ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 58
דפי ארכיון של כיכר העיר:
1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
הכונו לביאת ה-CFO-ים
עריכהבגליון דה-מרקר של היום (עמ' 17) מתפרסמת מודעה מטעם "פורום מנהלי כספים ראשיים", שבו הם מבשרים על החלטת ועדת ההיגוי שלהם - "להשיק את פרוייקט "ויקי כלכלי" אשר במסגרתו יכתבו ה-CFOs של החברות המובילות בישראל עשרות ערכים בתחומי הכלכלה, העסקים, החשבונאות והמיסים."
אכן, הם כותבים, "קשה להאמין שכיום חסרים בויקיפדיה ערכים כלכליים בסיסיים כגון אכיפה מנהלית, מנהל כספים, חברה ציבורית... ערכים רבים אחרים מוגדרים על-ידיויקיפדיה כטעוני שיפור, ובכלל זה גרעון תקציבי, תזרים מזומנים והערכת סיכונים. מטרתנו היא לשנות זאת".
כדאי להתארגן (תוך השקעה מושכלת ומתוזמנת היטב של משאבי הציפיות) לקליטת העורכים החדשים. עוזי ו. - שיחה 15:32, 18 באפריל 2011 (IDT)
- אולי כדאי שתהיה פניה מסודרת לגב' נגה קינן, יו"ר הפורום, כדי לתאם הכשרה ראשונה לחברים הנלהבים ולהקטין הסיכון לחריקות שעלולות ללוות את הגעתם לכאן.Oy • שיחה 16:01, 18 באפריל 2011 (IDT)
- אל תתלהבו יותר מדי, לא ייצא מזה כלום. איתן - שיחה - 16:10, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חומר מעניין על הפורום הזה. סתם לידע כללי. עידו • שיחה 00:52, 19 באפריל 2011 (IDT)
- לא בגלל זה. איתן - שיחה - 08:42, 19 באפריל 2011 (IDT)
- חומר מעניין על הפורום הזה. סתם לידע כללי. עידו • שיחה 00:52, 19 באפריל 2011 (IDT)
- אל תתלהבו יותר מדי, לא ייצא מזה כלום. איתן - שיחה - 16:10, 18 באפריל 2011 (IDT)
חג כשר ושמח לכולם!
עריכהיהי רצון שנזכה כולנו לחג כשר ושמח מאוד. מקווה שכולם התאוששו מאדי חומרי הניקיון ומוכנים ומזומנים לליל הסדר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:24, 18 באפריל 2011 (IDT)
- גמלך! וואו, כבר פסח! Ofekalef • שיחה • Born This Way 14:29, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג שמח לכולם! עכשיו אני אופה מצות לליל הסדר! עמיחי • שיחה 14:31, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג שמח! רחל - שיחה 14:37, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג שמח לכולם! מעט מן האור • שיחה • י"ד בניסן ה'תשע"א • 15:20, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג כשר ושמח לכל הקהילה, ובכלל, לכולם! סול במול - שיחה 15:34, 18 באפריל 2011 (IDT)
- אולי קצת באיחור, אבל חג שמח לכולם! ALC - שיחה 01:47, 25 באפריל 2011 (IDT)
- חג כשר ושמח לכל הקהילה, ובכלל, לכולם! סול במול - שיחה 15:34, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג שמח לכולם! מעט מן האור • שיחה • י"ד בניסן ה'תשע"א • 15:20, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג שמח! רחל - שיחה 14:37, 18 באפריל 2011 (IDT)
- חג שמח לכולם! עכשיו אני אופה מצות לליל הסדר! עמיחי • שיחה 14:31, 18 באפריל 2011 (IDT)
copy paste מוויקיפדיה גרמה מבוכה למדריך תיירות דרוזי
עריכהנזיה דבור, מדריך תיירות דרוזי, העתיק באופן בוטה מהערך על פקיעין, אפילו לא הוריד את המספרים הקטנים המובילים להפניות. אבל זה עצמו לא מה שסיבך אותו. מכיוון שהוא אפילו לא קרא מה שהעתיק, הוא לא שם לב שהערך לא נורא אוהד כלפי הדרוזים ואף מאשים אותם שגרמו ליהודים לעזוב. הוא, מצידו, מאשים את המזכירה שלו. הנה הכתבה TFighterPilot - שיחה 20:54, 19 באפריל 2011 (IDT)
האם שמתי את ההפנייה במקום הנכון?
עריכהבשבוע שעבר השתתפתי בסדנת מדע ויראלי בארגון המועצה הבריטית, בסדנה הופקו סרטונים בנושאים שונים שמטרתם להנגיש את המדע לציבור, יואב לנסדמן ואני ניסינו להציג את "העולם מבעד לעיניו של מדען", הוספתי את הקישור לערך מדען, אבל אני לא בטוח ב100% שזה המקום הנכון לו, אשמח לקבל עצה בעניין. Amirber - שיחה 00:51, 20 באפריל 2011 (IDT)
הושק אתר ויקירפואה
עריכהאתר ויקירפואה. אני-ואתה • שיחה 14:28, 20 באפריל 2011 (IDT)
- אוקיי, חשבתי לחכות עם זה קצת, אבל אם כבר פרסמת - אכתוב.
- זה אתר ללא מטרות רווח, שנוסד על ידי איגוד רופאי המשפחה, והעורך הראשי הוא פרופ' שלמה וינקר, יו"ר האיגוד.
- אני עורך את האתר הזה, (לא את התכנים, רק ויקיזציה) וזו הסיבה שכמעט לא הייתי פעיל לאחרונה כאן בויקיפדיה. כרגע יש באתר כ-350 ערכים, אך יש רבים נוספים בצנרת (יש כמה וכמה רופאים חברי מערכת שעובדים על זה).
- מדובר באתר שכל המידע בו, ללא יוצא מן הכלל, נכתב, נערך ומוגה על ידי רופאים, ובתחומים ספציפיים על ידי מדענים המומחים לאותו תחום. לדוגמה, ערכי בדיקות מעבדה נכתבים על ידי פרופ' בן עמי סלע, שהוא מנהל המעבדה בשיבא. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:37, 20 באפריל 2011 (IDT)
- • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 15:46, 20 באפריל 2011 (IDT)
- תודה. יש באתר מידע חשוב ומעניין. אגסי - שיחה 16:38, 20 באפריל 2011 (IDT)
- • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 15:46, 20 באפריל 2011 (IDT)
- נדמה לי, שבמקרים רבים אפשר ורצוי לעשות Copy-paste עם קצת ויקיזציה ולפחות לפי הערך שם על ציפורן חודרנית נראה שהם גם מעתיקים מוויקיפדיה. בברכה, --איש המרק - שיחה 19:14, 20 באפריל 2011 (IDT)
- גוונא, כל הכבוד, מעורר השתאות. צחי לרנר - שיחה 01:08, 22 באפריל 2011 (IDT)
- תודה רבה צחי. אני מקווה, שכאשר באתר יהיו ערכים בהיקף משמעותי (כרגע יש כ-350), נוכל לשלב קישורים, אולי גם בתבנית, ושזה יהווה מקור אנציקלופדי מהימן. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:45, 22 באפריל 2011 (IDT)
- גוונא, כל הכבוד, מעורר השתאות. צחי לרנר - שיחה 01:08, 22 באפריל 2011 (IDT)
רעיון נאה ואתר נאה, אבל ראוי לבדוק האם הוא חוטא בהפרת זכויות יוצרים. חלק מדפי העזרה (למשל מקבץ דפים זה) מבוסס על דפים שנלקחו מוויקיפדיה העברית, אך ככל שבדקתי לא מצאתי קרדיט ליוצרי הדפים בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 15:01, 23 באפריל 2011 (IDT)
- אתה צודק. יש כוונה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בנושא. כשיהיו תשובות פורמליות אעדכן. בכל אופן יינתן קרדיט לכל מובאה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 21:17, 23 באפריל 2011 (IDT)
- מצטרף לברכות, אך גם לביקורת בעניין זכויות היוצרים. אם האתר לוקח תכנים מויקיפדיה (כמו הדוגמה למעלה של ציפורן חודרנית), יש לכבד את רישיון ה-CC-BY-SA ואת החלק של ה-SA לא פחות מאת ה-BY. כלומר עליכם להשתמש באותו רישיון עובר היצירות הנגזרות מהתכנים של ויקיפדיה. כנ"ל לגבי תמונות (אם כי בדוגמה של ציפורן חודרנית התמונה בנחלת הכלל). קפלן - שיחה 23:09, 25 במאי 2011 (IDT)
האדמו"רים של הגויים
עריכהועוד נשאר מה ללמוד מהם... 11:35, 21 באפריל 2011 (IDT)
רשימת המאה
עריכה- עברתי רק על תחילת הרשימה. אין ערכים עבור: w:Reed Hastings, w:Amy Poehler, w:Geoffrey Canada, Peter Vesterbacka (אין גם ערך באנגלית), Ron Bruder (אין גם ערך באנגלית). Tzafrir - שיחה 13:40, 23 באפריל 2011 (IDT)
راس الناقورة (إنجليزية: Rosh HaNikra) )هي منطقة محمية طبيعية تقع في إسرائيل ...
תרגום: راس الناقورة(ראס א-נקורה) : (אנגלית: ראש הנקרה) היא שמורת טבע...
(לפחות כותבים שהיא נמצאת בצפון ישראל...) איתן - שיחה - 00:58, 22 באפריל 2011 (IDT)
- תיקנתי את המעוות.
راس الناقورة (بالعبرية:ראש הנקרה, إنجليزية: Rosh HaNikra}}) هي منطقة محمية ... מעקב כאן בתקווה שלא ישחזרו. איתן - שיחה - 11:23, 22 באפריל 2011 (IDT)
סטוקסנט
עריכהמעניין מאוד. ממליץ לקרוא (ולראות את קטע הוידאו שבתחתית המאמר). --MT0 - שיחה 15:17, 22 באפריל 2011 (IDT)
- ההתגייסות של מומחי אבטחת-מידע מכל העולם לטובת המודיעין האיראני היא לא פחות ממדהימה. עוזי ו. - שיחה 21:28, 23 באפריל 2011 (IDT)
- נו בחייך, הרי ברור שהעניין הוא האתגר האינטלקטואלי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:40, 23 באפריל 2011 (IDT)
- קודם כל, זה לא נכון: יש אתגר בפענוח החידה, אבל אין אתגר אינטלקטואלי בפרסום הפתרון ברבים. שנית, אפשר להתגייס לעזרת המודיעין האיראני גם בלי לקבל ממנו תלוש משכורת. מי שמנתח מתקפה כזו וחולק את תובנותיו עם שאר העולם אינו יכול שלא לדעת מי הנהנה העיקרי מן הידע שלו. עוזי ו. - שיחה 00:13, 24 באפריל 2011 (IDT)
- כאשר המדובר בחברות מסחריות האינטרס הברור שלהם לפרסם את ממצאיהם הוא כדי להגביר את החשיפה למומחיות שלהם; כאשר המדובר בחוקרים מן האקדמיה הם בסה"כ עושים מה שהם אמורים לעשות - מפרסמים בז'ורנלים המתאימים. לפי ההיגיון שאתה מציג פה גם עדי שמיר, אלי ביהם, אלכס ביריוקוב ו-Harel (לא בהכרח לפי סדר חשיבות) נרתמים לעזרת ארגוני הטרור עקב תרומתם לענף הקריפטוגרפיה. תבוא ותאמר - ההבדל הוא שכל האנשים שמניתי קודם תרמו את תרומתם מבלי לדעת איזה שימוש יעשה בה בניגוד למומחי האבטחה שחקרו קוד שכבר היה ברור שמופנה לאיראן. כפי שhidro תיקן אותי אתמול לא רק העניין האיטלקטואלי משחק פה תפקיד אלא גם הרצון לדעת כיצד תראה מלחמת העתיד כמו גם העובדה שכשהוירוס התגלה לא היה ברור שהוא תוקף רק מטרות איראניות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:45, 24 באפריל 2011 (IDT)
- ברור שלמשתתפי המשחק הזה יש אינטרס נוסף. אני לא טוען שהם מקבלים משכורת מן המודיעין האיראני, אבל הם לא "עושים מה שהם אמורים לעשות" - לאנשים האלה יש החופש לבחור באיזה פרוייקט להשקיע מכשרונם. לא מדובר כאן בעבודה כללית בתחום ההצפנה, כמו המומחים שהזכרת, אלא בניתוח ממוקד של התקפה נגד איראן - והעובדה הזו ידועה משלב די מוקדם. עוזי ו. - שיחה 11:47, 24 באפריל 2011 (IDT)
- בבחירה בין פרוייקט בתולי עם חשיפה גבוהה ופוטנציאל גבוה לפריצת דרך גם אני הייתי בוחר בו על פני אחרים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:50, 24 באפריל 2011 (IDT)
- משום שגם לך לא היה איכפת לקדם את פרוייקט הגרעין האיראני? עוזי ו. - שיחה 11:54, 24 באפריל 2011 (IDT)
- מהרגע שיש וירוס חדשני ומשוכלל שעושה משהו שלא נעשה לפניו ירצו כולם ללמוד אותו ואת השלכותיו בכדי לדעת איך להתגונן אליו ואל דומיו. אם תקשיב לסרטון ב8:30 תוכל לשמוע שהוירוס (החלק שמנותח בסרטון) קטלני לא רק לאירנים אלא לשלל מערכות אזרחיות וצבאיות הנמצאות בעיקר במערב. הידרו ~ שיחה 12:08, 24 באפריל 2011 (IDT)
- משום שאני מאוד מזדהה עם המשפט על כך שמדענים בונים טילים ולא מחליטים לאן הם יעופו ומשום שאני מאמין שידע מדעי הוא נייטרלי במהותו. יתרה מכך, אני חושב שהיות וטכנולוגית חיזוי התוצאות עדיין בחיתוליה קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של "חוסר התגייסות". אציג תרחיש: הוירוס היה מעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ב-10 שנים(!) אך בסופו של דבר האיראנים היו מצליחים לפצח את הוירוס ושומרים על עצם הגילוי בסוד. לאחר תקופה הם היו מצליחים לשנות אותו כך שיפגע במתקני חשמל ישראלים בלי שאף אחד ידע שיש להם את היכולת הזו. התרחיש הזה אינו כה בלתי סביר, הקריפטאנליזה הדיפרנציאלית היתה ידועה ל-NIST 15 שנה לפני שפורסמה ע"י שמיר וביהם. בזמן הזה פורסמו צפנים שלא היו עמידים בפני ההתקפה הזו, מי יודע איזה מידע נחשף אז. אז אולי ה-NIST הם מהטובים אבל מי מבטיח שהמידע לא היה ידוע גם ל-ק.ג.ב? זאת בעצם הסיבה שמידע רוצה להיות חופשי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:58, 24 באפריל 2011 (IDT)
- הרבה מעיקרי האמונה האלה נשמעים אבסורדיים כשפורטים אותם לפרוטות. מהנדסים שבונים טילים עושים זאת בחסות מדינה שהם מאמינים בצדקת דרכה; אלו שמשכירים את שירותיהם לארגוני טרור או מדינות טוטליטריות הם שכירי-חרב בזויים, שלא יכולים להתגונן בתירוץ שמישהו אחר לחץ על ההדק. הפתרון שלך לתרחיש האימה (האיראנים מצליחים לפענח את המנגנון אבל בישראל לא יודעים שהם הצליחו) מזכיר לי חולה שמתוך תסכול על בדיקת שחפת שלא היתה חד-משמעית ביקש שהרופא ידביק אותו כבר. פענחו עבורם את המנגנון, ועכשיו הם בוודאי מחזיקים בנשק חדש. יכולנו להתחיל להתכונן גם בלי זה. עוזי ו. - שיחה 14:35, 24 באפריל 2011 (IDT)
- צודק. לאור הסבריו של ראש צווח הפיענוח, והמאמץ הגדול שהושקע בזה, הסיכוי שהאיראנים היו מפענחים את התולעת שואף לאפס, בדיוק כמו היכולת שלהם לפתח בקרים וצנטריפוגות לבד. אבל כנראה הכסף יענה את הכל. אני תוהה לעצמי איך לא התארגן חרם בינלאומי בהובלת ארה"ב, על חברת סימנס שעומדת מאחורי כל המבצע הלוגיסטי של העשרת האורניום באיראן. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 15:44, 24 באפריל 2011 (IDT)
- אין מקום לזלזול הזה באיראנים. מדובר בעם אינטיליגנטי במיוחד, כפי שיעידו עשרות אנשי המדע והרוח המובלים ממוצא פרסי החיים בארצות המערב. דניאל ב. 15:56, 24 באפריל 2011 (IDT)
- זה לא זלזול. לאיראנים, כמו לכל מדינה אחרת, יש משאבים מוגבלים. הם קונים בקרים מתוצרת סימנס משום שפיתוח עצמאי, בבידוד, יכול היה לקחת שנים רבות. כך גם מחקר של מוצרי תוכנה מורכבים, הדורש ידע ממוקד שאם לא מפזרים אותו חינם, הוא דורש עבודה מאומצת וארוכה. עוזי ו. - שיחה 16:56, 24 באפריל 2011 (IDT)
- אין מקום לזלזול הזה באיראנים. מדובר בעם אינטיליגנטי במיוחד, כפי שיעידו עשרות אנשי המדע והרוח המובלים ממוצא פרסי החיים בארצות המערב. דניאל ב. 15:56, 24 באפריל 2011 (IDT)
- זאת עמדה מוסרית אחת, אני מחזיק בעמדה מוסרית אחרת. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:11, 25 באפריל 2011 (IDT)
- צודק. לאור הסבריו של ראש צווח הפיענוח, והמאמץ הגדול שהושקע בזה, הסיכוי שהאיראנים היו מפענחים את התולעת שואף לאפס, בדיוק כמו היכולת שלהם לפתח בקרים וצנטריפוגות לבד. אבל כנראה הכסף יענה את הכל. אני תוהה לעצמי איך לא התארגן חרם בינלאומי בהובלת ארה"ב, על חברת סימנס שעומדת מאחורי כל המבצע הלוגיסטי של העשרת האורניום באיראן. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 15:44, 24 באפריל 2011 (IDT)
