תכלת
 | |
| שלשת הקסא | #007FFF |
|---|---|
| ייצוג RGB | R=0, G=127, B=255 |
| ייצוג HSV | H=210, S=100, V=100 |
| ייצוג CMYK | C=100, M=50, Y=0, K=0 |
הצבע תכלת, או תכול, הוא צבע שמתקבל מערבוב של הצבעים כחול ולבן.
גוונים בהירים או מבריקים של כחול נתפסים, פעמים רבות, כגווני הצבע התכול. נעשה בו שימוש נפוץ גם בתרבויות בעיקר בביטויים המתארים את צבע השמיים ואת הרקיע שמעל, וכן את צבעי דגל ישראל.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית, ייתכן שמקור המילים "תָּכֹל" (בכתיב מלא: "תָּכוֹל") או "תְּכֵלֶת" זו היא מפיניקית ששם צבעו בתכלת בדים וביגוד גם בעת העתיקה.[1]
באכדית קראו לצמר צבוע בסגול-כחלחל, תַּכִלְתוּ.[2] בארמית נקרא תְּכִלְתָּא ובעברית שומרונית תַּכְּלַה.
בשפות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – לפיס לזולי
מקור השם הוא מן המינרל הכחול לפיס לזולי (בלועזית lapis lazuli) ששימש לייצור תכשיטים וקמעות עוד בימי קדם.
המילה תכלת בשפות אירופאיות רבות היא אזוּר (באנגלית azure, בספרדית ובפורטוגזית azul, באיטלקית azzurro), והיא שיבוש של המילה המקבילה לאזורדי (מערבית لازوردي). לפיס בלטינית היא אבן ואילו לזולי מקורה במילה הלטינית לזולום (lazulum), שמקורה במושג בערבית (אל-)לזוורד, שבתור גם הוא מגיע ממקור אחר בתור לאזוורד (בפרסית لاژورد). היה זה גם שם המקום שבו כרו אבנים של לפיס לזולי, ובשל הזיקה לאבן החן הכחלחלה, שינה המושג את משמעותו לתיאור צבע "חדש" זה.
בטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבע השמיים באור יום הוא תכלת - שילוב של אור כחול הנובע מפיזור ריילי של אור השמש בשילוב בהירות כללית של השמיים.
- צבע רוב הנוצות של הכחל הוא תכלת-טורקיז, כאשר אברות הכנף צבועות בכחול עמוק.
- ציפורי השיר ירגזי תכול ועקעק תכול מצוי הן בצבע תכלת.
- כחול ותכלת הם צבעיה של אבן החן לאפיס לאזולי, אשר שימשה להפקת צבע לציור, שנשמר בנצרות לבגדי מרים הבתולה.
- מחילזון ימי בשם ארגמון קהה-קוצים הפיקו צבעי תכלת וארגמן בעולם העתיק. צבעים אלו היו יקרים ביותר והעידו על מעמד גבוה בקרב מי שלבש אותם.
משמעויות סמליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תכלת מתקשר אסוציאטיבית עם שלווה.
- תכלת מתקשר עם דימויים שמיימים כגון מלאכים בשל צבע השמיים.
- תכלת הוא צבע נפוץ בפריטים המיועדים לתינוקות ממין זכר.
בעת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבע התכלת היה אחד הצבעים ששימשו בעת העתיקה, ונחשב עם הארגמן לצבע מלכותי ויקר ערך.[3] צבע התכלת בעת העתיקה כלל בתוכו מגוון צבעים בין כחול לסגול.[4][5]
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכלת תופסת מקום חשוב ביהדות. התכלת עצמה היא חומר, ולא רק צבע. תכלת ביהדות היא צמר שצבוע בצבע כחול. התכלת מופיעה ביריעות המשכן והמקדש ובבגדי הכהונה, יחד עם הארגמן ותולעת השני. בולט במיוחד תפקידה של התכלת בעשיית מעיל כליל תכלת של הכהן הגדול שכולו תכלת ובפתילי ציץ הזהב שבראשו. כמו כן, לתכלת תפקיד מרכזי במצוות ציצית – "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח).
