Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

מתקפת הטרור במומבאי (2008)

מתקפת הטרור במומבאי
חלק מטרור בהודו
תאריך 26 בנובמבר 2008 – 29 בנובמבר 2008 (4 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מומבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה קפה לאופולד, אוברוי טריידנט, בית החולים קמה, מלון ארמון טאג' מהאל, תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י, בית נרימאן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 18°55′19″N 72°50′00″E / 18.921944444444°N 72.833333333333°E / 18.921944444444; 72.833333333333
סוג מתקפת טרור מתואמת עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק AK-47, AK-74, RDX, רימון יד עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 241 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 308 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע לשקאר-א-טייבהלשקאר-א-טייבה לשקאר-א-טייבה
מספר מפגעים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתקפת הטרור במומבאי החלה ב-26 בנובמבר 2008 וארכה יומיים וחצי. המתקפה נערכה כנגד יעדים שונים בו זמנית בדרום העיר מומבאי שבהודו, ובמהלכה עשרה מחבלים[1] חמושים ברובים, רימוני יד וחומר נפץ, שתקפו כמעט בו-זמנית עשרה יעדים, הרגו אזרחים ולקחו בני ערובה.

במתקפת טרור זו שנמשכה כיומיים וחצי, נהרגו 207 בני אדם, 178 מהם הודים והשאר זרים ונפצעו 694 בני אדם, 657 מהם הודים והשאר זרים. הכוחות מיוחדים ללוחמה בטרור של הודו (אנ') הופעלו כנגד המחבלים, לכדו אחד מהם והרגו תשעה. ייתכן שמחבלים נוספים נמלטו.

המחבל שנלכד הודה בחברות בארגון הטרור הפקיסטני-אסלאמיסטי לשקאר א-טייבה, וציין כי תכנון המתקפה נמשך כשנה וחצי (משערים שזאכי א-רחמן לאחבי היה בין המתכננים הראשיים), והיעדים העיקריים שהותקפו, מלון ארמון טאג' מהאל, מלון אוברוי טריידנט ובית חב"ד, נבחרו מראש. בעיתון הבריטי הטיימס דווח כי חמישה מהמחבלים לא נלכדו, לפי העובדה שבספינה שבאמצעותה באו הטרוריסטים למומבאי נמצא ציוד עבור 15 גברים (15 חגורות הצלה ואפילו 15 מברשות שיניים), מה שגרם לחשש לפיגוע נוסף[2].

תחנת הרכבת צ'האטראפאטי שיוואג'י, מיעדי המתקפה

רשימת הפיגועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקומות שהותקפו, לפי סדר תקיפתם, הם:

  • קפה לאופולד - מסעדת תיירים פופולרית. חמישה מחבלים נכנסו למסעדה, ירו והשליכו רימוני יד.
  • בית חב"ד - שוכן בבניין בן חמש קומות[3] הנקרא "בית נרימאן" (नरीमन हाउस): מחבלים שהתבצרו בבית החזיקו בני ערובה. בית חב"ד היה המקום שריתק את הישראלים ואת התקשורת הישראלית במהלך שלושת ימי ההתקפה בגלל היותו אתר יהודי. צבא הודו השתלט על הבית וחיסל את המחבלים לאחר יומיים ב-28 בנובמבר. בתום ההשתלטות של הקומנדו ההודי על הבית התגלו גופות שישה מבאי הבית[4]: מנהלי הבית בני הזוג הרב גבריאל ורבקה הולצברג[5] וארבעה יהודים נוספים: בן ציון קרומן ואריה לייבוש טייטלבאום (מתארחים, משגיחי כשרות)[6], יוכבד אורפז (מטיילת אשר באה לבקר את ילדיה ונכדיה שטיילו בהודו)[7] ונורמה שוורצבלט - רבינוביץ' (יהודיה-מקסיקנית שעמדה לעלות לישראל כמה ימים לאחר הפיגוע)[8]. במהלך המצור על הבית נמלטה ממנו עוזרת הבית סנדרה סמואל עם בנם של משפחת הולצברג, משה, בן השנתיים. מספר שנים לאחר מכן העניקה ממשלת ישראל אזרחות למטפלת. אחד האורחים הישראלים ששהה בבניין בזמן פריצת המחבלים אליו, הצליח לברוח מאחד מחלונות הבניין, מיד בתחילת התופת[9]. ב-18 בינואר 2018, חזר בנם של משפחת הולצברג אל מקום האירוע לראשונה יחד עם ראש ממשלת מדינת ישראל בנימין נתניהו. הביקור של השניים נעשה כחלק מביקורו של נתניהו במדינה. ב-13 ביוני 2018 העניק הוועד היהודי-האמריקאי את פרס "מגן האומץ" (The Moral Courage Award) לעוזרת הבית סנדרה סמואל[10].
  • תחנת הרכבת צ'האטראפאטי שיוואג'י - מחבלים ירו על נוסעים בתחנת הרכבת.
  • מלון ארמון טאג' מהאל, הוא מלון יוקרתי[11] ברובע קולאבה, סמוך למבנה שער הודו: שלושה מחבלים חדרו למלון, לקחו כמאה בני ערובה ורצחו למעלה מ-50 מהם. למלון נגרם נזק כבד, הוא ניזוק משרפה שפרצה בו במהלך המתקפה[12].
  • מלון אוברוי טריידנט - מחבלים חדרו למלון ולקחו בני ערובה ורצחו למעלה מ-60 מהם.
  • פרוור פרלה בצפון העיר - פיצוץ מכונית תופת.
  • בית החולים קמה ומטה משטרת מומבאי
  • בית הקולנוע מטרו אדלאבס
  • מזאגון - פיצוץ מכונית תופת.

החשד הוא שהקורבנות הראשונים של הטרוריסטים היו אנשי ספינת דיג מהעיר פורבנדר, שנחשבה לנעדרת מאז 14 בנובמבר. רב החובל של הספינה נמצא מת, ויתר אנשי הצוות נעדרים. הטרוריסטים כנראה השתלטו על הספינה, ובאמצעותה הגיעו לחוף מומבאי[13].

המספר הרשמי של ההרוגים מאז 30 בנובמבר 2008 עומד על 173, ומספר הפצועים עומד על 694.

כרונולוגיית הפיגועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין מלון ארמון טאג' מהאל, ימים ספורים קודם לפיגוע.
מלון טאג' מהאל בשעת לילה.

מלון טאג' מאהל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות 60 אנשים נרצחו, ו-3 מחבלים נהרגו.

רביעי (26 בנובמבר)

  • 22:03 - קבוצת מחבלים תוקפת את בית המלון.

חמישי (27 בנובמבר)

  • 03:00 - שרפה גדולה פורצת במלון ולאחר כשעה מתחיל פינוי אנשים.
  • 04:30 - מכבי אש מחלצים מספר אנשים מהקומות התחתונות, ונאבקים עם הלהבות בקומות העליונות.
  • 09:15 - כוחות ביטחון הודיים מנסים להשתלט על המלון.
  • 10:30 - חברי המשמר הלאומי ההודי מתחילים בסריקה מחדר לחדר במלון.
  • 11:00 - על פי מקורות צבאיים הודיים, לפחות 40 בני ערובה מוחזקים במלון.
  • לילה - הצבא ההודי משתלט על המבנה מקומת הקרקע עד הקומה הרביעית.

שישי (28 בנובמבר)

  • 00:16 - כל המחבלים במלון מחוסלים, פרט לאחד.
  • 00:25 - קולות ירי נשמעים מהבניין הישן של המלון.
  • 00:47 - פיצוץ עז נשמע במלון.
  • 03:00 - בחדשות מדווחים שהמצור על המלון הסתיים, אך מחבל אחד עדיין מתבצר שם.
  • 10:57 - חייל קומנדו הודי נפצע קשה לדברי המשטרה ההודית, הבניין החדש של המלון עבר כולו לשליטתה.
  • 11:49 - קולות ירי ופיצוץ עז נשמעים מחוץ לבניין הישן של המלון.
  • 17:20 - קרבות קשים במלון, גופות מוצאות החוצה.