- הרבה מעיקרי האמונה האלה נשמעים אבסורדיים כשפורטים אותם לפרוטות. מהנדסים שבונים טילים עושים זאת בחסות מדינה שהם מאמינים בצדקת דרכה; אלו שמשכירים את שירותיהם לארגוני טרור או מדינות טוטליטריות הם שכירי-חרב בזויים, שלא יכולים להתגונן בתירוץ שמישהו אחר לחץ על ההדק. הפתרון שלך לתרחיש האימה (האיראנים מצליחים לפענח את המנגנון אבל בישראל לא יודעים שהם הצליחו) מזכיר לי חולה שמתוך תסכול על בדיקת שחפת שלא היתה חד-משמעית ביקש שהרופא ידביק אותו כבר. פענחו עבורם את המנגנון, ועכשיו הם בוודאי מחזיקים בנשק חדש. יכולנו להתחיל להתכונן גם בלי זה. עוזי ו. - שיחה 14:35, 24 באפריל 2011 (IDT)
- משום שגם לך לא היה איכפת לקדם את פרוייקט הגרעין האיראני? עוזי ו. - שיחה 11:54, 24 באפריל 2011 (IDT)
- בבחירה בין פרוייקט בתולי עם חשיפה גבוהה ופוטנציאל גבוה לפריצת דרך גם אני הייתי בוחר בו על פני אחרים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:50, 24 באפריל 2011 (IDT)
- ברור שלמשתתפי המשחק הזה יש אינטרס נוסף. אני לא טוען שהם מקבלים משכורת מן המודיעין האיראני, אבל הם לא "עושים מה שהם אמורים לעשות" - לאנשים האלה יש החופש לבחור באיזה פרוייקט להשקיע מכשרונם. לא מדובר כאן בעבודה כללית בתחום ההצפנה, כמו המומחים שהזכרת, אלא בניתוח ממוקד של התקפה נגד איראן - והעובדה הזו ידועה משלב די מוקדם. עוזי ו. - שיחה 11:47, 24 באפריל 2011 (IDT)
- כאשר המדובר בחברות מסחריות האינטרס הברור שלהם לפרסם את ממצאיהם הוא כדי להגביר את החשיפה למומחיות שלהם; כאשר המדובר בחוקרים מן האקדמיה הם בסה"כ עושים מה שהם אמורים לעשות - מפרסמים בז'ורנלים המתאימים. לפי ההיגיון שאתה מציג פה גם עדי שמיר, אלי ביהם, אלכס ביריוקוב ו-Harel (לא בהכרח לפי סדר חשיבות) נרתמים לעזרת ארגוני הטרור עקב תרומתם לענף הקריפטוגרפיה. תבוא ותאמר - ההבדל הוא שכל האנשים שמניתי קודם תרמו את תרומתם מבלי לדעת איזה שימוש יעשה בה בניגוד למומחי האבטחה שחקרו קוד שכבר היה ברור שמופנה לאיראן. כפי שhidro תיקן אותי אתמול לא רק העניין האיטלקטואלי משחק פה תפקיד אלא גם הרצון לדעת כיצד תראה מלחמת העתיד כמו גם העובדה שכשהוירוס התגלה לא היה ברור שהוא תוקף רק מטרות איראניות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:45, 24 באפריל 2011 (IDT)
- קודם כל, זה לא נכון: יש אתגר בפענוח החידה, אבל אין אתגר אינטלקטואלי בפרסום הפתרון ברבים. שנית, אפשר להתגייס לעזרת המודיעין האיראני גם בלי לקבל ממנו תלוש משכורת. מי שמנתח מתקפה כזו וחולק את תובנותיו עם שאר העולם אינו יכול שלא לדעת מי הנהנה העיקרי מן הידע שלו. עוזי ו. - שיחה 00:13, 24 באפריל 2011 (IDT)
- נו בחייך, הרי ברור שהעניין הוא האתגר האינטלקטואלי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:40, 23 באפריל 2011 (IDT)
- גם אני תוהה בקול אם תחזוקת אתרי גרעין איראניים אינה מהווה הפרה של הסנקציות שהוטלו עליה. ליאור ޖޭ • כ' בניסן ה'תשע"א • 11:32, 24 באפריל 2011 (IDT)
- הקשר בין מומחה האבטחה הגרמני בסרטון לבין סימנס, ספקית הרכיבים לכור האיראני, הוא ברור; חוץ מזה שלפצח את הווירוס זה אתגר, שללא ספק מעלה את מעמדו של מומחה האבטחה בתחום, הוא גויס לפצח את הווירוס לא בגלל שהוא תומך בתכנית הגרעין האיראנית, אלא משום שהוא שימש כלי בדיקה בידי הספקית. אחרי הכל, יש מן "אחריות" מצד סימנס לבחון את הווירוס ששיבש את פעילות מוצריה (פעולה שהצליחה ללא ספק). אם כבר להאשים מישהו בעזרה לתכנית הגרעין האיראנית - זו סימנס, ושלל חברות נוספות, סיניות, קוריאניות ורוסיות, ואפילו אמריקניות. --MT0 - שיחה 12:38, 24 באפריל 2011 (IDT)
- מומחה האבטחה הגרמני הוא לא "כלי בדיקה", וגם לא בורג במכונה גדולה. הוא בן-אדם עצמאי שצריך לקבל החלטות מוסריות משל עצמו. כמו כולנו. עוזי ו. - שיחה 16:58, 24 באפריל 2011 (IDT)
- מה שבטוח שבזכות חברות גרמניות שמגבות אחת את השנייה ועושות זאת בריש גלי, איראן עלולה להגיע לנשק להשמדה המונית. בכדי להצדיק את העבודה שלו של פיצוח הוירוס ולכסות על העובדה שהוא למעשה עוזר לאירנים להגיע לייעד שלהם לייצר נשק להשמדה המונית, הוא ניהל שם מסע הפחדה והילך אימים שהוירוס עלול לפגוע במטרות באירופה, אמריקה ויפן, והוא לא פחות מנשק להשמדה המונית ?!. מה שמעניין שהוא הצביע דוקא על ארה"ב (בעזרת קצת סיוע מהמוסד), בעוד שהאיראנים דוקא הצביעו כלפי ישראל מטעמים פוליטיים מובנים. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 13:52, 24 באפריל 2011 (IDT)
- הקשר בין מומחה האבטחה הגרמני בסרטון לבין סימנס, ספקית הרכיבים לכור האיראני, הוא ברור; חוץ מזה שלפצח את הווירוס זה אתגר, שללא ספק מעלה את מעמדו של מומחה האבטחה בתחום, הוא גויס לפצח את הווירוס לא בגלל שהוא תומך בתכנית הגרעין האיראנית, אלא משום שהוא שימש כלי בדיקה בידי הספקית. אחרי הכל, יש מן "אחריות" מצד סימנס לבחון את הווירוס ששיבש את פעילות מוצריה (פעולה שהצליחה ללא ספק). אם כבר להאשים מישהו בעזרה לתכנית הגרעין האיראנית - זו סימנס, ושלל חברות נוספות, סיניות, קוריאניות ורוסיות, ואפילו אמריקניות. --MT0 - שיחה 12:38, 24 באפריל 2011 (IDT)
- איראן: "איתרנו וירוס חדש במערכות המחשבים שלנו". מי יודע, אולי הם היו מאתרים אותו בלי שום עזרה מבחוץ. עוזי ו. - שיחה 21:50, 25 באפריל 2011 (IDT)
מכונת הזמן
עריכההעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית ביולי 2003. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:01, 23 באפריל 2011 (IDT)
- לחיצה על הכפתור "שינויים אחרונים" מלמדת שאני ו-Costello היינו שם באותם ימים רחוקים, ושב-25 באוגוסט 2003 היו 5 עריכות במשך כל היום. דוד שי - שיחה 15:22, 23 באפריל 2011 (IDT)
- דבר אחד לפחות עוד לא השתנה - הערך מלאכת יד עדיין אדום. עידו • שיחה 19:34, 23 באפריל 2011 (IDT)
- ערך אקראי מחזיר כל הזמן אותו ערך - האפיק הפרסי. איתן - שיחה - 20:25, 23 באפריל 2011 (IDT)
- כי זה לא העתק "חי" של ויקיפדיה, אלא צילום סטטי שלה ברגע מסוים. דוד שי - שיחה 21:04, 23 באפריל 2011 (IDT)
- ערך אקראי מחזיר כל הזמן אותו ערך - האפיק הפרסי. איתן - שיחה - 20:25, 23 באפריל 2011 (IDT)
- דבר אחד לפחות עוד לא השתנה - הערך מלאכת יד עדיין אדום. עידו • שיחה 19:34, 23 באפריל 2011 (IDT)
i love viki... אבל..
עריכהאני מאוד אוהב את ויקיפדיה, אין ספק, תמיד היא מועילה וטובה מאוד, כל משהו שאני לא יודע או לא מבין אני נעזר בויקיפדיה, ויקיפדיה זה פשוט.. פתרון לחיים, ולידע. האנציקלופדיה היחידה ברשת שתמיד פותרת בעיות ועווזרת, ואפילו משתפת אנשים אחרים לעזור. אבל לצערי, תמיד יש אבל
כמו שאמרתי, אין על ויקיפדיה אבל עדיין שני דברים קטנים מפריעים :
1. ניסוח העזרה: ניסוח העזרה לדוגמא על העלת תמונות או עזרה בנושאים אחרים, שהתחלתי לערות בויקי, יחסית מהעזרה, לא הבנתי כלום. 2. העיצוב והצבע: לא נעים לעיניים, הכל לבן מסנוור ובלי צבע קצת לעיניים בלי כלום, אני לא מדבר על דפי העריכות, איפה שכותבים כל הקישורי עזרה פשוט מבלבלים בעיניים, יש צורך בשינוי בעיצוב,אני מדמיין את האנציקלופדיה החינמית הזו אולי טיפה נגעי-תכלת, או כחול עדים, או אדמדם, הכתב חייב להשתנות.
אבקש לקחת את 2 העיניינים הלאה לצומת ה- ♥ --The metaken - שיחה 23:23, 23 באפריל 2011 (IDT)
- לשנות את הצבע של וויקיפדיה??? מה הלאה, לשכתב את התנ"ך? TFighterPilot - שיחה 11:58, 24 באפריל 2011 (IDT)
- חלילה, זה לא מה שהתכוונתי!. The metaken - שיחה 17:24, 16 במאי 2011 (IDT)
- קודם כול, "צומת" זה בכבישים, בלב זה "תשומת".
- לשאלתך: הצבעים של אתר ויקיפדיה מבוססים על מחקרים שנערכו על־ידי מומחים לעיצוב ולשמישות תכנה. הם מתאימים לרוב האנשים, אבל כמובן לא לכולם. אתה יכול לשנות את הצבעים לעצמך בעזרת עריכת קובצי CSS אישיים. תמצא קישורים אליהם בדף ההעדפות, תחת הלשונית "מראה". זה קצת מסובך, אבל אם אתה לא יודע CSS, זאת הזדמנות מצוינת ללמוד.
- את דפי העזרה שלנו תמיד אפשר לשפר ואני עושה את זה לא מעט. אתה מוזמן להצטרף. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:41, 18 במאי 2011 (IDT)
- חלילה, זה לא מה שהתכוונתי!. The metaken - שיחה 17:24, 16 במאי 2011 (IDT)
הודעה לגנבים
עריכהההווה כהרף עין
עריכהצפי סער מספר על היעלמותו המשונה של ההווה ועל עוד תופעות לשוניות שאנשים שכותבים אנציקלופדיה צריכים לדעת עליהן. עוזי ו. - שיחה 18:33, 24 באפריל 2011 (IDT)
- נראה לי שכאן בוויקיפדיה דווקא מתפקד יפה "גדוד אבירי השפה העברית" ולא צריך להתרגש יותר מדי. השפה התקנית לא תיכחד. איתן - שיחה - 09:40, 25 באפריל 2011 (IDT)
- ואם כבר לדייק, אז צפי סער מספרת, לא מספר. אמנון שביט • שיחה 10:50, 25 באפריל 2011 (IDT)
- מאמר יפה, אבל הבעיה של ויקיפדיה לא בזה שאנשים לא יודעים לכתוב, הבעיה שרבים פה מזלזלים בכתיבה, כותבים מהר בלי להגיה, בלי לבדוק, ואני כבר לא מדבר על התוכן (זה כבר מוגזם לדרוש), אני מדבר על שגיאות הקלדה פשוטות ולאיש כמעט לא איכפת. מקפידים על יחסי אנוש, אבל לא מקפידים על כתיבה נכונה.
- ויקיפדיה היא מועדון חברתי שדואגים בעיקר אחד לשני ופחות לקוראים. צחי לרנר - שיחה 13:35, 25 באפריל 2011 (IDT)
- מאמר יפה, אבל הבעיה של ויקיפדיה לא בזה שאנשים לא יודעים לכתוב, הבעיה שרבים פה מזלזלים בכתיבה, כותבים מהר בלי להגיה, בלי לבדוק, ואני כבר לא מדבר על התוכן (זה כבר מוגזם לדרוש), אני מדבר על שגיאות הקלדה פשוטות ולאיש כמעט לא איכפת. מקפידים על יחסי אנוש, אבל לא מקפידים על כתיבה נכונה.
- השפה התקנית לא תיכחד, אלא תשתנה. אין שום דבר קדוש ב"תקן הנוכחי". לירן (שיחה,תרומות) 13:11, 25 באפריל 2011 (IDT)
- הנה דוגמה שממחישה את הבעיות שיוצרת "זחילת התקן": "ישראל היום" חילק אתמול לקוראיו מוסף לכבוד "פסח שני", חג שוויקיפדיה העברית עדיין קוראת לו "שביעי של פסח". פסח שני יתרחש, לפי ויקיפדיה העברית, רק בעוד כשלושה שבועות. האם הגיע הזמן להתאים את ויקיפדיה לתקן של "ישראל היום" (שהוא, אני חושש, גם התקן של ישראל היום), כלומר לשנות את שמו של הערך "פסח שני" ל"פסח שני (מועד ארכאי)", ואת הערך "שביעי של פסח" להעביר ל"פסח שני" או ל"החג השני של פסח"? רק אל תענו לי "כן". דוד שי - שיחה 17:23, 25 באפריל 2011 (IDT)
- הרי לך סיבה לקיום ויקיפדיה. מישהו יכול להסביר לי את המשפט "כיום דרגה גבוהה באמונה כזו אפשרית רק על ידי לימוד התורה בשופי"? מה זה "שופי"? איתן - שיחה - 20:09, 25 באפריל 2011 (IDT)
- שיניתי. אני-ואתה • שיחה 20:23, 25 באפריל 2011 (IDT)
- משהו כבר הרווחנו מדיון זה. איתן - שיחה - 20:52, 25 באפריל 2011 (IDT)
- מדובר בגרסה של אנונימי מאפריל 2007
שפם אדום - שיחה 20:46, 25 באפריל 2011 (IDT)- חבל. כבר היה לי סיפור על השדכן שמגיע אל הורי הכלה המיועדת ואומר להם על המועמד: "יופי זה לא הצד החזק שלו, וגם האופי לא משהו, אבל השופי שלו - חבל על הזמן". איתן - שיחה - 20:52, 25 באפריל 2011 (IDT)
- בשביל הידע הכללי (או בשביל הפסיכומטרי): "בשוּפי" זה בקלות, בנחת. אני-ואתה • שיחה 21:04, 25 באפריל 2011 (IDT)
- זה כבר בונוס. לפי אבן שושן - שופי= תקינות, נורמליות, בריאות. אבל לויקיפדיה זאת עברית על-תקנית. איתן - שיחה - 21:25, 25 באפריל 2011 (IDT)
- חבל. כבר היה לי סיפור על השדכן שמגיע אל הורי הכלה המיועדת ואומר להם על המועמד: "יופי זה לא הצד החזק שלו, וגם האופי לא משהו, אבל השופי שלו - חבל על הזמן". איתן - שיחה - 20:52, 25 באפריל 2011 (IDT)
- שיניתי. אני-ואתה • שיחה 20:23, 25 באפריל 2011 (IDT)
- הרי לך סיבה לקיום ויקיפדיה. מישהו יכול להסביר לי את המשפט "כיום דרגה גבוהה באמונה כזו אפשרית רק על ידי לימוד התורה בשופי"? מה זה "שופי"? איתן - שיחה - 20:09, 25 באפריל 2011 (IDT)
- הנה דוגמה שממחישה את הבעיות שיוצרת "זחילת התקן": "ישראל היום" חילק אתמול לקוראיו מוסף לכבוד "פסח שני", חג שוויקיפדיה העברית עדיין קוראת לו "שביעי של פסח". פסח שני יתרחש, לפי ויקיפדיה העברית, רק בעוד כשלושה שבועות. האם הגיע הזמן להתאים את ויקיפדיה לתקן של "ישראל היום" (שהוא, אני חושש, גם התקן של ישראל היום), כלומר לשנות את שמו של הערך "פסח שני" ל"פסח שני (מועד ארכאי)", ואת הערך "שביעי של פסח" להעביר ל"פסח שני" או ל"החג השני של פסח"? רק אל תענו לי "כן". דוד שי - שיחה 17:23, 25 באפריל 2011 (IDT)
- ואם כבר לדייק, אז צפי סער מספרת, לא מספר. אמנון שביט • שיחה 10:50, 25 באפריל 2011 (IDT)
- כל עוד השפה משתנה (באופן הפיך) - דיינו. הבעיה היא שהשפה מתכווצת. שמלים הולכות לאיבוד ומשמעויות נעמסות על מלות-כל-בו (עשה, אמר) באופן שמקשה להעביר דקויות של מצבים ורגשות. עוזי ו. - שיחה 21:43, 25 באפריל 2011 (IDT)
- במאמר מסופר על ילדה שננזפה משום שאמרה "גמרתי את הכריך". כששאלנו את נכדנו בן השש אם גמר את הארוחה, הביט בנו בתימהון ולא ידע מה להשיב. מסתבר שאיננו מכיר כלל את המילה "גמר" - רק "סיים". ולעניין ההווה - הוא כלל לא נעלם, רק החליף מקום עם העבר. שדרני רדיו וטלוויזיה נוקטים תמיד בלשון הווה כשהם מראיינים מישהו לאחר אירוע שהיה עד או שותף לו - "מה אתה רואה כשאתה מגיע לשטח - אתה שומע בום, אתה רואה אנשים רצים, מה אתה עושה ברגע הזה? מה אתה מרגיש ברגעים כאלה?" וכן הלאה.שלומית קדם - שיחה 23:34, 25 באפריל 2011 (IDT)
- הכתבה כורכת בין שני דברים שונים לגמרי. הראשון הוא תופעות לשוניות מטרידות כמו היעלמות החיריק, ויתור על פעלים ("אפשר את יוסי?") ותופעות לשוניות מטרידות אחרות - זה אכן חבל וכדאי לטפל בזה. הדבר השני, הוא הנהי הקבוע על היעלמותן של מילים. היום כבר לא אומרים "בית-שימוש" ר"ל; מה קרה למילה הנפלאה "גזוזטרה"? היום קונים רק "שטיח"... ביג דיל, מילים מסויימות הפכו לארכאיות - בדיוק כמו שהמילה "שופי" הפכה לארכאית עוד לפני שאבא שלי נולד. thou shall not judge others.