צבע התכלת מקושר עם טוהר ושמימיות, וזאת משום שתכלת הוא צבע השמים, שעל פי האמונה מסמל את מקום משכנם של אלוהים והמלאכים. ככתוב בתלמוד, "היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שתכלת דומה לים – ים דומה לרקיע – הרקיע דומה לכיסא הכבוד וכיסא הכבוד דומה לאבן הספיר".[6] התכלת גם מסמלת את שבט יהודה בשבטי ישראל.[7]
על פי מסורת חז"ל, התכלת הופקה מדם חילזון ימי. בגמרא מוזכר צבע בשם "קלא אילן" ("אינדיקו" על פי ספר הערוך) ששימש תחליף זול לתכלת, אך על פי ההלכה הוא פסול למצוות ציצית. על פי השערתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הפקת התכלת מן החילזון הופסקה בעקבות הכיבוש הערבי של חופי ארץ ישראל בשנת 638, ולפי אחרים הופסקה השימוש בתכלת עקב גזירתו של הקיסר יוסטנטינוס ליחד את הצבע היקר לאנשי ממשל.[8] זאת, משום שהשימוש בה עדיין מוזכר בגמרא, והאזכור על היעדרה מופיע לראשונה במדרש תנחומא המאוחר, שנחתם בשנת 750.[9]
בהיעדר התכלת, במשך כאלף וחמש מאות שנה, קיום מצוות ציצית נעשה עם חוטים לבנים בלבד. הניסיון הראשון לשחזר את התכלת נעשה בידי האדמו"ר מראדזין, רבי גרשון העניך ליינר, בשנת 1888. הוא זיהה את הדיונון (Sepia officinalis) כחילזון התכלת, והצליח לייצר ממנו אלפי ציציות עבור חסידיו. היו כמה רבנים ידועים שתמכו כשיטתו, אך דעתו לא התקבלה על דעת רוב הרבנים. כמה עשרות שנים לאחר מכן, צבע זה נבדק בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בכמה מעבדות לכימיה, והסתבר שאין זה אלא צבע סינתטי בשם "כחול פרוסי", המתקבל מחומרים המוספים ל"דם" הדיונון ולא מהדיונון עצמו.[10] כיום הצביעה מתקיימת בבני ברק, ובתוצריה משתמשים בעיקר חסידי ראדזין וברסלב.
המחקר ההיסטורי שנערך במאות האחרונות[דרוש מקור] הצביע על החילזון הימי ארגמון קהה קוצים (Murex trunculus) כעל מקור להפקת התכלת בעולם העתיק. הרב הרצוג בעבודת הדוקטור שלו, שנערכה באוניברסיטת לונדון ב-1913, סיכם את מסקנות המחקר, אך בסופו נטה ממנו והציע את הסגולית (Janthina), כמקור להפקת התכלת בישראל. הצעתו נשאה אופי תאורטי בלבד, ולא ידוע על ניסיון כל שהוא מצדו להפיק תכלת מחילזון זה. בשנת 1988, בעקבות מחקריו של פרופ' אוטו אלסנר ממכון שנקר ברמת גן, יוצר לראשונה פתיל תכלת לציצית מן החילזון ארגמון קהה קוצים על ידי הרב אליהו טבגר מירושלים. כמה שנים מאוחר יותר, הוקמה על ידיו, עמותת פתיל תכלת, במטרה להפיץ את מצוות התכלת בעם ישראל ולספק פתילי תכלת לכל המבקש לקיים מצווה זו.
צבע לאומי של ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל חשיבותו הרבה של צבע התכלת ביהדות, ובפרט בטלית, נבחר התכלת, לצד הלבן, כאחד משני הצבעים הלאומיים של ישראל. התכלת (בגוון תכלת כהה) היא אחד הצבעים של דגל ישראל, לצד הצבע הלבן. גוון התכלת הכהה של הדגל דומה לכחול ולכן השתרש הביטוי "כחול לבן" או "תכול לבן" כביטוי לישראליות (למשל: "תוצרת כחול לבן" = תוצרת הארץ).
