אביגדור קהלני

אביגדור קהלני (נולד ב־16 ביוני 1944), תת אלוף בצה"ל, שר, וחבר הכנסת בעבר. נושא עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, וכן את עיטור הנשיא על תרומתו למדינת ישראל. כיום משמש כיו"ר האגודה למען החייל.

• "לא יכול. תאר לך שהייתי בשירות צבאי ואני לא יודע לשחק שש־בש או קלפים ואני לא שותה. אני לא הולך לים כי כל זה נראה לי בזבוז זמן. בבטן־גב אני מרגיש כאילו אני מחכה למוות. תן לי שעה הפסקה ואני כותב שיר. כולנו בני חלוף ותפקידנו להשאיר חותם" ~ אביגדור קהלני על העשיה הקדחתנית שלו (לוי א., "טנק מלא: אביגדור קהלני מסרב להפסיק לשרת את המדינה", אתר דה פוסט, תאריך 16.10.2015)
• “אחד התפקידים הקשים שעשיתי בחיי. פיקדתי על אוגדות, חטיבות, גדודים, הייתי שר, ח"כ, אבל פה שנתי נדדה כי הייתי במערכת שלא הצליחה להחזיק את עצמה. אין למי לפנות. צריך לשלם משכורות. שמונה שנים לא קלות. עכשיו יש בי דחף פנימי לכתוב ספר על ניהול ומנהיגות. אני עשיר בניסיון ובתפיסות עולם שהוכיחו את עצמן. אלה שני דברים דומים ושונים. כדי להיות מנהל גדול צריך מנהיגות, אבל זו לא אותה מנהיגות משדה הקרב" ~ אביגדור קהלני על תפקידו כיו"ר קרן לב"י (לוי א., "טנק מלא: אביגדור קהלני מסרב להפסיק לשרת את המדינה", אתר דה פוסט, תאריך 16.10.2015)
• “כתבתי מכתב שהייתי שמח לקבל תפקיד ממלכתי שקשור למדינה. זה יכול להיות שגריר, או משהו כמו קק"ל, הבונדס, מפעל הפיס. עד עכשיו לא שמעתי ממנו. סך הכל עבדנו בתיאום מלא. הייתי היחיד שלא תקף את ראש הממשלה גם כשחברים מהליכוד תקפו. על דברים לא קלים דיברנו בארבע עיניים. אמרתי, ביום שאתקוף ראש ממשלה והוא ישמע על כך בחדשות הבוקר אחזיר את המפתחות של הוולוו. זה כמו שאחד הפקודים יתקוף אותי. הייתי ישר משחרר לו את האוויר מהוונטיל. הפוליטיקה עובדת ככה. אנשים אוהבים להחליף גרביים ומנהיגים" ~ על הלויאליות שלו למערכת (לוי א., "טנק מלא: אביגדור קהלני מסרב להפסיק לשרת את המדינה", אתר דה פוסט, תאריך 16.10.2015)
• “סוריה הייתה מגיעה למצבה בלי קשר אלינו. טוב שלא החזרנו וב–94' עשינו ממש מרד. המדינה הייתה מלאה בשלטים, ואני הייתי הפרצוף. אין לי ספק שאם לא היינו עושים את הדברים, היינו היום במקום אחר. כל מנהיג רוצה להביא שלום. ומכיוון שהייתי בקואליציה הודעתי שיכולים להוריד את ראשי, אבל לא אשנה את עמדותי. היה ויכוח ביני לבין יאנוש בן–גל. אמרו, הוא היה אלוף פיקוד הצפון, הוא מוכן ואתה לא. אמרתי שאם יבקשו מאיתנו לעשות קו הגנה נגד הסורים, אז סביר להניח שנכין את אותן תוכניות, הבעיה היא האמונה בצד השני. כשאראה את רינה גולדשטיין מטבריה נוסעת לסוף שבוע בדמשק, אדע שמערכת היחסים היא כמו בין בלגיה לצרפת. בשביל זה צריך שיעברו שני דורות. כרגע אני לא מוכן. מצרים אינה דומה לרמת הגולן, שנמצאת בלבה של מדינת ישראל. בסיני יש 250 קילומטרים, הוציאו את הצבא, הגבול בר הגנה. למה לרדת משטח כשלא מובטח דבר? רציתי לשאול הרבה שאלות. האם הצבא שלהם יישאר מאחורי דמשק? האם יום אחד נפתח את העיניים ונראה את כל הטנקים עומדים מעל הגבעות, מסתכלים על היישובים שלנו? אני יוצא מנקודת הנחה שאני גוף לא רצוי במזרח התיכון. ההבדל ביני לבין אחרים הוא שאני לא יודע לשחות" ~ אביגדור קהלני בסוגיית החזרת רמת הגולן נוכח המצב בסוריה (לוי א., "טנק מלא: אביגדור קהלני מסרב להפסיק לשרת את המדינה", אתר דה פוסט, תאריך 16.10.2015)
