רונאלד קומאן

רונאלד קומאן
Ronald Koeman

מידע אישי
לידה	21 במרץ 1963 (בן 61) זנדם, הולנד
גובה	1.81 מטר
עמדה	קשר, בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980–1983 1983–1986 1986–1989 1989–1995 1995–1997 חרונינגן אייאקס פ.ס.וו. איינדהובן ברצלונה פיינורד 89 (33) 94 (23) 98 (51) 192 (67) 60 (19)
נבחרת לאומית כשחקן
1983–1994 הולנד 78 (14)
קבוצות כמאמן
1997–1998 1998–2000 2000–2001 2001–2005 2005–2006 2006–2007 2007–2008 2009 2011–2014 2014–2016 2016–2017 2018–2020 2020–2021 2023– הולנד (עוזר מאמן) ברצלונה (עוזר מאמן) ויטסה ארנהיים אייאקס בנפיקה ליסבון פ.ס.וו. איינדהובן ולנסיה א.ז. אלקמאר פיינורד סאות'המפטון אברטון הולנד ברצלונה הולנד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רונאלד קומאן (בהולנדית: Ronald Koeman; ‏נולד ב־21 במרץ 1963) הוא מאמן נבחרת הולנד בכדורגל וכדורגלן עבר הולנדי אשר שיחק בעמדת הבלם.

לאחר כיבוש שער הניצחון של ברצלונה בגמר ליגת האלופות של 1992, הפך לכדורגלן הראשון שכבש שער בשני משחקי גמר אירופאים שונים שנתיים ברציפות^[1].

קומאן, יליד זאנדאם, החל את הקריירה המקצוענית שלו בשנת 1980 במדי חרונינגן^[2]. אחרי ששיחק מאוחר יותר בקריירה במדי אייאקס אמסטרדם, פ.ס.וו וברצלונה^[3], הוא סיים את הקריירה שלו במדי פיינורד. במהלך הקריירה שלו הוא זכה פעמיים בגביע אירופה לאלופות, 5 פעמים באליפות ליגת העל ההולנדית, 4 אליפויות ליגת העל הספרדית, פעם אחת בגביע הספרדי והוא גם היה שותף לזכייתה של נבחרת הולנד ביורו 1988. ב-1987 ו-1988 קומאן זכה פעמיים ברציפות בתואר כדורגלן השנה בהולנד^[2].

אף על פי שתפקידו היה בלם, קומאן היה ידוע בבעיטות חופשיות חזקות באופן נדיר ברגלו הימנית ומומחיותו בזכייה בכדורים מתים שעזרה לו לכבוש שערים משמעותיים רבים למען קבוצתו, ואחד השערים הזכורים ביותר שלו היה מבעיטה חופשית במדי ברצלונה בגמר גביע אירופה לאלופות 1992. הוא שיחק במדי הנבחרת הלאומית של הולנד במהלך טורנירי מונדיאל 1990 ומונדיאל 1994, וצבר במדי הנבחרת סך הכול 78 הופעות בהן כבש 14 שערים.

בשנת 1988, לאחר משחק חצי גמר היורו מול גרמניה (שנגמר בניצחון הולנדי 2:1) בהמבורג, קומאן ניגב את הזיעה מגבו באופן פרובוקטיבי בעזרת חולצתו של עמיתו הגרמני אולף תון כאילו השתמש בנייר טואלט, מול הקהל הגרמני. על המעשה הזה הוא התחרט בפומבי מאוחר יותר.

אחרי הקדנציה הקצרה שלו במשחק בפיינורד, קומאן פרש ממשחק מקצועני. מיד לאחר פרישתו, התמנה קומאן לחלק ממערך האימון של הנבחרת שאותה הדריך אז חוס הידינק לקראת מונדיאל 1998 בצרפת יחד עם יוהאן ניסקנס ופרנק רייקארד. אחרי המונדיאל קומאן קיבל את משרת עוזר המאמן של ברצלונה. בשנת 2000, הוא קיבל את משרת האימון הראשונה שלו בקבוצת ויטסה ארנהיים, אותה הצליח במהרה להביא לשחק במסגרת גביע אופ"א בהצלחה רבה, כשלרשות המועדון היה תקציב קטן מאוד יחסית למועדונים אחרים.

שנה אחר כך, ב-2001, קומאן התמנה להיות מאמן המועדון הגדול הראשון שלו, אייאקס. הונה של אייאקס צמח משמעותית לאחר שמאז שקומאן הגיע, הצלחה רבה נרשמה לזכות הקבוצה. קומאן זכה בעונתו הראשונה בקבוצה בדאבל בעונת 2001/2002. אף על פי שזכו שוב בתואר האליפות בעונת 2003/2004, אייאקס נחשבה לקבוצה מספר שתיים בהולנד אחרי פ.ס.וו איינדהובן, וקומאן התפטר ממשרת האימון במועדון אחרי שהקבוצה הודחה מגביע אופ"א על ידי אוסר בפברואר 2005^[4].

