סטפני קול
 | |
| סטפני קול | |
| לידה |
5 באוקטובר 1941 (בת 83) סוליהול, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1968 |
| מקום לימודים |
בית הספר למשחק בריסטול אולד ויק |
| בן או בת זוג |
פיטר בירל (1998–2004) |
| פרסים והוקרה |
קצינה במסדר האימפריה הבריטית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פטרישה סטפני קול, OBE (באנגלית: Patricia Stephanie Cole; נולדה ב-5 באוקטובר 1941)[1] היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה, רדיו וקולנוע אנגלייה. היא מוכרת מהופעותיה בתוכניות טלוויזיה כגון "טנקו" (1981–1985), הסיטקום "Open All Hours" (בשנים 1982–1985), הסדרה "The Return of the Antelope" (בשנים 1986–1988), סדרת הדרמה הקומית "A Bit of a Do" (מ-1989), הסיטקום "Waiting for God" (מחכים לאלהים; 1990–1994), הסיטקום "Keeping Mum" (ב-1997–1998), "דוק מרטין" (2004–2009), סדרת ההמשך "Still Open All Hours" (החל מ-2013), ובתפקיד סילביה גודווין באופרת הסבון של ITV "קורוניישן סטריט" (2011–2013).
ב-1992 זכתה קול בפרס הקומדיה הבריטית לשחקנית הטלוויזיה הטובה ביותר על תפקידה בסדרה "Waiting For God", ובפרס אופרות הסבון הבריטיות להופעה הקומית הטובה ביותר על הופעתה ב"קורוניישן סטרין". ב-2005 במסגרת חגיגות יום ההולדת של המלכה הוענק לה תואר קצינת מסדר האימפריה הבריטית (OBE).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קול נולדה בסוליהאל (אנ') שבווריקשייר. בין השנים 1958 ל-1960 בבית הספר למשחק של תיאטרון בריסטול אולד ויק, והשלימה את הכשרתה בתיאטראות רפרטוארים ברחבי הממלכה המאוחדת. הופעת הבכורה שלה בתיאטרון הייתה בגיל 17 כשגילמה את מאדאם ארקאטי התמהונית במחזה "Blithe Spirit" מאת נואל קאוורד. בגיל 63 שיחקה באותו תפקיד בהפקה מחודשת של המחזה שהועלה בתיאטרון סבוי בווסט אנד בשנת 2004.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד התפקידים הפופולרים והמזוהים ביותר עם קול היה הדמות של ד"ר ביאטריס מייסון בסדרה "טנקו" משנות השמונים של המאה העשרים. הדרמה מתארת את חייהן של נשים בריטיות בסינגפור אחרי הפלישה היפנית, ואת כליאתן במחנה שבויים. בסדרה תוארו במפורש התנאים המחרידים במחנה והאכזריות שמולה עמדו הנשים במהלך הכליאה. בין הנושאים שבהן עסקה הסדרה היו אונס, לידת עובר מת, לסביות, התאבדות, הפלה והמתת חסד. קול גילמה את דמות הרופאה, שהייתה קשוחה ורשמית ועם זאת גם טובת לב. היא שיחקה בסדרה בין השנים 1981 ל-1985 במשך שלוש עונות ובפרק ספיישל אחד.
באותה תקופה גילמה קול תפקיד נוסף של הלקוחה גברת דלפין פת'רסטון, אשה מבוגרת פרנואידית וקודרת, שכונתה בשם "האלמנה השחורה", בסדרה הקומית "Open All Hours" של ה-BBC. גברת פת'רסטון הייתה היריבה היחידה של גלדיס אימנואל שהתחרו על חסדיו של בעל החנות ארקרייט, בגילומו של רוני בארקר. ארקרייט פחד מחיזוריה והיה מתחבא כשראה שהיא מתקרבת אל החנות. קול הייתה בת ארבעים כששיחקה בתפקיד זה, וגילום דמות של אישה מבוגרת ממנה בהרבה הפך לסימן ההיכר שלה.
