צילום בטן
צילום בטן הוא צילום רנטגן של אזור הבטן. צילום זה מתבצע בקלות ובמהירות בחדר מיון, והוא כלי אבחנתי בעיקר עבור מצבים חריפים, שבהם יש צורך בבדיקות דחופות.
צילום רנטגן מתבצע על פי רוב בשכיבה במצב פרקדן, אולם ניתן גם לערוך צילומי בטן בעמידה ובשכיבה על הצד ועל הבטן. הצילום צריך לכלול את אזור הבטן מהגבול העליון של הכבד ועד למאחה עצמות החיק. האיברים הנבדקים בתצלום זה הם צינור העיכול, הכבד, הטחול, הלבלב, הכליות ודרכי השתן וחוליות עמוד השדרה הבטני.
הצבעים המשתקפים מן הצילום מעידים על סוג הרקמה שבה פגעה קרן הרנטגן. אזורים שחורים מעידים על אוויר, אזורים אפורים על רקמות רכות ואזורים לבנים על עצמות והסתיידויות, כאשר אזורים לבנים מאוד עשויים להעיד על חומרי ניגוד ומתכות. כאשר יש צורך בצילום של חלל צינור העיכול המלא באוויר, ועל כן קרני הרנטגן עוברות דרכו ולא מוחזרות, מכניסים לגוף חומר ניגוד, דרך הפה, בזריקה או בחוקן, אשר נראה בלבן על גבי הצילום. חומר הניגוד יכול להיות משולב בגרנולות המפיצות אוויר, אשר דוחק את חומר הניגוד אל דפנות צינור העיכול ויוצר כך ניגוד כפול. חומרי הניגוד הנפוצים הם בריום ויוד, אשר אינם נספגים במעיים. כאשר יש חשד לנקבים בצינור העיכול, לא משתמשים בבריום, מאחר שהוא עלול לגרום להידבקויות המעיים. כמו כן, מתן חומר הניגוד מחייב תפקוד כליות תקין והיעדר אסתמה.
צילום בטן משמש, בין היתר, לאבחנת חסימת מעיים, נקב במעיים, אבנים בכליות ואבני כיס מרה. יש לו ערך אבחנתי נמוך מאשר לצילום חזה והחשיפה בו לקרינה גבוהה יותר.