• “במבצע צוק איתן הייתי על הגדר, נסעתי אחרי הטנקים, עמדתי וראיתי אותם יורים. אמרו לי ‘מה אתה עושה?'. כולם עם שכפ"צים וכובעי פלדה ואני בג'ינס וטריקו. ניגשתי למפקדים, הייתי בתדריכים. קיבלו אותי בכבוד מלכים. התקופה בצבא עיצבה אותי. אם לא הייתי בצבא, הייתי, ואני לא מזלזל, מתקן אגזוזים באיזה מוסך. בגיל 14 שלחו אותי לבית ספר מקצועי, ומה הכי קל? להיות מסגר. כשהתגייסתי, אמרתי שאני לא רוצה להיות מסגר. המון החלטות קיבלתי באומץ. רץ לפוליטיקה, רץ לראשות עיריית תל אביב, מקים מפלגה. שלוש מלחמות הייתי בטנק הראשון. אין כמו להניע אנשים, והמבחן הכי גדול זה דקה לפני המלחמה, לתת לחיילים לבחור את המפקד. תנסה רגע אחד לחשוב על הדבר הזה שחיילים מבקשים שתפקד עליהם במלחמה. אין כבוד יותר גדול, אין אמון יותר גדול, כי הם הולכים לתוך האש, לתוך המוות. זה שיא השיאים של מנהיגות" ~ אביגדור קהלני על עברו הצבאי (לוי א., "טנק מלא: אביגדור קהלני מסרב להפסיק לשרת את המדינה", אתר דה פוסט, תאריך 16.10.2015)
• “גזלו שנתיים מחיי כשהייתי בבית המשפט. כתבתי על זה ספר שנקרא ‘בכוח האמת'. שחטו אותי וניצחתי כי נצמדתי לאמת כמו לפלדה. לא היה צריך לפתוח נגדי תיק, לא עשיתי דבר רע. אמרתי ‘תנו לי בן אדם אחד, אדבר איתו חמש דקות וזה נגמר'. אבל נכנסתי למטחנת הבשר הזו וטחנו אותי. כל מי שקרא את הספר אמר ‘הייתי מת באמצע'. הייתה לי תפילה אחת כל בוקר, ‘אלוהים שמור לי על הלב, כי עליו אני לא יכול להשתלט'. אתה קם בארבע בבוקר ושואל איך מתמודדים עם התובעת שהולכת לשים לי מוקשים במשפט. האזינו לי חודשיים וחצי כאילו אני סוחר סמים גדול. מה רציתם לתפוס? זה לא שבאו ושאלו שאלה ספציפית - האם הדלפתי לנמרודי שהוא בחקירה. בכלל לא ידעתי. אז למה לבנות עוד שישה פיגומים מסביב? חבר טלפן אלי כשכבר לא הייתי שר. עכשיו לך תיאבק. לא ראש ממשלה ולא שר, אף אחד לא יכול לעצור את הליך השיפוט. כשראיתי את כתב האישום ‘מדינת ישראל נגד אביגדור קהלני' לא ישנתי. הייתי שר במדינת ישראל ואף פעם לא אמרתי ‘אני המדינה'. ומי עומד מאחורי זה? קצין זוטר ומישהו מהפרקליטות שרוצה לבנות את עצמו עלי. פתאום אתה מנודה. לא הייתי בטוח שאצא זכאי. הייתי זכאי חד–משמעית, אבל הם היו תופסים אותי חונה באדום–לבן רק שלא אצא כזה. זו חוויה טראומטית. בכל המלחמות הרגשתי שאני מחזיק את הדגל ומסתער לתוך האש ופה הרגשתי שהמדינה הפקירה אותי. אבל בית המשפט היה מוצף בחברים. תראה משפטים של מפורסמים והם יושבים לבד באולם. אצלי נאבקו כדי להיכנס. יצאתי זכאי והגישו נגדי תביעה חדשה. הביאו את המשנה לפרקליטת המדינה. מה שהיא אמרה עלי לא אומרים על עוכר ישראל. אשתי כמעט התעלפה ושני חברים שלי פונו מהחדר. הילדים אמרו ‘אבא, מה אתה עושה בארץ?'