ב-1988 הצטרפה קול לשחקניות ת'ורה הירד, מגי סמית', ג'ולי וולטרס ופטרישה ראוטלדג' בעונה הראשונה של הסדרה "Talking Heads", שבה הוצגו מונולוגים מאת המחזאי אלן בנט עבור ה-BBC. קול גילמה בהצלחה רבה את דמותה של מוריאל במונולג של חצי שעה בשם "Soldiering On". במהלך השנים חזרה קול וביצעה מונולוג זה גם על הבמה בלונדון וגם ברדיו ה-BBC.
תפקיד מפורסם נוסף של קול היה בדמות דיאנה טרנט, אישה רגזנית שהיא צלמת עיתונות בדימוס, בקומדיית מצבים "Waiting for God" ששודר מ-1990 עד 1994. על אף שדיאנה הייתה אמורה להיות גמלאית, קול הייתה בת 48 בלבד כשקיבלה את התפקיד. ב-1992 זכתה קול בפרס הקומדיה הבריטית (אנ') לשחקנית הקומית הטובה ביותר בטלוויזיה.
מ-2004 עד 2009 כיכבה קול לצדם של מרטין קלונס וקרוליין קאץ בסדרת הדרמה-קומית של ITV "דוק מרטין" בתפקיד ג'ואן נורטון, דודתו של ד"ר מרטין אלינגהם (שגילם קלונס). ב-2006 כיכבה קול בדרמה זוכת הבאפט"א של ויקטוריה ווד "עקרת בית, 49" המתרחשת בתקופת מלחמת העולם השנייה. קול גילמה את גברת וייט מנהלת ארגון המתנדבות WVS (אנ'). ב-2008 שיחקה קול בתפקיד קטן בקומדיה הרומנטית "מיס פטיגרו" בדמות מיס הולט הבוסית הממורמרת של מיס פטיגרו.
באפריל 2011 הצטרפה קול לצוות השחקנים של אופרת הסבון "קורוניישן סטריט" בתפקיד סילביה גודווין, אמו של הדמות ריי קרופר. באוגוסט ב-2012 לוהקה לעיבוד המחודש של המותחן "הגברת נעלמת" משנת 1938, שהופק על ידי ה-BBC.[1]
באוגוסט 2013 פורסם שקול עזבה את "קורוניישן סטריט", תכף אחרי שהבת שלה בסדרה אובחנה כחולת סרטן.[2][3]
מאז 2013 חזרה קול להופיע בתפקיד דלפין פת'רסטון בסיטקום "Still Open All Hours". היא מככבת לצדם של דייוויד ג'ייסון, לינדה בארון ומגי אולרנשו.[4]
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על במות התיאטרון מופיעה קול יותר מחמישים שנה. ב-1968 השתתפה במחזה "מלכודת העכברים" בתפקיד מיס קייסוול בתיאטרון אמבסדורס. ב-1983 שיחקה במחזה "Noises Off" בתיאטרון סבוי. ב-1989 הופיעה במחזה "מגנוליות מפלדה" בתיאטרון ליריק, וב-1999 ב"קוורטט" בתיאטרון אלברי. תפקידה הבולט ביותר בתיאטרון היה בדמות בטי בקומדיה "A Passionate Woman" מאת קיי מלור (אנ'). הצגת הבכורה של המחזה בבימויו של נד שרין (אנ') הייתה בתיאטרון הקומדיה ב-1994, והוצג במשך תשעה חודשים.
רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קול השתתפה במספר סדרות רדיו. היא כיכבה בקומדיה "Ed Reardon's Week" בתפקיד אוליב, סטודנטית בכיתה של אד, ברדיו 4 של ה-BBC. תפקידים נוספים ברדיו היו בדמות קרולין נאפ-שייפי לצדם של בנדיקט קמברבאץ' ורוג'ר אלאם בסיטקום המצליח "Cabin Pressure".[5]
עיסוקים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1998 תועדה הקריירה של קול בסדרה הדוקומנטרית של ה-BBC בשם "Funny Women".[6] באותה שנה יצא לאור האוטוביוגרפיה שלה "A Passionate Life". את ההקדמה לספר כתב במאי התיאטרון הבריטי נד שרין (אנ').
אותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002 הוענק לקול תואר מאסטר באמנות מטעם אוניברסיטת בריסטול. ב-2005 הוענק לה תואר קצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) על תרומתה לדרמה ולצדקה, במסגרת חגיגות לציון יום הולדת המלכה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1973 התחתנה קול עם במאי הלחימה הנרי מרשל. הוא היה אחד ממייסדי האקדמיה הבריטית של משחק לחימה "British Academy of Dramatic Combat".[7] לבני הזוג בת אחת שנולדה ב-1973. השניים התגרשו ב--1988. ב-1998 התחתנה קול עם השחקן פיטר בירל, שפגשה אותו שלושים שנה אחרי שהם הופיעו יחד בהפקה של המחזה "ריצ'רד השני" בתיאטרון בריסטול אולד ויק.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1978 | International Velvet | מורה | ||
| 1978 | לילי | Lillie | אגנס לנגטרי | סדרת טלוויזיה |
| 1979 | That Summer! | גברת מייוורינג | ||
| 1981–1985 | טנקו | Tenko | ד"ר ביאטריס מייסון | |
| 1982–1985 | Open All Hours | גברת דלפין פת'רסטון | ||
| 1988 | Talking Heads | מוריאל | בפרק "Soldiering On" | |
| 1989 | A Bit of a Do | בטי סיליטו | ||
| 1990–1994 | Waiting for God | דיאנה טרנט | ||
| 1991 | פוארו | Agatha Christie's Poirot | גברת לייסי | בפרק "The Theft of the Royal Ruby" |
| 1997–1998 | Keeping Mum | גברת ביר | ||
| 1999 | Grey Owl | אדה בילייני | ||
| 2001 | Life As We Know It | ליזי קמרון | ||
| 2004–2009 | דוק מרטין | Doc Martin | ג'ואן נורטון | |
| 2008 | מיס פטיגרו | Miss Pettigrew Lives for a Day | מיס הולט | |
| 2011–2013 | קורוניישן סטריט | Coronation Street | סילביה גודווין | [8] |
| 2013– | עדיין פתוחים ברציפות | Still Open All Hours | גברת דלפין פת'רסטון | |
| 2013 | הגברת נעלמת | The Lady Vanishes | אוולין פלודפורטר | |
| 2014– | Man Down | נסטה | ||
| 2019 | ג'נטלמן ג'ק | Gentleman Jack | קרוליין ווקר | סדרת טלוויזיה |
| 2021 | The Cleaner | ויויאן | פרק: "The Aristocrat" | |
| 2022 | הבית | The House | אלינור | דיבוב |
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1992 - פרס הקומדיה הבריטית - השחקנית הקומית הטובה ביותר בטלוויזיה על הופעתה ב-"Waiting for God"
- 2012 - פרסי אופרת הסבון הבריטיות - ההופעה הקומית הטובה ביותר על תפקידה ב"קורוניישן סטריט".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטפני קול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סטפני קול, באתר AllMovie (באנגלית)
סטפני קול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סטפני קול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- סטפני קול באתר אוניברסיטת בריסטול
- סטפני קול באתר Aveleyman
- ראיון עם סטפני קול לכבוד יום הולדתה ה-75 באתר USAToday.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Stephanie Cole profile, imdb.com; accessed 31 January 2015.
- ^ 'Coronation Street': Stephanie Cole leaves Sylvia Goodwin role, digitalspy.co.uk; accessed 31 January 2015.
- ^ Coronation Street: Stephanie Cole was originally intended to have a large role in Hayley exit plot, RadioTimes.com; accessed 31 January 2015.
- ^ IMDb 'Still Open all Hours' Cast; accessed 15 January 2016
- ^ Cabin Pressure profile, bbc.co.uk; accessed 31 January 2015.
- ^ Funny Women profile, IMDb.com; accessed 31 January 2015.
- ^ Archived 9 May 2008 at the Wayback Machine.
- ^ BBC News – Stephanie Cole to join Coronation Street cast