מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב – קווי מטרו

	ערך זה עוסק במיזם עתידי
	ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

מטרו תל אביב

מידע כללי
מדינה	ישראל ישראל
עיר	תל אביב-יפו, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, ראשון לציון, בת ים, באר יעקב, רמלה, לוד, נתניה, נס ציונה, רחובות, פתח תקווה, גבעת שמואל, קריית אונו, אור יהודה
שם המערכת	מטרו תל אביב
מפעיל	נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים
מידע על ההקמה
עלות	150 מיליארד ש"ח
פתיחת המערכת	פתיחה חלקית: 2034 פתיחה מלאה: 2037 (משוער)
מידע על המערכת
תחילת המערכת	קו המטרו M1‏: כפר סבא – מזרח / דפו צפוני קו המטרו M2‏: אזור תעשייה סגולה קו המטרו M3‏: אזור תעסוקה הרצליה
סיום המערכת	קו המטרו M1‏: לוד – צפון / קפלן קו המטרו M2‏: בית חולים וולפסון קו המטרו M3‏: נמל התעופה בן-גוריון / הקוממיות
סוג המערכת	רכבת תחתית
אורך המערכת	145 ק"מ
צבע על המפה	כחול (M1), כתום (M2), וצהוב (M3)
מספר נוסעים ביום	2,020,000 (משוער)
מספר הקווים	3
מספר התחנות	109
https://www.nta.co.il/metro
תרשים המערכת
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה תרשים של מערך הדנקל בגוש דן: רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב).

מטרו תל אביב (נקראת גם MetroTLV) היא מערכת רכבת תחתית של שלושה קווים שתהיה מערכת משלימה לדנקל (הרכבת הקלה). היא נועדה להרחיב את רשת הקווים לפרברים המרוחקים יותר – כפר סבא ורעננה בצפון, פתח תקווה במזרח, ורחובות ונס ציונה בדרום, ולקצר משמעותית את זמני הנסיעה למרכזי התעסוקה בתל אביב. הקווים נועדו בין היתר כתחליף לקווי הרכבת הקלה שהוקפאו: הקו הצהוב והקו הוורוד.

תוואי הקווים הוגדרו לפי שלושה "מסדרונות ביקוש":

• קו המטרו M1 – קו מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב. זהו הקו שאמור להסיע הכי הרבה נוסעים והוא הארוך והיקר במערכת. עלותו היא 82 מיליארד שקל כאשר התחנות אמורות לעלות 20 מיליארד והמנהרות 13 מיליארד.^[1]
• קו המטרו M2 – קו מזרח-מערב שיספק שירות מדרום פתח תקווה דרך רמת גן לתל אביב.
• קו המטרו M3 – קו בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם.

ההערכה היא שבניית כל קווי המטרו תושלם עד לשנת 2037 כאשר הקטעים הראשונים יושלמו בשנת 2034.^[2] משרדי הממשלה מעריכים שהתועלת הכלכלית מהקמת המטרו תהיה 390–550 מיליארד ש"ח עד 2040, ובלעדיו האבדן המשקי יגיע לכ-25 מיליארד ש"ח מדי שנה.^[3]

התכנון הראשון של רכבת תחתית בתל אביב החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, שנים ספורות לאחר שתל אביב קמה, אך בעקבות מגבלות תקציב הפרויקט נדחה. הנושא חזר לדיונים בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר תל אביב הייתה עיר גדולה שצריכה פתרונות תחבורתיים. תוואי הרכבת תוכנן ונבנתה מתחת למגדל שלום קומה תת-קרקעית שתוכננה להיות אחת מתחנות המטרו, אך גם פרויקט זה נדחה.

