ערבה (גאוגרפיה)

ערבה היא מונח גאוגרפי-אקלימי המתאר אזור מישורי או גבעתי המכוסה בצמחייה עשבונית. ערבות מצויות באזורים המשתרעים לאורך קווי הרוחב הבינוניים של כדור הארץ, וכן בשטחים שבשולי המדבריות הסובטרופים, כגון האזור הגובל במדבר סהרה שבאפריקה. סוגים מיוחדים של ערבה הם הסוואנה, ערבה מנוקדת בעצים המשתרעת באזורי קו המשווה, והטונדרה שבקטבים ובאזורים הרריים ("טונדרה הררית").

עונות הגשמים בערבה מתרחשות בקיץ ושיאן בחודש יולי. הערבה מאופיינת בצמחייה עשבונית רבה (לעשב כושר רבייה והתחדשות גבוה מאוד) ולכן מהווה כר מרעה מצוין לבעלי חיים ובעיקר לפרסתנים כגון פריים וסוסים. השטח הרחב שלה, הנקי ממכשולים, תומך בקיום עדרים גדולים של בעלי חיים. בשל ריבוי בעלי החיים הרועים בערבות, הן מושכות גם טורפים כגון זאבים וחתולים גדולים.

לערבות מסוימות הוענקו שמות שונים: הערבה האירואסייתית מכונה סְטֶפָּה (אנ') (מרוסית: степь), ואילו זו שבהונגריה מכונה הפוסטהּ. ערבות אמריקה הצפונית מכונות פרריות, הערבות הפוריות של מרכז ארגנטינה מכונות פמפס ואילו הערבות הטרופיות שבצפונה של אמריקה הדרומית, בשטחי ונצואלה וקולומביה, מכונות יאנוס (llano).