בתי המשפט בישראל

חוק יסוד: השפיטה, אשר נחקק בשנת 1984 קובע שלוש ערכאות שיפוטיות: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, קובע את הסמכות העניינית של כל ערכאה, כלומר את המקרים^[1] בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט יוכל לדון בתביעה.

  ערך מורחב – בית המשפט העליון

 

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה: שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום.

בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה והכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, ובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".

בעקבות הרחבת זכות העמידה, עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות בית המשפט הורחבה לאורך השנים בשורה של פסקי דין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים זכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד, והתקופה השנייה, לאחר "המהפכה החוקתית", בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי דן, בין היתר, בתביעות אזרחיות בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל^[2], בהליכים פליליים בעבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה, ובחריגים מסוימים (כגון עבירות צווארון לבן). בנוסף דן בית המשפט המחוזי בערעורים על פסקי דין והחלטות של בית משפט השלום, ושל בתי משפט ובתי דין המקבילים לבית משפט השלום, כמו בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט לנוער. לבית המשפט המחוזי יש גם סמכות לשבת כבית משפט לעניינים מינהליים וכבית הדין לענייני מים. בנוסף יש לבית המשפט המחוזי "סמכות שיורית" בתחום האזרחי והפלילי^[3], כלומר סמכות לדון בכל עניין שאינו בסמכות בית משפט אחר.

קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:

במערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי היו בשנות ה-40 ארבעה בתי משפט מחוזיים: בירושלים, ביפו ובתל אביב, בחיפה ובשכם. עם הקמת מדינת ישראל מונו בתי משפט מחוזיים בתל אביב ובחיפה ובאוגוסט נפתח בית משפט מחוזי בירושלים^[6].

בתחילת 1954 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע בנשיאות השופט בנימין הלוי^[7]. טקס פתיחה חגיגי של בית המשפט התקיים בתחילת אפריל 1954^[8], אולם בית המשפט לא התמיד בפעילותו. בסוף 1960 נחנך מבנה חדש לבית המשפט בבאר שבע ובו שני אולמות דיונים לבית המשפט המחוזי^[9] ולקראת סוף 1961 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע, בנשיאות השופט שלמה אלקיים^[10], שיפעל כסניף של בית המשפט המחוזי בירושלים^[11]. במרץ 1962 התפרסם שהשופט אלקיים יגיע לעיתים לאשקלון^[12]. בראשית 1963 הוחלט להקים את בית המשפט המחוזי בבאר שבע כבית משפט עצמאי, לאור ריבוי התיקים במחוזי בירושלים המגיעים מבאר שבע^[13]. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נפתח רשמית בינואר 1965^[14].

כבר בינואר 1949 נעשה ניסיון ראשון לפתוח בית משפט מחוזי בנצרת, שהייתה בירת הגליל בימי המנדט הבריטי. טקס לפתיחת בית המשפט התקיים בינואר 1949 וכשופט בפועל שימש השופט שמש^[15]. אולם פעילות בית המשפט המחוזי בנצרת לא התמידה^[16]. בתחילת 1955 לאור עודף בשופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמצאה הזדמנות נוספת לפתוח את בית המשפט המחוזי בנצרת. השופט שלום קסאן הועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך העלתו לדרגת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת^[17], שפעלה כסניף של בית המשפט בחיפה^[18]. למרות הכוונה למנות שופטים נוספים^[19], בית המשפט הופעל רק בתיקים של דן יחיד, ולאחר זמן מה נסגר^[20][21]. מדי פעם מסרו דוברים רשמיים שפתיחת בית משפט מחוזי נמצא בדיונים^[22] ובית המשפט הוקם לבסוף בסוף שנת 1968. באופן זמני שוכן בית המשפט במבנה של בית ספר. כיהנו בו השופטים יוסף בהלול, י. מרגלית ומוחמד נימר אל-הווארי^[23].