- עוזי, אני לא חושב ש"מילים נעלמות והולכות לאיבוד...באופן שמקשה להעביר דקויות של מצבים ורגשות" אלא שמכל מיני סיבות אנחנו שומעים יותר אנשים שהעברית שלהם אינה מן המשובחות. גם סבא שלי לא ידע להעביר דקויות של מצבים ורגשות כמו ביאליק בדיוק כמו שהשכן שגר בקומה מתחתי אינו יודע להעביר דקויות של מצבים ורגשות כמוני. אני עובד בתקופה האחרונה כמנהל פרוייקט שקשור במחשבים בחברת משלוחים. מתוקף התפקיד אני רואה את השליחים כותבים את מעני החבילות. צר לי לספר אך רוב-רובם של האנשים שם הם בני הדור של אבא שלי וגם אלה מבינהם שהם ילידי הארץ שפתם עילגת והם כותבים בשגיאות כתיב (וטרם התחלנו לדון בהשכלה שלהם, מי שכותב שחבילה אמורה להגיע לרחוב עמבר כנראה שאינו יודע מי היה נפתלי הרץ אמבר). אל תתלוננו על כך שהעברית נעלמת, התלוננו על כך שאתם נאלצים לפגוש אנשים שתמיד היו שם ולא הכרתם. 23:49, 25 באפריל 2011 (IDT)
- האם לדעתך מי שבחר את הכותרת הזו מבין את המלים שבהן הוא משתמש? עוזי ו. - שיחה 14:16, 26 באפריל 2011 (IDT)
- במאמר מסופר על ילדה שננזפה משום שאמרה "גמרתי את הכריך". כששאלנו את נכדנו בן השש אם גמר את הארוחה, הביט בנו בתימהון ולא ידע מה להשיב. מסתבר שאיננו מכיר כלל את המילה "גמר" - רק "סיים". ולעניין ההווה - הוא כלל לא נעלם, רק החליף מקום עם העבר. שדרני רדיו וטלוויזיה נוקטים תמיד בלשון הווה כשהם מראיינים מישהו לאחר אירוע שהיה עד או שותף לו - "מה אתה רואה כשאתה מגיע לשטח - אתה שומע בום, אתה רואה אנשים רצים, מה אתה עושה ברגע הזה? מה אתה מרגיש ברגעים כאלה?" וכן הלאה.שלומית קדם - שיחה 23:34, 25 באפריל 2011 (IDT)
- כל עוד השפה משתנה (באופן הפיך) - דיינו. הבעיה היא שהשפה מתכווצת. שמלים הולכות לאיבוד ומשמעויות נעמסות על מלות-כל-בו (עשה, אמר) באופן שמקשה להעביר דקויות של מצבים ורגשות. עוזי ו. - שיחה 21:43, 25 באפריל 2011 (IDT)
- איזה גיבוב של קטנונולוגיה מייגעת. מזל שבדגש קל עשו את העבודה בשבילי. דוד - שיחה 18:40, 26 באפריל 2011 (IDT)
- מעולה. אביעדוס • שיחה כ"ג בניסן ה'תשע"א, 18:59, 26 באפריל 2011 (IDT)
- דווקא מאמר הביקורת נלעג במיוחד; נמתחת בו ביקורת על צפי סער, בגין כך שהוא עצמו לא נופל במוקשים שהוא מצביע עליהם... קווול.
- המאמר של סער אינו "קטנונולוגי", כמו שהמבקר כותב, אלא מצביע על בעיה אמיתית; עוני לשוני והעדר של חדות, אבחנה, שימוש בביטויים מדוייקים והגייה נכונה, בהחלט מצביעים על... איך לקרוא לזה? קהות חושים ובורות. קצת פלצנות אף פעם לא הזיקה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:34, 27 באפריל 2011 (IDT)
- ועכשיו יוצא גם המרצע מן הארון: איפה, לדעתכם, מאפסנת מפלגת העבודה את השד העדתי בין-לבין? עוזי ו. - שיחה 03:59, 27 באפריל 2011 (IDT)
- מה? מה נדפק אצלנו? זו השיטה הפרלמנטרית? הפריימריז? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 09:20, 27 באפריל 2011 (IDT)
- מהיכרות אישית, הגב' סער היא בהחלט אישה ואין מקום לזכר אותה שוב ושוב. הייתשלהדוס - שיחה 16:16, 29 באפריל 2011 (IDT)
- מה? מה נדפק אצלנו? זו השיטה הפרלמנטרית? הפריימריז? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 09:20, 27 באפריל 2011 (IDT)
- ועכשיו יוצא גם המרצע מן הארון: איפה, לדעתכם, מאפסנת מפלגת העבודה את השד העדתי בין-לבין? עוזי ו. - שיחה 03:59, 27 באפריל 2011 (IDT)
- למי שטוען שויקיפדיה משמרת את העברית התקנית מספיק להסתכל בשיחת הדפים ים מרמרה, פאזל, וסט (לבוש), וכדומה. כדי להבין שהעברית לא משתמרת בויקיפדיה אלא במקרה הטוב מתעדכנת בהתאם לרוח הזמן ובמקרה הגרוע משתנה לפי הזמן. -יונה בנדלאק - שיחה
זכויות יוצרים וגילוי סודות
עריכהצחי לרנר - שיחה 01:59, 25 באפריל 2011 (IDT)
- ולמי יש כוח לקרוא איפה היו כל בעלי האייפונים כל יום כל היום? את מי המידע הזה יכול לעניין בכלל?. עִדּוֹ - שיחה 20:47, 25 באפריל 2011 (IDT)
- 1. למחשבים יש הרבה כח והמון סבלנות. 2. חוקר פרטי עשוי לרצות לדעת איפה אתה היית במהלך חצי השנה האחרונה. לא "כל בעלי האייפונים". 3. המשטרה, למשל, עשויה לרצות לדעת איפה היו כל בעלי הטלפונים בין 9:42 ל-9:44 ביום שלישי. לא "כל יום כל היום". עוזי ו. - שיחה 21:47, 25 באפריל 2011 (IDT)
- המדהים הוא שיש היום את החוצפה לחברות לעשות כאלו דברים. אדם קונה בכסף מלא מכשיר, ובאמצעותו החברה מפרה את הפרטיות שלו ומתעדת ואף מעבירה את המידע לשרתים שלה, בכדי לעשות על גבו עוד מזומנים, ובסופו של דבר יכולה אף להפיל אותו. באותה מידה היא גם יכולה להקליט אותו או לצלם אותו ולהעביר את המידע לשרתים שלה. אם מיקרוסופט הייתה עושה משהו דומה כבר הייתה פורצת מהומת אלהים. המידע גם יכול לעניין למעקב של אנשים אחרי בן זוגם, או הורים אחר ילדיהם, או מעביד אחר עובדיו, או אדם אחר המתחרה שלו. התסריט שבו חברה גונבת אייפון של בעל חברה מתחרה ומפענחת היכן היה בשנתיים האחרונות, במטרה להפיל אותו או לסחוט אותו, לא דימיוני לחלוטין. על פי החוק היום צריך צו של בית משפט בכדי לקבל את מיקומו של הנייד בזמן מסוים, כאן המשטרה תוכל להניח את ידה על אייפון ולפשפש בו בזמן שהיא עוצרת אדם גם בלי צו של בית משפט. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 22:41, 25 באפריל 2011 (IDT)
- 1. למחשבים יש הרבה כח והמון סבלנות. 2. חוקר פרטי עשוי לרצות לדעת איפה אתה היית במהלך חצי השנה האחרונה. לא "כל בעלי האייפונים". 3. המשטרה, למשל, עשויה לרצות לדעת איפה היו כל בעלי הטלפונים בין 9:42 ל-9:44 ביום שלישי. לא "כל יום כל היום". עוזי ו. - שיחה 21:47, 25 באפריל 2011 (IDT)
מה ההבדל בין Commerce ל-Trade?
עריכה- אשמח אם תענו לי. אביעד • שיחה 20:59, 25 באפריל 2011 (IDT)
- אין הבדל מהותי בעברית. באנגלית זה יותר אופי השימוש:Commerce הוא יותר כללי, מסחרי זה Commercial. המילה Trade היא יותר למשהו ספציפי - למשל מסחר במניות , מסחר בסחורה מסוימת. סוחר ספציפי נקרא טריידר. איתן - שיחה - 21:58, 25 באפריל 2011 (IDT)
- לפי אוקספורד - trade הוא יותר מקח וממכר, מסחר גם בקנה מידה קטן, עסקאות קנייה ומכירה וכל הנוגע להן (trade school - בית ספר למסחר, כמו גאולה ופיטמן בתל אביב, למשל). commerce, לעומת זאת, מתייחס יותר למסחר בניירות ערך או עסקאות בקנה מידה גדול, בין מדינות, למשל. כמובן, כאן בא המושג trade winds, שנוגע כמובן לסחר ימי בין ארצות, אבל כזה העוסק בסחורות בפועל, לא במניות וכיוצא בהן. commerce מתייחס גם למשא ומתן בין אנשים, יחסי "קח ותן" במובן המופשט, שאינם נוגעים לקניה ומכירה. וכמובן, commercial בכל מה שנוגע לפרסומת או למימון תוכניות, בעוד ש-trade mark הוא מותג, סמל מסחרי לסימון מוצרים. איך מבטאים את ההבדלים האלה בעברית? זו השאלה הגדולה.שלומית קדם - שיחה 23:18, 25 באפריל 2011 (IDT)
- אין הבדל מהותי בעברית. באנגלית זה יותר אופי השימוש:Commerce הוא יותר כללי, מסחרי זה Commercial. המילה Trade היא יותר למשהו ספציפי - למשל מסחר במניות , מסחר בסחורה מסוימת. סוחר ספציפי נקרא טריידר. איתן - שיחה - 21:58, 25 באפריל 2011 (IDT)
- דווקא בניירות ערך השימוש הוא ב trade. גם לי נראה שההגדרה של trade לסחר בקנה מידה קטן ו commerce לקנה מידה גדול די מתקרבת לאמת, אבל לא תמיד. למשל, המאזן המסחרי נקרא Balance of trade. (לצערנו לרוב הערכים הללו אין ערך בויקי עברית)
בעברית אין ככל הידוע לי הבדל כזה בין סחר למסחר , למשל. איתן - שיחה - 23:44, 25 באפריל 2011 (IDT)
- יש Commercial paper שנקראים בעברית נע"מ (ניירות ערך מסחריים) אבל אין קשר למסחר. איתן - שיחה - 23:46, 25 באפריל 2011 (IDT)
- אכן מבלבל, אך תודה רבה בכל זאת. אביעד • שיחה 00:33, 1 במאי 2011 (IDT)
- אני הייתי מתרגם comerce - מסחר (מוצר תמורת כסף) ו-trade סחר חליפין (מוצר תמורת מוצר אחר) למרות שכיום trade משמש גם למסחר רגיל (למשל ביצוע עסקאות במרשתת.) -יונה בנדלאק - שיחה 10:02, 1 במאי 2011 (IDT)
- אכן מבלבל, אך תודה רבה בכל זאת. אביעד • שיחה 00:33, 1 במאי 2011 (IDT)
מיכה לבנה ז"ל
עריכהבתבנית:חדשות ואקטואליה מופיעה ידיעה על פטירתו של איש ידיעת הארץ מיכה לבנה. בנוסף לכל מעלותיו, ראוי להזכיר שזהו גם משתמש:מיכה לבנה, שתרם מהידע הרב שלו לוויקיפדיה העברית בחודשיה הראשונים. יהי זכרו ברוך. דוד שי - שיחה 20:56, 26 באפריל 2011 (IDT)
- יהי זכרו ברוך. הסתמכתי רבות על המאמרים שלו שכתבתי את הערך כלנית מצויה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 00:19, 27 באפריל 2011 (IDT)
- בס"ד יהי זיכרו ברוך, לצערי ידעתי עליו רק מהערך בויקיפדיה, וביקרתי באתר שהוא היה כותב בו, איש מדהים בעיני. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 00:23, 27 באפריל 2011 (IDT)
העברית של המרשתת
עריכהיש צו איסור? ויקיפדיה תחשוף
עריכהYNET מדווח [1] כי ידוענים בריטים ניסו להסתיר פרשיות מין באמצעות צווי איסור פרסום. אבל אנשי ויקיפדיה עלו עליהם --Yoavd - שיחה 17:40, 28 באפריל 2011 (IDT)
- ומי שמחפש יכול למצוא גם את שמו של החשוד. איתן - שיחה - 08:58, 29 באפריל 2011 (IDT)
- והמשפט "הישראלי שחשוד באונס ושמו נאסר לפרסום לא ייחשף בגירסה הישראלית של ויקיפדיה, מאחר שאין לו רשומה באנציקלופדיה החופשית." לא נכון. יש לו ערך (בהנחה שערך נחשב לרשומה). איתן - שיחה - 09:01, 29 באפריל 2011 (IDT)
- בזמן שהכתבה פורסמה טרם היה. eman • שיחה • ♥ 09:32, 29 באפריל 2011 (IDT)
- זה בדיוק מסוג הערכים שאתה קורא ותוהה האם הייתה להם זכות קיום לו לא היה נחשד האיש באונס. ערך של ארבעה משפטים: שמו, מקצועו ותאריך הולדתו. תפקידיו בעבר. תפקידו בהווה. "הישג" מקצועי מעברו. זהו זה. נשןא הערך הוא עוד בעל מקצוע אחד מתוך עשרות כמוהו, חסר כל יחוד. חשיבותו העיקרית של הערך היא ברצונו של מישהו כאן לאותת, הנה גם אני יודע על מי לוחשים כולם למרות צו איסור הפרסום. חשד בפשע מסוג אונס, שהיא עבירה נגד גופו של אדם אחר, להבדיל מעבירות נגד ציבור גדול (למשל, המעילה בבנק למסחר), חסרת כל חשיבות אנציקלופדית בפני עצמה. Oy • שיחה 15:20, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אנחנו לא מעודכנים. הפרשה של "הישראלי שחשוד באונס" וכו' אינה חדשה כלל. ברוטר.נט כבר דובר בה רבות, לפני חודש או חודשיים, כולל רמזים עבים-מעור-פיל על זהותו. דקי • שיחה • גמני רוצה כזה... 18:44, 29 באפריל 2011 (IDT)
- זה בדיוק מסוג הערכים שאתה קורא ותוהה האם הייתה להם זכות קיום לו לא היה נחשד האיש באונס. ערך של ארבעה משפטים: שמו, מקצועו ותאריך הולדתו. תפקידיו בעבר. תפקידו בהווה. "הישג" מקצועי מעברו. זהו זה. נשןא הערך הוא עוד בעל מקצוע אחד מתוך עשרות כמוהו, חסר כל יחוד. חשיבותו העיקרית של הערך היא ברצונו של מישהו כאן לאותת, הנה גם אני יודע על מי לוחשים כולם למרות צו איסור הפרסום. חשד בפשע מסוג אונס, שהיא עבירה נגד גופו של אדם אחר, להבדיל מעבירות נגד ציבור גדול (למשל, המעילה בבנק למסחר), חסרת כל חשיבות אנציקלופדית בפני עצמה. Oy • שיחה 15:20, 29 באפריל 2011 (IDT)
- בזמן שהכתבה פורסמה טרם היה. eman • שיחה • ♥ 09:32, 29 באפריל 2011 (IDT)
- והמשפט "הישראלי שחשוד באונס ושמו נאסר לפרסום לא ייחשף בגירסה הישראלית של ויקיפדיה, מאחר שאין לו רשומה באנציקלופדיה החופשית." לא נכון. יש לו ערך (בהנחה שערך נחשב לרשומה). איתן - שיחה - 09:01, 29 באפריל 2011 (IDT)