בפברואר 1997 הציגה חברת התכנון PBS, תכנון ראשוני למערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, הכוללת שני קווי רכבת תחתית ושני קווי רכבת קלה, כאשר עלות הרכבת התחתית אז הוערכה בכ-3 מיליארד דולר ועלות הרכבת הקלה כמיליארד דולר.^[4] התוכנית הראשונה למערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב גובשה כחלק מתוכנית מתאר ארצית 23א שאושרה ב-15 באוקטובר 1998.^[5] בתוכנית הוצע לשמר רצועות דרך בצפון מטרופולין תל אביב בערים הרצליה, רמת השרון רעננה וכפר סבא ומזרח המטרופולין בערים רמת-גן ובני-ברק כדי לאכלס קווי רכבת קלה (LRT) במפלס הקרקע. התכנון כלל גם רצועות דרך לתוואי של "רכבת עירונית" (מטרו) שרובה נוסעת במנהרות מתחת לפני הקרקע בערים תל אביב, רמת-גן, יפו ובת ים. בשנת 2002, במסגרת העבודה על תוכנית המתאר המחוזית החל התכנון המפורט של המערכת.^[6] במהלך התכנון התגלתה מחלוקת בין חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים לעיריית תל אביב לגבי אופי המערכת. עיריית תל אביב רצתה לקדם מערכת של רכבות תחתיות ונת"ע מערכת של רכבת קלה, על קרקעית שתשתלב עד כמה שניתן בתפקוד הרגיל של הרחוב, בגלל עלותה הנמוכה.^[7] רק בקו האדום וקטע קצר בקו הירוק תוכנן לעבור במנהרה ותכנון לקווי מטרו (רכבת תחתית מלאה) נגנז.

בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של המערכת.^[8]התכנון המפורט אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4^[9] בתוכנית זו, משיקולי עלות, חלק מהקווים תוכננו כמערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) וחלק כרכבת קלה.

בחודש ספטמבר 2016, התברר כי מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המתוכננת לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה (עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב) והוחל בתכנון מערכת שתיתן מענה טוב יותר. חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים.^[10] בחודש ינואר 2017 זכתה חברת סיסטרה (אנ') הצרפתית במכרז של נת"ע לתכנון קווי המטרו בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל.^[11]

ביולי 2018 הוחלט במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתקצב את תכנון קווי המטרו בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים, אולם הקמתם, הנאמדת ב-100–150 מיליארד שקלים, לא אושרה נכון לזמן הזה. התכנון הוא להתחיל להקים ב-2022, כאשר תאריך היעד הוא 2026 לכל המוקדם.^[12]

בפברואר 2019 נחשף התכנון הראשוני של מסלולי המטרו ופרטים נוספים לגבי הפרויקט. במסגרת הפרויקט מתוכננים בכל 3 הקווים מסילות באורך כולל של כ-145 ק"מ שיחלפו ב-24 רשויות מקומיות, וכן 109 תחנות. אומדן זמן הביצוע הוא כ-12 שנים (חנוכת הקווים ב-2032) ועלותו המשוערת כ-150 מיליארד שקל והתכנון הוא שניתן יהיה לבצע בו כ-450 מיליון נסיעות בשנה. כמו כן על פי התכנון, קרונות הרכבת יהיו אוטומטיים וללא נהגי קטר וניתן יהיה להפעילם בתדירות של מעבר רכבת בתחנות מדי 3 דקות.

ב-15 באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוואי הכללי של הקווים M1, M2 ו-M3.^[13] ונת"ע יצאה לתהליך של פרסום תוכניות מלאות. התכנון התבצע תחת החלוקה הבאה:

• תת"ל 101/א – קו M1 מקטע דרומי (מצומת חולון דרומה). באוקטובר 2021 הושלם תכנונו והוא יבוא לאישור ממשלת ישראל.^[14]
• תת"ל 101/ב – קו M1 מקטע מרכזי וצפוני^[15] (מצומת חולון צפונה).
• תת"ל 102 – קו M2.^[16]
• תת"ל 103 – קו M3.

בנובמבר 2020, פרסמה נתע מכרז לבחירת צוותי התכנון לשבעה מתח"מים (מרכזי תחבורה משולבים), שמהווים טרמינלים שיקשרו בין מערכות הסעת גדולות – הרכבת הקלה, המטרו, אוטובוסים ורכבת ישראל.^[17]

בפברואר 2022 אישרה ועדת השרים את חוק המטרו לקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק היא לייעל את הליכי הקמת המטרו ולעקוף חסמים בירוקרטיים ותכנוניים. החוק קובע הקמת רשות שתנהל את הפרויקט, קובע רגולציה ותיאום תשתיות וכן עוסק באזורים בהם יעבור המטרו.^[18] אף שהחוק היה מוכן, אישורו בכנסת נדחה למושב הקיץ.^[19]

במאי 2022 אישרה הממשלה את תוכניות קווי המטרו M1 במקטע הדרומי וכן את קו המטרו M3.^[20]

