חתול בר אירופי
 חתול בר אירופי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי חתול |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | חתול |
| מין: | חתול בר |
| תת־מין: | חתול בר אירופי |
| שם מדעי | |
 Felis silvestris silvestrisשרבר, 1775 | |
| תחום תפוצה | |
התפוצה המשוערת של חתול הבר האירופי בתוך אירופה (לא כולל את תפוצתו באסיה, טורקיה ובקווקז) | |
| |
חתול בר אירופי (שם מדעי: Felis silvestris silvestris) הוא תת-מין של המין חתול הבר. הוא נפוץ ביערות במערב אירופה, דרום אירופה, מרכז אירופה ומזרח אירופה ועד להרי הקווקז. תת-המין נכחד מקומית בסקנדינביה, אנגליה ובוויילס.[1][2]
בצרפת ובאיטליה, חתולי בר אירופיים הם בעיקר פעילי לילה, אבל גם פעילים בשעות היום אם הם אינם מופרעים בידי פעילות אנושית.[3][4]
מאפיינים
עריכהחתול בר אירופי הוא גדול ועבה בהרבה מחתול בית, יש לו פרווה ארוכה יותר וגם זנב קצר יותר, לא מחודד ועבה. פרוותו מפוספסת ועל גבו פסים כהים.[5] זכר ממוצע שוקל כ-5 ק"ג עד 8 ק"ג, ונקבה שוקלת בממוצע 3.5 ק"ג. משקלם משתנה בהתאם לעונה עד כ-2.5 ק"ג.[6]
זכרים גדולים בספרד מגיעים לאורך של עד כ-65 ס"מ, זנבם מגיע לכ-34.5 ס"מ ומשקלם עד ל-7.5 ק"ג. בנוסף, הפסים שעל הפרווה שלהם פחות מפוזרים, שינהם גדולות יותר יחסית, והם ניזונים יותר מארנבים מאשר חתולי בר מצפון לדורו-אברו, אשר תלויים יותר במכרסמים קטנים.[7]
מכיוון שחתולי בר אירופים וחתולי בית יכולים להתרבות ביניהם, קשה להבדיל את חתול הבר האירופי מחתולי כלאיים מפוספסים אחרים כראוי רק על בסיס צורתם החיצונית.[8]
תפוצה ומרחב מחיה
עריכהחתולי בר אירופים חיים בעיקר ביערות רחבי-עלים ויערות מעורבים. הם נמנעים באופן מובהק מאזורים חקלאיים ומיישובים.[9] האוכלוסייה הצפונית ביותר נמצאת בצפון מזרח סקוטלנד.[10] ישנן שתי אוכלוסיות מנותקות ולא קשורות אחת לשנייה בצרפת. אחת בארדנים בצפון-מזרח המדינה המשתרעת עד לוקסמבורג, גרמניה ובלגיה. האוכלוסייה השנייה בדרום צרפת עשויה להיות מחוברת דרך הרי הפירנאים לאוכלוסיות בספרד ופורטוגל.[11] בגרמניה, הריין מהווה מעין מחסום גדול בין האוכלוסייה הנמצאת בהרי אייפל ובהרי הונסרוק הנמצאים בצד המערבי של הנהר ושל האוכלוסיות שנמצאות בצד המזרחי של הנהר.[12] האוכלוסייה הפולנית בהרי הקרפטים משתרעת לצפון סלובקיה ולמערב אוקראינה.[13][14] בשווייץ, חתולי בר קיימים בהרי היורה.[15] שלוש אוכלוסיות מפוצלות מתקיימות באיטליה – אחת בחלקה המרכזי של איטליה, השנייה בחלקה הדרומי של איטליה והשלישית במזרח הרי האלפים שעשויה להיות מחוברת לאוכלוסיות בסלובניה וקרואטיה. האוכלוסייה בסיציליה היא האוכלוסייה המבודדת היחידה בים התיכון שלא יובאה לשם ונחשבת לאזור תפוצתה הטבעי.[16]
סכנות
עריכהברוב מדינות אירופה, אירופה חתולי בר הפכו לנדירים. למרות היותם מוגנים מבחינה חוקית, הם עדיין נורים פעמים רבות על ידי אנשים שמבלבלים אותם עם חתולי רחוב. באזור היילנדס בסקוטלנד, שבו הייתה אוכלוסייה משוערת של כ-400 פריטים בטבע בשנת 2004, התרבות עם חתולי רחוב היא איום משמעותי לשמירה על מאפייני אוכלוסיית חתולי הבר.[17] האוכלוסייה הגדולה ביותר של חתולי בר נמצאת בספרד ופורטוגל אך גם אוכלוסייה זו נמצאת בסכנה מהתרבות עם חתולי רחוב וממחסור של מרחב מחיה.[18][19] בשנת 1990, האוכלוסייה המזרחית ביותר שבאוקראינה, מולדובה והקווקז הייתה מאוימת עקב הריסתם של יערות רחבי-עלים, שגרמה לצמצום תפוצתם. רק פריטים בודדים קיימים כיום באזורים מוגנים.[20]
בשבי
עריכהלמרות היותו קשור באופן קרוב לחתול הבית, חתולי בר ידועים בהיותם בלתי אפשריים לגידול בתנאים ביתיים כחיות מחמד.[21] חוקרת הטבע פרנסס פיט כתבה: "היה זמן שבו לא האמנתי לכך... האופטימיות שלי התפוגגה" על ניסיונה לגדל חתול בר בשבי אותו כינתה בשם בילזבוב.[22]
קישורים חיצוניים
עריכה- חתול בר אירופי, באתר ITIS (באנגלית)
- חתול בר אירופי, באתר NCBI (באנגלית)
- חתול בר אירופי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חתול בר אירופי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "European Wildcat (Felis silvestris silvestris) - Wild Cats Magazine". Wild Cats Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-10-14.