מחקרון מעניין של הקרן
עריכהכאן מתניה • שיחה 20:59, 28 באפריל 2011 (IDT)
- 23% מהמשתמשים החדשים משחיתים... ואיפה מסווגים את אלה שסתם מבצעים עריכות חסרות כל ערך, ללא כוונה להזיק. מעניין מה התמונה אצלנו. Oy • שיחה 08:03, 29 באפריל 2011 (IDT)
- באמת מעניין. העריכות שהם מסווגים כמעולות הן בשני המקרים (2004 ו-2011) אחוז נמוך ביותר. מה שנראה לי משמעותי הוא הירידה באחוז של העריכות שהן מעל הממוצע (לדעתי, זה המקום ממנו מגיעים רוב הכותבים החדשים). דבר נוסף הוא המספר הבלתי נתפס של עורכים חדשים ביום בוויקיפדיה האנגלית - 1,800. איך הם משתלטים על הבלגן שם?אודי - שיחה 10:47, 29 באפריל 2011 (IDT)
- הם לא, וזו בדיוק כל הבעיה. לדעתי נחוצה פירמה ענקית של עורכי דין כדי להבין את מערכת החוקים המתוסבכת שלהם, ואולי גם זה לא יספיק. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:54, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כדאי לאמץ את מערכת הכללים שלהם, ולו רק בגלל שהיא נותנת תוצאות הרבה יותר טובות ממה שמתרחש אצלנו. אגסי - שיחה 12:31, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כן, בויקיפדיה האנגלית יש יותר ערכים לא בגלל שיש פי מאה דוברי אנגלית, אלא בגלל שיש להם מערכת חוקים מסובכת. זה נשמע הגיוני. עוזי ו. - שיחה 15:37, 29 באפריל 2011 (IDT)
- הם גם יודעים לנהל ויקיפדיה. עובדה. הם שומרים שהכותבים לא יברחו, אין אצלם מחקנות בלתי הגיונית, ויכוחים אנסופיים, ורף חשיבות שלא מקובל בשום ויקיפדיה בעולם. אגסי - שיחה 20:01, 29 באפריל 2011 (IDT)
- דבריך חסרי אחיזה במציאות. בעיית בריחת הכותבים היא בעיה חריפה בוויקיפדיה האנגלית הרבה יותר מכאן. זו כל הסיבה לעריכת המחקרון הזה. ויכוחים אינוספיים יש שם פי כמה. שים לב שלמרות שיש לנו פי 100 פחות דברים, יש לנו רק פי 30 פחות ערכים. כלומר אנחנו מעודדים כתיבת ערכים פי כמה וכמה מאשר אצלם. דניאל ב. 21:44, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אתה מצפה שיהיה להם 10 מיליון ערכים? אם היו כאן פחות מתעסקים במחיקות ובריבים היה לנו אולי כפליים ערכים. לפי אתר הסטטיסטיקה של ויקי, פינית יש רק 6 מיליון דוברים אבל 259,000 ערכים. נורבגית 5 מיליון דוברים אבל 286,000 ערכים, ויש עוד דוגמאות כאלה, כמו למשל שבדית. אגסי - שיחה 22:02, 29 באפריל 2011 (IDT)
- דבריך חסרי אחיזה במציאות. בעיית בריחת הכותבים היא בעיה חריפה בוויקיפדיה האנגלית הרבה יותר מכאן. זו כל הסיבה לעריכת המחקרון הזה. ויכוחים אינוספיים יש שם פי כמה. שים לב שלמרות שיש לנו פי 100 פחות דברים, יש לנו רק פי 30 פחות ערכים. כלומר אנחנו מעודדים כתיבת ערכים פי כמה וכמה מאשר אצלם. דניאל ב. 21:44, 29 באפריל 2011 (IDT)
- הם גם יודעים לנהל ויקיפדיה. עובדה. הם שומרים שהכותבים לא יברחו, אין אצלם מחקנות בלתי הגיונית, ויכוחים אנסופיים, ורף חשיבות שלא מקובל בשום ויקיפדיה בעולם. אגסי - שיחה 20:01, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כן, בויקיפדיה האנגלית יש יותר ערכים לא בגלל שיש פי מאה דוברי אנגלית, אלא בגלל שיש להם מערכת חוקים מסובכת. זה נשמע הגיוני. עוזי ו. - שיחה 15:37, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כדאי לאמץ את מערכת הכללים שלהם, ולו רק בגלל שהיא נותנת תוצאות הרבה יותר טובות ממה שמתרחש אצלנו. אגסי - שיחה 12:31, 29 באפריל 2011 (IDT)
- הם לא, וזו בדיוק כל הבעיה. לדעתי נחוצה פירמה ענקית של עורכי דין כדי להבין את מערכת החוקים המתוסבכת שלהם, ואולי גם זה לא יספיק. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:54, 29 באפריל 2011 (IDT)
- באמת מעניין. העריכות שהם מסווגים כמעולות הן בשני המקרים (2004 ו-2011) אחוז נמוך ביותר. מה שנראה לי משמעותי הוא הירידה באחוז של העריכות שהן מעל הממוצע (לדעתי, זה המקום ממנו מגיעים רוב הכותבים החדשים). דבר נוסף הוא המספר הבלתי נתפס של עורכים חדשים ביום בוויקיפדיה האנגלית - 1,800. איך הם משתלטים על הבלגן שם?אודי - שיחה 10:47, 29 באפריל 2011 (IDT)
מספר הערכים לא חשוב כמו הטיב שלהם. אני לא בטוח מה רמת האיכות בויקיפדיה הפינית. איתן - שיחה - 22:13, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: כן אני מצפה שיהיו להם 10 מיליון ערכים, מה רע? אני מתערב איתך שאם תסכם את כל הערכים שאי פעם מחקנו בדיון חשיבות או הצבעה המספר לא יעלה על 2,000 (ואני לארג' איתך). זה בהחלט לא כפליים, בקושי אחוז. אם תבחן את אתר הסטטיסטיקות ביתר תשומת לב תגלה שיש להם ערכים הרבה יותר קצרים ופחות נערכים. ידוע שוויקיפדיות גדולות שכאלו מנפחים את מספר הערכים באמצעות בוט. ובכל מקרה, נניח והינו מקום רביעי, חמישי או אפילו עשירי מבחינת מספר הערכים ביחס למספר הודברים. כשמאחורינו יש יותר ממאתיים ויקיפדיות אחרות אתה מעז לקרוא לנו מחקנים ומבריחי כותבים? באופן יחסי זה פשוט לא נכון (באופן מוחלט יש לנו בעיה כזו, אבל זה לא שאין בעיה דומה וגדולה יותר לכל ויקיפדיה אחרת). דניאל ב. 22:20, 29 באפריל 2011 (IDT)
- דניאל, לא צריך לספור רק את הערכים שנמחקו כאן, אלא גם את בזבוז הזמן העצום בדיוני המחיקה, והאווירה של ויכוחים ומחנאות, ואת העובדה שהמחיקות מרתיעות כותבים רבים לכתוב ערכים חדשים. אני חושב שהישראלים הם עם חכם ומשכיל שמסוגל להרבה יותר, בהתנהלות נכונה. אני לא בא להקניט, אלא להגיד שצריך שינוי!. אגסי - שיחה 23:10, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אגסי, אחד הדברים שצריך לשנות פה זה המנטרות הרגילות שלך. הטיעונים והעריכות שלך (שוב) ריקים מתוכן ואינן תורמות למניעת אווירת המחנאות (דוגמה טריה מהיום) • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 23:29, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אין ספק שאתה הכי תורם לאווירה חיובית כאן, ויש ממש באמירה שלך, שאתה לא אוטומטית נגדי. כשהצבעת למחוק את הערך שכתבתי, זו הייתה הפתעה ענקית בשבילי. שבת שלום :). אגסי - שיחה 09:54, 30 באפריל 2011 (IDT)
- מתי כבר תבין? זה לא הכל סביבך! אני לא בודק בציציות של מי כתב איזה ערך כדי להביע בעד או נגד מחיקתו, וכמוני אני חושב שרוב חברי הקהילה. וטענותיך שאני אוטומטית נגדך הן אד הומינם חלוטין • עודד (Damzow) •
- אכן היה כאן דיון ענייני שלא סבב סביבי, עד שכבודו התפרץ, והתחיל לחלק לי שפע מחמאות, בהתאם לכללים כאן, ולא בפעם הראשונה. אני ממש מופתע שלא ידעת שאני כתבתי את הערך שהצבעת בעת מחיקתו. כנראה שגם לא הבחנת שכתבתי שם רשימה ארוכה של נסיבות חדשות. ראוי היה למחוק את כל המחמאות האלה מכאן. אגסי - שיחה 17:48, 30 באפריל 2011 (IDT)
- מתי כבר תבין? זה לא הכל סביבך! אני לא בודק בציציות של מי כתב איזה ערך כדי להביע בעד או נגד מחיקתו, וכמוני אני חושב שרוב חברי הקהילה. וטענותיך שאני אוטומטית נגדך הן אד הומינם חלוטין • עודד (Damzow) •
- אין ספק שאתה הכי תורם לאווירה חיובית כאן, ויש ממש באמירה שלך, שאתה לא אוטומטית נגדי. כשהצבעת למחוק את הערך שכתבתי, זו הייתה הפתעה ענקית בשבילי. שבת שלום :). אגסי - שיחה 09:54, 30 באפריל 2011 (IDT)
- אגסי, אחד הדברים שצריך לשנות פה זה המנטרות הרגילות שלך. הטיעונים והעריכות שלך (שוב) ריקים מתוכן ואינן תורמות למניעת אווירת המחנאות (דוגמה טריה מהיום) • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 23:29, 29 באפריל 2011 (IDT)
- דניאל, לא צריך לספור רק את הערכים שנמחקו כאן, אלא גם את בזבוז הזמן העצום בדיוני המחיקה, והאווירה של ויכוחים ומחנאות, ואת העובדה שהמחיקות מרתיעות כותבים רבים לכתוב ערכים חדשים. אני חושב שהישראלים הם עם חכם ומשכיל שמסוגל להרבה יותר, בהתנהלות נכונה. אני לא בא להקניט, אלא להגיד שצריך שינוי!. אגסי - שיחה 23:10, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: כן אני מצפה שיהיו להם 10 מיליון ערכים, מה רע? אני מתערב איתך שאם תסכם את כל הערכים שאי פעם מחקנו בדיון חשיבות או הצבעה המספר לא יעלה על 2,000 (ואני לארג' איתך). זה בהחלט לא כפליים, בקושי אחוז. אם תבחן את אתר הסטטיסטיקות ביתר תשומת לב תגלה שיש להם ערכים הרבה יותר קצרים ופחות נערכים. ידוע שוויקיפדיות גדולות שכאלו מנפחים את מספר הערכים באמצעות בוט. ובכל מקרה, נניח והינו מקום רביעי, חמישי או אפילו עשירי מבחינת מספר הערכים ביחס למספר הודברים. כשמאחורינו יש יותר ממאתיים ויקיפדיות אחרות אתה מעז לקרוא לנו מחקנים ומבריחי כותבים? באופן יחסי זה פשוט לא נכון (באופן מוחלט יש לנו בעיה כזו, אבל זה לא שאין בעיה דומה וגדולה יותר לכל ויקיפדיה אחרת). דניאל ב. 22:20, 29 באפריל 2011 (IDT)
שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 16:18, 30 באפריל 2011 (IDT)
- הלוואי וכאן זה היה ככה. בדקתי עכשיו 20 משתמשים שערכו עריכה ראשונה, שעלו לי בדף הראשון של יומן רישום המשתמשים. מתוכם 7 העלו ערכים שנמחקו, 1 הוסיף תמונה שנמחקה, 3 השחיתו, 3 ערכו עריכה שבוטלה (מתוכם 2 פרסומיים). מתוך 6 העריכות שלא בוטלו - אחת היא "תבנית דרוש מקור" שכנראה מיותרת, שתיים היו הוספת מקורות "לקריאה נוספת", אחת הייתה יצירת דף הפניה, ועריכת תוכן אחת שהייתי נותן לה רמה 2 מתוך 5. אני-ואתה • שיחה 14:37, 29 באפריל 2011 (IDT)
זהו! אני לא יכול יותר! אגסי כל כך צודק ואתם כל כך מתנפלים עליו! פשוט לא יפה. אני מציע באמת ליישם את הכללים של ויקיפדיה האנגלית. ונתחיל ככה:
- עורכים: בוויקיפדיה האנגלית יש 3500 עורכים פעילים מאוד - כלומר, עורך פעיל על כל אלף ערכים ממש. בוויקיפדיה העברית יש 111 עורכים פעילים על 114 אלף ערכים. היחס דומה, ולכן אין צורך לעשות שום דבר והכל סבבה.
- יחס ערכים לאוכלוסיה: בוויקיפדיה האנגלית, המייצגת אוכלוסיית דוברי השפה כשפת אם המונה כ-450 מליון יש יחס של 128 תושבים לכל ערך. בוויקיפדיה העברית, לעומת זאת יש יחס של 60 דוברי השפה כשפת אם לכל ערך, ולכן אני מציע למחוק את מחצית הערכים או להחליפם באמצעות בוט בדפי שיחת משתמש, כדי שנהיה דומים ככל האפשר לוויקיפדיה האנגלית.
- פטפטת: בוויקיפדיה האנגלית יש 1,118 משתמשים (שעיקר עיסוקם דפי שיחה של משתמשים (מעל 100 עריכות בדפי שיחה). בוויקיפדיה העברית יש 47 כאלה. אין ספק שמשתמשי ויקיפדיה העברית מרבים להג בדפי שיחה, ולכן אני מציע לדלל ולתייג בסמליל "את חפירה" משתמשים מרבי להג, שעיקר תרומתם בחפירות. כמו כן, אפשר לנסות לגייס משתמשים שאינם יהודים ובמקום זאת הם מלחים נורווגיים שתקנים כדי לצמצם את שיעור הפטפוט.
- עריכות: 663 עורכי וויקיפדיה העברית היו אחראים ל-109 אלף עריכות. בוויקי האנגלית היו 34361 עורכי מאמרים, שהיו אחראים ל-3.7 מליון עריכות. אין ספק שיש כאן פער ניכר לטובת וויקיפדיה העברית. כמו כן, בוויקיפדיה העברית נוצרו 1,633 מאמרים חדשים בחודש דצמבר 2010, לעומת 31,775 בוויקיפדיה האנגלית. נתונים אלו מצביעים על כך שכדי לדמות יותר לוויקיפדיה האנגלית עלינו לצמצם ב-50 אחוז את מספר הערכים החדשים לחודש, ולדרוש מעורכי ויקיפדיה העברית לכווץ בכמה עשרות אחוזים את מספר העריכות שלהם.
- קריאה נרגשת לסיכום, כקריאה נרגשת, חברים! אל נא נלך בעקבותיהם של עורכים כדוד שי או אביהו! הבה ונשליך את העטים ואת המקלדות ונהפוך כולנו כאיש אחד שופלים אמיתיים!
