Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]
לדלג לתוכן

משה תמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "משה טמיר".
משה (צ'יקו) תמיר
לידה אוגוסט 1964 (בן 60)
ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי צ'יקו
השכלה בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1982–2010 (כ־28 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
מבצע שבר ענן
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
תפקידים אזרחיים

ראש החטיבה הביטחונית בחברת התקשורת גילת רשתות לווין

מנכ"ל חברת להב בע"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צ'יקו תמיר עם גבי אשכנזי

משה (צ'יקו) תמיר (נולד באוגוסט 1964) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שכיהן כמפקד חטיבת גולני וכמפקד אוגדת עזה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיר נולד ב-1964. אביו היה סגן-אלוף בצה"ל ששירת בשייטת 13 ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. סבו, משה דובדבני, נהרג במלחמת העצמאות.[1] דודו הוא תא"ל (מיל') יהודה דובדבני.

לאחר לימודים בפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה,[2] התגייס בנובמבר 1982 לצה"ל, לחטיבת גולני, ושובץ בגדוד 13 (גדעון). עבר מסלול הכשרה כלוחם ולאחר מכן השלים קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר,[3] וסיים אותם בהצטיינות. לאחר קורס קצינים שירת כמפקד מחלקה בבסיס האימונים החטיבתי ולאחר מכן עשה שורת תפקידי פיקוד בגדוד 12 של גולני ובהם תפקיד סמ"פ. בתפקיד זה לחם לראשונה במחבלי חזבאללה,[4] בשנים 1986–1987 שימש כמפקד פלוגה. ב-1989 מונה למפקד סיירת גולני ופיקד עליה בפעילות מבצעית בדרום לבנון.[5] ב-1992 שימש כקצין אג"ם של עוצבת חירם, החטיבה המרחבית המזרחית של עוצבת הגליל. ב-1993 הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד גדוד 12 (ברק) של גולני.[6] שני חיילים מהגדוד שעליו פיקד, ערן חודדה ואביקם הופמן, התחשמלו למוות וארבעה אחרים נפצעו במהלך פעילות מבצעית במוצב טייבה. תמיר, מפקד החטיבה יצחק גרשון ומפקד הפלוגה אופק בוכריס, הואשמו בגרימת מוות ברשלנות והורשעו בהתרשלות במילוי תפקידם אך זוכו מגרימת מוות ברשלנות.[7]

ב-1995 התמנה לקצין המבצעים של פיקוד הצפון ושימש בתפקידו בין היתר במבצע ענבי זעם.[8] ב-1997 קיבל את הפיקוד על יחידת אגוז. תקופתו באגוז התאפיינה בלחימה נחושה נגד חזבאללה.[9] בין המבצעים הבולטים בתקופת פיקודו על היחידה היה מבצע נוף פראי. מטרת המבצע הייתה ביצוע מארבים בסמוך למוצב צה"ל שבג'בל סוג'וד, ברצועת הביטחון שבדרום לבנון, במורדות המערביים של רכס הרפיע. לאחר שלושה ימים במארב, עם תחילת תנועת הכוח חזרה, זיהה הכוח מספר מחבלים ופגע בשניים מהם.[10] חזבאללה פתח באש כבדה על הכוח הנסוג, חריגה בהרבה מזו שבוצעה באירועים דומים. בשל ההתנהגות החריגה של המחבלים בקרב עלתה בפיקוד צפון ההשערה כי בקרב השתתף פעיל בכיר של ארגון החזבאללה. המבצע יצא לפועל שבוע לאחר אסון השייטת, וההערכה הייתה שאחד ההרוגים הוא בכיר בחזבאללה, ושגופתו עשויה לשמש כקלף מיקוח להחזרת גופתו של לוחם השייטת, איתמר אליה שנותרה בשטח לבנון לאחר שכוח השייטת נתקל במארב חזבאללה. תמיר, ששהה בכל העת בעמדת הפיקוד במוצב ריחן, פקד על הכוח להעמיס את הגופות על אלונקות ולשאתן עימו בחזרה לשטח ישראל, באומרו ללוחמיו כי הם חייבים זאת לחללים הנעדרים מאסון השייטת. לאחר הקרב התברר כי אחד המחבלים ההרוגים הוא האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה. גופתו, ביחד עם גופות לוחמי חזבאללה אחרות, הוחזרה ללבנון בתמורה לחלקי גופתו של איתמר אליה.[11][12][13] תמיר מתאר בספרו את התחושות הקשות שחווה בעקבות אסון השייטת, אירוע שהתרחש, לדעתו, בשל מידע מוקדם על הפעולה המתוכננת שהגיע לחזבאללה, אשר בתורו ארב ללוחמי שייטת 13.[14]

