Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

פולסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפולסר במרכז ערפילית הסרטן
סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור)

פולסר הוא כוכב נייטרונים מסתובב הפולט קרינה אלקטרומגנטית. כוכב נייטרונים הוא גוף צפוף מאוד שנוצר מכוכב מסיבי בעת סופרנובה.

הפולסר קורן קרינה אלקטרומגנטית לחלל בשתי אלומות צרות בכיווני הקטבים המגנטיים שלו, שיכולים להיות שונים מכיוון ציר סיבובו. כאשר צופה נמצא קרוב מספיק לחרוט הדמיוני שיוצר ציר הקטבים המגנטיים של הפולסר במרחב, הוא יכול למדוד פולסים של קרינה, שמחזוריותם היא מחזוריות הסיבוב של הכוכב. פולסים אלו נתנו לפולסר את שמו.

הפולסר הקרוב ביותר למערכת השמש מקוטלג כ-CP0950. מרחקו ממערכת השמש כמאה שנות אור, ומחזור סיבובו 0.2530646 שנייה.

הפולסר הראשון התגלה ב-28 בנובמבר 1967 על ידי ג'וסלין בל ברנל ואנתוני הייוויש מאוניברסיטת קיימברידג', ובתחילה חשבו האסטרונומים שמדובר בשידור של חוצנים אינטֶליגנטיים, בשל המחזוריות המדויקת שלו. הם אף כינו את המקור "LGM-1" כראשי תיבות של "Little green men" ("אנשים ירוקים קטנים")

מיפוי מערכת השמש על ידי פולסרים בפיוניר 10 ופיוניר 11

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום מערכת השמש יחסית לארבעה עשר פולסרים ולמרכז הגלקסיה בדיסקית פיוניר
ערך מורחב – דיסקית פיוניר

בדיסקית פיוניר שנשלחה עם הגשושיות פיוניר 10 ופיוניר 11 נעשה ניסיון לציין את מיקום מערכת השמש בגלקסיית שביל החלב באמצעות ארבעה עשר פולסרים. אם אכן תגיע הדיסקית לחוצנים מתקדמים טכנולוגית הם יוכלו, על ידי זיהוי הפולסרים, לגלות את מיקום כדור הארץ ואף את המועד שבו שולחה הדיסקית לחלל.

תדר המחזור של ארבעה-עשר הפולסרים, המשורטטים בדיסקית, מובע באמצעות סימנים בינאריים כשהמפתח הוא תדר הגל של המימן, היסוד הנפוץ ביותר בחלל, שהאטום שלו מתואר בדיסקית. המרחק ביניהם לבין מערכת השמש מתואר באמצעות קווים בעלי אורך יחסי, וכאשר החוצנים יזהו את הפולסרים על-פי מחזוריותם, הם יוכלו לקשר בינם לבין מרחקם ממערכת השמש. צירוף זה נותן נקודת ציון למיקום כדור הארץ.

בנוסף לכך יוכלו אותם יצורים גם לדעת מתי שוגרה החללית בגלל השינוי הקבוע בפליטה המחזורית של הפולסרים. רק ברגע נתון מסוים התרחש צירוף של תדירות 14 הפולסרים כמתואר בדיסקית - זהו רגע שיגור החללית.

בשיטה המקובלת לקיטלוג הפוסרים שמו כולל נתונים של עלייה ישרה ונטייה. למשל PSR J0537-6910 הוא בעל עלייה ישרה של 5 שעות 37 דקות ונטייה של 69- מעלות ו-10 דקות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.