. היה שבר עמוק, אבל לא התנתקתי מהעם אף פעם. כל הזמן שאלו ‘למה אתה מתראיין באמצע המשפט?'. עניתי ‘כששולה מזרחי מעפולה תראה את הפנים שלי כשאני אומר שאני צח כשלג והסרגל עקום לידי, היא תאמין'. אני חייב להמשיך. לא יכול להסתתר, אני לא קרימינל. אתה מכיר את זה שאומרים ‘איפה שיש עשן יש אש'? אומרים ‘קהלני בחור טוב, אז הוא מעד'. לא מעדתי. גם כשאני ישן, אני ער" ~ אביגדור קהלני על החוויה המטלטלת שעבר - העמדה לדין בגין חשד לטובות הנאה - שבסופה יצא זכאי בדין (לוי א., "טנק מלא: אביגדור קהלני מסרב להפסיק לשרת את המדינה", אתר דה פוסט, תאריך 16.10.2015)
• "דוד הנחלאווי היה צריך לפעול בצורה תקיפה יותר! אם פלסטיני מתקרב אלייך ומאיים עלייך אתה צריך לומר לו 'עוד מילימטר אחד אתה מתקרב - תחטוף באבי אביך'." ~ מביע תמיכה במעשהו של דוד הנחלאווי (אביגדור קהלני: "דוד הנחלאווי היה צריך לפעול בצורה תקיפה יותר", באתר ישראלי פטריוטי, 3 במאי 2014)
• "מי שלא יתגייס שיתבייש ללכת ברחוב, כל הכבוד למי שמתגייס, אני מצדיע לכם." ~ באירוע של האגודה למען החייל (בראשה הוא עומד) למתגייסים חדשים לצה"ל (אמיר בוחבוט, "אביגדור קהלני: מי שלא יתגייס - שיתבייש ללכת ברחוב", באתר msn חדשות, 3 ביולי 2013)
• "הציבור לא תמיד יודע מה אנחנו עושים. אבל הנוכחות שלנו בתוך צה"ל היא אבסולוטית. אנחנו נמצאים בכל פינה. עובדי ומתנדבי האגודה עבדו מעל ומעבר במהלך המבצע (עמוד ענן), ואני מרוצה מאוד – בזמנים כאלה אין אצלנו מושגים כמו 'שעות נוספות' – אנחנו עובדים כמה שצריך." ~ על תרומתה של האגודה למען החייל (רותם פסו ויפתח כרמלי, 70 שנה לאגודה למען החייל: "ממשיכים לעשות למען החיילים", באתר צה"ל, 23 בדצמבר 2012)
• "שלוחי חב"ד הם ממש מגנט, אליו נמשכים כל הצעירים היהודים בארץ ובעולם. בכל מקום הם מחפשים את חב"ד, ופשוט נמשכים לאהבת ישראל הגדולה ששלוחי חב"ד מקרינים. ארץ ישראל, והעיר תל אביב בתוכה, אינם יכולים להתקיים ללא הכוח הרוחני שמעניקים שלוחי חב"ד." ~ באירוע של חסידי חב"ד (אביגדור קהלני: "שלוחי חב"ד הם מגנט לנוער היהודי", באתר חב"ד און ליין, 24 במרץ 2010)
• "החלטתי שזוהי שעת המפנה הגדול – לעלות לעמדות. חששתי מאוד שלא כל הטנקים יוכלו לשמוע אותי, וחשבתי על דרך חדשה לפנייה אליהם. כל דקה שחלפה היתה לרעתנו. הסורים היו מסוגלים לעלות על עמדותינו ואנחנו לא היינו מסוגלים לפגוע בהם. לא ייתכן שניסוג, חשבתי לעצמי, לא ייתכן שלא אצליח להעלות את הטנקים לעמדות. "תחנות 'שוטר', כאן המגייר. תראו באיזה אומץ עולה האויב לעמדות כלפינו. אני לא מבין מה קורה לנו, הרי הם בסך הכול ערבים ואנחנו חזקים מהם, התחילו בתנועה לפנים, וישרו איתי קו, אני מנפנף בדגל. נוע!" דיברתי בשקט, ורק את סוף דבריי הדגשתי בצעקה. לפתע כאילו השתחרר קפיץ סמוי. הטנקים החלו לנוע קדימה, מי מהר ומי לאט." ~ מתוך ספרו "עֹז 77", הוצאת שוקן, 1975, עמוד 122.