קומאן חזר מהר מאוד למשחק אחרי האכזבה שנבעה מהתפטרותו מאייאקס בפברואר 2005, כאשר לקח על עצמו את משרת המאמן באלופה הפורטוגלית בנפיקה ליסבון, וירש בתפקיד את מאמן העל האיטלקי ג'ובאני טרפטוני. בבנפיקה זכה רק בסופרקאפ הפורטוגלי. עקב העובדה שסיים במקום השלישי בליגה (אחרי פורטו וספורטינג ליסבון) והודח מהגביע הפורטוגלי ברבע הגמר (על ידי ויטוריה דה גימארייש) - ועקב הצעת עבודה מפ.ס.וו - קומאן נאלץ לעזוב את המועדון שנה אחת לפני תום החוזה שלו בקבוצה; וזאת על אף ההצלחה של בנפיקה בליגת האלופות באותה השנה - הקבוצה העפילה עד לרבע הגמר, אז הודחה על ידי ברצלונה^[5].

ביוני 2014 חתם קומאן על חוזה ל-3 שנים בסאות'המפטון מליגת הפרמייר ליג האנגלית^[6]. לאחר שתי עונות בסאות'מפטון, מונה קומאן למאמן אברטון ב-14 ביוני 2016. הוא נחל הצלחה יחסית בעונתו הראשונה במועדון, הוביל את המועדון למקום השביעי והשיג את הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית. ב-23 באוקטובר 2017 קומאן פוטר מאימון אברטון, מכיוון שהקבוצה דורגה במקום ה-18 לאחר תשעה מחזורים^[7].

ב-6 בפברואר 2018 קומאן מונה למאמן נבחרת הולנד^[8]. קומאן רשם הצלחה עם נבחרת הולנד: הנבחרת עלתה לגמר טורניר ליגת האומות, שם הפסידה לפורטוגל - ובטורניר מוקדמות יורו 2020, נבחרת הולנד סיימה במקום השני בבית והעפילה לטורניר היורו.

ב-19 באוגוסט 2020 מונה קומאן למאמן ברצלונה, בה שיחק במשך שש עונות, במקומו של קיקה סטיין שפוטר^[9]. בעקבות זאת, עזב קומאן את תפקידו כמאמן נבחרת הולנד בכדורגל^[10]. ב-28 באוקטובר 2021, לאחר הפסד ליגה 0–1 לראיו ואיקאנו, פוטר קומאן מתפקידו^[11]. עם זאת, קיבל מברצלונה פיצוי בגובה 10 מיליון יורו על פיטוריו^[12].

ב-6 באפריל 2022, לאחר שמאמן הנבחרת לואי ואן חאל הודיע כי הוא סובל מסרטן הערמונית, הודיעה התאחדות הכדורגל ההולנדית כי קומאן ימונה למאמן הנבחרת לאחר מונדיאל 2022^[13]. ב-23 בינואר 2023 נכנס רשמית לתפקיד.

הוא נשוי ואב לשלושה. אחיו של קומאן, ארווין, שימש כמאמן בית"ר ירושלים^[14].

במאי 2020 הוחש לבית חולים באמסטרדם לאחר שחש ברע ועבר אירוע לב. הוא עבר צינתור בליבו ושוחרר מכית החולים לאחר יומיים^[15].

• רונאלד קומאן, ברשת החברתית פייסבוק
• רונאלד קומאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רונאלד קומאן, ברשת החברתית אינסטגרם
• רונאלד קומאן, באתר Transfermarkt
• רונאלד קומאן, באתר Soccerway
• רונאלד קומאן, באתר BDFutbol
• רונאלד קומאן, באתר National Football Teams
• רונאלד קומאן, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• מיכאל יוכין‏, רונאלד דאק: קומאן הוא האיש הנכון במקום הנכון, בזמן הלא נכון, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2020

נבחרת הולנד – יורו 1988 (מקום ראשון)
1 ואן ברויקלן • 2 ואן טיחלן • 3 טרוסט • 4 ר. קומאן • 5 וינטר • 6 ואן ארלה • 7 וננבורג • 8 מוהרן • 9 בוסמן • 10 חוליט • 11 ואן טסחיפ • 12 ואן באסטן • 13 א. קומאן • 14 קיפט • 15 קוברמנס • 16 היילה • 17 רייקארד • 18 סורבין • 19 קרוזן • 20 ואוטרס • מאמן: מיכלס		הולנד

נבחרת הולנד – מונדיאל 1990
1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 רייקארד • 4 ר. קומאן • 5 ואן טיחלן • 6 ואוטרס • 7 א. קומאן • 8 וננבורג • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ויטסחה • 12 קיפט • 13 רוטחס • 14 טסחיפ • 15 רוי • 16 היילה • 17 גילהאוס • 18 פראסר • 19 ואן לואן • 20 וינטר • 21 בלינד • 22 מנזו • מאמן: ביינהאקר		הולנד