- ^ Felis silvestris (Wildcat, Wild Cat), www.iucnredlist.org
- ^ Stahl, P. (1986). [The European forest wildcat (Felis silvestris Schreber, 1777): resource exploitation and spatial organization. PhD thesis, University of Nancy, Nancy.
- ^ Genovesi, P. and Boitani, L. (1993). "Spacing patterns and activity rhythms of a wildcat (Felis silvestris) in Italy". In: Seminar on the biology and conservation of the wildcat (Felis silvestris), Nancy, France, 23–25 September 1992. Environmental encounters No. 16, Strasbourg. Council of Europe. Pp. 98–101.
- ^ Condé, B., and Schauenberg, P. (1963). Le chat sauvage – dernier félin de France [The wildcat – last feline of France]. Éditions Font-Vive 8: 1–8.
- ^ Condé, B.; Schauenberg, P. (1971). "Le poids du chat forestier d ́Europe (Felis silvestris Schreber, 1777)" [Weight of the European forest wildcat]. Revue Suisse de Zoologie. 78: 295–315. ISSN 0035-418X.
- ^ Garcia-Perea, R. (2006). "Felis silvestris Schreber, 1777". Pp. 333–338 in Atlas y Libro Rojo de los Mamíferos Terrestres de España (Spanish)]. Ministerio de Agricultura, Alimentación y Medio Ambiente, Gobierno de Espagna.
- ^ Krüger, M.; Hertwig, S. T.; Jetschke, G.; Fischer, M. S. (2009). "Evaluation of anatomical characters and the question of hybridization with domestic cats in the wildcat population of Thuringia, Germany". Journal of Zoological Systematics and Evolutionary Research. 47 (3): 268–282. doi:10.1111/j.1439-0469.2009.00537.x.
- ^ Nowell, K. and Jackson, P. (1996). Wild Cats: Status Survey and Conservation Action Plan. IUCN/SSC Cat Specialist Group, Gland.
- ^ Davis, A.R. and Gray, D. (2010). The distribution of Scottish wildcats (Felis silvestris) in Scotland (2006-2008). Scottish Natural Heritage Commissioned Report.
- ^ Say, L., Devillard, S., Leger, F., Pontier, D. and Ruette, S. (2012). Distribution and spatial genetic structure of European wildcat in France. Animal Conservation 15: 18–27.
- ^ Hartmann, S. A., Steyer, K., Kraus, R. H. S., Segelbacher, G. and Nowak, C. (2013). Potential barriers to gene flow in the endangered European wildcat (Felis silvestris). Conservation Genetics 14: 413–426.
- ^ Okarma, H., & Olszańska, A. (2002). The occurrence of wildcat in the Polish Carpathian Mountains. Acta Theriologica 47(4): 499–504.
- ^ Zagorodniuk, I., Gavrilyuk, M., Drebet, M., Skilsky, I., Andrusenko, A., & Pirkhal, A. (2014). Wildcat (Felis silvestris Schreber, 1777) in Ukraine: modern state of the populations and eastwards expansion of the species. Біологічні студії 8 (3-4): 233–254.
- ^ Weber, D., Roth, T., Huwyler, S. (2010). Die aktuelle Verbreitung der Wildkatze (Felis silvestris silvestris Schreber, 1777) in der Schweiz. Ergebnisse der systematischen Erhebungen in den Jurakantonen in den Wintern 2008/09 und 2009/10. Hintermann & Weber AG, Bundesamt für Umwelt, Bern.
- ^ Mattucci, F., Oliveira, R., Bizzarri, L., Vercillo, F., Anile, S., Ragni, B., Lapini, L., Sforzi, A., Alves, P.C., Lyons, L.A. & Randi, E. (2013). Genetic structure of wildcat (Felis silvestris) populations in Italy. Ecology and Evolution 3(8): 2443–2458.
- ^ Macdonald, D. W., Daniels, M. J., Driscoll, C. A., Kitchener, A. C. and Yamaguchi, N. (2004). The Scottish Wildcat: analyses for conservation and an action plan. The Wildlife Conservation Research Unit, Oxford, UK.
- ^ Cabral, M. J., Almeida, J., Almeida, P. R., Dellinger, T., Ferrand de Almeida, N., Oliveira, M. E., Palmeirim, J. M., Queiroz, A. I., Rogado, L. and Santos-Reis, M. (eds). (2005). Livro Vermelho dos Vertebrados de Portugal. Instituto da Conservação da Natureza, Lisboa.
- ^ Palomo, L. J. and Gisbert, J. (2002). Atlas de los mamíferos terrestres de España. Dirección General de Conservación de la Naturaleza. SECEM-SECEMU, Madrid, Spain.
- ^ Belousova, A.V. (1993). "Small Felidae of Eastern Europe, Central Asia, and the Far East: survey of the state of populations". Lutreola. 2: 16–21.
- ^ Konrad Lorenz (2 בספטמבר 2003). Man Meets Dog. Routledge. pp. 15–16. ISBN 978-1-134-49899-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ John Bradshaw (15 באוגוסט 2013). Cat Sense: The Feline Enigma Revealed. Penguin Books Limited. pp. 36–7. ISBN 978-0-241-96046-2.
{{cite book}}: (עזרה)