מבצע בולט אחר היה מבצע מהלך מבריק שבו הוביל תמיר, מפקד היחידה, כוח לוחמים מיחידת אגוז במבצע בלבנון[15] נגד חוליית אבטחה של חזבאללה בכפר ע'נדוריה.[16] על תקופת שירותו ביחידת אגוז עוטר תמיר בצל"ש אלוף פיקוד הצפון.[17]

בתום שנתיים בתפקיד, יצא ללימודים בבית הספר למלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל שבפנסילבניה, בשובו מונה ב-1999 למפקד עוצבת חירם והשתתף במבצע שבר ענן באזור קלעת דובאי.[18] בשנת 2001 מונה למפקד חטיבת גולני.[19] תמיר, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה ובהם מח"ט הנח"ל יאיר גולן ומח"ט הצנחנים אביב כוכבי וכן מפקדי החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון גל הירש ונעם תיבון, היה מהדוחפים לפעול נגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים,[20] למרות היותם מרחבים אורבניים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל. תמיר הוביל את החטיבה בהצלחה במבצע חומת מגן[21] ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון[22] נגד תשתיות הטרור הפלסטיני.[23] תפקידו הבא היה ראש מטה פיקוד המרכז, שבו עסק בין השאר בקידום בניית גדר ההפרדה.

באוגוסט 2006 מונה למפקד אוגדת עזה.[24] תקופתו התאפיינה בהגברת היוזמה[25] נגד הטרור וחתירה למגע.[26][27] תמיר הוביל, בתמיכת אלוף הפיקוד, יואב גלנט, והרמטכ"ל, גבי אשכנזי, קו התקפי אל מול החמאס שכלל פשיטות ומבצעים מיוחדים נגד יעדי מחבלים מעבר לגדר, בשטח הרצועה, במטרה לפגוע בפעילי החמאס בשטחם ובמקביל לחזק את יכולתם וביטחונם העצמי של מפקדי השדה לפקד על כוחות בלחימה ובמערכה.[28]

עם התגברות ירי הקאסמים מרצועת עזה פיקד תמיר על כוחות האוגדה במבצע חורף חם[29][30] ולאחריו הוסכם על הפסקת אש עם חמאס. זמן קצר בטרם החל מבצע עופרת יצוקה סיים תמיר את תפקידו, לאחר שמילא תפקיד מרכזי בהכנת האוגדה אליו ובתכנון המבצע כולו.[31] במבצע עצמו שימש כעוזרו של אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט.[32]

ב-2009 מונה למפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים,[33] אך לאחר קבלת גזר הדין ב"פרשת הטרקטורון" (ראו פירוט בהמשך), השעה את עצמו מהפיקוד.[34] ב-28 בפברואר 2010 הודיע הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, על סיום שירותו בצה"ל. בשירות המילואים משמש תמיר כסגן מפקד הגיס הצפוני[35] וכמדריך ומרצה בקורס מפקדי חטיבות.[36]

ב-2005 יצא ספרו "מלחמה ללא אות"[37] (הוצאת מערכות) המספר את סיפור הלחימה בלבנון מנקודת ראותו כלוחם וכמפקד מאז גיוסו ועד הנסיגה מרצועת הביטחון.[38] הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד בחיל הרגלים, ובהם קורס קצינים וקורס מפקדי כיתות, וכשי לבוגרי מסלול הלוחם ביחידת אגוז.[39] תמיר הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. לאחר שחרורו מונה לראש החטיבה הביטחונית בחברת התקשורת גילת רשתות לווין.[40] בשנת 2017, הצטרף לחברת להב כשותף ומנכ"ל.

במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום,[41] ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[42] דיווחים תיארו את תרומתו כמכריעה לתכנון המערכה.[43]

תמיר נשוי, מתגורר במטולה ואב לארבעה ילדים.

