סטרואיד

סטרואידים (Steroids) הם מולקולות המכילות גרעין סטרואידי אשר בנוי מ-4 טבעות פחמניות קבועות (קבוצת ציקלופנטאן-פננטרן cyclopenta[a]phenantrene). הסטרואידים הם סוג של ליפידים עם שלד פחמני, שהידוע בהם הוא הכולסטרול. מקורם הוא בתרכובת האורגנית סטרול ומכאן שמם (דהיינו, מכאן התחילית Stero). אל הגרעין הסטרואידי נקשרות קבוצות שונות אשר יכתיבו פעילות שונה.

הסטרואידים הטבעיים כוללים את הורמוני המין הזכריים והנקביים (אנדרוגנים ואסטרוגנים), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה, וכן פרוגסטרון, מלחי מרה וסטרולים. כמו כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות רפואיות. סטרואידים סינתטיים מיוצרים על פי רוב מכולסטרול.

מרבית ההורמונים הסטרואידיים חוצים את ממברנות התאים ונקשרים לקולטנים תוך-תאיים. זאת בניגוד למרבית ההורמונים האחרים שנקשרים לקולטנים על גבי הממברנות. אחת הסיבות לכך היא שבשל היותם ליפידים, גדל הסיכוי שמולקולות הסטרואידים יתמוססו בממברנת תאי המטרה (שהיא שומנית בעיקרה), יכנסו אל תוך התא, ויפעלו שם.

מבנה של כולסטרול, מולקולת מוצא חשובה לסטרואידים רבים ומולקולה סטרואידית בעצמה (הנוצרת מסטרול). בסטרואידים, פחמנים 18 ומעלה אינם חייבים להימצא.

סוגי סטרואידים

סטרואידים אנאבוליים (כלומר, סטרואידים בוני רקמות) הם סטרואידים שנקשרים לקולטנים אנדרוגניים ובכך מאיצים גידול של שרירים ועצמות. סטרואידים אנאבוליים משמשים לעיתים ספורטאים בניגוד לכללי התחרות הספורטיבית.
קורטיקו-סטרואידים הם הורמונים סטרואידים המיוצרים על ידי בלוטת קליפת יותרת הכליה (קורטקס הכליה). ישנם שני סוגים של קורטיקוסטרואידים:
- גלוקו-קורטיקואידים - מווסתים אספקטים שונים של המטבוליזם ושל מערכת החיסון, ומשמשים כתרופה נגד דלקות, למשל אצל חולי אסתמה וחולי מפרקים. לדוגמה, קורטיזול הוא גלוקו-קורטיקואיד המדכא את מערכת החיסון ומשמש ברפואה לטיפול במושתלי איברים.
- מינראלו-קורטיקואידים - קורטקואידים מינרליים המסייעים בוויסות מערכת הדם. לדוגמה אלדוסטרון.
סטרואידי מין - תת-קבוצה של הורמוני מין האחראים להבדלים בין זכרים לנקבות.
פיטוסטרולים - סטרואידים המופיעים בצמחים.
ארגוסטרולים - סטרואידים המופיעים בפטריות.

מתן סטרואידים ברפואה

ברפואה משתמשים בסטרואידים סינתטיים המדמים סטרואידים אנדוגניים, למשל במקרים בהם ישנו חוסר בסטרואידים אנדוגניים (כתוצאה מבעיה בבלוטת יותרת הכליה, כגון אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה) על ידי מתן מינון פיזיולוגי שלהם בהתאם לנורמה שאמורה להיות מבחינה פיזיולוגית. במקרים בהם יש צורך לדכא הפרשה של סטרואידים אנדוגניים יינתן מינון גבוה מהנורמה אולם לא גבוה מדי (באמצעות מנגנון של משוב שלילי המביא להפחתת ההפרשה של ACTH), או במקרים בהם מעוניינים לדכא את מערכת החיסון, כגון במחלות דלקתיות או אוטו-אימוניות, שאז יינתן מינון גבוה מאוד יחסית של סטרואידים.

תכשירים סטרואידיים

הידרו-קורטיזון - הופך בגוף לקורטיזול ובעל פעילות זהה לקורטיזול, קצר טווח.
פרדינזון - פי ארבעה יותר יעיל מקורטיזול מבחינת פעילות אנטי דלקתית, אולם פחות יעיל מבחינת פעילות מינרלו-קורטיקואידית. לעיתים, כדי להקל על הטיפול בהורמון, ניתן במקומו ההורמון הסינתטי פרדניזון, משום שזמן החיים הארוך יותר שלו מאפשר ליטול אותו רק פעם אחת ביום, במקום נטילה בכל מספר שעות, כפי שנדרש בשימוש בהידרוקורטיזון.
דקסמתזון - מאוד יעיל מבחינת פעילות אנטי דלקתית (פי 25 מקורטיזול רגיל), ללא פעילות מינרלו-קורטיקואידית. במקרים בהם יש חשש לתסמונת קושינג - עודף של קורטיזול, מבוצע תבחין לילה בו נותנים דקסמתזון במינון של 1 גרם, שאמור לגרום להורדה של רמות הקורטיזול בבוקר מתחת ל-1.8 מיקרו-גרם לד"ל (מנגנון משוב שלילי).
פלורינף - זהו אלדוסטרון סינתטי, בעל פעילות אנטי דלקתית חזקה (פי עשרה מקורטיזול), וטווח פעילות קצר.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי של סטרואידים כוללות השפעה על העצם - סיכון לאוסטאופורוזיס ויצירת שברים כתוצאה מכך שסטרואידים מעודדים את פעילות האוסטאוקלסטים (תאים מפרקי עצם) ומעכבים את ספיגת הסידן במעי (לכן מומלץ ליטול סידן כטיפול תומך יחד עם טיפול בסטרואידים), עלייה בסבילות לאינסולין וסוכרת הנובעת מסטרואידים כתוצאה מכך שסטרואידים מעכבים את הנשא של הגלוקוז לתוך התא ולכן רמתו בדם עולה, יתר לחץ תוך-גולגולתי, קטראקט במיקום פוסטריורי, עיכוב גדילה אצל ילדים, מיופתיה - כאבי שרירים, עייפות, ולפעמים אף הרס שריר, דיכוי מערכת החיסון - על כל המשתמע מכך (עלייה בנטייה לזיהומים שונים). תופעות לוואי נוספות כוללות השמנה, תופעות עוריות כגון פורפורה, עור דק ושביר, צרידות, פנקראטיטיס אקוטי ועוד.

בנוסף לתופעות הלוואי הללו, יש לזכור כי מתן חיצוני של סטרואידים מביא לדיכוי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה, כתוצאה מקיום משוב שלילי המביא להורדה של CRH ושל ACTH.