קריצה
קריצה היא מחווה גופנית בה האדם סוגר את אחד מעפעפי עינו ואחר פותח אותו. הקריצה יכולה להיות רצונית ולשמש כמסר סמוי או גלוי, על פי קוד-התנהגות חברתי מוסכם או כעווית בלתי רצונית.
לא כל בני האדם מסוגלים לקרוץ, וחלק מהם מסוגלים לקרוץ רק בעין אחת (בדרך כלל בעין שאינה דומיננטית).
משך הקריצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שמצמוץ היא פעולה ספונטנית החיונית לתפקוד העין, ומתרחשת במתואם בשני העפעפיים ולה מאפייני קצב וזמן שכיחים (בין 300 לבין 400 מילישנייה לפעולת מצמוץ אחת ובממוצע 10 פעולות מצמוץ בדקה) - הרי שקריצה יכולה להימשך זמן רב יותר ואינה מתאפיינת בקצב מסוים.
מסר הקריצה בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרבויות שונות מייחסות משמעויות שונות לקריצה. למשל, בחלק מהתרבויות קריצה של גבר לאישה או של אישה לגבר נחשבת למעשה בוטה או גס.
קיומו של אימוג'י של קריצה מעידה על שכיחות המחווה בתרבויות שונות.
בתרבות בישראל הקריצה משמשת בהעברת מסרים שונים:
- מסר של חיבה או קרבה.
- מסר שמעיד על אי נכונות הדברים שנאמרים על ידי הקורץ.
- מסר מיני סמוי.
- מסר של סוד, של "שיישאר ביננו" או מסר סמוי של אישור לפעולה שבנסיבות אחרות הייתה נחשבת לפסולה.