שבת (29 בנובמבר)

  • בוקר - מקורות במשטרת הודו מודיעים שהמחבלים האחרונים חוסלו.

מלון אוברוי טריידנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלון אוברוי טריידנט

לפחות 50 אנשים נרצחו, ו-2 מחבלים נהרגו.

רביעי (26 בנובמבר)

  • 21:57 - קבוצת מחבלים מתקיפה את בית המלון.

חמישי (27 בנובמבר)

  • 02:00 - כוחות צבא הודיים מגיעים ומתחילים בפעולות החילוץ.
  • בוקר - הטלוויזיה ההודית מדווחת ששבעה תוקפים מחזיקים שם בבני ערובה.
  • אחר הצהריים - פיצוצים עזים נשמעים מהמלון.
  • 17:00 - הצבא ההודי מחלץ כ-10 בני ערובה ומנסה לפנות אנשים מבוהלים.
  • 20:00 - שרפה פורצת בקומה הרביעית.
  • 21:00–22:30 - נשמעים פיצוצים של רימוני יד.

שישי (28 בנובמבר)

  • 01:00 - קולות ירי נשמעים מהמלון.
  • 10:30 - הצבא ההודי מחלץ כ-30 בני ערובה.
  • 14:40 - מפקד המשמר הלאומי ההודי מודיע שהמצב בשליטה, ושכל בני הערובה חולצו.
בית חב"ד - "בית נרימאן", כשבוע לאחר מתקפת הטרור

בית חב"ד שכן ב"בית נרימאן" (नरीमन हाउस), בניין בן חמש קומות באזור הדרומי של מומבאי.

6 יהודים נרצחו, ו-2 מחבלים נהרגו.

רביעי (26 בנובמבר)

  • 21:45 - מחבלים תוקפים את הבית.

חמישי (27 בנובמבר)

  • 15:00 - המשטרה ההודית מוסרת שהרב גבריאל הולצברג הוא אחד מבני הערובה.
  • 22:15 - קולות ירי נשמעים מתוך הבית.
  • לילה - מקורות הודיים רשמיים מוסרים ששמונה בני ערובה שוחררו.

שישי (28 בנובמבר)

  • 00:01 - שבעה בני ערובה יוצאים לחופשי.
  • 07:27 - חמישה חיילי קומנדו הודי נוחתים ממסוקים על גג הבית.
  • 08:06 - פיצוץ של רימון יד נשמע בקומתו הרביעית של הבית.
  • 08:25 - כוחות קומנדו הודיים נכנסים לקומה הרביעית ונשמעים שני פיצוצים עזים. בשעתיים הקרובות מתנהלים קרבות בבית.
  • 17:00 - פיצוצים וקולות ירי נשמעים מתוך הבית.
  • 19:00 - המשמר הלאומי מוסר שחמישה בני ערובה נהרגו על ידי המחבלים.
  • 23:46 - כוחות הקומנדו מצליחים להשתלט על הבית.
שוטרים הודים שהוזנקו למקום
מודעות אבל בשכונת גאולה בירושלים, המכריזות על מותם של בני הזוג הולצברג, והרב אריה לייבוש טייטלבוים בבית חב"ד מומבאי
הרב שמעון רוזנברג, אביה של רבקה הולצברג, סופד לבתו ולחתנו באירוע ממלכתי בישראל
אזרחים הרוגים נפגעים
הודוהודו הודים 178 657
ארצות הבריתארצות הברית אמריקנים 4 3
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרלים 4 2
גרמניהגרמניה גרמנים 3 3
קנדהקנדה קנדים 2 2
ישראלישראל ארצות הבריתארצות הברית ישראלים-אמריקאים 2 -
ישראלישראלישראלים 6 -
צרפתצרפתצרפתים 2 -
בריטניהבריטניהקפריסיןקפריסין בריטים-קפריסאים 1 7
יפןיפן יפנים 1 1
ירדןירדן ירדנים 1 1
איטליהאיטליה איטלקים 1 1
הולנדהולנד בלגיהבלגיה הולנדים-בלגים 1 -
תאילנדתאילנדתאילנדים 1 -
מלזיהמלזיה מלזים 1 -
מאוריציוסמאוריציוס אזרחי מאוריציוס 1 -
מקסיקומקסיקו מקסיקנים (יהודיה) 1 -
סינגפורסינגפורסינגפורים 1 -
בריטניהבריטניה בריטים - 7
ספרדספרד ספרדים - 2
עומאןעומאן עומאנים - 2
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סינים - 1
אוסטריהאוסטריה אוסטרים - 1
הפיליפיניםהפיליפינים פיליפינים - 1
פינלנדפינלנד פינים - 1
נורווגיהנורווגיה נורווגים - 1
סה"כ 207 694

