלוסייה העולמית עומדת על 430,000–1,250,000 פרטים בוגרים.[13]
לקריאה נוספת
עריכה- Harris, Alan; Shirihai, Hadoram & Christie, David (1996) The Macmillan Birder's Guide to European and Middle Eastern Birds, Macmillan, London.
- Harrison, Colin (1975) A Field Guide to the Nests, Eggs and Nestlings of British and European Birds, Collins, London.
- Hollom, P. A. D.; Porter, R. F.; Christensen, S. & Willis, Ian (1988) Birds of the Middle East and North Africa, T & AD Poyser, Calton, England.
- Lewington, Ian; Alström, Per & Colston, Peter (1991) A Field Guide to the Rare Birds of Britain and Europe, HarperCollins.
- Roselaar, C. S. (1995) Songbirds of Turkey: an atlas of biodiversity of Turkish passerine birds, Pica Press, UK.
- Snow, D. W. & Perrins, C. M. (1998) Birds of the Western Palearctic: Concise Edition, Vol. 2, Oxford University Press, Oxford
קישורים חיצוניים
עריכה- סבכי אשלים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סבכי אשלים, באתר GBIF (באנגלית)
- דוד קוטר, סרטון של סבכי אשלים, צולם בערבה, ישראל, 24 במרץ 2020
- דף מידע ותמונות של המין בישראל, באתר תצפית של ליאור כסלו
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של סבכי אשלים, באתר eBird
- הקלטות אודיו של סבכי אשלים, באתר xeno-canto
הערות שוליים
עריכהביאורים
עריכהמקורות
עריכה- ^ סבכי אשלים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ד"ר יואב פרלמן, סבכי אשלים, באתר הצפרות הישראלי
- ^ Bechstein, Johann Matthäus (1802). Ornithologisches Taschenbuch von und für Deutschland, oder, Kurze Beschreibung aller Vögel Deutschlands für Liebhaber dieses Theils der Naturgeschichte (בגרמנית). Leipzig: Carl Friedrich Enoch Richter. p. 165.
- ^ Mayr, Ernst; Cottrell, G. William, eds. (1986). Check-List of Birds of the World. Vol. 11. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 270.
- ^ Dickinson, E.C.; Christidis, L., eds. (2014). The Howard & Moore Complete Checklist of the Birds of the World. Vol. 2: Passerines (4th ed.). Eastbourne, UK: Aves Press. p. 510. ISBN 978-0-9568611-2-2.
- ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 125. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Voelker, Gary; Light, Jessica E. (2011). "Palaeoclimatic events, dispersal and migratory losses along the Afro-European axis as drivers of biogeographic distribution in Sylvia warblers". BMC Evolutionary Biology. 11 (163): 163. doi:10.1186/1471-2148-11-163. PMC 3123607. PMID 21672229.
- ^ Lepage, Denis. "Avibase - The World Bird Database". נבדק ב-17 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. https://archive.org/details/Helm_Dictionary_of_Scientific_Bird_Names_by_James_A._Jobling/page/n263/mode/2up. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Sylvia mystacea, Ménétriés, 1832, Taxonomic Serial No.: 563199, Integrated Taxonomic Information System
- ^ [https://observation.org/species/1145/ Menetries's Warbler Curruca mystacea (Ménétriés, 1832)], observation.org
- ^ קיליאן מולארני, לארס סוונסון, דן צטרסטרום, פיטר ג' גרנט, תרגום: עדי גנץ, ברק גרניט, ניר ספיר, גדעון ויואב פרלמן, מבוא, לקסיקון מפה - הציפורים, תל אביב: הוצאת מפה, 2003, עמ' 8, מסת"ב 965-7184-54-1
- ^ Menetries's Warbler, Curruca mystacea, Bird life Datazone