תיאטר אן דר וין
 | |
| תיאטר אן דר וין, שער פאפאגנו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם תיאטרון  |
| על שם |
נהר וינה |
| כתובת |
Linke Wienzeile 6 |
| מיקום |
וינה/מריהילף |
| מדינה |
אוסטריה |
| בעלים |
Vereinigte Bühnen Wien |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1801 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1801 |
| קואורדינטות | 48°11′59″N 16°21′50″E / 48.199680555556°N 16.363930555556°E |
|
(למפת וינה רגילה)  תיאטר אן דר וין | |
  | |
תיאטר אן דר וין (בגרמנית: Theater an der Wien), "התיאטרון על נהר וינה", הוא תיאטרון היסטורי בווינה שתוכנן במקור בסגנון הקיסרות. הקים אותו אמרגן התיאטרון הווינאי עמנואל שיקאנדר, שנודע בעיקר כליבריתן ושותפו של מוצרט ביצירת האופרה "חליל הקסם", שהצגת הבכורה שלה הייתה ב-1791. התיאטרון נפתח ב-13 ביוני 1801 בפרולוג שכתב שיקאנדר ואחריו הצגת האופרה "אלכסנדר" מאת אלכסנדר טייבר.
נהר וין, שזרם לפנים ליד אתר התיאטרון, אינו נראה עוד לעין במקום זה. הזרם כוסה ומעליו נבנה ה-Naschmarkt, שוק פתוח.
שיקאנדר קיבל בשנת 1786 כתב הרשאה קיסרי לבניית תיאטרון חדש, אבל רק ב-1798 הרגיש שביכולתו לממש את ההיתר. את הבניין תכנן האדריכל פרנץ ייגר, והבנייה הסתיימה בשנת 1801. הבניין תואר במילים "התיאטרון המפואר ביותר באביזריו ואחד הגדולים בדורו."[1].
רק חלק מן הבניין המקורי קיים עדיין: "שער פאפאגנו" הוא יד זיכרון לשיקאנדר, המתואר בו כשהוא משחק בתפקיד פאפאגנו ב"חליל הקסם", תפקיד שכתב לעצמו. הוא מוצג שם עם שלושת ילדיו, המגלמים את שלושת הנערים באופרה.
הצגות בכורה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיאטרון חשוב בעיר שוקקת חיי תרבות ואמנות, התיאטר אן דר וין משמש בית להצגות בכורה של יצירות דרמה ומוזיקה רבות, עד עצם היום הזה, ביניהן:
- 20 בנובמבר 1805 - האופרה "פידליו" של לודוויג ואן בטהובן. בטהובן התגורר בפועל בחדרים שבתוך התיאטרון, בהזמנת שיקאנדר, במשך חלק מתהליך חיבור האופרה.
עוד ביצועי בכורה של בטהובן:
- 5 בנובמבר 1803, הסימפוניה השנייה של בטהובן
- 7 באפריל 1805, הסימפוניה השלישית של בטהובן
- 23 בדצמבר 1806, הקונצ'רטו לכינור
- 22 בדצמבר 1808, קונצרט בטהובן, 1808: בכורות הסימפוניות החמישית והשישית, הפנטזיה הכוראלית והקונצ'רטו הרביעי לפסנתר.
- 1817, פרנץ גרילפרצר, Die Ahnfrau
- "רוזמונדה, נסיכת קפריסין", מחזה של וילהלמינה פון שזי, 1823. על פי מקור אחד, "נורא מעבר לכל דמיון" ונשכח כיום לחלוטין, מלבד המוזיקה הנלווית, שחיבר פרנץ שוברט.
- 5 באפריל 1874, "העטלף" מאת יוהאן שטראוס הבן
- 5 בינואר 1898, "נשף האופרה" מאת ריכרד הויברגר
- 30 בדצמבר 1908 "האלמנה העליזה" מאת פרנץ להאר
- 14 בנובמבר 1908, "חייל השוקולד" מאת אוסקר שטראוס
לציירת היהודייה מאלווה שאלק שהתפרנסה כציירת בווינה, היה סטודיו מעל התיאטרון. היא גורשה לאוושויץ ונספתה.
שנות דעיכה וההתחדשות לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-20 של המאה ה-20 נפתח במתחם התיאטרון אולם למופעי קברט גרמני.
התיאטרון חווה תור זהב בשנות השגשוג של האופרטה הווינאית, ובין השנים 1945 ל-1955 שימש כאחד הבתים הזמניים של האופרה של וינה, שמשכנה נהרס בהפצצה של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1955 נסגר התיאטר אן דר וין מסיבות בטיחות. הוא עמד ללא שימוש במשך שנים אחדות, ובראשית שנות ה-60 צץ איום על עצם קיומו, כשעלתה הצעה להפוך את האתר לחניון רכב (הייתה זו אותה תקופה של "התחדשות עירונית", שכמעט החריבה את קרנגי הול באמריקה).
בשנת 1962 מצא התיאטרון לעצמו תפקיד חדש ומוצלח כמשכן לתיאטרון מוזיקלי מודרני. הרבה מחזות זמר באנגלית זכו שם להצגות הבכורה שלהם בגרמנית. בשנת 1992 עלה שם בהצגת בכורה המחזמר "אליזבת" (על אליזבת, נסיכת בוואריה, (סיסי) רעיית הקיסר פרנץ יוזף. המחזמר "Cats" של אנדרו לויד ובר הוצג שם במשך שבע שנים.
חזרה לתפקוד כבית אופרה במשרה מלאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת המאתיים למוצרט הציג התיאטר אן דר וין סדרה של האופרות החשובות של מוצרט, ומאז הוא משמש באופן מלא לביצועי אופרות וצורות אחרות של מוזיקה קלאסית, בניהולו של רולנד גייר. האופרה הראשונה שהוצגה שם הייתה "אידומנאו" של מוצרט.
גייר צוטט כמי שאמר שהוא שואף "להציג במאים פורצי-דרך והפקות מעניינות"[2] ושלושת התחומים העיקריים שבהם יתמקד יהיו אופרות בארוק, אופרות מודרניות ומוצרט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Official Website (in German)
- The theater's English-language Web page
- Andreas Praefcke's "Carthalia" site, entry for "Theater an der Wien". Pictures of both exterior and interior in the form of postcards, as well as a long list of premieres. The image labeled "Millöckergasse entrance" shows the Papageno gate with the memorial to Schikaneder.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]