ערן קולירין
 | |
| לידה |
4 בנובמבר 1973 (בן 51) חולון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ערן קולירין (נולד ב-4 בנובמבר 1973) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה ותסריטאי ישראלי. בעבר חבר הנהלת איגוד התסריטאים. זוכה ארבעה פרסי אופיר, לבימוי ולתסריט, על סרט הביכורים שלו בקולנוע, "ביקור התזמורת" ולבימוי ולתסריט על סרטו "ויהי בוקר".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולירין נולד בחולון, בן לבמאי הקולנוע גדעון קולירין ולאם, רבקה קולירין, אדריכלית. אח גדול לאסף ולעדי. בהיותו בן 3 עברה משפחתו לתל אביב. לאחר שרותו הצבאי החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתקופת לימודיו כתב את תסריטו הקולנועי הראשון, "צור הדסים", שאותו ביים אביו.
יצירתו מתאפיינת בטון מינורי ובניואנסים קומיים דקים המחפשים צד אנושי יותר משחותרים לדרמה גדולה. שיתוף הפעולה האמנותי הבולט שלו הוא עם צלם הקולנוע שי גולדמן, שהאסתטיקה שהוא מעמיד מיטיבה להתחבר לתחושת ריחוק אירוני אך אנושי העולה מיצירתו של קולירין.
פועלו הראשון בתעשיית הקולנוע הישראלית היה בכתיבת התסריט לסרט "צור הדסים", והוא זיכה אותו בפרס ליפר לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים בשנת 1999. הוא כתב וביים את סרט הטלוויזיה "המסע הארוך" (2004), זוכה פסטיבל אילת.
בתחום היצירה הטלוויזיונית בשנים 2004-2001 קולירין היה שותף בכתיבת הסדרה "שבתות וחגים", ששודרה ב-HOT, וביים חלק מפרקיה. בשנים 2010-2005 השתתף קולירין בכתיבת התסריט לסדרת הדרמה "מעורב ירושלמי", ששודרה בערוץ 10 ובערוץ 2. בשנת 2008 יצר את הסדרה המוערכת "חמישה גברים וחתונה" עבור ערוץ 10, וחלק מפרקיה אף כתב וביים.
בשנת 2007, לאחר עיכוב ממושך בשל בעיות תקציב, קולירין ביים וכתב את הסרט עטור השבחים והפרסים "ביקור התזמורת", שמאוחר יותר זכה בשמונה פרסי אופיר (שניים מהם עבור קולירין, בקטגוריות הבימוי והתסריט), כמו גם בפרס חביב השופטים בפסטיבל קאן, בפרס הקהל בפסטיבל סרייבו, בפרס הגרנד פרי היוקרתי בפסטיבל טוקיו ובפרסים רבים נוספים בפסטיבלים בינלאומיים שונים באירופה, בהם פרס תגלית השנה בטקס פרס האקדמיה האירופית לקולנוע. הסרט עובד למחזמר, ועלה ב-2016 באוף ברודוויי ושנה לאחר מכן בברודוויי וזכה ב-2018 בעשרה פרסי טוני.
בשנת 2012 יצא לאקרנים סרטו "ההתחלפות" בכיכובם של רותם קינן, שרון טל ודב נבון. הסרט הוצג לראשונה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה היוקרתי ואחריו בפסטיבלים יוקרתיים נוספים, והציג גישה פואטית לירית שאינה מתמקדת בעלילה חיצונית אלא בזו הפנימית ועל כן מצריכה קשב עמוק יותר מצד הצופה. הסרט זכה לביקורות מעורבות הן בישראל והן מחוצה לה ולא שיחזר את ההצלחה הגורפת של סרטו הקודם של קולירין גם בקרב קהל הצופים הרחב.
בשנת 2016 זכה סרטו "מעבר להרים ולגבעות" להכרה בפסטיבל קאן. הסרט היה מועמד לפרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר לשנת 2016. בשנת 2017 נבחר הסרט לסרט הישראלי הטוב ביותר על ידי פורום מבקרי הקולנוע בישראל.[1]
ביולי 2021 הוקרן סרטו של קולירין "ויהי בוקר" בבכורה בינלאומית בפסטיבל קאן. בספטמבר 2021 הוקרן בבכורה ישראלית במסגרת המהדורה ה-37 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, שם זכה קולירין בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס התסריט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד ל-15 פרסים בטקס פרסי אופיר לשנת 2021[2] וזכה ב-7 מהם, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערן קולירין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ערן קולירין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ערן קולירין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ערן קולירין, באתר AllMovie (באנגלית)
ערן קולירין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ערן קולירין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- נירית אנדרמן, תאופיק ואני, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2007
- נירית אנדרמן, הבמאי של "ביקור התזמורת" בעבודה על סרט חדש, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- עמית קלינג ורוני אפרת, ערן קולירין בפסטיבל ונציה: "אני חושש מהכל", באתר הארץ, 6 בספטמבר 2011
- שני גורקביץ', ערן קולירין בונציה: "רציתי להחזיר משהו מהאמון שהובע בי", באתר וואלה, 7 בספטמבר 2011
- אמיר בוגן, ערן קולירין: "הבית שגדלת בו לא יוצא ממך", באתר ynet, 5 במאי 2012
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, "ביקור התזמורת - המחזמר": סיפור הצלחה בשלוש שפות, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2016
- גלעד אמיליו שנקר, ריאיון עם קולירין, בתוכנית "חי בסרט", הטלוויזיה החינוכית
יהודה נוריאל, ארץ חדשה, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בפברואר 2017
- עידו רוזן, "העובדה הפשוטה החותכת: ערן קולירין על המוזיקה בסרטיו ועל קולנוע", תוכנית בגלי צה"ל, 13 בפברואר 2017
- עופרה עופר אורן, "מעבר להרים ולגבעות": האם הישראלים הם אנשים טובים, בבלוג "סופרת ספרים", 17 בפברואר 2017
- פבלו אוטין, הפילוסופיה של רהיטי איקאה(הקישור אינו פעיל), באתר "קולנוע", 30 ביולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נירית אנדרמן, "מעבר להרים ולגבעות" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר של פורום מבקרי הקולנוע, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
- ^ אורון שמיר, פרסי אופיר 2021: המועמדים, באתר "סריטה", 16 באוגוסט 2021
| פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–1999 | שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999) | |
| 2000–2009 | בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009) | |
| 2010–2019 | ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019) | |
| 2020 ואילך | ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023) • תום נשר (2024) | |
| פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–1999 | שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999) | |
| 2000–2009 | יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009) | |
| 2010–2019 | נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019) | |
| 2020 ואילך | דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023) • מאיה קניג (2024) | |