קהלת רבה
קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.
המדרש מחולק לארבעה חלקים וחלקים ממנו נמצאים במדרש רות רבה. יסודו בדרשות ארץ ישראליות קדומות ו-15 מתוך כ-20 פירושים שמוזכרים על ידי הירונימוס (בסוף המאה ה-4) בשם מורו העברי קרובים לאלו שמדרש קהלת. הוא נשען גם על מדרשי ארץ ישראל הקדומים כגון בראשית רבה, ויקרא רבה, שיר השירים רבה ופסיקתא דרב כהנא. בעקבות טענתו של יום-טוב ליפמן צונץ, היה מקובל על רוב החוקרים במאה ה-20 שהחיבור הסתמך גם התלמוד הבבלי, אך חוקרים חדשים, כמו מנחם הירשמן וראובן קיפרווסר טוענים שמדובר במסורות בבליות מועטות בלבד ואף הן לא מן הטקסט של התלמוד הבבלי עצמו.[1]
לאור ההסתמכות על מדרשים קדומים יותר, ניתן לומר בוודאות כי המדרש נערך לא לפני המאה ה-6. הסבורים כי ישנה בו השפעה של התלמוד הבבלי יאחרו את עריכתו לתקופת הגאונים, אולם הירשמן מציין כי לא ניכרת במדרש כל השפעה מוסלמית, ועל כן סביר להקדים את עריכתו למאה ה-6.[2]
תוכן המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש מסביר את מגילת קוהלת כאלגוריה דתית. לדוגמה בכל מקום אשר הספר מדבר על אכילה ושתייה באופן חיובי, מסביר המדרש כי מדובר בחדוות לימוד התורה ומעשים טובים. המדרש פותח בדרשות על קדושתו של ספר קהלת ומציג את שלמה המלך כנביא. הדרשה הראשונה פותחת במילים 'זה שאמר הכתוב ברוח הקודש על ידי שלמה מלך ישראל'. הדרשה מסיימת בלשון: 'מיד שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים הללו: משלי, שיר השירים וקהלת'.
משל השועל והכרם מופיע במדרש קהלת רבה.
גלגולי המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור למעלה, כמה מן הדרשות מצוייות כבר בפירושו של הירונימוס מן המאה ה-4 לספירה. הקטעים הקדומים ביותר מנוסח מדרשנו שנמצאו בגניזת קהיר הם מן המאה העשירית. חלק מכתבי היד המאוחרים נשענים על כתב יד שהוכנסו אליו עדויות מאוחרות על עליה לרגל מן המאה ה-11.
כתב יד קצר יותר של מדרש קהלת נכתב במאה ה-13, ושלמה בובר הוציא אותו לאור וכינה אותו "קהלת זוטא". היחס בין שני המדרשים אינו וודאי, כאשר יש חוקרים הרואים במדרש הקצר גרסה קדומה יותר של המדרש, יש מי שסבור שמדובר בשתי גרסאות שמקורן במדרש קדום אחד, ולפי דעה שלישית זהו קיצור של מדרש קהלת הארוך.
מדרש קהלת רבה מוזכר בחיבורים מימי הביניים, אצל רש"י בפירושו לתורה, אצל הרמב"ם, הרמב"ן, רבינו בחיי ובילקוט שמעוני.
מבנה המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש מחולק לארבעה סדרים על פי סידור המסורה
- סדר א: פרק א', א' - פרק ג', י"ב
- סדר ב: פרק ג', י"ג - פרק ו', י"ב
- סדר ג: פרק ז', א' - פרק ט', ו'
- סדר ד: פרק ט', ז' - עד לסופו של המדרש.
מהדורות בדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפוס פיזארו משנת 1519
- דפוס ונציה משנת 1545 שם המדרש בדפוס זה: "מדרש קהלת".
- מהדורה מדעית לחציו הראשון של המדרש (א-ו) יצאה לאור בשנת תשע"ז על ידי מנחם הירשמן, ולחציו השני של המדרש (ז-יב) יצאה לאור בשנת תשפ"א על ידי ראובן קיפרווסר, כחלק ממפעל המדרש של מכון שכטר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המהדורה המדעית שיצאה לאור על ידי מנחם הירשמן
- קהלת רבה, באנציקלופדיית דעת
- מהדורה אינטרנטית של קהלת רבה, בספרייה הווירטואלית של אתר דעת
- מהדורה מנוקדת, באתר תורת אמת
- מהדורה אינטרנטית, באתר צל הרים
- על מהדורה מדעית של קהלת רבה, באתר מכון שכטר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מדרש רבה | ||
|---|---|---|
| קובצי מדרש קדומים | בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • רות רבה • קהלת רבה | |
| קבצים מספרות התנחומא | שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה | |
| קבצים אירופים מאוחרים | שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) | |
