פרדריק מק'קבין

פרדריק מק'קבין
Frederick McCubbin

לידה	25 בפברואר 1855 מלבורן, אוסטרליה
פטירה	20 בדצמבר 1917 (בגיל 62) מלבורן, אוסטרליה
מקום קבורה	מלבורן
מקום לימודים	בית הספר לאמנות של הגלריה הלאומית של ויקטוריה
זרם באמנות	אסכולת היידלברג
יצירות ידועות	Down on His Luck, On the Wallaby Track, The Pioneer

פרדריק מק'קבין (באנגלית: Frederick McCubbin‏; 25 בפברואר 1855 – 20 בדצמבר 1917) היה אמן אוסטרלי, מורה לאמנות וחבר בולט בתנועת האמנות אסכולת היידלברג, הידועה גם בשם אימפרסיוניזם אוסטרלי.^[1]

מק'קבין נולד במלבורן, השלישי מבין שמונה ילדיהם של האופה אלכסנדר מק'קבין (מאיירשייר, סקוטלנד) ואשתו האנגלית אן, לבית מקויליאמס. מק'קבין התחנך בבית הספר המשותף ווסט מלבורן ובבית הספר סנט פול.^[2] בהמשך עבד זמן מה כפקיד אצל עורך דין, כצייר חובב וכן בעסקי המאפייה של משפחתו. בזמן שלמד אמנות בגלריה הלאומית של בית הספר לעיצוב של ויקטוריה, פגש את טום רוברטס ולמד בהדרכת יוג'ין פון גרארד. הוא למד גם באקדמיה לאמנות הוויקטוריאנית והציג שם ב-1876 ושוב בין 1879 ל-1882, ומכר את ציורו הראשון בשנת 1880. בתקופה זו, לאחר מות אביו, הוא הפך לאחראי על ניהול העסק המשפחתי.

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19, עבודתו של מק'קבין החלה למשוך תשומת לב רבה וזכתה במספר פרסים מהגלריה הלאומית, כולל פרס ראשון בשנת 1883 בתערוכת הסטודנטים השנתית. באמצע שנות השמונים של המאה ה-19 התרכז יותר בציור הערבות האוסטרליות.

בשנת 1888 הוא הפך למדריך ומאסטר בבית הספר לעיצוב בגלריה הלאומית. בתפקיד זה לימד מספר סטודנטים שבעצמם הפכו לאמנים אוסטרלים בולטים, ביניהם צ'ארלס קונדר וארתור סטריטון.

מק'קבין הציג ואולי צייר בסטודיו של חברו טום רוברטס בקולינס סנט עד מאי 1888. לבנו, לואי, היה מאוחר יותר סטודיו באותו בניין.^[3]

מק'קבין התחתן עם אנני מוריארטי במרץ 1889. נולדו להם שבעה ילדים, מהם בנם לואי מק'קבין הפך לאמן ומנהל הגלריה לאמנות בדרום אוסטרליה בשנים 1936–1950. הנכד, צ'ארלס, הפך גם הוא לאמן.^[4]

בשנת 1901 מק'קבין ומשפחתו עברו להר מקדון, והעבירו בית בסגנון אנגלי אל מדרונותיו אותו כינו "פונטנבלו". בסביבה היפה הזאת בשנת 1904, הוא צייר את "החלוץ" בין יצירות רבות אחרות, וזה המקום היחיד שמק'קבין צייר אי פעם פיות. הבית שרד את שריפות וניצב היום כעדות לאמן. בהר מקדון הוא קיבל השראה מהצומח שמסביב, להתנסות בהשפעותיו של האור על הצבע בטבע.

מק'קבין המשיך לצייר בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים, אם כי בתחילת מלחמת העולם הראשונה בריאותו התרופפה. הוא נסע לאנגליה בשנת 1907 וביקר בטסמניה, אך מלבד טיולים קצרים יחסית אלה חי רוב חייו במלבורן. שם לימד בגלריה הלאומית של בית הספר לאמנות בוויקטוריה, שם כללו תלמידיו את הציירת הילדה ריקס ניקולס והצלמת רות הוליק.

בדאגה לתיעוד החיים באוסטרליה, מק'קבין הפיק מספר נופים גדולים המשקפים את הנושאים המלנכוליים שהיו פופולריים בספרות על יחסי הגומלין של המתנחלים האירופיים עם הנוף. כמה מעבודות אלה הפכו לאייקונים של אמנות אוסטרלית.

במהלך טיולו הראשון והיחיד באירופה בשנת 1907 זכה מק'קבין לחשיפה ממקור ראשון ליצירותיהם של טרנר והאימפרסיוניסטים הצרפתים, מה שגרם לשינוי באמנותו לעבר עבודות מכחול חופשיות ומופשטות יותר ובצבעים בהירים יותר. יצירות מתקופה מאוחרת זו, אף על פי שהן לא ידועות כמו הנרטיבים הלאומיים הקודמים שלו, נחשבות בעיני מבקרים רבים לטובות יותר מבחינה אמנותית. כתב בארי פירס, "מק'קבין היה אחד הציירים האוסטרלים המעטים שמצאו יכולת חזותית מתקדמת עם השנים, כך שכמה מציוריו הגדולים ביותר נעשו בעשר השנים האחרונות לחייו."^[1]

בשנת 1912 הוא הפך לחבר המייסד של התאחדות האמנות האוסטרלית.

מק'קבין מת בשנת 1917 מהתקף לב.

ב-1998 נמכר ציורו של מק'קבין "בוש אידיאל" (1893) תמורת 2,312,500 דולר, מחיר שיא עבור ציור אוסטרלי במכירה פומבית. נחשב לרבים בין הציורים המשובחים ביותר בתולדות האמנות האוסטרלית.

ב-25 בפברואר 2005, יום השנה ה-150 להולדתו, הועלתה בכיכר הפדרציה במלבורן בכורה של "מקובין: ביוגרפיה מוזיקלית" של פרדריק מק'קבין מאת פיטר ברג'ס.

מכתביו של מק'קבין לטום רוברטס, מתקופת 1891–1916, נמצאים בספרייה הממלכתית של ניו סאות' ויילס.

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
  '
• 
• 

מדיה וקבצים בנושא פרדריק מק'קבין בוויקישיתוף