סרגיי בזרוקוב

סרגיי בזרוקוב
Сергей Безруков

לידה	18 באוקטובר 1973 (בן 51) מוסקבה, ברה"מ
שם לידה	Сергей Витальевич Безруков
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	בית ספר התיאטרון האמנותי של מוסקבה (1994)
תקופת הפעילות	מ-1994
מפלגה	רוסיה המאוחדת
בן או בת זוג	Anna Matison (11 במרץ 2016–?)
פרסים והוקרה	אמן העם של הפדרציה הרוסית (2008) Order For Merit in Culture and Art (2024) עיטור הידידות (רוסיה) (2018) פרס הפדרציה הרוסית (1996) אמן כבוד של הפדרציה הרוסית (2001) פרסי MTV לסרטים רוסיים פרס פיגארו פרס נשר הזהב chest badge «For Merits to the Moscow Region» צ'ייקה אמן העם של הרפובליקה של בשורטוסטן בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
Sergey Bezrukov

סרגיי ויטאלייביץ' בזרוקוב (נולד ב־18 באוקטובר 1973) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון רוסי, אמן העם של רוסיה,^[1] חתן פרס הפדרציה הרוסית. כיום הוא עובד בסטודיו טבקוב (התיאטרון של אולג טבקוב).^[2] הוא חבר במועצה העליונה של מפלגת רוסיה המאוחדת.

סרגיי בזרוקוב עובד גם כבמאי תיאטרון, מפיק, תסריטאי ומוזיקאי. הוא אחד משחקני הקולנוע הרוסיים הפופולריים ביותר בקולנוע הרוסי. ידוע כמי שכיכב והשתתף בהפקות קולנוע טלוויזיה כמו "הבריגדה", "יסנין", "האמן ומרגריטה", "צחוק הגורל 2", "וויסוצקי. תודה שאתה חי", "טרוצקי", "גודונוב" ורבים אחרים.

סרגיי בזרוקוב נולד ב-18 באוקטובר 1973 במוסקבה. אביו ויטאלי בזרוקוב, היה שחקן ובמאי שעבד בתיאטרון סאטיריקון במוסקבה. אמו של סרגיי, נטליה בזרוקובה (לבית סורובה), סיימה את לימודיה במכללת גורקי לסחר סובייטי ועבדה כמנהלת חנויות.^{[3] [4]} סרגיי בזרוקוב נקרא על שם המשורר החביב על אביו, סרגיי יסנין.^[5]

לאחר שסיים את לימודי התיכון בבית הספר מספר 402 ברובע פרובסק במוסקבה בשנת 1990, הוא נכנס לבית הספר לאמנות בעיר.^[6] בשנת 1994 סיים את לימודיו במחלקה למשחק בבית הספר לאמנות במוסקבה, כשההתמחות הייתה כשחקן תיאטרון דרמה וקולנוע (בסדנתו של אולג טבקוב),^[7] והתקבל מיד ללהקת הסטודיו לתיאטרון מוסקבה בהדרכתו של אולג טבקוב.^[8]

סרגיי בזרוקוב ערך את הופעת הבכורה הקולנועית שלו בסרט "נוקטורן עבור תופים ואופנועים".^[9]

משנת 1995 ועד שנת 2000 עבד בתוכנית הסאטירית "בובות" ששודרה בערוץ NTV. בובות שימשו בתערוכה לייצוג אנשים מפורסמים, בעיקר פוליטיקאים. הוא דיבב בתוכנית שתים עשרה דמויות, ביניהן אישים מפורסמים כמו בוריס ילצין וולדימיר ז'ירינובסקי. בזרוקוב זכה לחשיפה רבה יותר כשחקן בתוכנית זו.^[10]

בשנת 2002 זכה בזרוקוב בפריצה הגדולה שלו; הוא לוהק לתפקיד של מנהיג הכנופיה סשה בלוב בסדרת הפשע הפופולרית הבריגדה. לאחר שידור הסדרה סרגיי בזרוקוב הפך לשם דבר ברוסיה.^{[10] [11]} באותה שנה גילם בזרוקוב את איוואן ברילינג במיני סדרה הבלשית ההיסטורית עזאזל, על ספר באותו שם מאת בוריס אקונין.

תפקידים אחרים הגיעו בעקבותיהם, כמו אירקלי בסרט צחוק הגורל 2, קצין באדמירל, סומרוקוב בסרט "חופשה באבטחה גבוהה" ורז'בסקי בסרט הבלדה של אולאן.