נבחרת הולנד – יורו 1992
1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 ואן טיחלן • 4 קומאן • 5 בלינד • 6 ואוטרס • 7 ברגקאמפ • 8 רייקארד • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ואן טשחיפ • 12 קיפט • 13 מנזו • 14 ויטסחה • 15 וינטר • 16 בוס • 17 דה בור • 18 יונק • 19 ויסקאל • 20 רוי • מאמן: מיכלס		הולנד

נבחרת הולנד – מונדיאל 1994
1 דה חוי • 2 פ.דה בור • 3 רייקארד • 4 קומאן • 5 ויטסחה • 6 ואוטרס • 7 אוברמארס • 8 יונק • 9 ר.דה בור • 10 ברגקאמפ • 11 רוי • 12 בוסמן • 13 ואן דר סאר • 14 ואן גובל • 15 בלינד • 16 ניומן • 17 טאומנט • 18 ולקס • 19 ואן פוסן • 20 וינטר • 21 דה וולף • 22 סנדלרס • מאמן: אדבוקאט		הולנד

נבחרת הולנד – יורו 2024
1 פרברוחן • 2 ואן דה ון • 3 דה ליכט • 4 ואן דייק • 5 אקה • 6 דה פריי • 7 ברחוויין • 8 ויינאלדם • 9 וחהורסט • 10 ממפיס • 11 חאקפו • 12 פרימפונג • 13 ביילו • 14 ריינדרס • 15 חירטרואידה • 16 וירמן • 17 בלינד • 18 מאלן • 19 סימונס • 20 מאטסן • 21 זירקזיי • 22 דומפריס • 23 פלקן • 24 חראפנברך • 25 ברובי • 26 סחאוטן • מאמן: קומאן		הולנד

כדורגלן השנה בהולנד

1984: חוליט • 1985: ואן באסטן • 1986: חוליט • 1987: קומאן • 1988: קומאן • 1989: רומאריו • 1990: ואוטרס • 1991: ברגקאמפ • 1992: ברגקאמפ • 1993: ליטמאנן • 1994: דה בור • 1995: ניליס • 1996: דה בור • 1997: סטאם • 1999: ואן ניסטלרוי • 2000: ואן ניסטלרוי • 2001: ואן בומל • 2002: ואן הוידונק • 2003: קז'מן • 2004: מקסוול • 2005: ואן בומל • 2006: קאוט • 2007: אלווס • 2008: הייטינחה • 2009: אל חמדאווי • 2010: סוארס • 2011: יאנסן • 2012: ורטונגן • 2013: בוני • 2014: בלינד • 2015: ויינאלדם • 2016: קלאסן • 2017: אל-אחמדי • 2018: זיאש • 2019: דה ליכט • 2020: - • 2021: טאדיץ' • 2022: חקאפו • 2023: קקצ'י • 2024: דה יונג

מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות	1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו 1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי 1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות	1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה

מאמני ברצלונה

בארו (1917) • גרינוול (1917-23) • ספאונסר (1923-24) • פוזוני (1924) • קירבי (1924-26) • קוהן (1926-27) • פורנס (1927-29) • בלאמי (1929-31) • גרינוול (1931-33) • קוהן (1933-34) • פלאטקו (1934-35) • אוקונל (1935-40) • פלאנס (1940-41) • רמון גוסמאן (1941-42) • נוגס (1942-44) • סמיטייר (1944-47) • פרננדס (1947-50) • ליורנס (1950) • דאוצ'יק (1950-1954) • פופו (1954-55) • פלאטקו (1955-56) • בלמניה (1956-58) • הררה (1958-60) • רבאסה (1960) • ברוצ'יץ' (1960-61) • אוריסאולה (1961) • מירו (1961) • קובאלה (1961-63) • גונסלבו (1963) • אלברס (1963-64) • סאסוט (1964-65) • אולסן (1965-67) • ארטיגס (1967-69) • סגר(ז) (1969) • בקינגהאם (1969-71) • מיכלס (1971-75) • וייסויילר (1975-76) • רואיס(ז) (1976) • מיכלס (1976-78) • מולר (1978-79) • ריפה (1979-80) • הררה (1980) • קובאלה (1980) • הררה (1980-81) • לאטק (1981-83) • רומרו(ז) (1983) • מנוטי (1983-84) • ונבלס (1984-87) • אראגונס (1987-88) • יוהאן קרויף (1988-91) • רשאק(ז) (1991) • קרויף (1991-96) • רובסון (1996-97) • ואן חאל (1997-2000) • סרה פרר (2000-01) • רשאק (2001-02) • ואן חאל (2002-03) • דה לה קרוס (2003) • אנטיץ' (2003) • רייקארד (2003-08) • גוארדיולה (2008-12) • וילאנובה (2012-13) • ראורה(ז) (2012-13) • מרטינו (2013-14) • אנריקה (2014-17) • ואלוורדה (2017-20) • סטיין (2020) • קומאן (2020-21) • צ'אבי (2021-)