לפי התכנון העבודות יבוצעו בשלושה שלבים: תחילה יבצעו בנת"ע העתקת תשתיות, פינוי השטח, הפקעות קרקע ובדיקה של התשתיות הפרוסות מתחת לאדמה. לאחר מכן יתחיל השלב המכונה "אינפרא 1", שכולל את חפירת תחנות המטרו והמנהרות, ולבסוף יתחיל שלב "אינפרא 2" שכולל את עבודות התקשורת, התיאום והחשמול.^[21]

בניגוד לרשת הרכבות הקלות, שבה השלביות בוצעה על פי הקווים, השלביות במטרו נקבעה על הרשת כולה מתוך ליבת הביקושים ברדיוס שגדל כלפי חוץ. למשל, ה"גזע" בקו M1 מתחנת הראשונים ועד לצומת גלילות צפוי להבנות ראשון. בדרום זרוע אחת של הקו ללוד, רמלה ובאר יעקב, והזרוע השנייה לנס ציונה ולרחובות יוקמו בשלב מאוחר יותר.^[2]

ביוני 2022 התפרקה הממשלה בלי שהספיקה להעביר את חוק המטרו. הממשלה לא הצליחה לגייס רוב בשביל להעביר את החוק והחוק לא עבר.

בדצמבר 2022 נת"ע הודיעה על עיכוב בפתיחת הפרויקט, כך שהוא ייפתח חלקית ב-2034 ויופעל בצורה מלאה ב-2037.^[22]

באוגוסט 2023 משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת נת"ע הכריזו על הזוכים במכרז לניהול התכנון ולניהול הביצוע של שלושת קווי המטרו.

הקבוצה הראשונה שזכתה במכרז מורכבת מיניב זוהר הנדסה בע"מ, דנה הנדסה בע"מ, MM S.P.A, לוי שטרק וזילבשטיין ייעוץ הנדסי בע"מ שינהלו את קו M1. הקבוצה השנייה שזכתה במכרז מורכבת מדוד אקרשטיין בע"מ, WSP UK LTD, דקר בנייה והנדסה בע"מ שינהלו את קו M2. הקבוצה השלישית מורכבת מדבלמן פרצלינה ניהול פרויקטים ומבנים^[23] בע"מ, Artelia SAS, ומהוד הנדסה שינהלו את קו M3.^[24] שלוש הקבוצות האלו היו בתפקידי מפתח בפרויקט הקו אדום בתל אביב, אשר כלל ביקורת ציבורית קשה עקב כשלים שעלו בפרויקט בדו"ח מבקר המדינה^[25]. כמו כן, ההליך נמצא בשלבי ערעור מתקדמים^[26], שכן במהלך בדיקת ההצעות הזוכות עלה חשש משמעותי לאי סדרים.

משרד התחבורה וכן חברת נמלי ישראל מגבשים הצעה לנצל את כמות העפר הרבה שתוצא בקידוחי מנהרות המטרו ותחנותיו (מעל 40 מיליון מטר מעוקב עפר), על מנת ליצור אי מלאכותי בעל תשתיות שונות מול חופי תל אביב בהתאם לתוכניות הוותיקות של העיר להקמת הפרויקט המורכב שיכול לשמש גם תשתית לנמל תעופה בינלאומי, נמל ימי ועוד.

• אתר האינטרנט הרשמי של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב – קווי מטרו
• מפת סיפור – StoryMap, אתר מיפוי אינטרנטי המרכז את תוכניות המטרו בישראל, מינהל התכנון
• לקראת רכבת תחתית בתל אביב, קול העם, 26 באוגוסט 1960
• יורם לוי, לא רק רכבת קלה, גם המטרו יגיע לחולון, באתר "השקמה חולון", 17 ביולי 2018
• תוכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופלין תל אביב – דוח מסכם 2016 (ניתוח חלופות למערך מטרו, מאת משרד התחבורה ונת"ע)
• אסף זגריזק, רכבת תת-קרקעית מהרצליה עד רחובות: כך ייראו קווי המטרו המתוכננים במרכז הארץ, באתר ynet, 25 בפברואר 2020
• גיא נרדי, ‏27 דקות מפתח תקווה לשדרות רוטשילד בתל אביב: המטרו של גוש דן יוצא מהתחנה, באתר גלובס, 29 ביוני 2020
• אסף זגריזק, התוכנית הגדולה אי פעם: מתי יהיה מטרו בישראל?, באתר ynet, 18 ביולי 2020
• אריק מירובסקי, ‏מראשון לציון ועד גבעתיים: המטרו צפוי לעצור את הבנייה בעשרות מתחמים בגוש דן, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2020
• תרשים המטרו והרכבת הקלה המתוכננת, ינואר 2023