בעקבות הפיגוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע התפטרו מתפקידם שר הפנים של הודו שיברג' פטיל, שהוא האחראי על ביטחון הפנים במדינה, והיועץ לביטחון לאומי[14].

הערכתה של הודו, שהמחבלים הגיעו מפקיסטן והתאמנו בה, גרמה למתיחות רבה ביחסים בין שתי המדינות[15]. מספר ימים לאחר המתקפה הודו הגישה לפקיסטן רשימה של 20 חשודים במעורבות בפיגוע, ותבעה את הסגרתם[16].

מבין עשרת המחבלים שביצעו את המתקפה עצמה, נהרגו תשעה. על המחבל ששרד, פקיסטני בן 22, נגזר עונש מוות במאי 2010 לאחר שהורשע ב-86 סעיפי אישום, והוא הוצא להורג בתלייה ב-21 בנובמבר 2012[17]. שני אזרחים הודים, שהועמדו לדין על סיוע למחבלים, זוכו מאשמה[18].

בעקבות הפיגוע הקימה ממשלת מהאראשטרה יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, פורס ואן בסיוע משמר הגבול הישראלי.

כשנה לאחר הפיגוע, נעצר בארצות הברית, אזרח אמריקאי בחשד במעורבות בתכנון מתקפת הטרור תוך קשר עם ארגון טרור פקיסטני. על פי החשד, האיש התארח בבית חב"ד חודשים ספורים לפני הפיגוע כשהוא מחופש ליהודי דתי.[19]

הפיגוע בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 עלה לאקרנים הסרט מלון מומבאי. הסרט מתחיל בשייט של עשרת המחבלים עד לעגינתם סמוך לשער הודו ומתמקד במאורעות שהתרחשו במלון הטאג' מאהל. שאר אתרי הפיגועים הוזכרו בקצרה.

