פורטל:נצרות/מאמר נבחר/9

דרך סנטיאגו ("קמינו דה סנטיאגו") היא שם קיבוצי לנתיבי העלייה לרגל הרבים המובילים לקברו של השליח הנוצרי יעקב בן זַבדַי (הקרוי סנט ג'יימס, סן ז'ק או סנטיאגו בשפות אחרות). לפי המסורת הקתולית, הקבר נמצא בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבמחוז גליסיה בצפון-מערב ספרד, והשליח יעקב נקבר שם בשנת 44 לספירה.

דרך סנטיאגו קיימת מעל לאלף שנה, והיא הייתה אחת משלושת נתיבי העלייה לרגל החשובים ביותר בנצרות בימי הביניים, יחד עם נתיבי העלייה לרגל לעיר רומא ולירושלים. קיימות דרכים רבות ברחבי אירופה שדרכן התבצעה עלייה לרגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, ובמהלך ימי הביניים פקדו אותן עולי רגל רבים. העלייה לרגל פחתה בתקופת המגפה השחורה, בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית ובתקופות של אי יציבות פוליטית באירופה של המאה ה-16, עד שבשנות ה-80 של המאה העשרים צעדו בדרך סנטיאגו רק צליינים מעטים מדי שנה. מאז חלה עלייה בפופולריות הדרך ובהיקף העלייה לרגל של "צליינים מודרניים" מכל רחבי העולם, שחלקם מבצעים את העלייה לרגל לאו דווקא ממניעים דתיים.

בשנת 1993 הוכרז חלקה הספרדי של דרך סנטיאגו כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, ובשנת 1998 הוכר גם חלקה הצרפתי כאתר מורשת עולמית.