מקס גדג'
לידה |
8 ביוני 1913 סוסה, תוניסיה |
---|---|
נהרג |
15 בינואר 1945 (בגיל 31) מעל נמל לרוויק, נורווגיה |
מדינה | צרפת |
כינוי | מקס מוריס |
צאצאים | Sarah Dars |
השתייכות | צבא צרפת החופשית |
תקופת הפעילות | 1940–1945 (כ־5 שנים) |
דרגה | לויטננט קולונל |
תפקידים בשירות | |
טייס קרב, מפקד טייסת 143 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
אות השירות המצוין צלב התעופה המצוינת (2) אות לגיון הכבוד (צרפת) חבר מסדר השחרור צלב המלחמה מדליית הרזיסטנס עם רוזטה | |
מקס גדג' (בצרפתית: Max Guedj; 8 ביוני 1913 - 15 בינואר 1945) היה עורך דין יהודי צרפתי ממוצא צפון אפריקאי ששירת כטייס, מפקד טייסת וכקצין בכיר בחיל האוויר של צבא צרפת החופשית במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נודע כאחד מגדולי הטייסים של צבא צרפת החופשית במלחמה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקס גדג' נולד ב-6 ביוני 1913 בעיר סוסה שבתוניסיה כבן יחיד למשפחה יהודית-תוניסאית בעלת אזרחות צרפתית. בילדותו עבר לגור עם משפחתו בקזבלנקה, מרוקו. אביו פליקס גדג' היה עורך דין ולימים הפך לראש לשכת עורכי הדין בקזבלנקה. בנעוריו נשלח מקס ללימודים גבוהים בצרפת ושם השלים את תעודת הבגרות הצרפתית בשנת 1930, וכן השלים תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת פריז. בשנת 1933 יצא לטיול חובק עולם בגרמניה הנאצית, בברית המועצות של סטלין, ובארצות הברית, וכתב את רשמיו מהטיול במאמר (Instantanés de Berlin : choses vues, 1933). לאחר הטיול חזר למרוקו ועבד כעורך דין בפירמה של אביו.
במהלך שנות ה-30 התגייס לצבא צרפת ובמהלך שירותו הצבאי בחיל ההגנה האווירית הצרפתי גילה את אהבתו לתעופה. בשנת 1938 הוציא באופן פרטי רישיון טיס אזרחי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא גדג' לשירות מילואים, ושירת ביחידת הגנה אווירית באזור העיר מקנס במרוקו עד כניעת צרפת ב-1941, אף על פי שביקש תפקיד קרבי יותר.
כטייס בצבא צרפת החופשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כניעת צרפת גדג' רצה להמשיך לקחת חלק במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית ולשם כך נסע בחשאי ללונדון, שהייתה בסיס חיל האוויר של צבא צרפת החופשית. בלונדון קיבל גדג' הכשרה כטייס קרבי בבית הספר לטיס של חיל האוויר המלכותי של בריטניה. הוא הצטיין במהלך קורס הטיס ושבר שיאים קודמים שנחשבו לבלתי שבירים במהלך אימוני קרבות אוויר מדומים.[1] לאחר שקיבל את ה"כנפיים" שלו הוצב בטייסת 242 של חיל האוויר של צבא צרפת החופשית. הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות בהגנה על חופי בריטניה ובהתקפות ברחבי מערב אירופה, וזכה להערכה רבה ממפקדיו. כטייס מצטיין זכה גדג' למדליות גבורה מאנגליה וצרפת החופשית, כולל צלב התעופה המצוינת. בעת קבלת המדליה נכתב עליו: "מידתו השקטה והצנועה כשהוא על האדמה, ותשוקתו היוצאת דופן לטוס ולהילחם, מהווה דוגמה מעוררת השראה לכל הסובבים אותו". המטוס הראשון שהטיס היה מטוס קרב מסוג בריסטול בופייטר והמטוס השני היה מסוג דה הבילנד מוסקיטו.
בשנת 1942 נעצר בקזבלנקה אביו של מקס, עו"ד פליקס גדג', על ידי רשויות משטר וישי בגין תמיכתו בצרפת החופשית והפעילות של בנו. השתייכות לצבא צרפת החופשית הייתה פשע חמור עבור רשויות משטר וישי, ותומכים של צרפת החופשית סבלו ממעצרים והתעללויות. פליקס גדג' נשלח לכלא בעיר פורט ליוטה במרוקו, שהיה ידוע לשמצה עקב אופיו הסדיסטי של המפקד הצרפתי שלו, והוא נפטר שם בעודו במאסר. בתקופה זאת יצא מקס עד לשלוש גיחות ביום, ומותו של אביו רק הגביר את המוטיבציה שלו להילחם.