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצבעים הלאומיים של ישראל הם תכול ולבן.
- ברוב מדינות העולם, מדי המשטרה הם בצבע כחול או תכלת. בישראל, שבה לצד משטרת ישראל פועל גם משמר הגבול שלו מדים בצבע ירוק-זית, המשטרה הרגילה מכונה לעיתים "הכחולה" או "המשטרה הכחולה" (להבדיל ממשמר הגבול).
- בצה"ל, חיל האוויר הישראלי ידוע בכינוי "הכחולים" על שם מדי א' של הטייסים שהם בצבע תכלת. צבעי התכלת והכחול נבחרו לסמל את השמיים הכחולים בהם פועל חיל האוויר.
- למספר חילות בצה"ל יש כומתות בצבעים וגוונים שונים של תכלת, טורקיז וכחול.
- תכלת ולבן הוא צבע המדים של נבחרת ארגנטינה בכדורגל (הידועה בכינוי "סלסטה-אלבה") ומועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי.
- הכנסייה הכחולה בברטיסלאבה בירת סלובקיה צבועה בתכלת.
- צבע דגל האו"ם של האומות המאוחדות (או"ם) הוא תכלת, כדי לסמל נייטרליות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על התכלת בספר איש על דגלו - מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, סטימצקי 2017
- http://www.tekhelet.info
- https://web.archive.org/web/20190220063202/http://tekheletfoundation.com/
- 'תכלת בזמן הזה' - אתר עם מידע מאמרים ותמונות בנושא התכלת.
- הרב יעקב אפשטין, זיהוי ארגמון קהה קוצים כתכלת מקורית, אתר דעת
- הרב יעקב אפשטיין, תכלת מסופקת - דינה בציצית, באתר "דעת", המעין, תשרי תשנ"ז
- שלומציון כהן, המסע לאיתור צבע התכלת האבוד, המרכז הארצי למורי הכימיה
- ארבל לוי, טבע הדברים, סוד התכלת, באתר ynet, 21 באוגוסט 2009
- ד"ר ישראל הכהן זיידרמן הגילוי מחדש של חלזון התכלת בימינו, אתר דעת
- דיאנה בחור ניר, חלזונו של משיח, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gradwohl Farben 6f
- ^ Das Akkadische des königs Tu ratta von Mitanni
- ^ למשל במגילת אסתר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת: תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה." (מגילת אסתר ח טו) ובירמיהו: "כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם, מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם." (ספר ירמיהו י ט)
- ^ ?Efraim Vaynman, Tekhelet: Color Perception or Apprehension
- ^ Shiyanthi Thavapalan, "Purple Fabrics and Garments in Akkadian Documents", Journal of Ancient Near Eastern History, 2018, doi:10.1515/janeh-2017-0007
- ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה יז א.
- ^ במדבר רבה, פרשה ב', פסקה ז'.
- ^ לבוש הארון, מאיר הלמן
- ^ מדרש תנחומא, שלח לך אות טו
- ^ תכלת.
| צבעים וייצוגם במחשב | ||
|---|---|---|
| גוני אפור | לבן • כסף • אפור • שחור | 
|
| צבעי היסוד ב-RGB | אדום • ירוק • כחול | |
| צבעים שניוניים | ציאן • צהוב • מג'נטה | |
| צבעים שלישוניים | כתום • תרוג • ירוק אביב • תכלת • סגול • ורוד שושנה | |
| פיגמנטי צביעה | אוכרה • ספיה • כחול פרוסי • וירידיאן • אולטראמרין | |
| שונות | אינדיגו • ענבר • חום • זהב • נחושת • ארגמן • ורוד • שני • בורדו • בורגונדי • בז' • חאקי • טורקיז • ערמון • פנטון 448c • קרדינל • כתום בטיחותי • ירוק זית | |