שקודרה
| |||
 | |||
| כיכר הדמוקרטיה בשקודרה | |||
| מדינה |
 אלבניה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז שקודרה | ||
| ראש העיר | Lorenc Luka | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-4 לפנה"ס | ||
| שטח | 15 קמ"ר | ||
| גובה | 13 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 76,000 (1 באוקטובר 2011) | ||
| ‑ צפיפות | 7,309 נפש לקמ"ר (2008) | ||
| קואורדינטות | 42°04′00″N 19°30′00″E / 42.066666666667°N 19.5°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.shkodra.gov.al | |||
שקודרה (באלבנית: Shkodra או Shkodër)[1], היא העיר הרביעית בגודלה באלבניה. העיר נמצאת בצפון המדינה ושוכנת על הגדה המזרחית של האגם שנקרא על שמה - אגם שקודרה. שקודרה היא בירת מחוז שקודרה, הממוקם בצפון מערב אלבניה. העיר נוסדה בסביבות המאה ה-4 לפנה"ס. ב-1400 העיר הייתה המרכז של ההומניזם האלבני. בשקודרה נולדו הוגי דעות בולטות כמו מרין ברלטי (Marin Barleti) ומרין בצ'יקמי (Marin Becikemi). בשקודרה הוקם ב-1639 המצפה האסטרונומי הראשון בבלקן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקודרה נוסדה סביב המאות הרביעית והחמישית לפנה"ס. ייתכן כי מקור שמה הוא "שקו דרינון" (Sco' Drinon) שמשמעותו 'המקום בו נהר הדרין הולך'[דרוש מקור]. מחפירות ארכאולוגיות שנערכו בטירה רוזפה (Rozafa) שבשקורדה, אנו מסיקים כי המרכז היה מיושב מאז תקופת הברונזה. העיר נכבשה על ידי הרומאים בשנת 168 לפנה"ס, על ידי הסלאבים בשנה 1040, ולאחר מכן על ידי משפחת בלשאי (Balshaj), על ידי הרפובליקה של ונציה, ובשנת 1479 על ידי העות'מאנים - לאחר שדיכאו התנגדות רבת-עוצמה במצודה. העות'מאנים שלטו בעיר עד מלחמת הבלקן הראשונה והיא הייתה יחד עם אדירנה ויואנינה משלושת המבצרים המשמעותיים של האימפריה העות'מאנית ברומליה[2]. במהלך מלחמה זאת, העיר באה במצור במשך 7 חדשים, מ-28 באוקטובר 1912 - 23 באפריל 1913, על ידי כוחות סרביה ומונטנגרו. מפקד העות'מאנים בעיר, אסעד פשה זכה לתהילה על העמידה האיתנה במלחמה[3], אל מול מתקפות חוזרות ונשנות במהלך המצור[4][5], בהם היו למונטנגרים אבדות רבות[6]. אולם לאחר מתקפה חזקה ובעקבות מחסור במים נכנע אסעד פשה לצבא מונטנגרו[7]. הכניעה נתקבלה בזעם בטורקיה שראתה באסעד פשה בוגד[8]. ימים מועטים לאחר מכן נכנעה מונטנגרו ללחץ של אוסטרו-הונגריה, בניגוד להבטחה במהלך המצור שלעולם לא יוותרו על העיר[6] וב-14 במאי 1913 השיגה את כוחותיה מהעיר. יום קודם לכן שרפו המונטנגרים את השוק העירוני ובזזו אותו[9].
בסוף מאי 1913, נקבע בהסכם לונדון (1913) ששקודרה תהיה חלק מאלבניה שעצמאותה הוכרה בהסכם זה.
במלחמת העולם הראשונה הגיעו הכוחות הסרבים לשקודרה בסוף יוני 1915[10]. בינואר 1916 נכבשה העיר על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, והיא היוותה מרכזה של האוסטרים בשטחי אלבניה שכבשה. לקראת סוף המלחמה נכנסו כוחות צרפת לעיר והם החזיקו בה בסיום המלחמה בנובמבר 1918. במרץ 1920 עזבו הצרפתים ושקודרה הועברה לשלטון אלבניה.
בדצמבר 1924 הייתה שקודרה היעד הראשון שנכבש בידי צבאו של זוגו הראשון, מלך אלבניה בעת השתלטותו, בגיבוי יוגוסלביה על אלבניה[11].
המבצר של שקודרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם המבצר של שקודרה הוא רוזפה, ויש לה היסטוריה בת כמה אלפי שנים. הטירה נבנתה על גבעה גבוהה, מכוסה לחלוטין בסלעים בלתי עבירים. בשל מיקומה האסטרטגי היה זה מעוז בלתי מעורער במשך מאות שנים. שקודרה הייתה בירתו של עם האילירים ובחפירות שנערכו נמצאו עובדות שמראה כי כבר בעת האילירים הטירה שימשה להגנה על האוכלוסייה המקומית שחיו מתחת לה. בשל ההיסטוריה עתיקת היומין של הטירה, היא זכתה לשם אגדי בפי תושבי העיר.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שקודרה
- שקודרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בעבר נקראה גם Scutari
- ^ שיחה עם ג'אויד ביי, החרות, 11 במרץ 1913
- ^ ההגנה על סקוטרי וגבורה, החרות, 10 באפריל 1913
- ^ משדה המערכה המונטוניגרית, מוריה, 11 בנובמבר 1912
מה עם סקוטרי, מוריה, 6 בדצמבר 1912 - ^ מערכות המלחמה, החרות, 24 בפברואר 1913
- ^ 1 2 המלחמה, הצפירה, 16 בפברואר 1913
- ^ פרטים על נפילת סקוטרי, החרות, 7 במאי 1913
- ^ אסעד פשה יישאר באלבניה, החרות, 3 ביולי 1913
- ^ Albania in the Twentieth Century, A History: Volume I: Albania and King Zog, pages 42-43
- ^ ההרשחורים הגיעו לשקודרה, החרות, 2 ביולי 1915
- ^ מרד באלבניה, דואר היום, 17 בדצמבר 1924
המרד באלבניה, דואר היום, 18 בדצמבר 1924