הייתשלהדוס - שיחה 03:48, 1 במאי 2011 (IDT)
- מאחר שאין הצדקה לכתוב-10,000 מיליון ערכים, הם משקיעים בעיקר בהרחבת ערכים, ויש להם ויקיפדיה לתפארת. אבל בויקיפדיות שעדיין לא הגיעו למיליון או חצי מיליון ערכים המצב שונה. למשל בשפות הסקנדינביות יש להם הרבה יותר ערכים מאיתנו עם פחות דוברים. זכותם של חברים להחזיק בדעה שהמצב שלנו טוב, ושאנחנו לא מסוגלים להרבה יותר. אגסי - שיחה 10:08, 1 במאי 2011 (IDT)
- לא נדיר למצוא בכל מני וויקיפדיות ערכים שאורכם כשלוש שורות (בעיקר באשורית משום מה). בוויקיפדיה העברית אין דבר כזה. TFighterPilot - שיחה 10:15, 1 במאי 2011 (IDT)
- מה שמפריע לכתיבת ערכים חדשים ולהרחבת הקיימים זה היבבות הבלתי פוסקות שלך אגסי. די כבר. נמאס כבר לשמוע את קיטוריך הבלתי נבחרים. אתה הוא זה שמחריב את האווירה כאן. 2.54.71.167 10:28, 1 במאי 2011 (IDT)
- אגסי, אתה מסלף עובדות. "בויקיפדיות שעדיין לא הגיעו למיליון או חצי מיליון ערכים המצב שונה". פשוט לא נכון. כראיה ראה עשרות ויקיפדיות אחרות של שפות מסדר גודל של עברית. נקה ערכי בוט ואז בכלל תראה את מצבנו לעומת אחרים. אתה מאמין במה שאתה רוצה להאמין. קביעתך "אחר שאין הצדקה לכתוב-10,000 מיליון ערכים, הם משקיעים בעיקר בהרחבת ערכים" גם היא שגוי. קצב כתיבת הערכים בוויקיפדיה האנגלית לא השתנה בשנים האחרונות, ללא קשר למספר הערכים בה. מאז ומעולם, באופן יחסי, כותבים אצלנו הרבה יותר ערכים מאשר באנגלית. דניאל ב. 10:32, 1 במאי 2011 (IDT)
- אתה משווה אותו להאיטי? תשווה אותנו כאן לשפות של מדינות אירופה: דנית, פינית, שבדית, אסטונית, ליטאית ועוד. ירדנו ממקום 17 למקום 33 בעולם, וזה לא בגלל בוטים. אגסי - שיחה 10:55, 1 במאי 2011 (IDT)
- לא ידעתי שאנחנו בתחרות... • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 12:30, 1 במאי 2011 (IDT)
- לפי הערכים על הוויקיפדיות הללו באנגלית הן מסתייעות בבוטים לכתיבת אלפי ערכים. מה גם שהירידה במיקום היא בעיקר כתוצאה מגדילה של ויקיפדיות במדינות מתפתחות גדולות (סינית, הינדית, אינדונזית, ערבית וכו'), דבר שאני מברך עליו. דניאל ב. 12:44, 1 במאי 2011 (IDT)
- אתה משווה אותו להאיטי? תשווה אותנו כאן לשפות של מדינות אירופה: דנית, פינית, שבדית, אסטונית, ליטאית ועוד. ירדנו ממקום 17 למקום 33 בעולם, וזה לא בגלל בוטים. אגסי - שיחה 10:55, 1 במאי 2011 (IDT)
- לא נדיר למצוא בכל מני וויקיפדיות ערכים שאורכם כשלוש שורות (בעיקר באשורית משום מה). בוויקיפדיה העברית אין דבר כזה. TFighterPilot - שיחה 10:15, 1 במאי 2011 (IDT)
תזכורת:הגענו לכאן כדי לכתוב אנציקלופדיה ולא כדי לכסח את אגסי. אין חובה להגיב לכל טענה שלו. דוד שי - שיחה 20:23, 1 במאי 2011 (IDT)
תמונת השנה בוויקישיתוף
עריכהלמי שלא נכנס בימים האחרונים לוויקישיתוף, ההצבעה בשלב המוקדם של תחרות תמונת השנה בעיצומה. כל עורך פעיל, גם בוויקי העברית, יכול להצביע שם. תומר - שיחה 22:55, 29 באפריל 2011 (IDT)
- תודה. תמונות עוצרות נשימה. אולי אפשר לייבא לכאן את שר הדתות ההודי שיבנה מקוואות כאלה גם בארץ? --Jys - שיחה 10:35, 30 באפריל 2011 (IDT)
- כל שנה אני עובר על התמונות המדהימות מהשלבים המתקדמים ומוודא שהן מופיעות בערכים הרלוונטים בוויקיפדיה שלנו. אני מזמין אחרים להירתם גם הם למשימה השנה. דניאל ב. 17:51, 30 באפריל 2011 (IDT)
- רעיון טוב. אירתם. תומר - שיחה 17:59, 30 באפריל 2011 (IDT)
- כל שנה אני עובר על התמונות המדהימות מהשלבים המתקדמים ומוודא שהן מופיעות בערכים הרלוונטים בוויקיפדיה שלנו. אני מזמין אחרים להירתם גם הם למשימה השנה. דניאל ב. 17:51, 30 באפריל 2011 (IDT)
לחובבי הקרטוגרפיה
עריכהבמדור זה באתר Big Think אפשר למצוא אמנים המשתשעים בצורות היבשות והמדינות ומעבדים אותם באופן יצירתי (בין היתר באמצעות אנתרומורפיזם וזומרפיזם) וגם אנשים שמוצאים באקראי כל מיני עצמים בעלי צורה דומה להפליא למספר ארצות. איש השלג - שיחה 14:47, 1 במאי 2011 (IDT)
גוגל טרנדס
עריכה- מעניין מאוד. גם זה איתן - שיחה - 20:51, 1 במאי 2011 (IDT)
- וזה... [2]
- וזה בדיוק באוקטובר כל שנה... איתן - שיחה - 21:00, 1 במאי 2011 (IDT)
- ממש הצטרפות מקרים • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 22:43, 1 במאי 2011 (IDT)
- וזה בדיוק באוקטובר כל שנה... איתן - שיחה - 21:00, 1 במאי 2011 (IDT)
- וזה... [2]
- אמממ..לא הוספתי את הקישור כך שתקראו אותו בטון של כאילו שאני מופתע מזה שזה תמיד אותו חודש בכל שנה...אולי הייתי צריך להוסיף לפני המשפט את ההקדמה "אחח..שומרים על המסורת..יש דברים שלא משתנים....." ואז "כל שנה.." --MT0 - שיחה 23:41, 1 במאי 2011 (IDT)
- יש גם טרנדים שחולפים מהר. אגסי - שיחה 00:20, 2 במאי 2011 (IDT)
- Like מעט מן האור • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"א • 09:21, 2 במאי 2011 (IDT)
- מעניין כמה זמן הטרנד הזה יימשך שפם אדום - שיחה 03:45, 2 במאי 2011 (IDT)
- הטרנד אוסאמה בן לאדן ככל הנראה הגיע לסופו. איתן - שיחה - 08:08, 2 במאי 2011 (IDT)
- יש גם טרנדים שחולפים מהר. אגסי - שיחה 00:20, 2 במאי 2011 (IDT)
- מעניין מאוד. גם זה איתן - שיחה - 20:51, 1 במאי 2011 (IDT)
- בערך הנפלא גוגל טרנדז (מי הגאון שכתב אותו? ) יש עוד כמה דוגמאות נחמדות. טוסברהינדי (שיחה) 09:16, 2 במאי 2011 (IDT)
חידה
עריכהמי כתב את הדברים הבאים:
"החל מפרשת קו 300 בשנת 1984, החלו לעלות תהיות באשר לטיב התפקוד של כוחות הביטחון במדינת ישראל. אותם קולות שקטו מעט עקב העובדה כי ארצות הברית מעניקה לגיטימציה לישראל ובגלל האמונה הרווחת בארץ כי כוחנו עולה על זה של יריבינו וכי יש ביכולתנו להביסם יחסית בקלות.
הנציגה כביכול של הציבור היא העיתונות, אך גם היא לא שיקפה את דעת הקהל, כיוון שעד לפרוץ פרשת השב"כ גם עליה הופעלה צנזורה. יחד עם מגבלות הפיקוח על פעילות השב"כ - פעל הגוף כמעט ללא ביקורת מצד המדינה."
הרצאה של יוסף גרפינקל על ח'ירבת קייאפה
עריכהבעקבות הכתבה הזו כולם מוזמנים להרצאה הזו ביום חמישי ביד בן צבי. עמיחי • שיחה 21:12, 1 במאי 2011 (IDT)
בן לאדן פאקינג חוסל!!
עריכהאני לא מאמין..אני בשוק..סוף סוף הוא חוסל....ועוד באיזה יום..יום השואה, היום בו אנו נזכרים בקורבנות הצורר הגדול מכולם, קורבנות הרשע. --MT0 - שיחה 10:32, 2 במאי 2011 (IDT)
- ידיעה מאוד משמחת. צחי לרנר - שיחה 10:35, 2 במאי 2011 (IDT)
- אכן, סימבולי למדי. יהי רצון שגורלו של הרוצח הנתעב הנ"ל יפקוד את כל חבר מרעיו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:51, 2 במאי 2011 (IDT)
- ויש גם אנקדוטות משעשעות: לא רק שבטוויטר ידעו על זה שעה קודם, בפוקס ניוז בלבלו בין הנשיא לטרוריסט. מצחיק שמכל הרשתות, דווקא הם. אנדר-ויק 13:55, 2 במאי 2011 (IDT)
- אכן, סימבולי למדי. יהי רצון שגורלו של הרוצח הנתעב הנ"ל יפקוד את כל חבר מרעיו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:51, 2 במאי 2011 (IDT)
- ידיעה מאוד משמחת. צחי לרנר - שיחה 10:35, 2 במאי 2011 (IDT)
eBooks, משפט ועסקים
עריכהאונבירסיטת חיפה והספריה הלאומית עורכים כנס שיעסוק במהפכת הספרים הדיגיטליים: השינוי במשמעות הספר, הרגלי הקריאה והמחקר, הוצאה לאור, שימוש והנגשה כמו גם בהשלכות הכלכליות, החברתיות, התרבותיות והמשפטיות הקשורות לדיגיטיזציה של ספרים וידע. נשמע מעניין, אני כנראה אהיה. פרטים נוספים בלינק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:11, 2 במאי 2011 (IDT)
מפרקים את מגדל בבל: האבולוציה של השפות - מרצה דפנה שיזף
עריכההרצאה בנושא - מפרקים את מגדל בבל: האבולוציה של השפות כל ילד שלומד תנ"ך יודע שהשפה שבה אנחנו משתמשים היום שונה מהשפה בה כתבו אבותינו. אבל מדוע בכלל שפות משתנות? מה הם תהליכי השינוי? למה מתעקשים כל כך הרבה דוברי עברית להגיד "שלוש שקל"? ואיך כל זה יכול להסביר את קיומן של אלפי שפות שונות? ההרצאה עוסקת בטבען הדינמי של שפות, בהיווצרותן של שפות חדשות ובדימיון המפתיע בין אבולוציה של שפות לאבולוציה של מינים ביולוגיים.
הרצאה בת כשעה על בלשנות היסטורית, הענף העוסק בהתפתחות ההיסטורית של השפות האנושיות, ועל הקשר בינו לבין ביולוגיה אבולוציונית.
ההרצאה תתקיים באולם אורי, בית ספר רוטברג, רמת השרון, במוצאי שבת 7.5, בשעה 20:30 (נא להקדים מעט ולהתכבד בקפה ועוגה). עלות כניסה - 30 ש"ח. --Yoavd - שיחה 14:09, 2 במאי 2011 (IDT)
כתבה מעניינת
עריכהעל אמת ובדיה בהיסטוריה האנושית בכלל ובוויקיפדיה בפרט. טוסברהינדי (שיחה) 22:35, 2 במאי 2011 (IDT)
- דווקא לא במיוחד מעניינת ולא מדברת על בדיות. הכתבה מדברת על השתרשות שגיאות והדוגמה המרכזית שלה היא שגיאה בנאלית באופן יוצא דופן. פשוט דוגמה רעה. אז גם אנחנו וגם המקורות שלנו התבלבלנו בין שני אנשים עם שם זהה ומקצוע זהה. ביג דיל. ואפשר גם לחשוב אילו השלכות עשויות להיות לשגיאה הזו. האם מישהו יכשל בגללה במבחן הבגרות? ימכור בטעות את הדירה שלו במחיר הפסד? פשוט דוגמה גרועה. עִדּוֹ - שיחה 20:51, 8 במאי 2011 (IDT)
- והנה הגיג הנוסף בנושא: [3] --Yoavd - שיחה 12:05, 9 במאי 2011 (IDT)
מה עושים כשהשלדים יוצאים מהארון לרשת?
עריכה- לפי הכתבה, כל אחד יכול להסיר מויקיפדיה משפטים לא נעימים על אודותיו. אני רץ לספר את זה לחנן גולדבלט. נראה אם הוא יצליח. עִדּוֹ - שיחה 20:29, 8 במאי 2011 (IDT)
בתי ספר להומניזם ומדע
עריכהבעקבות החיסול של בן לאדן ישנה בארה"ב תהייה על המיליארדים שהאמריקנים שופכים על פקיסטן, בעוד שפקיסטן לא ממש ששה לשתף פעולה איתם. אם ארה"ב רוצה להשפיע על העולם (ובפרט השלישי), היא צריכה לעשות בדיוק כמו שעשו הסעודים כאשר ייצאו את האסלאם הווהבי מבית מדרשם באמצעות הקמת מדרסות באסיה ואפריקה. היא צריכה לצמצמם מעט את הסיוע הצבאי לטובת הקמת בתי ספר אלטיסטים באותן המדינות, שילמדו בהם הומניזם, חירויות פרט, דמוקרטיה ומדע. גם בישראל עושה רושם שלא יזיקו כמה בתי ספר כאלו. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 02:25, 4 במאי 2011 (IDT)
- התבלבלת בפרטים הקטנים. רוב האמריקאים לא הומניסטים, אלא נוצרים, חלקם הגדול אפילו פונדמנטליסטים. לגבי מדע - איראן מדינה מפותחת מדעית וזה לא הפך אותם לליברלים במיוחד. ותסלח לי אם אני מתעצבן מכל רצון לאליטיזם - העולם נכווה מספיק מהסנוביות הזו. DGtal 17:05, 4 במאי 2011 (IDT)
- זכותך להתנגד, אבל למה בעצבנות? --אפי ב. • התחברו ל♥ • 23:13, 4 במאי 2011 (IDT)
- רעיון הרבה יותר טוב: ארצות הברית צריכה להפסיק לחלוטין את כל תוכנית סיוע החוץ שלה. . עִדּוֹ - שיחה 19:30, 8 במאי 2011 (IDT)
RMS חוזר לביקור
עריכהלכל ידידי גנו, ריצ'רד סטולמן מגיע לביקור נוסף בישראל. הוא ירצה ב-21 ביולי 2011, בשעה 19:00, באוניברסיטת חיפה (במצפור של מגדל אשכול). כותרת הרצאתו: "תוכנה חופשית והחופש שלך" (Free Software and Your Freedom). ודאי יופיע במקומות נוספים. Oy • שיחה 16:52, 4 במאי 2011 (IDT)
אנציקלופדיה ynet מודיעה בצער על מותה בטרם עת של ה"א הידיעה
עריכההופתעתי לגלות באנציקלופדיה ynet את הערכים "כנסת" ו"שואה", בזמן שכל ילד יודע שהשמות הנכונים הם "הכנסת" ו"השואה", בהתאמה. אודה על האמת, לא ממש הופתעתי - אלה טעויות אופייניות לאנציקלופדיה שאיש אינו יכול לשנות. כיוון שבלוגו של אנציקלופדיה ynet כתוב "ידע עם אחריות", ראוי להגיש תביעה ייצוגית למימוש האחריות. דוד שי 22:27, 4 במאי 2011 (IDT)
- אתה באמת מצפה למשהו מynet? עברית בסיסית הם לא יודעים אז שידעו שפירוש המילה "שואה" הוא "אסון"? הרי כשמתן וילנאי אמר "ככל שירי הרקטות גובר, הפלסטינים מביאים על עצמם שואה יותר גדולה" היו בטוחים במערכת העיתון שתאי הגזים כבר מוכנים TFighterPilot 00:40, 5 במאי 2011 (IDT)
"שואה" ו"כנסת" בעברית יש רק אחת, הרי ברור שאף אחד לא מתכוון לשואת הארמנים או לבית התפילה שמול ביתי. בוויקיפדיה, ובעיקר בזכותך, הערכים הם "הכנסת" ו"השואה", אך זה לא הופך את זה לטעות, בוודאי לא לכזו שראוי להכריז עליה בכיכר העיר או בכל מקום אחר. אלו הטעויות היחידות שמצאת? היעדר ה"א ידיעה במקום שבו אינו נדרש לכל הדעות? בחיי, אם כך, נדמה לי שהאנציקלופדיה שלהם יותר אמינה ומדויקת משלנו. מעניין יהיה לראות את הדיון המקביל באנציקלופדיה שלהם, שבו אחד העורכים מתייחס לטעות עובדתית שמצא בוויקיפדיה, "טעות שאופיינית לאנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך". איזו קטנוניות מאוסה.
- חבל ששוב אנשים מסתתרים תחת מסווה האנונימיות ומתבטאים בצורה בוטה ובלתי מקובלת. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:51, 8 במאי 2011 (IDT)
- כנסת אין רק אחת. יש כנסת ישראל ואפשר לראות את כנסת ישראל (פירושונים). לכן המונח העברי לפרלמנט הישראלי הוא הכנסת. חבר הכנסת ולא חבר כנסת.
- לגבי שואה, גם כאן מועדף הביטוי השואה משום שיש גם שואה גרעינית וכו'. ולאנונימי, אני (ודוד בוודאי) יכול להכווין אותך לטעויות גסות של ויינט, אלה אינן היחידות וגם לא החמורות שבהן. איתן - שיחה - 18:56, 8 במאי 2011 (IDT)
- חבל שהאלמוני לא הציץ במילון אבן שושן קודם שכתב את דבריו. שם היה לומד שהשם הנכון היחיד לערכים אלה הוא "הכנסת" ו"השואה". גם חוק יסוד: הכנסת מלמד משהו על שמו של בית הנבחרים הישראלי. יש טעויות נוספות באנציקלופדיה ynet ויש גם טעויות בוויקיפדיה, אבל שתי הטעויות שלפנינו הן טעויות בשיקול הדעת, הנובעות מהסרה מכנית, אוטומטית, של ה"א הידיעה, גם במקרים שהיא חלק אינטגרלי מהשם. טעויות כאלה ראוי לחשוף, גם אם יש מי שסבור שהצגתן היא קטנוניות. דוד שי - שיחה 20:55, 8 במאי 2011 (IDT)
- ממש לא קטנוניות. אלו אבחנות נכונות ומדויקות, ובהחלט ייתכן שהן מלמדות על הכלל. גרש - שיחה 21:01, 8 במאי 2011 (IDT)
- הטיעונים של אנונימי הם דווקא כתובים בסדר, הם לא בוטים או חריפים. הדבר היחיד שהוא לא מבין זה שכאן כיכר העיר היא בדיוק המקום לדון בטעויות קטנות חסרות חשיבות שכאלו.