פרשת הטרקטורון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הקריירה הצבאית של תמיר מעיבה "פרשת הטרקטורון", לאחר שביולי 2007, בזמן כהונתו כמפקד אוגדת עזה, אפשר לבנו הקטין לנהוג בטרקטורון צבאי ללא רישיון נהיגה. לאחר שהבן התנגש ברכב אזרחי חתם תמיר על דו"ח תאונה שבו נכתב כי בטרקטורון נהג נהגו האישי, ופיצה את בעל הרכב האזרחי במזומן, במטרה לסיים את התקרית ללא השלכות נוספות. לאחר שהתגלה העניין הועמד תמיר לדין משמעתי ובעסקת טיעון הודה בשימוש ברכוש הצבא שלא למטרות צבא, נהיגה בכלי רכב ללא רשות בעלים, עבירה במסמכים צבאיים והתנהגות שאינה הולמת.[44] ביוני 2009 גזר עליו בית הדין הצבאי הורדה לדרגת אלוף-משנה, שלילת רישיון נהיגה לשלוש שנים ושלושה חודשי מאסר על תנאי.[45] תמיר ערער לבית הדין הצבאי לערעורים על ההחלטה וטען שגזר הדין שגוי, וכי העונש שנגזר עליו לא מידתי ביחס לחומרת המעשה.[46] ב-10 בנובמבר 2009 התקבל ערעורו, והרכב מיוחד של חמישה שופטים בהם האלוף שי יניב, הפרקליטים הצבאיים במילואים אילן שיף ואמנון סטרשנוב, והאלופים במילואים עמרם מצנע וגיורא רום, קבע כי תמיר יישאר בדרגת תת-אלוף, אך הומלץ לעכב את קידומו בשנתיים, שכן הקצין "חטא בנורמות היסוד, דוגמה אישית, משמעת ואמינות"; כמו כן המליצו השופטים כי לא ימלא בשנתיים הקרובות תפקיד פיקודי.[47] ב-28 בפברואר 2010 למרות פסיקת בית הדין הצבאי המיוחד לערעורים, הודיע הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, כי החליט לא למנות את תמיר לתפקיד נוסף, ובפועל להדיחו משירות בצה"ל, "לאור חומרת המעשה והפגיעה בערכי צה"ל ובראשם ערכי המשמעת והדוגמה האישית".[48]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: משה תמיר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה תמיר
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה תמיר בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל העניק ציון לשבח ליחידת אגוז על ביצוע פעולות מוצלחות בלבנון, הארץ, ‏ 29.04.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  2. ^ משה (צ'יקו) תמיר, באתר "בהשקט ובבטחה".
  3. ^ תמיר, עמוד 183
  4. ^ תמיר, עמוד 15, "מיד לאחר מכן התפתח קרב מטווח קצר בשטח טרשי וסבוך בין המחבלים ובין הרכב כוחות מוזר, שכלל את כוח הכוננות של הפלוגה ואת חוליות הפיקוד של המח"ט ומפקד האוגדה. במהלך הקרב נקלעתי לקרב פנים-אל-פנים עם אחד המחבלים כאשר נגמרו הכדורים במחסנית התורנית בנשקי האישי ומרוב התרגשות לא הצלחתי לשלוף מחסנית נוספת מאפוד הקרב. בתום הקרב הקצר נהרגו שלושה מחבלים ושניים נוספים נלקחו בשבי".
  5. ^ תמיר, עמודים 37–42
  6. ^ משה ("צ'יקו") תמיר, באתר גדס"ר גולני.
  7. ^ עמוס הראל, לחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003.
  8. ^ תמיר, עמוד 134
  9. ^ גל פרל פינקל, חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה, באתר זמן ישראל, 28 באפריל 2020.
  10. ^ גל פרל, "תוצאות המפגש עם האויב הן הקובעות", באתר צה"ל, 13 בינואר 2022
  11. ^ תמיר, עמוד 168, "נטלתי את מערכת הדיבור ופקדתי על ערן להעמיס את הגופות על אלונקות ולשאתן עמו".
  12. ^ תמיר, עמודים 164–172
  13. ^ רביב שכטר, לבנון של צ'יקו תמיר, ישראל היום, 14 במאי 2010.
  14. ^ תמיר, עמוד 163, "הכרתי היטב את מאפייני הפעולה של ארגון החזבאללה וקשה היה לי לקבל את הקביעה שמדובר במארב אקראי".
  15. ^ תמיר, עמוד 176, "הייתי המפקד הוותיק ביותר שעדיין הוביל מבצעים וידעתי שלהצטרפותי לכוח היה משקל גדול בהחלטה לאשר את המבצע".
  16. ^ תמיר, עמוד 179, "היינו בטווח של פחות מ-10 מטרים מהמארב כאשר החלה לפתע תכונה לא שגרתית. אחד האנשים, שנראה לי כמפקד הכוח, החל לעבור בין המחבלים ולהצביע לעברנו. סימנתי לרון והתחלתי בספירה לאחור. בסיום הספירה פתחו הכוחות באש מתוזמנת מכמה כיוונים. בתוך מהומת הירי והצעקות יכולתי להבחין במחזה הנורא של שני המחבלים שהיו שקועים בשינה מנסים להיחלץ משקי השינה ללא הועיל. בתום מכת האש השלכנו רימונים למרכז כרם הזיתים והתכוננו לניתוק מגע מהיר. בשלב זה התעורר הכפר כולו ואש לא מכוונת נורתה לכל עבר. על אף שהכרתי היטב את היערכות חזבאללה בכפרים הופתעתי ממהירות התגובה ומעוצמתה. פקדתי על רון, שלא מיהר להפסיק את הירי לעבר המחבלים, לנתק מגע מיד ולנוע לנקודת הכינוס שנקבעה".