בבוקר 10 במרץ 1943 יצא גדג' עם מטוס מסוג בריסטול בופייטר ביחד עם הנווט הבריטי הראשון שלו צ'ארלס קורדר למשימת סיור מעל מפרץ ביסקאיה. במהלך משימת הסיור נתקלו השניים במטוס קרב גרמני מסוג יונקרס Ju 88. גדג' הצליח ליירט ולהפיל את המטוס הגרמני לים, אך הירי הגרמני פצע אותו, השבית את מערכות התקשורת של המטוס והשבית את אחד ממנועיו. במבצע הרואי גדג' הפצוע והנווט הבריטי הצליחו להגיע לחופי בריטניה, ולנחות נחיתת אונס עם מנוע אחד מושבת ומנוע שני שעולה באש. התקרית קיבלה סיקור רב בעיתונות הבריטית של התקופה ובעקבותיה הוא נהפך לטייס הצרפתי הראשון שמקבל את אות השירות המצוין הבריטי.[2]
בדצמבר 1944 מונה למפקד טייסת 143 של חיל האוויר של צבא צרפת החופשית, והגיע לדרגה המקבילה לסגן-אלוף.
ב-15 בינואר 1945 יצא מקס גדג' למשימתו האחרונה, והוביל את הטייסת שלו לכיוון נורווגיה במטרה להטביע ספינות קרב. מעל לנמל של העיר לרוויק התחולל קרב, וגדג' הספיק להטביע ספינת קרב אחת ולפגוע בשנייה. אולם מספר רב של מטוסי קרב גרמניים מסוג פוקה-וולף Fw 190 הגיחו לפתע, ומטוסו הופל. הוא נפל בקרב בגיל 32 ביחד עם הנווט הבריטי שלו, והותיר אחריו אלמנה ובת יחידה.
במהלך שירותו היה גדג' אחראי בין השאר להטבעתן של 27 ספינות מהאוויר ויצא ליותר מ-100 משימות הפצצה. הוא מוזכר כאחד מגדולי הטייסים של צבא צרפת החופשית.
מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אות השירות המצוין
- צלב התעופה המצוינת, פעמיים
- לגיון הכבוד
- חבר מסדר השחרור
- צלב המלחמה
- מדליית הרזיסטנס עם רוזטה
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאחר המלחמה רחוב במלאח של קזבלנקה נקרא על שמו ושם אביו (rue Félix et Max Guedj).
- בשנת 1951 לשכת עורכי הדין של קזבלנקה הוציאה ספרון לזכרו.
- ב-15 בינואר 2001 נערך לזכרו אירוע אזכרה גדול בפריז.
- הגנרל דה גול שפיקד בתקופת המלחמה על צבא צרפת החופשית שיבח בספר הזיכרונות שלו את מקס גדג' כאחד מגדולי טייסיה.
- פייר קלוסטרמן כתב את סיפור משימתו האחרונה של מקס גדג' בספרו "להבות בשחקים" (Feu du Ciel, 1957)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Max Guedj (1913-1945), héros méconnu de la France libre
- hommage Max Guedj - סרטון לזכרו
- The story of the pilot Max Guedj אתר יד בן צבי
- Max Guedj באתר Ordre de la Libération.
- כתבה על מקס גדג' בעיתון היהודי-מרוקאי "נוער" (Noar), 1 בפברואר 1948. (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Max Guedj באתר ordre de la liberation
- ^ Flight Lieutenant Charles Corder (Obituary), The Telegraph, 23 June 2005
- צרפת החופשית: אנשי צבא
- טייסים צרפתים במלחמת העולם השנייה
- לוחמי מחתרת יהודים בשואה
- יהודים בצבא צרפת
- טייסים יהודים צרפתים
- יהודים תוניסאים
- יהודים מרוקאים
- עורכי דין יהודים צרפתים
- עורכי דין יהודים מרוקאים
- צרפתים שנהרגו במלחמת העולם השנייה
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- מעוטרי אות השירות המצוין
- מעוטרי צלב התעופה המצוינת
- מעוטרי אות מסדר השחרור
- יהודים בצבא צרפת החופשית וברזיסטאנס
- מפקדים בלגיון הכבוד
- מעוטרי צלב המלחמה
- מעוטרי מדליית הרזיסטנס
- צרפתים שנולדו ב-1913
- צרפתים שנפטרו ב-1945