- באותו הקשר הדבר המעצבן ביותר בynet עצמה הוא ריבוי התקלדות, והעובדה שאין כפתור 'עריכה' המאפשר לתקן אותם! טוקיוני 19:26, 10 במאי 2011 (IDT)
- אפילו בבריטניקה המקוונת יש היום ממשק עריכה. דוגמה: הערך ויקיפדיה. דקי • המטבחון • הסלון 15:55, 11 במאי 2011 (IDT)
- ממש לא קטנוניות. אלו אבחנות נכונות ומדויקות, ובהחלט ייתכן שהן מלמדות על הכלל. גרש - שיחה 21:01, 8 במאי 2011 (IDT)
- חבל שהאלמוני לא הציץ במילון אבן שושן קודם שכתב את דבריו. שם היה לומד שהשם הנכון היחיד לערכים אלה הוא "הכנסת" ו"השואה". גם חוק יסוד: הכנסת מלמד משהו על שמו של בית הנבחרים הישראלי. יש טעויות נוספות באנציקלופדיה ynet ויש גם טעויות בוויקיפדיה, אבל שתי הטעויות שלפנינו הן טעויות בשיקול הדעת, הנובעות מהסרה מכנית, אוטומטית, של ה"א הידיעה, גם במקרים שהיא חלק אינטגרלי מהשם. טעויות כאלה ראוי לחשוף, גם אם יש מי שסבור שהצגתן היא קטנוניות. דוד שי - שיחה 20:55, 8 במאי 2011 (IDT)
כבאים וחללי מערכות ישראל
עריכהמבלי להיכנס ישירות בדיון הפומבי הנוכחי על סטטוס לוחמי האש שמתו בשריפה בכרמל, יש למישהו מושג איך התייחסו עד היום לכבאי (סליחה, לוחם אש) שנפל במסגרת מילוי תפקידו? DGtal 16:19, 5 במאי 2011 (IDT)
- כמו לכל אדם אחר שמת במסגרת מילוי תפקידו/עבודתו, באמצעות הביטוח הלאומי (אולי יש להם בנוסף איזשהו הסדר ביטוחי משלהם, אבל זה לא משהו סטטוטורי). היחידים שזכאים על פי חוק להכרה כחללים, ולטיפול אגף משפחות והנצחה הם חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שב"ס ומשמר הכנסת (יש עוד כל מיני, אבל בשוליים). עידו • שיחה 13:45, 6 במאי 2011 (IDT)
- אז מותר לי לתמוה מדוע נזכרו היום ולא בעבר? בדף יזכור באתר מכבי האש יש גם כאלו שנפלו במילוי תפקידם. מה נשתנה? DGtal 10:18, 8 במאי 2011 (IDT)
- שום דבר לא השתנה באקסיומה: כמספר הציונים לשבח (עם טוויסט לכיוון הכרה על המשתמע מכך) כך גודל הפשלה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:25, 15 במאי 2011 (IDT)
- אז מותר לי לתמוה מדוע נזכרו היום ולא בעבר? בדף יזכור באתר מכבי האש יש גם כאלו שנפלו במילוי תפקידם. מה נשתנה? DGtal 10:18, 8 במאי 2011 (IDT)
כתבה על סבא שלי מבריח המטוסים ב"ישראל היום"
עריכהלמי שפספס את המהדורה המודפסת - כתבה על סבא שלי שהבריח מטוסים ומכ"מים לישראל ב-1948 - בלינק הזה. שבוע טוב ויום עצמאות שמח, עמיחי • שיחה 23:15, 7 במאי 2011 (IDT)
- נהדר. כשראיתי את שמו מיד חשבתי האם אתה קשור אליו. דוד שי - שיחה 06:33, 8 במאי 2011 (IDT)
9 במאי
עריכהלא ראיתי שזה נדון במקום כלשהו, אז אזכיר את זה כאן בין חברים: החג הלאומי הגדול של רוסיה הוא 9 במאי, יום הניצחון על הנאצים. כלומר היום. מכיוון שבישראל יש הרבה יוצאי רוסיה, כולל הרבה כאלה שממש לחמו באותה המלחמה, ומכיוון שישראל בהחלט יכולה להזדהות עם ניצחון על הנאצים, היום הזה הוכרז בצורה כלשהי בתור יום חג גם בישראל, אולם הוא לא ממש הפך לחג לאומי, אולי כי העונה הזאת גם ככה משופעת בחגים.
השנה זה נפל על יום הזיכרון. למיטב הבנתי, את יום הזיכרון הזיזו הסמיכות לשבת, אבל קובעי התאריך פספסו שזה נופל על יום הניצחון. לא חלמאות מזעזעת, אבל בכל זאת, ראויה לאזכור. (למען הסר ספק, ברוסיה 9 במאי הוא חג שמח ולא יום אבל. יום האבל על הרוגי הלחמה הפטריוטית הגדולה, היא מלחמת העולם השנייה, מצוין ברוסיה ב־22 ביוני.)
אשמח אם מישהו יעזור לי למצוא את הבסיס המשפטי לכך ש־9 במאי הוא חג בישראל – זכור לי שקיים משהו כזה, אבל אינני זוכר מה בדיוק והערך יום הניצחון לא כל־כך עוזר. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:55, 9 במאי 2011 (IDT)
- זה אינו חג לאומי ישראלי. במספר ערים חוגגים בתאריך זה את "יום הווטרנים" בכפר סבא לדוגמא, הקדימו השנה בגלל יום הזכרון. שנילי - שיחה 13:04, 9 במאי 2011 (IDT)
- סעיף 2א לחוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, התשי"ג-1953 (הסעיף נוסף ב-2000):
- "(א) יום הניצחון על גרמניה הנאצית יצוין מדי שנה, על פי הוראות שתורה הממשלה (להלן - יום ציון הניצחון) בין השאר, בארגון תהלוכת ניצחון ממלכתית אשר תיערך בירושלים; השר לקליטת העלייה ממונה על ארגון תהלוכה כאמור.
- (ב) יום ציון הניצחון יחול ביום 9 במאי, ואולם אם חל יום ציון הניצחון ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים כאמור, רשאית הממשלה לקבוע שיום ציון הניצחון יחול סמוך ליום 9 במאי."
- על פניו החוק נותן מענה למקרה שזה נופל ביום הזיכרון, אבל כנראה הממשלה שכחה לקבוע יום אחר (או אולי קבעה וזה באמת יצוין ביום אחר). עידו • שיחה 13:41, 9 במאי 2011 (IDT)
- לפי שלט אחד בסביבות קינג ג'ורג' בירושלים, הצעדה תתקיים ב-9 במאי. יכול להיות שהזיזו את התאריך ושכחו להסיר את השלט. אריה ה. - שיחה 14:04, 9 במאי 2011 (IDT)
- צעדת הוטרנים תתקיים מחר (יום ד') בירושלים, ותעבור ברחוב קינג' גורג'. אני אהיה שם.. -- • Itzike • שיחה 00:24, 11 במאי 2011 (IDT)
- לפי שלט אחד בסביבות קינג ג'ורג' בירושלים, הצעדה תתקיים ב-9 במאי. יכול להיות שהזיזו את התאריך ושכחו להסיר את השלט. אריה ה. - שיחה 14:04, 9 במאי 2011 (IDT)
פייסבוק
עריכהאירוויזיון 2011 - לצרפת מגיע לנצח, למרות שאיטליה הכי טובה, הימור: שלוש מתוך "חמש הגדולות" בחמש המקומות הראשונים
עריכהמאז 2008 עם לשני חצאי גמר ותוספת של שופטים במשקל ההצבעה יש מגמות שינויים לטובה. מדינות ממערב אירופה עם שירים טובים במידה מספקת, מצליחות לעלות לתחרות האמיתית ביום שבת.
השנה מגמה זו הפתיעה בגדול בחצי הגמר הראשון, עם כישלונן של טורקיה וארמניה לעלות לגמר. מבחינה מוזיקלית לגבי טורקיה, שיר הרוק שלה היה מאוד חלש, והזמר די חסר כריזמה על הבמה. זה בייחוד לעומת שירי הרוק והזמרים המצויינים שייצגו את טורקיה ב-2008 ו-2010. מה גם שבגמר של טורקיה היו מדינות חזקות מבחינה פוליטית ותרבותית לא פחות - ארמניה, גאורגיה, רוסיה ואזרבייג'אן. ומה גם שלא נשכח את 50% השופטים מתחום המוזיקה במשקל ההצבעה (לצד 50% מקולות הציבור). אז ידעתי שטורקיה לא תעלה. אבל ארמניה הפתיעה אותי - גם ארמניה וגם טורקיה לא עולות?! מהפך! ארמניה עם שיר חמוד, רק די חוסר ווקאלי, כנ"ל לגבי נורבגיה. אלבניה הייתה הזמרת הטובה ביותר של הערב, ובין הטובים ביותר בכל התחרות. השיר היפה ביותר בשבילי מחצי זה היה של ליטא, וטוב מאוד שעלתה.
בחצי הגמר השני אני מאוכזב שהולנד לא עלתה - אחד השירים הטובים השנה ועדיף לי מדנמרק ומאירלנד ובטח משבדיה. מסכנה הולנד, משנת 2005 ועד היום לא זכתה לעלות לגמר האירוויזיון. רק ב-2004 כשהוצג לראשונה חצי הגמר היא הצליחה לעלות, וגם אז נפלה בגמר למקום נמוך. אבל היה ברור ששבדיה תעלה, כאחד השירים הפופולריים בקרב מעריצים ובתוצאות סקרים שנעשו בחודשים הקודמים. סלובקיה היה גם די חמוד וגם להם הגיע הזמן שיעלו לגמר. דנה הצליחה לבלבל אותי, חשבתי שהפופולריות שלה תיתן לישראל מספיק כוח לעלות לגמר, למרות שאת השיר אני לא אוהב, הוא לא ממריא לשום מקום.
כמו לרוב בשנים קודמות, גם השנה צדקתי ב-7 מתוך 10 שעלו לגמר בכל אחד משני החצאים. נורבגיה, ארמניה ואלבניה היו ה-3 שטעיתי לחשוב שיעלו מחצי הגמר הראשון. הולנד, סלובקיה וישראל היו ה-3 שטעיתי לחשוב שיעלו מהחצי השני.
אז מה יהיה עכשיו בגמר + 3 מהשירים שאני הכי אוהב בגמר הם מתוך חמש הגדולות
קודם כל יהיו שם מספר שירים נחמדים ואלגנטים בזכות עלייתן של מדינות דוגמת פינלנד, שווייץ, ליטא ואוסטריה לגמר.
בנוסף לכך שלליטא שיר יפה וזמרת טובה, בזכות היות השיר במלל אנגלי וצרפתי, נשמרת "אש התמיד" הצרפתית בגמר האירוויזיון, לאחר שצרפת שרה השנה בקורסיקאית וכל שאר המדינות שרות באנגלית או בשפתן הרשמית - לגבי מדינות שאינן דוברות צרפתית.
יש את 5 הגדולות כמובן - גרמניה המארחת וזוכת השנה שעברה עם אותה זמרת, צרפת, ספרד, איטליה שחזרה השנה היישר לסטטוס אוטומטי בגמר, ו-בריטניה. אני אוהב את הרענון שלנה מאייר-לנדרוט מביאה לאירוויזיון בשנתיים האחרונות עם הסגנון האלטרנטיבי וההופעה הקלילה שלה באמצעות ייצוג גרמניה, אבל כמו לגבי שירה בשנה שעברה ואף יותר השנה, זה שיר שמתאים לשמוע ברדיו, לא לנצח באירוויזיון. בכל אופן, קרב בין שתי מנצחות לשעבר כבר לא יהיה, כי דנה אינטרנשיונל כבר לא תתחרה מולה. נראה מה יקרה עם לנה. ספרד הוא השיר השלישי שאני הכי אוהב השנה: קליל, קצבי, המנוני משהו, ועם אלמנטים אותנטיים של קצת קסטנייטות ככל שהפזמון ממשיך לסוף השיר. זה גם שיר שלרוני דלומי יתאים בכיף לבצע גרסה משלה. בריטניה הוא פחות או יותר השיר ה-4 האהוב עליי, לצד מדינות כמו ליטא ואוסטריה. להקת בלו כיכבה בערוץ המוזיקה "MTV" בתחילת שנות האלפיים והשתתפותה בתחרות מרגשת, הזמר "לין" הידוע בקולו הגבוה, שר נפלא, ובכלל כל חברי הלהקה שרים בצורה טובה מאוד וחזקה בשילוב קולותיהם, בהרמוניה. מנבא להם מקום 2-5.
לספרד ולשבדיה (לא אוהב בכלל את שבדיה), אני מנחש את המקומות שבין 6 ל-10, בקטע שיהיו בעשרת המקומות הראשונים אבל עדיין לא יצליחו לסיים מספיק גבוה בשביל חמשת המקומות הראשונים. ליטא ואוסטריה - גם מנחש, ומאחל להן, לסיים במקומות 6-10.
איטליה חוזרת לתחרות בסגנון סווינג ג'אז עם זמר מוכשר בטירוף שנבחר לאחר שזכה במקום הראשון בקטגוריית "הזמרים החדשים" של "פסטיבל סן-רמו" הנודע (להבדיל מהזמר שזכה בקטגוריה הרגילה הקלאסית, שגם ייצג את איטליה בעבר באירוויזיון). זה גם שיר שלמרינה מקסימיליאן בלומין יתאים בכיף לבצע גרסה משלה. השיר זכה, אגב, לתמיכתו של השחקן הנודע רוברט דה נירו, שישב בקהל של פסטיבל סן-רמו השנה ולאחר הפסטיבל השתמש בגרסה האנגלית של השיר כפסקול לסרט שהוא משתתף בו. כך שלא משנה מה יהיה גורל השיר של איטליה באירוויזיון, ההערכה מסוימת הוא כבר קיבל, וחותם בהוליווד הוא כבר השאיר. איטליה הוא השיר היפה ביותר השנה ואחד היפים בעשור האחרון של האירוויזיון. נציג איטליה וירטואוז על הפסנתר עם ליווי מגניב של חצוצרה, ומוציא מגרונו גווני קול מעניינים וקיצוניים בהתאם למלודיה שהולכת לסירוגין מאופי רגוע לאופי סוער וצוהל, בסגנון ה-"ביג בנדז", להקות ותזמורות הג'אז בנישת הסווינג, שהיו פופולריות בעשורים המוקדמים יותר של המאה ה-20. אני מקווה שהוא יזכה ומנבא שבכל אופן יסיים בחמשת המקומות הראשונים.
צרפת מיוצגת על ידי אחד הטנורים המקצועיים הצעירים בעולם, אם לא הצעיר ביותר, שמשקיע את כל כשרונו בשירת אופרה. שירו באירוויזיון הוא מאלבום שהוציא והשיר נבחר מתוך האלבום על ידו ועל ידי צוות פנימי. כפי שנעשה עם פטרישיה קאאס שייצגה את צרפת ב-2009 עם אחד משירי אלבום הקברט שהוציאה. אלו שתי דוגמאות של שירים איכותיים שנובעים מתוצאה של: אל תתאים את עצמך לאירוויזיון, תתאים את האירוויזיון אלייך - ואו אז יגברו סיכוייך שהאירוויזיון גם יתאים את עצמו אלייך בחזרה. צרפת גם כמעט אף פעם לא הפנתה לתחרות את הגב, ובטח שלא לכל-כך הרבה שנים, לעומת הציבור ורשת הטלוויזיה RAI באיטליה. צרפת משקיעה בכל שנה בבחירת שיר בסגנון שונה לחלוטין, ב-2008 שיר אלטרנטיבי-אלקטרוני של סבסטיאן טיילר המוערך בצרפת, שגם עבד עם להקת דאת' פאנק הידועה. ב-2009 פטרישיה עם שיר הקברט השקט והאלגנטי. ב-2010 שיר סוחף במקצב אפריקני וברוח המונדיאל. ועכשיו - שיר אופרה במקצב קליט של בולרו המעניין והדי מרגש של צרפת. אני לא חושב שהשיר מושלם ומאוד-מאוד מרגש, אבל העליות בטונים והגיוון במעברים המוזיקליים + הקול שלו, מספיק ראויים לניצחון. וזהו עדיין השיר השני שאני הכי אוהב אחרי איטליה. אני מנבא לו את הניצחון. אם לא, מנבא לפחות מקום 2-5. חוץ מזה, שאני מת לראות את האירוויזיון נערך בפריז בשנה הבאה. תבלו. אומנות - שיחה 16:27, 13 במאי 2011 (IDT)
אירוויזיון 2011 - חיזוי התוצאות בעזרת נתוני הצפיה בוויקיפדיה
עריכהעד כה בפינתנו "הסתכלו בסטטיסטיקות הצפיה בוויקיפדיה היום בשביל לדעת מה ייקרה מחר" חזינו בעיקר את העבר באופן רטרואקטיבי.
הפעם נעלה מדרגה, וננסה אשכרה לחזות את העתיד, כלומר את תוצאות האירוויזיון שיתרחש הערב, בעזרת סטטיסטיקת הצפיה בערכים בוויקיפדיה האנגלית על המבצעים השונים.