בשנת 2007 הוקם בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז, באופן זמני בפתח תקווה^[24]. בשנת 2008 הוחלט שבית המשפט המחוזי ישכון באופן קבוע בלוד^[25].

 

 

 

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.

קיימים 29 בתי משפט השלום:

בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן חזקה במקרקעין, שימוש במקרקעין ופירוק שיתוף במקרקעין (סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין – נידונים בבית המשפט המחוזי^[26]).

בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.

בית משפט השלום כולל בתוכו גם בתי משפט לעניינים מוגדרים:

• בית משפט לענייני משפחה^[27] – סכסוכים בתוך המשפחה.
• בית משפט לתביעות קטנות^[28] – סכסוך אזרחי בסכום של עד 36,400 ש"ח^[29].
• בית משפט לעניינים מקומיים – דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה שנרשם על ידי פקח עירוני (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
• בית משפט לתעבורה – בית-משפט, שבו יושבים שופטים המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר תאונת דרכים, התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות משרד התחבורה וכדומה.
• החלטות רשם ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.

בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.

בנוסף לבתי משפט אלה, ישנם בתי משפט קהילתיים אשר החלו לפעול בסוף שנת 2014 כפיילוט. מטרתם היא ליצור חלופה להליך הפלילי הרגיל, שמתמקדת בשיקום ולא בענישה. התכנית מסייעת לנאשמים לפתור את הבעיות שהובילו אותם מלכתחילה לפשע – כמו התמכרויות, חובות, או מחלות נפש שלא טופלו^[30][31]. בשנת 2020 פורסם תזכיר חוק לעיגון סמכויותיהם^[32].

לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים. המדובר בבית הדין לעבודה, בית הדין הרבני (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות), בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ובית דין צבאי. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה). במקרים מיוחדים, ניתן להגיש עתירה (ולא ערעור רגיל) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד החלטה של בתי דין אלה.

ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה – בית הדין הרבני פוסק על פי המשפט העברי, ובית דין צבאי פוסק על פי חוק השיפוט הצבאי) והן בכך שלשופטים היושבים בדין הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין שופט משפטן לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).

רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים להסכם קיבוצי הם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ונישואין וגירושין של יהודים בישראל שהם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).

קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. למשל, צו קיום צוואה ניתן לבקש בבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (השייך למערכת בתי המשפט האזרחית) סמכות לתת צו קיום צוואה.

  ערך מורחב – בתי דין דתיים

בתי דין דתיים דנים בענייני מעמד אישי, משפחה והקדשות, בעיקר בסכסוכים הקשורים לנישואין וגירושין. בתי הדין מחולקים לפי עדות דתיות בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין, לפי חלוקה שנקבעה בעיקרה בתקופת האימפריה העות'מאנית ועודכנה מעט מאז.

לבתי דין דתיים סמכות שיפוט ייחודית לגבי נישואין וגירושין, וסמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט האזרחיים בענייני משפחה אחרים, המותנית לעיתים בהסכמת הצדדים. ישנם הבדלים בהיקף הסמכות לפי העדות הדתיות השונות. בתחילה היה לבתי הדין הדתיים מעמד עצמאי מול בתי המשפט האזרחיים, אך פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכפיפה אותם לפסיקת בית המשפט העליון, ולחוק האזרחי.