בשנת 2005 הגשים בזרוקוב את חלום ילדותו, כאשר גילם את המשורר סרגיי יסנין, שעל שמו הוא נקרא, במיני סדרה יסנין. הסדרה התבססה על הרומן "יסנין. סיפורו של רצח" שכתב אביו, ויטאלי, שגם גילם את יסנין בסרט משנת 1969 בשם "אנה סנגינה".

תפקיד בולט נוסף היה ישו בסדרה "האמן ומרגריטה" משנת 2005 והוא גם דיבב את האמן.

הוא דיבב את דמות הנסיך בסרט האנימציה "הנסיך ולדימיר" וידוע גם בתפקיד התיאטרון שלו צ'יצ'יקוב בהצגה "נשמות מתות" (שזיכה אותו בפרס הקומסומולץ המוסקבאי). בשנת 2006 הוא גילם את אלכסנדר פושקין, הידטע כמשורר הגדול ביותר בשפה הרוסית, בסרט "פושקין: הדו-קרב האחרון".

סרגיי גילם את הזמר הסובייטי הפופולרי ולדימיר ויסוצקי בסרט "ויסוצקי. תודה שאני חי" משנת 2011. CGI ואיפור כבד שימשו כדי לגרום לשחקן להיראות כמו ויסוצקי. בזרוקוב לא הופיע בקרדיטים לסרט ורק מאוחר יותר התגלה שהוא השחקן.

בשנת 2013 ייסד בזרוקוב את תיאטרון הדרמה המחוזי של מוסקבה. תיאטרון זה היה הראשון ברוסיה שהציג מופעים לאנשים עם לקות ראייה. התיאטרון המחוזי יחד סרגיי בזרוקוב, זכו בפרס אלנה מוחינה במועמדות פריצת הדרך לחדשנות בשנת 2013.

בשנת 2017, סרגיי שיחק בסרט "אחרי שהלכת", בבימוי אשתו אנה מאטיסון. הדרמה הקומית סיפרה את סיפורו של רקדן בלט שסבל מפציעה בעמוד השדרה ומחליט להעלות הופעת בלט מקורית.

על פי הסקר של ROMIR Monitoring, ברוסיה הוא כונה השחקן הפופולרי ביותר לשנת 2005.^[12]

במרץ 2014 חתם על מכתב תמיכה בעמדתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בנושא ההתערבות הצבאית של רוסיה באוקראינה.^[13]

בשנת 2018 שודרה סדרת הדרמה ההיסטורית גודונוב, בבימויו של אלכסיי אנדריאנוב של רשת רוסיה-1. סרגיי בזרוקוב גילם את הדמות הראשית - בוריס גודונוב.

בשנת 2020, הוא דגל בתיקוני 2020 לחוקת רוסיה, שמגדירים במיוחד את הנישואין כקשר בין גבר אחד לאישה אחת. הוא הסביר את עמדתו באומרו כי אין לאפשר למונחים 'הורה 1 והורה 2' להתקיים ברוסיה. "אני מפיץ אהבה בין גבר לאישה, ומעדיף שלא להתמודד עם שוויון מגדרי", אמר גם.^[14]

משנת 2000 עד 2015, הוא היה נשוי לשחקנית אירינה בזרוקובה (כדי להתחתן עם בזרוקוב היא נפרדה מהשחקן איגור ליוואנוב,^[15] הם התחתנו רשמית כאשר סרגיי שיחק בסדרת הטלוויזיה הבריגדה). בשנת 2015 הזוג נפרד.^{[16] [17]}

לאחר גירושיו מבזרוקובה, סרגיי התחתן עם הבמאית והתסריטאית אנה מאטיסון ב־11 במרץ 2016.^[18] ב -4 ביולי 2016 נולדה להם בת, מריה. ^[19]

בסוף 2013, התקשורת, שציטטה את אביו של בזרוקוב, דיווחה כי לסרגיי ילדים צעירים: הבת אלכסנדרה והבן איוואן; אמם זוהתה כשחקנית פטרבורגית בשם כריסטינה סמירנובה (ילידת 1983 בלטביה).^{[20] [21]}

• אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי בזרוקוב (ברוסית)
• סרגיי בזרוקוב, ברשת החברתית פייסבוק
• סרגיי בזרוקוב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• סרגיי בזרוקוב, ביישום טלגרם
• סרגיי בזרוקוב, ברשת החברתית אינסטגרם
• סרגיי בזרוקוב, ברשת החברתית טיקטוק
• סרגיי בזרוקוב, ברשת החברתית VK
• סרגיי בזרוקוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
• סרגיי בזרוקוב בתפקיד המשורר סרגיי יסנין

מדיה וקבצים בנושא סרגיי בזרוקוב בוויקישיתוף