פאטריה
 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
אוניית בית-חולים  |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Société Nouvelle des Forges et Chantiers de la Méditerranée |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה |
  | |
פאטריה (באנגלית: SS Patria; האותיות SS משמען Steamship, אוניית קיטור) הייתה אוניית קו אוקיינית צרפתית בת 11,885 טון (GRT) (אנ') שנבנתה בשנת 1913 עבור החברה Compagnie française de Navigation à vapeur Cyprien Fabre & Cie, ובקיצור Fabre Line, פאבר ליין. היא הייתה תחילה ספינת טרנס-אטלנטית ולאחר מכן ספינת מהגרים. משנת 1932 השכירה אותה חברת פאבר ליין לחברת Services Contractuels des Messageries Maritimes, שקיימה הפלגות בין דרום צרפת ללבנט. לאחר נפילת צרפת ביוני 1940, תפסו אותה בנמל חיפה רשויות המנדט הבריטי בארץ ישראל והציבו אותה תחת ניהול "British-India Steam Navigation Company" - חברת ניווט הקיטור הבריטית-הודית. בנובמבר 1940 הניחה ההגנה בצמוד אליה פצצה שהטביעה אותה. בין 260 ל-300 מנוסעיה נהרגו. פאטריה נשארה טרופה בנמל חיפה עד שנגרטה ב-1952.
בשרות חברת פאבר ליין
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאבר ליין הפעילה את פאטריה ואת הספינה התאמה שלה, SS Providence, שאותה בנתה חברת בניית האוניות Société Nouvelle des Forges et Chantiers de la Méditerranée, מנמל La Seyne-sur-Mer, ליד טולון. לפאטריה היו שבעה סיפונים ושלוש ארובות (Funnels) (אנ'), אך אחת מהן בלתי פעילה. לפאטריה היו תשעה דוודים שהזינו שני מנועי קיטור בעלי שלושה צילינדרים כל אחד. קדחי הצילינדר היו 30.4 אינץ' (לחץ גבוה), 49.36 אינץ' (לחץ בינוני) ו-70.55 אינץ' (לחץ נמוך), כולם בעלי מהלך של 51.2". המנועים העניקו לפאטריה סך של 900 כוח סוס והניעו את הספינה על ידי ברגים תאומים. לפאטריה היה ציוד למציאת כיוון והיא הייתה ספינת האוקיינוס הראשונה שצוידה בבית קולנוע.
פאטריה הושקה ב-11 בנובמבר 1913 ונכנסה לשירות פאבר ליין ב-15 או 16 באפריל 1914.
הניו יורק טיימס דיווח שצוללת גרמנית תקפה את פאטריה ב-1 במרץ 1916 מול חופי תוניס, [1] אך אין תיעוד ימי של תקיפה כזו. קפטן הספינה פייר דשל הצהיר בתצהיר כי לא ראה את הצוללת הגרמנית, אך חברי הצוות ונוסעים רבים ראוה.
פאטריה הפליגה כאנייה טרנס-אטלנטית בין מרסיי לניו יורק מאז ועד 1920, כאשר היא ופרובידנס הועברו לתפקיד של הובלת מהגרים מנאפולי, פלרמו ומרסיי לניו יורק.[2] ב-1930, לאחר קריסת וול סטריט ב-1929, חברת Messageries Maritimes הפסיקה את השימוש בפאטריה לשם העברת מהגרים, אך פרובידנס המשיכה לשאת מהגרים עד 1932.[2]
בשירות חברת הספנות Messageries Maritimes
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 בינואר 1932 השכיר פאבר ליין את פאטריה לשמונה שנים לחברת Messageries Maritimes, שהכניסה אותה לשירות בין הלבנט לדרום צרפת.[3] מאוחר יותר באותה שנה, ליד האי היוני זקינתוס, חילצה פאטריה שלושה ניצולים מטביעת כלי שיט יווני, הטיניוס סטבטוס (Tinios Stavtos). ספינת סוחר יוונית, הרון, חילצה 25 ניצולים מאותו אירוע. בשנת 1934 פאטריה עלתה על שרטון בעת הכניסה לנמל אלכסנדריה במצרים. בפברואר 1939 שימשה פאטריה אוניית בית-חולים במלחמת האזרחים בספרד.