טלי אברהמי, מפיקת סרטים חרדית, הפיקה סרט בשם "בומבאי" בו שילבה בתוך העלילה הכללית את סיפורם של שליחי חב"ד גבי ורבקי הולצברג שנרצחו בפיגוע.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ AP, היעד של המחבלים במומבאי: 5,000 קורבנות, באתר ynet, 30 בנובמבר 2008
  2. ^ חשש במומבאי: 5 טרוריסטים עדיין "נעדרים", באתר ynet, 1 בדצמבר 2008
  3. ^ ממוקם באזור הדרומי של מומביי. מבנה בית חב"ד, משמש כמרכז יהודי קהילתי מקומי, נערכים בו אירועים יהודיים, והוא מארח מטיילים ישראלים ויהודים מכל העולם. הוא אחד משמונת בתי כנסת הנמצאים במומבאי ומשמש כמרכז ומוקד הקהילה היהודית בעיר. הוא נפתח והוקם בשנת 2003 על ידי השליח הרב גבריאל הולצברג ואשתו רבקה, ועד מתקפת הטרור הוא הופעל על ידיו. הוא ששירת את הישראלים הנמצאים בדרכם, בנוסף שירת גם את אנשי עסקים היהודים המרבים בנסיעות למקום וכן את הקהילה היהודית המקומית של העיר. בבית כנסת הוא לימד שיעורי תורה, בנוסף הרב ניצח על חתונות של הזוגות היהודיות המקומיות. המקום היה פתוח לכל מי רצה מקום להתפלל, לאכול מזון כשר או לחגוג את החגים היהודיים. לבית חב"ד במומביי, פועל זמנית כעת במבנה אחר, נשלח לשם על ידי המרכז לענייני חינוך של חב"ד שליח חדש לנהל ולשקם מחדש את בית חב"ד, הקהילה המקומית והשירות שנת בית חב"ד. בשלב זה נשאר שמו של השליח מנהל בית חב"ד החדש, חסוי בתקשורת מסיבות ביטחוניות.
  4. ^ ההרוגים בפיגוע במומבאי, באתר בית חב"ד
  5. ^ רונן מדזיני, נמצאו עוד שתי גופות בבית חב"ד במומבאי, באתר ynet, 29 בנובמבר 2008
  6. ^ יאיר אטינגר, טרור במומבאי: אריה לייבוש טייטלבוים - "לצד הגופה היה ספר קודש", באתר הארץ, 30 בנובמבר 2008
  7. ^ רונן מדזיני ואדוה נפתלי, מומבאי: זוהתה גופתה של יוכבד אורפז, באתר ynet, 29 בנובמבר 2008
  8. ^ עוזי ברוך, בין הרוגי פיגוע הטרור בבית חב"ד במומבאי: נורמה שוורצבלט רבינוביץ, אזרחית מקסיקו, שהייתה אמורה לעלות מחר לישראל., באתר www.inn.co.il, ‏2008-11-30
  9. ^ בערוץ 2 הוא תיאר כיצד עשה זאת.
  10. ^ אבי כץ, פרס 'מגן האומץ' של AJC: לסנדרה סמואל, המטפלת שהצילה את מוישי, באתר חרדים10, 13 ביוני 2018
  11. ^ הפועל מאז 16 בדצמבר 1903, הוא חלק מרשת מלונות טאג' ההודית, והמפורסם ביותר ברשת. עם אורחיו המפורסמים של המלון לאורך הדורות נמנים מיק ג'אגר, ז'קלין שיראק, הנסיך אדוארד, האראלד החמישי, מלך נורווגיה, מריאן פיית'פול, פיליפ, דוכס אדינבורו, צ'ארלס, נסיך ויילס, הביטלס, ביל קלינטון, ג'קלין קנדי-אונאסיס ואלביס פרסלי. המלון, הקרוי על שמו של הטאג' מהאל שבאגרה, מורכב משני מבנים עיקריים, מבנה הטאג' מהאל ההיסטורי והמגדל שנבנה בתקופה מאוחרת יותר. את המלון בנה התעשיין ג'ימסטי טאטא, מייסד קבוצת טאטא ההודית, אחרי שנעלב כאשר סירבו לאכסן אותו באחד המלונות היוקרתיים של אותה תקופה, מלון וטסון, שהיה מיועד ל"לבנים בלבד" בטענה שהוא "יליד". את המלון תכננו שני ארכיטקטים הודים, וידיה ומירזה, ובנייתו הושלמה על ידי המהנדס האנגלי צ'מברס. עלות הבנייה הייתה כ-421 מיליון רופי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוסב המלון לבית חולים בעל 600 מיטות.
  12. ^ קבוצת טאטא, הבעלים, הכריזה כי תדאג לשיפוצו של המלון.
  13. ^ טרוריסטים חטפו כנראה ספינת דיג מפורבנדר - מאתר The Times of India (באנגלית)
  14. ^ מסקנות אישיות: שר הפנים ההודי מתפטר, באתר ynet, 30 בנובמבר 2008
  15. ^ נדב איל, הטרור במומביי: פקיסטן והודו על סף התנגשות, באתר nrg,‏1.12.2008
  16. ^ מומבאי: הודו תובעת מפקיסטן להסגיר מבוקשים, באתר ynet, 2 בדצמבר 2008
  17. ^ רויטרס, הודו הוציאה להורג את המפגע האחרון ממומבאי, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2012
  18. ^ הודו: הורשע המחבל היחיד מפיגועי מומביי, באתר nrg
  19. ^ הפיגוע במומבאי: המחבל ישן בבית חב"ד מחופש ליהודי, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2012-04-11