לובסטר

לובסטר
לובסטר אירופי (Hommarus gammarus)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
תת־מערכה:	סרטנאים
על־מחלקה:	Multicrustacea
מחלקה:	סרטנים עילאיים
סדרה:	מעשירי רגל
תת־סדרה:	Pleocyemata
משפחה:	נפרופידיים
שם מדעי
Nephropidae ‏דיינה, 1990

לובסטר או מחושתן הוא שם הניתן למיני המשפחה נפרופידיים (שם מדעי: Nephropidae; בעבר כונו: Homaridae), סרטנאים גדולים וארוכי בטן מהסדרה מעשירי רגל. הלובסטרים הם הגדולים שבין פרוקי-הרגליים והגדול מביניהם הוא לובסטר אמריקאי.

השם לובסטר ניתן גם לסרטנים אחרים ביניהם: לובסטרי סקוואט (אנ'), לובסטרי שונית (אנ'), לובסטרים קוצניים והכפניים המכונים "לובסטרים ישנוניים".

הלובסטר משתייך לחסרי חוליות ובעלי שלד חיצוני קשה המשמש להגנה. כמו רוב פרוקי הרגליים, הלובסטר חייב להשיל את המעטפת שלו כדי לגדול והוא פגיע מאוד במהלך ההשלה. מקום מחייתו המקובל בדרך כלל הוא בחול סלעי, שם הוא חי, לרוב לחוד, בנקיקים או במאורות מתחת לסלעים. והשתלבותו בסביבה עוזרת לו להסתתר מפני טורפים פוטנציאליים^[1]. הלובסטר אוכל בדרך כלל מזון חי המורכב משלל דגים, רכיכות, סרטנים אחרים, תולעים וגם צמחים.

• Acanthacaris
• Eunephrops
• סוג ומין יחיד Homarinus capensis
• Homarus - בו המין לובסטר אמריקני
• סוג ומין יחיד Nephropides caribaeus
• Nephropides
• Nephrops
• Nephropsis
• Thaumastocheles
• סוג ומין יחיד Thaumastochelopsis
• Thymopides
• סוג ומין יחיד Thymops birsteini
• סוג ומין יחיד Thymopsis nilenta

הלובסטר גדל במשך כל חייו ובניגוד לרוב החיות הוא מזדקן לאט מאוד. תכונות שונות שלו אף עשויות להשתפר עם הגיל. לדוגמה, ככל שלובסטר מתבגר יותר הוא גם נעשה פורה יותר. לובסטר גם מסוגל לייצר מחדש גפיים שלמות, בתהליך רגנרציה, אפילו בגיל מבוגר. בשל כך, ישנם מדענים הטוענים שבאופן תאורטי, הלובסטר מסוגל לחיות לנצח, אם לא יחלה, ייפצע או ייטרף.

על פי חלק מהחוקרים, חיי הנצח האפשריים הללו של הלובסטר נובעים מהעובדה שכל תאיו מסוגלים לייצר טלומראז, בעוד שבכל ממלכת החי כמעט, רק תאי גזע, תאי מין ותאי סרטן עושים זאת (וראו גם יסעורון אטלנטי והמדוזה בת האלמוות). על פי אותם חוקרים, כתוצאה מקיומו של הטלומראז בתאי הלובסטר, הטלומרים שבקצה כל כרומוזום בתאים שלו, אינם מתקצרים, והתאים אינם מזדקנים ואינם מגיעים לגבול הייפליק, וכתוצאה מכך, הלובסטר יכול לחיות לכאורה עד אינסוף^[2][3]. למרות זאת, לא נמצאה הוכחה ליכולתם לחיות לנצח, והם עדיין מזדקנים, גם אם בקצב איטי ביחס ליצורים אחרים^[2].

כמו כן, נראה כי למרות יכולות השחזור המרשימות שלהם, חלק מהלובסטרים מתים מנסיבות טבעיות הקשורות בזקנה - תשישות. לאורך חייו הלובסטר גדל, תחילה במהירות ובהמשך באיטיות, אך הוא ממשיך לגדול. בהתאם לכך, כמו פרוקי רגליים נוספים, עליו להשיל את המעטפת הקשיחה שלו וליצור אחת חדשה, מתאימה למידותיו. בצעירותו מדובר בתהליך שחוזר על עצמו מספר פעמים בשנה, אבל ככל שהלובסטר מתבגר וקצב גדילתו קטן, כך הוא מחליף את השלד החיצוני לעיתים רחוקות יותר. למרות זאת, עם כל החלפת שלד חיצוני מוצלחת נדרשת ממנו יותר אנרגיה על מנת ליצור את המעטפת הבאה, עד שלבסוף הדרישה גדולה מדי, והלובסטר עלול למות מתשישות^[4].

הלובסטר הוא בעל חשיבות מבחינה כלכלית, משום שהוא אחד ממאכלי הים.

מנות לובסטר מפורסמות הן לובסטר ניוברג ולובסטר תרמידור. יש מסעדות בהן מכניסים לובסטר בעודו חי, לסיר של מים רותחים. טענות הנוגעות לסבל הכרוך בשיטת המתה זו גרמו להוצאתה מהחוק במספר מדינות.

לובסטר מיוחד בצבעו, הנקרא על ידי החוקרים "צמר גפן מתוק" ונחשב תגלית נדירה של 1 ל-100 מיליון, נתפס בפורטלנד שבמדינת מיין בארצות הברית והועבר לאקווריום מיוחד, לשימור^[1].

• מעשירי רגליים
• סרטנים
• סרטן אוקיינוס אדום
• סרטני נהרות

מדיה וקבצים בנושא לובסטר בוויקישיתוף

• לובסטר, באתר ITIS (באנגלית)
• לובסטר, באתר NCBI (באנגלית)
• לובסטר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• לובסטר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• לובסטר, באתר GBIF (באנגלית)
• לובסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דיוויד פוסטר וואלאס מבקש: חשבו על הלובסטר, באתר כלכליסט, 11 בספטמבר 2012