ב-1 בינואר 1940 מכרה חברת פאבר ליין את פאטריה ל-Messageries Maritimes. ב-6 ביוני 1940 נכנסה פאטריה לנמל חיפה לאחר שהפליגה מביירות. ב-10 ביוני הכריזה איטליה מלחמה על צרפת ובריטניה. כל ספינה של בעלות הברית שעברה את איטליה כדי להגיע לצרפת הייתה בסכנת תקיפה, ולכן פאטריה נשארה בנמל חיפה.
בשירות חברת הספנות British-India Steam Navigation
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – אסון הפאטריה
ב-22 ביוני 1940 נכנעה צרפת לגרמניה, וב-25 ביוני אסרו שלטונות המנדט הבריטיים בארץ ישראל על פאטריה לעזוב את חיפה. השלטונות הבריטיים תפסו את פאטריה ב-15 באוגוסט והציבו אותה תחת ניהולה של חברת הספנות הבריטית British-India Steam Navigation.[4] היא הוסמכה לנשיאת 1,800 חיילים, בנוסף לאנשי צוות. היו לה מספיק סירות הצלה רק עבור המספר המקורי של אנשי צוות ונוסעים שהוקצה לה, 805 נוסעים ואנשי צוות, ולכן נוספו לה סירות הצלה.[4]
למרות ייעודה החדש נותרה פאטריה מושבתת בחיפה עד תחילת נובמבר 1940. באותו חודש יירט הצי המלכותי שלוש ספינות חכורות, SS פסיפיק, SS מילוס ו-SS Atlantic, שנשאו פליטים יהודים מאירופה הכבושה בידי הגרמנים, אל ארץ ישראל. לפליטים לא היו אישורים להיכנס לארץ ישראל, ולכן הורו הרשויות הבריטיות על גירושם למאוריציוס, אי בריטי באוקיינוס ההודי. פליטים מפסיפיק וממילוס הועלו על סיפונה של פאטריה, והחלה עלייתם של פליטים מאטלנטיק. ב-25 בנובמבר התפוצצה פצצה שהוטמנה על ידי ההגנה, בכוונה להשבית את הספינה ולמנוע את גירושה על ידי הבריטים. הפצצה קרעה חור בגוף הספינה בצידה. [5] היא נטתה לצד ושקעה תוך 16 דקות, [6] באפיק הנמל, חלק מגופה ומבנה העל שלה נותרו מעל המים.
עד מועד ההתקפה הועלו על סיפון פאטריה כמעט 1,800 פליטים, יחד עם צוות של 130 ושומרים בריטים רבים. רוב האנשים שהיו על הסיפון חולצו, אך בין 260 ל-300 נהרגו ו-172 נפצעו. רוב הקורבנות היו פליטים יהודים אך כ-50 היו אנשי צוות ושומרים בריטים; 209 גופות נמצאו ונקברו בחיפה.[7]
פאטריה נשארה כאונייה טרופה בנמל חיפה עד שנת 1952, אז נגרטה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Commission of Enquiry into explosion and sinking of SS Patria. Palestine. Illegal Immigration. Colonial Office. 1941. CO 733/446/4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Olney Arnold's Body Arrives" (PDF). New York Times. 5 באפריל 1916. נבדק ב-23 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Ramona, Philippe. "Le Providence". L'Encyclopedie des Messageries Maritimes (בצרפתית). Philippe Ramona.
- ^ על השימוש ב"פאטריה" להעלאת עולים יהודים לארץ ישראל בשנות השלושים, באתר יד ושם
- ^ 1 2 Pitot, Geneviève (2000). The Mauritian Shekel: The Story of Jewish Detainees in Mauritius, 1940–1945. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. p. 83. ISBN 0-7425-0855-2.
- ^ Penkower, Monty Noam (2002). Decision on Palestine Deferred: America, Britain and Wartime Diplomacy. London: Routledge. pp. 55–59. ISBN 0-7146-5268-7.
- ^ Stein, Leslie (2003). The Hope Fulfilled: The Rise of Modern Israel. Westport, CN: Greenwood Publishing Group. pp. 227–228. ISBN 0-275-97141-4.
- ^ Perl, William R. (1979). The Four-front War: From the Holocaust to the Promised Land. New York: Crown Publishing Group. p. 250. ISBN 0-517-53837-7.