  17. ^ סא"ל משה (צ'יקו) תמיר, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה, "בתקופת פיקודו על יחידת 'אגוז' יזם הוביל ופיקד על מספר רב של מבצעים שבוצעו באזור הביטחון ומחוצה לו. בפיקוד על היחידה גילה רמה מקצועית, מבצעית נורמטיבית הראויים לציון. סא"ל תמיר משה השתתף אישית במרבית הפעילות במהלכה פגעה היחידה והרגה חיילי אויב וזאת מבלי שהיו הרוגים לכוחותינו. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד אלוף עמירם לוין אלוף פיקוד הצפון אייר תשנ"ח מאי 1998".
  18. ^ גל פרל פינקל, אתו ללבנון: ספר חדש על מלחמה שבחרנו (ואסור) לשכוח, באתר זמן ישראל, 17 בדצמבר 2019
  19. ^ מאת עמוס הראל, אל"מ משה תמיר - מפקד חטיבת גולני, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
  20. ^ עמוס הראל, לחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005
  21. ^ אופק בוכריס, פיקוד ומנהיגות במבצע "חומת מגן", מערכות, גיליון 388, ‏ אפריל 2003.
  22. ^ עמוס הראל, גדוד 51 של גולני איבד שבעה חיילים מאז תחילת "חומת מגן", באתר הארץ, 5 במאי 2002
  23. ^ עמוס הראל, יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009 "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."
  24. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל הדיח את תא"ל צ'יקו תמיר משירות בצה"ל, באתר הארץ, 1 במרץ 2010
  25. ^ חנן גרינברג, הגדוד של רס"ר אהוד אפרתי הרג 5 מחבלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2007
  26. ^ גל פרל פינקל, ‏מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין, מערכות 487, 2020, עמ' 19
  27. ^ עמוס הראל, אנשי מילואים: חמאס נלחם כצבא, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2007
  28. ^ גל פרל פינקל, מתווה הרכש שאישרה הממשלה לצבא מלמד על סדר העדיפויות האמיתי שלו, באתר זמן ישראל, 10 בפברואר 2021
  29. ^ עפר שלח, אשכנזי יודע, באתר nrg‏, 8 במרץ 2008
  30. ^ אמיר בוחבוט, אינטימיות מבצעית, באתר nrg, nrg, ‏ 28.03.2008, "במבצע 'חורף חם', המבצע הגדול האחרון ברצועת עזה שבו נהרגו למעלה ממאה פלסטינים, רובם מחבלים, הגיע הקשר הקרוב לשיאו. התוצאה היא ההוכחה לכך. במהלך המבצע ירדו אנשי הפורום המבצעי של מפקד חיל האוויר אל החפ"ק של אוגדת עזה. הקצינים ישבו סביב שולחן אחד עם אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט, מפקד אוגדת עזה תא"ל צ'יקו תמיר ועם שאר המפקדים הבכירים. בעיות עלו על השולחן ונפתרו בזמן אמת".
  31. ^ עפר שלח, נקודת רתיחה, nrg, ‏ 09.12.2011, "האיש שתכנן את 'עופרת יצוקה'".
  32. ^ עמוס הראל, מבצע "עופרת יצוקה" | מפקדי המערכה בעזה: בוגרי האינתיפאדה ולבנון, באתר הארץ, 5 בינואר 2009
  33. ^ שחר הלווינג, הקורס לאמנויות לחימה, ביטאון ביבשה, גיליון 10, יוני 2009, באתר זרוע היבשה
  34. ^ עמוס הראל ואנשיל פפר, משה (צ'יקו) תמיר השעה את עצמו מהפיקוד על קורס מג"דים ומ"פים, באתר הארץ, 14 ביוני 2009
  35. ^ אלון בן דוד ותמר איש שלום, צ'יקו תמיר עם לקחים מלבנון: היה חוסר מוכנות תודעתית לאפשרות של מלחמה בצפון, באתר nana10‏, 13 ביולי 2011
  36. ^ חנן גרינברג, המג"דים של מלחמת לבנון משתדרגים, באתר ynet, 18 באפריל 2011
  37. ^ עפר שלח, העונש של תמיר – החלטה אומללה, באתר nrg, nrg, ‏ 12.06.2009, "יש לי ספק כבד כמה קצינים בכירים אכן קראו את 'מלחמה ללא אות', ספרו של תמיר על ימי הלחימה בלבנון. מי שיקרא אותו ימצא קצין חושב, ישר ומקורי שכמוהו יש בצה"ל פשוט מעט מדי, ומעט מדי במקומות הנכונים".
  38. ^ עמוס הראל, החיילים שהתבגרו בשנות הלחימה לא שכחו את לבנון, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2005
  39. ^ גל פרל, תשורה ראויה, מעריב השבוע, ‏ 19.06.2014, עמוד 21
  40. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏צ'יקו תמיר: "גילת גייסה אותי כדי להיכנס לשוק הביטחוני", באתר גלובס, 4 באוקטובר 2011
  41. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2023
  42. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023.
  43. ^ מאיה פולק, כך הפך תא"ל במיל' צ'יקו תמיר לאדריכל המלחמה בצפון ובדרום, באתר מקור ראשון, ‏9/10/2024
  44. ^ אמיר בוחבוט, עסקת טיעון עם תא"ל תמיר: יודה ב-4 סעיפים, באתר nrg באתר מעריב 14/5/2009
  45. ^ חנן גרינברג, פרשת הטרקטורון: תא"ל צ'יקו תמיר יורד בדרגה, באתר ynet, 11 ביוני 2009
  46. ^ אמיר בוחבוט, משה צ'יקו תמיר ערער על העונש: לא מידתי nrg מעריב 9/7/2009
  47. ^ חנן גרינברג, הערעור התקבל: תא"ל צ'יקו תמיר לא יורד בדרגה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2009
  48. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל הדיח את תא"ל צ'יקו תמיר משירות בצה"ל, באתר הארץ, 1 במרץ 2010


