שושנות ים
שושנות-ים | |
---|---|
כמה סוגים של שושנות ים | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | צורבים |
מחלקה: | אלמוגים |
תת־מחלקה: | ששאים |
סדרה: | שושנות-ים |
שם מדעי | |
Actiniaria |
שושנת ים (שם מדעי: Actiniaria) היא סדרה של בעלי חיים שוכני מים, שרובם ישיבים, הקרויים על שם הפרח היבשתי, וניזונים מסינון המים באמצעות זרועותיהם. שושנות-ים נמנות עם על-מערכת הנבוביים, מערכת הצורבים, מחלקת האלמוגים. שושנה היא, בדרך כלל, פוליפ סוליטרי (יחידני) עם תאים צורבים בזרועותיו. אותם תאים משמשים את השושנה לשיתוק הטרף ותפיסתו, ואז הוא נגרר על ידי הזרועות לתוך פה השושנה לעיכול בקיבה. לשושנות הים רגל יחידה שברוב המינים מעוגנת לסלעים או לחול. מינים מסוימים מתחברים לאצות גדולות וחלק שוחים ללא חיבור כלל. רבות מהן מקיימות קשרי סימביוזה חשובים עם מינים חד תאיים מסוימים של אצות ירוקות ששוכנים לצד תאי קיבתן של השושנות. שושנת הים מרוויחה מתוצרי הפוטוסינתזה של האצות, בעיקר חמצן, גלוקוז ואלנין. האצות מצידן זוכות לחשיפה מתמדת לאור שמש, שהשושנות דואגות שיקבלו. רוב המינים חיים בשוניות טרופיות אך חלקם הסתגלו למים קרירים יותר, לשוניות רדודות ואף לסביבות חול ואצות.
לשושנות הים ארס המורכב מרעלן עצבי שתפקידו לשתק טרף כמו דגים וסרטנים קטנים ומשמש גם להגנה על שושנת הים מטורפים. בפגיעה באדם, הארס יכול להכאיב ולגרום לנפיחות במקום הפגיעה אך לרוב איננו קטלני. החריגים מכלל זה הם מספר מינים של שושנות ים (בעיקר המין Actinodendron arboreum, המין Phyllodiscus semoni ובני המשפחה Stichodactylidae), שעלולים להיות קטלניים עקב פגיעה בתפקוד הכליות והנשימה או בגרימת הלם אנפילקטי.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשושנות-ים יש שתי צורות של רבייה:
הרבייה האל-מינית מתבצעת באמצעות חלוקת הגוף לשני חלקים או יותר. חלקים אלה נפרדים זה מזה, וכל אחד מהם גדל ומשלים את עצמו לשושנת-ים בוגרת. רבייה אל-מינית זו שכיחה אצל שושנות-ים הנתונים בתנאי חיים-קשים; אך בתנאי חיים תקינים מתרבות שושנות-הים ברבייה מינית.
אצל רוב שושנות-הים המינים (זכר ונקבה) נפרדים. בעונת הרבייה – יוצאים תאי זרע מגוף הזכר, שוחים במים ונכנסים לתוך גופה של הנקבה, שם הם מפרים את תאי הביצה המתפתחים בגוף. מן הביצה המופרית מתפתחת פגית שחיינית, הנקראת פלנולה. הפלנולה שוחה עד שהיא מתיישבת על מצע מתאים ומתפתחת לשושנת-ים בוגרת[1]. רוב הפגיות נטרפות, ורק מעטות מהן מצליחות להינצל מטורפיהן ומגיעות לבגרות.
סימביוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שושנות-ים רבות מקיימות קשרי-סימביוזה (חיי שיתוף) עם בעלי-חיים אחרים, בכך שהן מספקות להם הגנה, וכגמול בעלי החיים שזוכים להגנה מסייעים לשושנת-הים להשיג את מזונה. לדוגמה:
- השושנתן המתחפר הוא מין של שושנת-ים גדולה, החיה בים-סוף ומקימת סימביוזה עם דג קטן מסוג שושנונים. השושנתן המתחפר מספק לשושנון הגנה, והדג מספק לו חלק ממזונו.
- שושנות-ים אחרות, כגון המין הנקרא שושן נזירן, מקימות סימביוזה עם סרטנים מן המין הנקרא סרטן נזיר. הסרטן הנזיר "מרכיב" את שושנת-הים על הקונכייה הריקה של החילזון שבה הוא מתגורר; שושנת-הים מספקת לסרטן הנזיר הגנה, והסרטן מסייע לה בהשגת מזונה.
-
שושנת ים
-
שושנון כתום מזויף בבית שושנת הים שלו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'יימס פרוסק, ידידות מופלאה, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 140, ינואר 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שושנות ים, באתר ITIS (באנגלית)
- שושנות ים, באתר NCBI (באנגלית)
- שושנות ים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- שושנות ים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שושנות ים, באתר GBIF (באנגלית)
- שושנות ים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תגלית: שושנת ים שחיה בקרח באנטארקטיקה, מתוך "הזנב הארוך", 18 בינואר 2014
- "הישר מהסיוטים שלכם": יצור מצמרר עם עשרות זרועות נמצא בחופי אוסטרליה", אתר וואלה, חדשות, 31 בדצמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוגב ישראלי, מדוזות תחת מתקפה: מחקר ישראלי חושף זליגת טפילים של שושנת ים נוברת, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024