הנתונים, כפי שריכזתי בטבלה זו, מראים שאם נסתכל על נתוני הצפייה בחודש האחרון מראים שמבצעי השירים של בריטניה (180K), אירלנד (100K), גרמניה (70K), שבדיה (40K), הם בעלי העיניין הרב ביותר לגולשים בחודש האחרון. אחריהם באוים המבצעים של רוסיה וצרפת (כ-20K) ואחריהם שובל של משהו בסביבות העשרה.
אם מסתכלים רק על הנתונים ביום האחרון, הסדר הוא דווקא אירלנד (24K), בריטניה (17K), שבדיה(11K) וגרמניה (10K). רוסיה וצרפת משתרכות הרחק מאחור עם 3K.
האם תהיה קורלציה בין הנתונים האלה לתוצאות הערב? ואם כן מה יהיה יותר משמעותי? הנתונים ארוכי הטווח, או קצרי הטווח? על כל אלה ועוד יהיו לנו תשובות עוד כשבע שעות. eman • שיחה • ♥ 17:43, 14 במאי 2011 (IDT)
- אני לא חושב שזה אומר, למרות שכן הייתי מהמר על בריטניה. רוב האנשים שומעים את השירים בפעם הראשונה בתחרות עצמה, ולא מקשיבים לכולם לפני כן. תומר - שיחה 17:46, 14 במאי 2011 (IDT)
- כפי שתומר אמר, ואוסיף כי רוב האנשים שצופים בשירים ביו-טיוב הם אנשים עם עניין גדול יותר בתחרות, לעומת רוב יחסי של אנשים שהם הרוב בהצבעה אשר מקיפה משהו כמו עשרות מיליונים מתוך משהו כמו 150 מיליון צופים ברחבי העולם, שמצביעים באותו הערב לפי ההופעה וסגנון המוזיקה שהם אוהבים לראות, או לפי מצב הרוח שלהם בזמן הצפייה, או למדינה שקרובה אליהם פוליטית/תרבותית מבלי להתחשב בטעם מוזיקלי. בנוסף לכך, 50% ממשקל ההצבעה הם שופטים מקצועיים. בעיקר על סמך השופטים הימרתי שאיטליה תסיים בין מקום 2-5. גם צרפת הצליחה לקבל ניקוד גבוה פה ושם וגם מספר נקודות ממגוון מדינות, זה היה תודות לשופטים. ועדיין חשבתי שצרפת תקבל הרבה יותר, כי גם צרפת קיבלה הרבה תשומת לב ממעריצים וצופים ביו-טיוב
- שבדיה, אירלנד ובריטניה באמת קיבלו ניקוד גבוה כפי שנאמר מנתוני הסטטיסטיקה טרם התחרות, אבל מדינות נוספות ובייחוד אזרבייג'ן, זכו בסוף גם לתשומת לב לא פחות ואף יותר מאירלנד ומבריטניה בהצבעה. ההופעה של בריטניה גם לא הייתה טובה בכלל לעומת איך שלהקת בלו שרה בדך-כלל. גם איטליה דווקא התעלתה מעל צרפת בהצבעה ולא להיפך, כפי שחשבתי.
- לכן אני חושב שאחת המסקנות שאפשר לראות פה הוא ששילוב במידה מסוימת של נתוני הצפייה בשירים לפני התחרות ושל הצבעות פוליטיות, ביחד עם שילוב של חשיבה על השירים שעשויים להיות האיכותיים ביותר לדעת השופטים, יוביל לתחזית המדויקת ביותר. בכל אופן, לאזרבייג'ן היה שיר נעים ונחמד בסך הכל, והיא משתוקקת לארח את האירוויזיון ומשקיעה כל שנה המון כסף בתחרויות הלאומיות ונציגות שלה לתחרות, אז בסך הכל מגיע לה גם. :)
- ועוד משהו... איטליה עקפה את השיר הרדוד של שבדיה והגיעה למקום השני, יש!!! אומנות - שיחה 01:54, 15 במאי 2011 (IDT)
- טוב, אז בסוף בלו לא עשו קאמבק אולטימטיבי :) לגבי תחזיות אירוויזיון באופן כללי - זה יכול להיות לעתים די לא צפוי, למשל בשנה שעברה עם גרמניה שזכתה על אף כי, אם אני לא טועה, היא לא הייתה ממש בתכניות של החזאים והמהמרים. תומר - שיחה 02:00, 15 במאי 2011 (IDT)
- לין מלהקת בלו כל-כך מוכשר. עוד לפני עשר שנים שהם הוציאו כמה קליפים ב-MTV ממש אהבתי לשמוע את הקול שלו, אבל הערב הקול שלו השתנק, הוא היה נשמע ונראה שהוא ממש נאבק להגיע לכל הטונים הגבוהים שהשיר דרש ממנו. אני גם חשבתי שבריטניה תסיים בין בחמש המקומות הראשונים, וחבל... :) מקום 11 זה לא נורא בכלל, אבל אני בטוח שבשבילם זה מאכזב. האמת היא שגרמניה שנה שעברה סיימה במקום השלישי בסיכום הצבעות מועדונים מכמעט כל מדינות אירופה, מערב אסיה ושקלול הצבעת "שאר העולם". גם ביו-טיוב היו לה יותר מ-4 מיליון צפיות לפני התחרות. אז היה די ידוע שהיא תהיה במקום מאוד גבוה וגם חזיתי שתסיים במקום שישי, אבל בחיים לא חשבתי שתנצח. מצד שני, גם היום "השיר" הזה של שבדיה היה קרוב לניצחון, אז כבר קשה לדעת. אתה צודק שקשה לצפות את התוצאות באופן כללי, אבל יש מדינות שתמיד קל לי להיות נורא קרוב בתחזיות שלי למקומות האמיתיים שלהם, כמו יוון ואזרבייג'ן - השנה ההימור המדוייק שלי היה שאזרבייג'ן תסיים במקום 4 ואיטליה במקום חמישי ויוון במקום 7 או שמיני. גם השנה, גם שנה שעברה וגם לפני שנתיים יוון סיימה במקומות 7-8 בזכות שירים טובים אבל לא הכי טובים ובזכות הצבעה פוליטית חזקה, זה כבר נהיה הרגל עם יוון, אז אותה קל לצפות. גם לגבי אזרבייג'ן שכמעט תמיד מסיימת בין מקום 5 למקום 10. אני רק שמח שלפחות השיר והזמר של איטליה קיבלו את ההערכה הראויה להם - גם באירוויזיון וגם כבר לפני כן בהוליווד, ומקווה שעכשיו איטליה תחליט לנסות שוב באירוויזיון הבא. :) אומנות - שיחה 02:29, 15 במאי 2011 (IDT)
- השיר של יוון היה ממש לא טוב, אני לא מבין איך הם זכו במקום 7. דווקא השיר השבדי היה נחמד. תומר - שיחה 13:24, 15 במאי 2011 (IDT)
- אגב, למי הצבעת? תומר - שיחה 13:28, 15 במאי 2011 (IDT)
- אני דווקא אהבתי מאוד את הפזמון בשיר של יוון ואת הזמר הראשי שביצע אותו. אבל הראפ של הזמר המלווה הרס את השיר, לא מתאים בכלל לשלב ראפ שטוח עם פזמון פולקלוריסטי והמנוני. שבדיה הוא אחד מהשירים שאני הכי פחות אוהב בכל העשור האחרון של האירוויזיון. המלל שטחי ואגואיסטי, ומוזיקת הפופ שלו היא בסגנון שנשמע כל כך הרבה פעמים בעבר. אבל אני מבין שאחרים אוהבים, כי בכל זאת המוזיקה מאוד קליטה וכיפית לשמיעה והזמר הופיע יפה וגם הכוראגורפיה הייתה טובה מאוד. גם רוב מדינת ישראל מסכימה איתך, כיווןן שנתנו לשבדיה 12 נקודות. לעומת זאת, כפי שכתבתי קודם, השיר של איטליה היה היפה בעיניי ואוסיף שאחד היפים בשבילי בעשור האחרון של האירוויזיון. אז התקשרתי 3 פעמים בשביל להצביע לאיטליה; פעם אחת הצבעתי לצרפת; ופעם אחת לליטא, שגם חשבתי שהיה שיר קלאסי, אלגנטי ומבוצע יפה. אני מאוד מאוכזב שישראל נתנה 12 נקודות לשבדיה ולעומת זאת אף נקודה לצרפת ולאיטליה, אם אני זוכר נכון. אני מחכה לראות באינטרנט את ההצבעות המלאות עם חלוקה להצבעות השופטים לעומת הצבעות הציבור, ובייחוד לראות את הצבעת השופטים מישראל. למי אתה הצבעת? אומנות - שיחה 21:02, 15 במאי 2011 (IDT)
- התלבטתי בין דנמרק לאירלנד, האמת, ובסוף הצבעתי רק לאירלנד כי לא הייתי בטוח שאפשר להצביע כמה פעמים. תומר - שיחה 15:48, 16 במאי 2011 (IDT)
- סבבה, אז יצא לך טוב בסך הכל :) אהבת את אירלנד, דנמרק ושבדיה וכל השלושה סיימו במקומות גבוהים. אז עכשיו אתה יודע לפעם הבאה, אם תרצה להצביע בשנה הבאה, ובמידה וישראל תשתתף כמובן. אגב, מעניין מה יקרה עם ארמניה, שמסוכסכת עם אזרבייג'ן ובעיקרון אסור לארמנים להיכנס אליה בכלל - מעניין אם תפרוש בשנה הבאה או שאיגוד השידור האירופי יעביר את אירוח התחרות למדינה אחרת אם אזרבייג'ן תתנגד להכנסת המשלחת הארמנית. ובכל אופן, אני זוכר שמותר להצביע עד 10 או עד 20 פעמים מכל קו טלפון ופלאפון. מקסימום אם מישהו מנסה להצביע בפעם ה-11 או ה-21 בטח יהיה לו מענה קולי שאי אפשר להצביע יותר. אומנות - שיחה 17:49, 16 במאי 2011 (IDT)
- שבדיה היו נחמדים, אבל לא חשבתי להצביע להם. תומר - שיחה 18:03, 16 במאי 2011 (IDT)
- כן, התלבטת בין דנמרק לאירלנד. אני מאוד אהבתי את השיר של הולנד, שהיה בסגנון דומה לזה של דנמרק, והגיע למקום אחרון בחצי גמר... אירלנד באמת היה נחמד מאוד וגם התפאורה והאפקטים שלהם היו הכי יפים ומרשימים, ואחריהם של אסטוניה. אגב, עוד משהו מעניין: גם באוסטרליה צפו בחצאי הגמר ובגמר והצביעו לביצועי הגמר באינטרנט, ושם אזרבייג'ן הגיעה דווקא למקום אחרון ואירלנד ניצחה. יוון וסרביה הגיעו שם למקומות השני והשלישי, מה שגם מראה על סוג של הצבעה פוליטית באוסטרליה, שיש בה מיעוטים גדולים של יוונים ושל סלאבים גם אני חושב. סתם עוד משהו שחשבתי שיעניין אותך לדעת, בעיקר כי זה לגבי אירלנד ויוון :) אומנות - שיחה 04:26, 17 במאי 2011 (IDT)
- שבדיה היו נחמדים, אבל לא חשבתי להצביע להם. תומר - שיחה 18:03, 16 במאי 2011 (IDT)
- סבבה, אז יצא לך טוב בסך הכל :) אהבת את אירלנד, דנמרק ושבדיה וכל השלושה סיימו במקומות גבוהים. אז עכשיו אתה יודע לפעם הבאה, אם תרצה להצביע בשנה הבאה, ובמידה וישראל תשתתף כמובן. אגב, מעניין מה יקרה עם ארמניה, שמסוכסכת עם אזרבייג'ן ובעיקרון אסור לארמנים להיכנס אליה בכלל - מעניין אם תפרוש בשנה הבאה או שאיגוד השידור האירופי יעביר את אירוח התחרות למדינה אחרת אם אזרבייג'ן תתנגד להכנסת המשלחת הארמנית. ובכל אופן, אני זוכר שמותר להצביע עד 10 או עד 20 פעמים מכל קו טלפון ופלאפון. מקסימום אם מישהו מנסה להצביע בפעם ה-11 או ה-21 בטח יהיה לו מענה קולי שאי אפשר להצביע יותר. אומנות - שיחה 17:49, 16 במאי 2011 (IDT)
- התלבטתי בין דנמרק לאירלנד, האמת, ובסוף הצבעתי רק לאירלנד כי לא הייתי בטוח שאפשר להצביע כמה פעמים. תומר - שיחה 15:48, 16 במאי 2011 (IDT)
- אני דווקא אהבתי מאוד את הפזמון בשיר של יוון ואת הזמר הראשי שביצע אותו. אבל הראפ של הזמר המלווה הרס את השיר, לא מתאים בכלל לשלב ראפ שטוח עם פזמון פולקלוריסטי והמנוני. שבדיה הוא אחד מהשירים שאני הכי פחות אוהב בכל העשור האחרון של האירוויזיון. המלל שטחי ואגואיסטי, ומוזיקת הפופ שלו היא בסגנון שנשמע כל כך הרבה פעמים בעבר. אבל אני מבין שאחרים אוהבים, כי בכל זאת המוזיקה מאוד קליטה וכיפית לשמיעה והזמר הופיע יפה וגם הכוראגורפיה הייתה טובה מאוד. גם רוב מדינת ישראל מסכימה איתך, כיווןן שנתנו לשבדיה 12 נקודות. לעומת זאת, כפי שכתבתי קודם, השיר של איטליה היה היפה בעיניי ואוסיף שאחד היפים בשבילי בעשור האחרון של האירוויזיון. אז התקשרתי 3 פעמים בשביל להצביע לאיטליה; פעם אחת הצבעתי לצרפת; ופעם אחת לליטא, שגם חשבתי שהיה שיר קלאסי, אלגנטי ומבוצע יפה. אני מאוד מאוכזב שישראל נתנה 12 נקודות לשבדיה ולעומת זאת אף נקודה לצרפת ולאיטליה, אם אני זוכר נכון. אני מחכה לראות באינטרנט את ההצבעות המלאות עם חלוקה להצבעות השופטים לעומת הצבעות הציבור, ובייחוד לראות את הצבעת השופטים מישראל. למי אתה הצבעת? אומנות - שיחה 21:02, 15 במאי 2011 (IDT)
- אגב, למי הצבעת? תומר - שיחה 13:28, 15 במאי 2011 (IDT)
- השיר של יוון היה ממש לא טוב, אני לא מבין איך הם זכו במקום 7. דווקא השיר השבדי היה נחמד. תומר - שיחה 13:24, 15 במאי 2011 (IDT)
- לין מלהקת בלו כל-כך מוכשר. עוד לפני עשר שנים שהם הוציאו כמה קליפים ב-MTV ממש אהבתי לשמוע את הקול שלו, אבל הערב הקול שלו השתנק, הוא היה נשמע ונראה שהוא ממש נאבק להגיע לכל הטונים הגבוהים שהשיר דרש ממנו. אני גם חשבתי שבריטניה תסיים בין בחמש המקומות הראשונים, וחבל... :) מקום 11 זה לא נורא בכלל, אבל אני בטוח שבשבילם זה מאכזב. האמת היא שגרמניה שנה שעברה סיימה במקום השלישי בסיכום הצבעות מועדונים מכמעט כל מדינות אירופה, מערב אסיה ושקלול הצבעת "שאר העולם". גם ביו-טיוב היו לה יותר מ-4 מיליון צפיות לפני התחרות. אז היה די ידוע שהיא תהיה במקום מאוד גבוה וגם חזיתי שתסיים במקום שישי, אבל בחיים לא חשבתי שתנצח. מצד שני, גם היום "השיר" הזה של שבדיה היה קרוב לניצחון, אז כבר קשה לדעת. אתה צודק שקשה לצפות את התוצאות באופן כללי, אבל יש מדינות שתמיד קל לי להיות נורא קרוב בתחזיות שלי למקומות האמיתיים שלהם, כמו יוון ואזרבייג'ן - השנה ההימור המדוייק שלי היה שאזרבייג'ן תסיים במקום 4 ואיטליה במקום חמישי ויוון במקום 7 או שמיני. גם השנה, גם שנה שעברה וגם לפני שנתיים יוון סיימה במקומות 7-8 בזכות שירים טובים אבל לא הכי טובים ובזכות הצבעה פוליטית חזקה, זה כבר נהיה הרגל עם יוון, אז אותה קל לצפות. גם לגבי אזרבייג'ן שכמעט תמיד מסיימת בין מקום 5 למקום 10. אני רק שמח שלפחות השיר והזמר של איטליה קיבלו את ההערכה הראויה להם - גם באירוויזיון וגם כבר לפני כן בהוליווד, ומקווה שעכשיו איטליה תחליט לנסות שוב באירוויזיון הבא. :) אומנות - שיחה 02:29, 15 במאי 2011 (IDT)
- טוב, אז בסוף בלו לא עשו קאמבק אולטימטיבי :) לגבי תחזיות אירוויזיון באופן כללי - זה יכול להיות לעתים די לא צפוי, למשל בשנה שעברה עם גרמניה שזכתה על אף כי, אם אני לא טועה, היא לא הייתה ממש בתכניות של החזאים והמהמרים. תומר - שיחה 02:00, 15 במאי 2011 (IDT)
- כפי שתומר אמר, ואוסיף כי רוב האנשים שצופים בשירים ביו-טיוב הם אנשים עם עניין גדול יותר בתחרות, לעומת רוב יחסי של אנשים שהם הרוב בהצבעה אשר מקיפה משהו כמו עשרות מיליונים מתוך משהו כמו 150 מיליון צופים ברחבי העולם, שמצביעים באותו הערב לפי ההופעה וסגנון המוזיקה שהם אוהבים לראות, או לפי מצב הרוח שלהם בזמן הצפייה, או למדינה שקרובה אליהם פוליטית/תרבותית מבלי להתחשב בטעם מוזיקלי. בנוסף לכך, 50% ממשקל ההצבעה הם שופטים מקצועיים. בעיקר על סמך השופטים הימרתי שאיטליה תסיים בין מקום 2-5. גם צרפת הצליחה לקבל ניקוד גבוה פה ושם וגם מספר נקודות ממגוון מדינות, זה היה תודות לשופטים. ועדיין חשבתי שצרפת תקבל הרבה יותר, כי גם צרפת קיבלה הרבה תשומת לב ממעריצים וצופים ביו-טיוב