מפקדי יחידת אגוז
ארז צוקרמן • משה תמיר • חגי פלג • חגי מרדכי • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • מרדכי כהנא • יניב עשור • דוד זיני • שלומי בינדר • פיני יוסף • יונתן רום • רועי לוי • א' • אפרים תהילה • משה פסל • אפרים תהילה • משה פסל • ע'
מפקדי עוצבת חירם
דוד כהן • יוסף קולר • אמיר ראובני • יאיר עוגן • יורם גלבוע • גדליה בן-דור • שאול מופז • יעקב סלע • גבי אשכנזי • מוטי מזרחי • משה צין • יאיר נוה • משה קפלינסקי • יצחק גרשון • עמוס בן-אברהם • קובי מרום • שמואל זכאי • משה תמיר • אמיר נדן • איתי וירוב • רביב ניר • אשר בן לולו • יניב עשור • עמית פישר • דן גולדפוס • אלרן מוראש • מני ליברטי • יהודה ואך • סיון בלוך • אבי מרציאנו
מפקדי חטיבת גולני
משה מן • מישאל שחם • נחום גולן • דן לנר • אברהם יפה • מאיר עמית • אסף שמחוני • יששכר שדמי • חיים בן-דוד • בנימין גיבלי • אהרון דורון • אלעד פלד • אהרן יריב • מרדכי גור • אורי בר-רצון • שלמה אלטון • יונה אפרת • יקותיאל אדם • יהודה גולן • אמיר דרורי • אורי שמחוני • חיים בנימיני • אורי שגיא • אמיר ראובני • דוד כץ • אילן בירן • ארוין לביא • עמנואל הרט • צבי פולג • גבי אופיר • גבי אשכנזי • ברוך שפיגל • משה צין • יאיר נוה • משה קפלינסקי • ארז גרשטיין • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • משה תמיר • ארז צוקרמן • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • יניב עשור • רסאן עליאן • שלומי בינדר • שי קלפר • ברק חירם • יאיר פלאי • עדי גנון
מפקדי אוגדת עזה
יעקב אור • צבי פולג • שמואל צוקר • יום טוב סמיה • דורון אלמוג • יצחק איתן • יואב גלנט • יאיר נוה • ישראל זיו • גדי שמני • שמואל זכאי • אביב כוכבי • משה תמיר • איל איזנברג • יוסי בכר • מיקי אדלשטיין • איתי וירוב • יהודה פוקס • אליעזר טולדנו • נמרוד אלוני • אבי רוזנפלד • ברק חירם
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משה_תמיר&oldid=39883313"