סימפוניה מס' 53 (L'Impériale) של היידן

הסימפוניה מס' 53 ברה מז'ור "האימפריאלית" של יוזף היידן נכתבה בין השנים 1775 ל-1777^[1] וממוספרת כ-53 בכרך הראשון ברשימת היצירות של היידן על פי הובוקן (Hob. I\53). היא מן הסימפוניות הראשונות שנכתבו אחרי הסימפוניות שכמשוער הושפעו מתנועת "הסער והפרץ" ואופיה קליל ופשוט יותר מהן.

הסימפוניה מס' 53 נכתבה באמצע תקופת שירותו הממושכת של היידן בחצר הנסיך אסטרהאזיאך זמן חיבורה אינו ידוע במדויק. גרסתה הראשונה מתוארכת לשנים 1775–1777. עד לזמן זה הספיק לחבר עשרות סימפוניות על פי דרישת הנסיך אבל אז החל אסטרהאזי לדרוש מהיידן להתמקד בכתיבת אופרות. ייתכן שדרישה זו נבעה, בין השאר, מהיותן של הסימפוניות האחרונות של היידן, אלו המשויכות אל "הסער והפרץ", "כבדות" ומורכבות מדי בשביל אירועי החצר להם נועדו. הסימפוניות שהיידן כתב בהמשך היו על כן קלילות ובעלות מבנה תמטי פשוט יותר. דבר זה לא מנע מהסימפוניה הזו להיות אחת המוצלחות והפופולריות של היידן באותה עת, כאשר עותקים שלה נמכרו בכל אירופה.

הסימפוניה כתובה להרכב תזמורתי תקני המונה חליל, שני אבובים, שני בסונים, שתי קרנות, טימפני וכלי קשת. מבנה הפרקים וסדרם תואמים למבנה הטיפוסי של סימפוניות מן התקופה המאוחרת של היידן. פרקי הסימפוניה הם:

• לארגו מאסטוזו – ויואצ'ה
• אנדנטה
• מינואט-טריו
• פינאלה: קפריצ'יו – אלגרטו (או פרסטו^[2])

הפרק הראשון נפתח במבוא איטי ולאחריו חלק מהיר הכתוב כרגיל בצורת סונטה, נמרץ ועשיר באפקטים הרמוניים וריתמיים, האופייניים מאוד לסגנונו הבוגר של היידן.

הפרק השני הוא בצורת ווריאציות כפולות. הנושא לווריאציות הוא קליט ביותר, והפך במהרה לאחת המנגינות הפופולריות של היידן באותו הזמן.

המינואט של הסימפוניה הזו הוא נמרץ ועשיר, ומתחלף בטריו בעל אופי נינוח יותר עם סולו לחליל.

פרק הפינאלה של הסימפוניה קיים בשלוש גרסאות לפחות, כאשר ייתכן שאף אחת מהן אינה מקורית לחלוטין. הגרסה הראשונה, שכותרתה "אלגרטו" היא הגרסה הנחשבת למקורית. היא נכתבה יחד עם הסימפוניה עצמה והוכנה לדפוס על פי כתב היד של התפקידים שנמצאו בארכיב באסטרהאזי. ישנה אפשרות שגרסה זו נכתבה על ידי אחד מתלמידיו של היידן ובפיקוחו. תתכנה שתי סיבות לחיבור הגרסה השנייה; היידן לא היה מרוצה מהגרסה הקודמת, והחליט להחליפה בפתיחה של אופרה אלמונית שנוגנה אז בחצר של אסטרהאזי (לא ידוע אם האופרה עצמה היא של היידן) משנת 1777. לגרסה זו הכותרת "פרסטו". יכול להיות שהיידן השתמש במוזיקה זו משום שהאופרה האמורה הייתה אז פופולרית מאוד בחצר. לגרסה זו לא נמצאו תפקידי החליל והטימפני, והם הושלמו אחר כך. הגרסאות השלישית והרביעית של הפרק הרביעי הופיעו בהוצאות שונות באירופה, וידוע בבטחה כי אינן של היידן.

• מידע על היצירה "סימפוניה מס' 53 של היידן" באתר מיוזיק בריינז
• ביצוע של הסימפוניה