בתי הדין הדתיים כוללים:

• בתי הדין הרבניים: דנים בענייני יהודים. השופט מכונה דיין. במערכת זו שתי ערכאות: בית הדין הרבני האזורי וערכאת הערעור – בית הדין הרבני הגדול. הדין החל הוא דין תורה, כלומר מסורת הפסיקה הרבנית האורתודוקסית – ההלכה. בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין כפופים גם לחוק האזרחי, למשל חוק יחסי ממון.
• בית דין שרעי: דן בענייני מוסלמים. השופט מכונה קאדי. דן לפי החדית' השאפעי הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
• בתי הדין הדתיים הדרוזיים: דנים בענייני דרוזים. השופט מכונה קאדי-מד'הב. שתי הערכאות: בית הדין הדתי הדרוזי ובית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
• בתי דין של העדות הנוצריות השונות. סמכות השיפוט שלהן בענייני נוצרים הוגדרה בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1922 ולא חל בה שינוי מאז. בתי דין אלה אינם חלק ממערכת המשפט של המדינה, בשונה מבתי הדין העוסקים ביהודים, מוסלמים ודרוזים, אך יש להם סמכות ולפסקי הדין שלהם נפקות זהה בדין המדינה. כן נתונה להם סמכות עזר בחוקים שונים הנקראים חוקי בתי הדין הדתיים.
• בתי דין נוצריים: דנים בענייני בני עשר העדות הנוצריות המוכרות בישראל. לכל עדה נוצרית מוכרת יש בית הדין משלה.

  ערך מורחב – בית הדין לעבודה

 

מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום משפט העבודה ועוסקת בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. תחום מרכזי נוסף בו עוסקים בתי הדין לעבודה הם דיני הביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד). לבתי דין אלה יש שתי ערכאות: בית הדין האזורי לעבודה, וערכאת ערעור – בית הדין הארצי לעבודה.

  ערך מורחב – בית דין צבאי

מערכת השיפוט בצבא-הגנה לישראל שהוקמה בחוק השיפוט הצבאי.

  ערך מורחב – בית משפט צבאי (ישראל)

בתי משפט צבאיים פועלים באזור יהודה והשומרון, המוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי צה"ל. הם הוקמו על פי צו המפקד הצבאי, ותפקידם הוא שיפוט פלילי בגין עבירות על תחיקת הביטחון (צווי המפקד הצבאי).

כולל בתי דין משמעתיים בשירות המדינה, ועשרות רבות של ועדות ערר וגופים מעין שיפוטיים היושבים בדיונים שבין האזרח לרשות.

• שמעון שטרית, על השפיטה – מערכת הצדק במשפט, הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 2004.
• גד ברזילי, משפט ופוליטיקה קובץ מאמרים. פלילים, כרך ח. 1999.
• ניר קידר, משפט כחול לבן: זהות ומשפט בישראל – מאה שנים של פולמוס, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, האוניברסיטה הפתוחה והמכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דויד ברג באוניברסיטת תל אביב, 2017.
• יצחק זמיר, בית המשפט העליון, הוצאת שוקן, 2022, פרק 10: ערכאות השפיטה, עמ' 75–82.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בית משפט השלום
ערך מילוני בוויקימילון: בית משפט מחוזי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי המשפט בישראל

•   חוק יסוד: השפיטה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
•   חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• אתר הרשות השופטת
• שחר גולדמן, מרדכי קרמניצר ורות גביזון, הרפורמה המוצעת במערכת בתי-המשפט: יתרונות מול סכנות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999
• יצחק זמיר, ‏הרשות השופטת: מהי? האם היא עצמאית? מי עומד בראשה?, מאזני משפט ו 105 (2007)

• יוסף ויצמן, יש לנו מערכת משפט מהטובות בעולם מאתר News1 מחלקה ראשונה 28 בפברואר 2018
• דפנה ברק-ארז (עורכת), 75 שנות עצמאות במשפט – שופטים מספרים על פסקי-דין משבעים וחמש שנות משפט, באתר הרשות השופטת, 2023^[33].
• הצבתם של סמל המדינה ודגל ישראל בבתי המשפט בישראל, באתר ארכיון המדינה
• מיכאל יעקובסון, היכל המשפט של בת ים: שדרוג ברור, בעיקר כשתהיה רכבת קלה ממול, באתר Xnet‏, 19 בפברואר 2020

•   בתי המשפט בישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   בתי המשפט בישראל, ברשת החברתית אינסטגרם