ובו כל הגליונות החל משנת 1939 ועד היום, כולל אפשרות חיפוש. http://maarachot.idf.il רדיומן - שיחה 06:05, 15 במאי 2011 (IDT)
- נהדר. עכשיו מישהו צריך ליצור תבנית ייחודית כדי לקשר.אודי - שיחה 08:44, 15 במאי 2011 (IDT)
- מדהים! תבנית עלי, תוד יום יומיים (אם דוד שי לא יקדים אותי...) • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 08:56, 15 במאי 2011 (IDT)
- יצרתי את תבנית {{מערכות}}. דוד שי - שיחה 09:40, 15 במאי 2011 (IDT)
- תודה. אני מציע שנעשה מיזם כמו זה של קתדרה (כתב עת). עדירל - שיחה 10:30, 15 במאי 2011 (IDT)
- נו, הקדמת אותי... • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 12:21, 15 במאי 2011 (IDT)
- אני בעד לשדרג את המיזם באופן שיהיה דף שימיין את כל הקישורים הקיימים בפועל לפי גליונות, כך שניתן יהיה לראות לא רק שכל מאמר מצוטט איפשהו, אלא היכן והאם שולב בטקסט. נראה שאנחנו הולכים לקבל עוד ועוד הודעות משמחות כמו זאת ועבודה רבה לפנינו. זמינות המקורות באופן שיאפשר בקלות לתקן מאמרים יביא לברכה רבה. עדירל - שיחה 13:14, 15 במאי 2011 (IDT)
- יצרתי את תבנית {{מערכות}}. דוד שי - שיחה 09:40, 15 במאי 2011 (IDT)
- מדהים! תבנית עלי, תוד יום יומיים (אם דוד שי לא יקדים אותי...) • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 08:56, 15 במאי 2011 (IDT)
ניסיתי להוסיף את המאמר שכאן לערך הפקת נפט בישראל באמצעות התבנית ולא הצלחתי. לא ברור מהו "מספר הגיליון" הנדרש, ובלעדיו כנראה התבנית אינה פועלת כנדרש. Ranbar - שיחה 15:40, 15 במאי 2011 (IDT)
- הוספתי. תשתמש בדוגמא. תוסיף בבקשה את מספר הגליון והתאריך. עדירל - שיחה 17:15, 15 במאי 2011 (IDT)
- מנגנון החיפוש שם לא ממש עובד לי. מישהו יודע אם יש שם מאמרים על חיל ההנדסה הקרבית ובמיוחד על ה-D9? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:13, 15 במאי 2011 (IDT)
- "חיפוש מתקדם" של גוגל עובד יפה באתר זה, ראה דוגמה בקישורים חיצוניים לערך ישראל בר. דוד שי - שיחה 21:25, 15 במאי 2011 (IDT)
- מנגנון החיפוש שם לא ממש עובד לי. מישהו יודע אם יש שם מאמרים על חיל ההנדסה הקרבית ובמיוחד על ה-D9? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:13, 15 במאי 2011 (IDT)
כדאי אולי להוסיף לתבנית גם את מספר העמוד. יש מאמרים של מספר עמודים וחיפוש פרט מסוים יכול להפוך למציאת מחט בערימת שחת.אודי - שיחה 21:03, 15 במאי 2011 (IDT)
- אינני רואה צורך בשינוי התבנית - בפרמטר האחרון שלה ניתן לציין מספר עמוד, לפי הצורך. דוד שי - שיחה 21:25, 15 במאי 2011 (IDT)
- זה לא מתאים יותר ללוח המודעות מאשר כיכר העיר? קיפודנחש - שיחה 19:06, 18 במאי 2011 (IDT)
במוסף שבת האחרון בעיתון ידיעות אחרונות, במדורו של מאיר שלו, בו התייחס לספר חדש שיצא ושמו "עברית אינטרנטית", כותב שלו:”אחד הדברים המעניינים שלמדתי מהספר הוא שכללי ויקיפדיה אוסרים על הכותבים את ערכיה לתאר את העבר בלשון הווה. לא לכתוב "חומת ברלין נופלת ב-1989", אלא "חומת ברלין נפלה ב-1989". מדובר באיסור מבורך. כל מי שנקעה נפשו מהשימוש הנרחב בזמן הווה ברדיו ובטלוויזיה - יעלוז וישמח. בעיקר נפוץ הפגע הזה בקרב השדרנים של גלי צה"ל ומי שצמחו שם: "ואז, כשהוא דוקר אותך, מה את מרגישה?" בעעעעעעע...”. כרגיל תענוג לקרוא את מדורו של שלו Hanay • שיחה 07:39, 15 במאי 2011 (IDT)
- חנה! אז למה את לא מתקנת ” ואז כשהוא דקר אותך, מה הרגשת?”? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:42, 15 במאי 2011 (IDT)
- כי העיתון בניגוד לויקיפדיה, כתוב "שחור על גבי עיתון" ולכן, לא ניתן לתיקון Hanay • שיחה 07:45, 15 במאי 2011 (IDT)
- בקרוב גם זה יהיה פרק בהיסטוריה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:46, 15 במאי 2011 (IDT)
- כי העיתון בניגוד לויקיפדיה, כתוב "שחור על גבי עיתון" ולכן, לא ניתן לתיקון Hanay • שיחה 07:45, 15 במאי 2011 (IDT)
עם זאת, בערכי השנים, דוגמת 1989 בדרך כלל הניסוח הוא בלשון הווה. למשל, "צ'אושסקו מוצא להורג" אגסי - שיחה 13:42, 15 במאי 2011 (IDT)
דפנה דה מוריאה - ערך לא קיים - אני בהלם
עריכהרציתי לבדוק משהו, ואז אני מגלה לתדהמתי שהערך על הסופרת הידועה דפנה דה מוריאה, פשוט אינו קיים בעברית. מה יש לומר ?
ואגב - ניסיתי לחשוב איך אפשר לפתוח ערך בשם "רבקה" (רי"ש ובי"ת בסגול) על שם ספרה ו/או הסרט של היצ'קוק המבוסס על זה. נראה לי בעייתי קצת בהתחשב בשם התנכ"י רבקה.--שפ2000 - שיחה 21:47, 15 במאי 2011 (IDT)
- כשאני מגלה לתדהמתי שערך מסוים אינו קיים, אחד משניים: אני כותב אותו. או שאני ממשיך בתדהמה.
- את מוזמנת. w:Daphne du Maurier איתן - שיחה 22:18, 15 במאי 2011 (IDT)
- אז מי שירצה לכתוב את הערך על רבקה, ברשותי עותק של הספר משנת 1968 בעברית. אני יכולה לסרוק עבורו את תמונת השער. בספר זה, היא פורסמה תחת השם "דפנה די מוריה" Hanay • שיחה 22:25, 15 במאי 2011 (IDT)
- המהדורה העברית הראשונה יצאה בשנת 1945. מוזר שבספריה הלאומית אין את מהדורת 1968. --שפ2000 - שיחה 09:19, 16 במאי 2011 (IDT)
- גם אני מכיר אותה כדה מורייה. איתן - שיחה 22:29, 15 במאי 2011 (IDT)
- יצרתי את רבקה (פירושונים), למען מי שמתלבט איך לקרוא לערך. דוד שי - שיחה 05:09, 16 במאי 2011 (IDT)
- כשיכתב, לא לשכוח גם את דפנה דה מוריה, החביב על ויקיפדים. אריה ה. - שיחה 13:38, 17 במאי 2011 (IDT)
- יצרתי את רבקה (פירושונים), למען מי שמתלבט איך לקרוא לערך. דוד שי - שיחה 05:09, 16 במאי 2011 (IDT)
- אז מי שירצה לכתוב את הערך על רבקה, ברשותי עותק של הספר משנת 1968 בעברית. אני יכולה לסרוק עבורו את תמונת השער. בספר זה, היא פורסמה תחת השם "דפנה די מוריה" Hanay • שיחה 22:25, 15 במאי 2011 (IDT)
- את מוזמנת. w:Daphne du Maurier איתן - שיחה 22:18, 15 במאי 2011 (IDT)
- כשאני מגלה לתדהמתי שערך מסוים אינו קיים, אחד משניים: אני כותב אותו. או שאני ממשיך בתדהמה.
מסתבר שדה מוריאה נפוץ יותר ברשת. איתן - שיחה 07:52, 16 במאי 2011 (IDT)
תודה למשתמש:Oyoyoy על ההכחלה! Ravit - שיחה 22:39, 19 במאי 2011 (IDT)
זוג ישראלים קרא לתינוקת שלו "לייק"
עריכהמייגן אוניל, Social Media. לאחיות שלה קוראים דבש ופאי. חבל שוויקי זה כבר לא מיוחד... נעה - שיחה 10:01, 17 במאי 2011 (IDT)
- גלובס, סערה בתקשורת העולמית סביב התינוקת הישראלית "לייק". אגסי - שיחה 11:10, 17 במאי 2011 (IDT)
- וכדי לזכור שלא בפייסבוק המציאו את המילה "לייק", ראו איי לייק מייק. דוד שי - שיחה 08:17, 18 במאי 2011 (IDT)
- כאילו, למה שייראה למישהו שזו המצאה של פייסבוק? Tzafrir - שיחה
- ומה עם הכלבה הראשונה בחלל? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 08:40, 18 במאי 2011 (IDT)
- אני מכירה מישהי ששמה אסופית, כי הוריה אהבו את הספר (וזו לא אגדה אורבנית:)) Hanay • שיחה 09:11, 18 במאי 2011 (IDT)
- לפחות לא קראו לה ג'רושה אבוט. דוד - שיחה 00:31, 19 במאי 2011 (IDT)
- אני מכירה מישהי ששמה אסופית, כי הוריה אהבו את הספר (וזו לא אגדה אורבנית:)) Hanay • שיחה 09:11, 18 במאי 2011 (IDT)
- ומה עם הכלבה הראשונה בחלל? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 08:40, 18 במאי 2011 (IDT)
- כאילו, למה שייראה למישהו שזו המצאה של פייסבוק? Tzafrir - שיחה
- וכדי לזכור שלא בפייסבוק המציאו את המילה "לייק", ראו איי לייק מייק. דוד שי - שיחה 08:17, 18 במאי 2011 (IDT)
כניסה חופשית מחר, יום רביעי, ל-76 מוזיאונים
עריכהמחר, יום רביעי, יום המוזיאונים הבינלאומי - תוכלו להיכנס בחינם ל-76 מוזיאונים ברחבי הארץ (וכמובן לצלם עבור ויקיפדיה!). הנה הלינק עם פרטים ורשימה. בהצלחה, עמיחי • שיחה 13:46, 17 במאי 2011 (IDT)
חודש המורשת היהודית?
עריכההאם אני היחיד שטרם שמע עליה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4070243,00.html
יום שישי הקרוב, הגג של עזריאלי נפתח לקהל
עריכהמי יביא תמונות חופשיות של גוש דן (בתקווה לראות טובה)? נת- ה- - שיחה 18:53, 18 במאי 2011 (IDT)
- ראו תכנית מלאה כאן. עדירל - שיחה 19:13, 18 במאי 2011 (IDT)
דרוש סקרן עם שליטה באנגלית
עריכהטוב, אני יודע שזה נשמע הזוי. אני צריך להגיש תזה של תואר שני בפיסיקה ביום ראשון. מכל מיני סיבות כתיבת התזה התעכבה, ואני אסיים אותה, בעזרת השם, רק מחר. מכיוון שהתזה צריכה להיות כתובה באנגלית, והאנגלית שלי ממש גרועה, היא חייבת לעבור הגהה. אין צורך בהגהה מקצועית, אבל יש צורך שמישהו בעל שליטה טובה באנגלית ורקע בפיסיקה יעבור עליה וייתן תיקונים של תחביר וסגנון. אין לי אפשרות לשלוח את התזה להגהה מקצועית ולא מצאתי מישהו עם שליטה מספיק טובה באנגלית ורקע בפיסיקה שמוכן לעשות לי את זה בהתראה כזו ובזמן כה קצר. אם יש מישהו בקהל שאוהב פיסיקה, שולט מעולה באנגלית ומוכן להשקיע זמן של שלוש-ארבע שעות על מנת לעזור לי בדבר הזה, אני אשמח לקבל את עזרתו. אפשר ליצור איתי ישירות קשר לדוא"ל שלי: moshe.friedman at mail.huji.ac.il. אורך התזה 7500 מילים, כולל הכל. משה פרידמן - שיחה 23:29, 18 במאי 2011 (IDT)
Commons:Media of the day
עריכהבעמוד הראשי של ויקיקומונס, בקובץ המדיה של היום, מופיע קטע אודיו מצמרר ומרגש - ניצולי ברגן-בלזן שרים התקווה. שנילי - שיחה 08:51, 20 במאי 2011 (IDT)
- מרגש. הנה קישור לקובץ: http://commons.wikimedia.org/wiki/File:BergenBelsenHatikva.ogg . שימו לב שבביצוע הם שרים "עוד לא אבדה תקוותנו / התקווה הנושנה / לחזור לארץ אבותינו / הארץ בה דוד חנה" במקום הסיום המוכר של "ארץ ציון וירושלים". והנה קישורים לערכים למי שמעוניין לדעת יותר: השואה, ברגן-בלזן, התקווה, ישראל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:36, 21 במאי 2011 (IDT)
סוף העולם מחר
עריכהכל נצרת מלאה בשלטי חוצות המבשרים את סוף העולם. האמת היא שכל האינטרנט רוחש משמועות, וגם במדיה בארצות הברית. אז מי שלא יודע, נביא אמריקאי בשם הרולד קמפינג harold camping (אנ') הכריז שעשה חישוב על פי הזמן שחלף מאז המבול או משהו כזה, ומחר ייחרב העולם. מוכנים? יש המון אנשים בארצות הברית שלוקחים את זה ברצינות. האמת היא שלדעתי איפשהו במיקרונזיה זה כבר 21 במאי ולא קרה כלום, אבל אמתין עד שיהיה שם 22 במאי בשביל להיות בטוח. פומפריפוזה - שיחה 19:21, 20 במאי 2011 (IDT)
- לא הצלחתי לעשות את התבנית שמובילה לערך שלו באנגלית. בכל אופן כאן 2011 end times prediction הערך של ויקיפדיה באנגלית על הנבואה שלו, ועל מה שהיא עשתה לאמריקאים, ובתמונה יש מכונית עם שלט שמזהיר מפני סוף העולם ב-2011 שזה כנראה מראה נפוץ בארצות הברית היום פומפריפוזה - שיחה 19:24, 20 במאי 2011 (IDT)
- אני עדיין בהלם מזה שנבואת חורבנה של רומא ברעידת אדמה לא התממשה. עידו • שיחה 00:40, 21 במאי 2011 (IDT)
- הדבר שמניע את העולם:כסף. Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 00:51, 21 במאי 2011 (IDT)
- האם ייתכן שהעולם אכן חרב, ואנו עדיין לא מודעים לכך? ואם העולם חרב, האם יש לראות זאת כניצחון של ביבי, שמנע, בגבורה עילאית, הכרזה על מדינה פלסטינית? ואולי זה ניצחון של אחמדינג'ד, שחיסל את היישות הציונית? ועוד שאלה: כשהעולם חרב, האם הריסותיה של רומא נחרבו עוד יותר, או נשארו כפי שהיו לאחר רעידת האדמה שהחריבה את רומא? דוד שי - שיחה 14:20, 21 במאי 2011 (IDT)
- Like Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 17:51, 21 במאי 2011 (IDT)
- אני מציע לעדכן את הכותרת: "סוף העולם אתמול". ALC • י"ט באייר ה'תשע"א • 05:22, 23 במאי 2011 (IDT)
- Like Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 17:51, 21 במאי 2011 (IDT)
- האם ייתכן שהעולם אכן חרב, ואנו עדיין לא מודעים לכך? ואם העולם חרב, האם יש לראות זאת כניצחון של ביבי, שמנע, בגבורה עילאית, הכרזה על מדינה פלסטינית? ואולי זה ניצחון של אחמדינג'ד, שחיסל את היישות הציונית? ועוד שאלה: כשהעולם חרב, האם הריסותיה של רומא נחרבו עוד יותר, או נשארו כפי שהיו לאחר רעידת האדמה שהחריבה את רומא? דוד שי - שיחה 14:20, 21 במאי 2011 (IDT)
- הדבר שמניע את העולם:כסף. Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי! 00:51, 21 במאי 2011 (IDT)
- אני עדיין בהלם מזה שנבואת חורבנה של רומא ברעידת אדמה לא התממשה. עידו • שיחה 00:40, 21 במאי 2011 (IDT)